חכם יעקב יוסף


מקצת שבחו

חכם יעקב יוסף נולד לאמו מרגלית ולאביו חכם עובדיה יוסף בשנת תש"ז (1946) בירושלים.
ראשית תורתו למד מפי אביו, הראשון לציון, חכם עובדיה יוסף, ומראשי ישיבת 'פורת יוסף', ובראשם, החכם בן-ציון אבא שאול. המשיך בלימודיו בישיבת 'קול תורה' בשכונת בית וגן, בירושלים.
חכם יעקב יוסף נשא לאישה את מרת נצחיה, בת הדיין, חכם עמרם אזולאי, ונולדו שמונה ילדים. לאחר נישואיו, למד בכולל 'קול יעקב', ובמוסד הרב קוק בעיר, שם הוסמך לרבנות. 
בשנת תשכ"ט (1969), לאחר שאביו נתמנה כרב הראשי הספרדי לתל-אביב, הנהיג את בתי הכנסת בשכונת הבוכרים בירושלים. בבית הכנסת 'בורוכוב', הקים את ישיבת 'חזון יעקב', והיה מוסר שיעורים רבים, מדי יום, בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בכל רחבי ירושלים.
חכם יעקב יוסף היה ממייסדי תנועת ש"ס, ובשנת תשמ"ג (1983) החל לשמש חבר מועצת העיר ירושלים. בשנת תשמ"ד (1984), נבחר כנסת, ושימש כחבר כנסת במשך ארבע שנים.
בשנת תשמ"ח (1988) חזר ללמד תורה, שימש רב שכונת 'גבעת משה', ודיין בבית הדין של קהילת היראים, הליטאית. בנושאים מסוימים, חלק עליו, כמו ההיתר לסגת משטחי ארץ ישראל תמורת שלום. חכם יעקב יוסף חבר ל'איחוד הרבנים למען ארץ ישראל השלמה' ושימש חבר בוועד הרבנים של מפלגת ה'איחוד הלאומי'. קבע תפילתו בקבר שמעון הצדיק בירושלים, והיה רק המקום.
בשנת תשע"ב (2012) חלה במחלה, ונוסף לשמו השם 'חי'. הוא גם החל לערוך את שיעוריו הרבים, שהוקלטו, לסדרת הספרים 'בעתה אחישנה', והספיק להוציא לאור כרך א' בסדרה על המועדים.
חכם יעקב יוסף נפטר ביום ב' באייר תשע"ג (2013), ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים. 
לאחר מותו, בנו, חכם עובדיה יוסף, שהחליפו כראש ישיבת 'חזון יעקב', המשיך בהוצאה לאור של הסדרה 'בעתה אחישנה' מתוך הקלטות שיעוריו. כרך ב' בסדרה 'בעתה אחישנה' - על שולחן-ערוך אבן העזר, נדפס בבית-שמש תשע"ו (2016). זמן קצר לאחר פטירתו, יצא לזכרו 'ספר הזיכרון - תורת יעקב', וכן נדפסו אודותיו הספרים: 'קדוש יעקב' בידי תלמידו החכם אברהם יקותיאל, ו'עבדך בן אמתך' בידי בנו חכם יהונתן יוסף.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד לצאת מהישיבה אל המתרחקים, שהלבבות פתוחים.
כל מקום שהיו מזמינים אותו, כל הופעה, דרשה, הספד וכן הלאה, כמה שבכוחו, היה הוא היה הולך ועושה. היה מכתת את רגליו ומרביץ תורה ברבים.
יש לנו היום בדור הזה מאות ראשי ישיבות, לצערנו רובם מסוגרים במגדל השן בישיבות, אין להם קשר עם ה"עמך", עם האנשים הפשוטים, אבא אמר צריך לצאת לקהל, ל"עמך", אתה רואה היום בעלי תשובה, יש כמיליון בעלי תשובה, רובם הגדול ספרדים, את הספרדים אבא הצליח לקרב לאבינו שבשמיים. אם לא תלך אליהם, לומר איזה דרשה או שיעור, לאט לאט הם מנותקים מאתנו, לאט לאט הם מתרחקים. זה מה שקרה, לצערנו, עם האשכנזים החילונים. הם התרחקו, וראשי הישיבות נשארו בישיבות. לא הלכו ליזום. בודדים מהם כן עשו את זה. היה הגאון הרב בנימין זאב חשין. היו איזה בודדים, שכן עשו את הדברים האלה, אבל אצל הספרדים זה, נעשה בצורה המונית יותר. ...
היום במדינה שלנו יש כשני מיליון שומרי שבת, שני מיליון חילונים, יש על הגדר באמצע, יש מיליון שאוהבים את המסורת, צמו ביום כיפור, מאמינים בה', אבל עדיין לא באו אלינו, את המיליון הזה אנחנו יכולים לקרב, יכולים להציל. לא צריך הרבה מאמץ, היום הלבבות פתוחים. יכולים לעשות את הדברים האלה, חבל שאותם הרבנים, שלא השכילו ללכת בשיטה הזו, לבצע את המהפך הזה כמו שעשינו בחוג שלנו, הם היו צריכים לבצע גם בחוג שלהם, עדיין לא מאוחר, אנחנו קוראים לאותם הרבנים שייצאו ממגדלי השן, הגיע הזמן שייצאו לעם, ייצאו וירביצו תורה ברבים.
"הרב יעקב יוסף - 'בזכות אבי קם דור ספרדי שיודע הלכה'", דקות 5-7, 17-18, הרצאה שהובאה באתר youtube.com.
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שאין תלמיד חכם בתעודה, אלא שיודע הלכה בכל מקום.
מי נקרא תלמיד חכם, כדי להחשיב אותו באותם הדברים? ... צריך שיידע את הש"ס עם הפוסקים; ויידע גם ללמוד דבר מתוך דבר; והדבר השלישי: 'יראתו קודמת לחכמתו' - שיהיה ירא שמיים.
אבל אם האדם הזה גאון שבגאונים, יש לו מוח משהו פלא, יודע את הכל, אבל אין לו יראת שמיים - אפילו אם יהיה גדול שבגדולים בכישרון - זה אפס אפסים. העיקר הוא 'ושמתם את דבריי אלה'. ...
אבל אם האדם הזה הוא לא למד ש"ס מימיו. הוא לא למד הלכות. אבל יש לו כישרון רטורי, משהו מדהים, יודע לספר סיפורים, איזה דרשן, פה מפיק מרגליות ... אבל אם אתה שואל אותו הלכות, והוא מגיע להלכה - 'פותח את ידיך' ולא יודע. ... בהלכות הוא עם הארץ - זה לא נחשב לחכם. ...
אדם שיש לו סמיכה לרבנות, עדיין לא נחשב מבחינה זו כתלמיד חכם ... אז הוא גרס כמה דפים ביורה דעה מסימן ס"ו עד ק"י. הוא למד כמה סימנים, ונתנו לו תעודה שהוא למד את ההלכות האלה, אז בזה הוא נהיה תלמיד חכם?! ... הסמיכה הזאת, אין לה ערך. זה לא מעלה ולא מוריד. מי לנו גדול בתורה ענק בתורה יותר מהרב שלמה זלמן אוירבך, והוא לא היה לו סמיכה. ... ההגדרה היא - הלשון של הגמרא: 'שואלים אותו דבר הלכה בכל מקום - ואומר'. ... צריך לגמור את התורה כולה, כל ארבעה חלקי השולחן ערוך, כל הדברים שהם הלכה למעשה, צריך ללמוד לשנן ולדעת, כדי שייחשב תלמיד חכם לעניין זה.
"מי נקרא תלמיד חכם - הרב יעקב יוסף", דקות 0-2, 4-6, הרצאה שהובאה באתר youtube.com.
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד לראות הרב בפסיקתו, ולא מתוכנות מחשב.
בדור שלנו לצערנו המציאות השתנתה, במידה מסוימת איבדנו שליטה, יש חלק מהישיבות שראשי הישיבה אין להם את ההבחנה הזאת. אני מכיר תלמידי חכמים, אנשים שיש להם ידיעה יפה מאוד, יש להם את המחשב, 'אוצר החכמה', יש שם עשרות אלפי ספרים, כל מה שאתה רוצה אתה מוצא שם, אבל תחנה סופית - להגיע לסכם את ההלכה, לא תמיד הם אומרים את הדברים בצורה נכונה, הרבה פעמים איך אומרים בעברית פשוטה - מזייפים. ולמה? - החיסרון שלהם הוא, הם למדו קראו ושנו, ולא שימשו תלמידי חכמים. מה זה שימוש תלמידי חכמים? - תצא ברחוב תשאל, יגיד לך האדם הזה, אני ברוך ה' זכיתי היום בבוקר, אני הבאתי לרב כוס קפה ... 'גדול שימושה יותר מלימודה', אבל מה שהגמרא התכוונה: 'אשר יצק מים על ידי אליהו' - אין הכוונה שהביא לו רק מים לנטילת ידיים, אלא הכוונה היא שהאדם מתבונן ברבו, הרב פוסק הלכה, כך הוא קיבל מרבותיו, מדוע ולמה הרב פוסק כך, בגלל שהמנהג כך, בגלל שהרי"ף והרמב"ם ומרן אומרים כך וכן הלאה, לשים לב ליסודות של ההלכה, ומזה אתה יכול לבנות את הבניין כדי שאותו האדם יהיה גם פסקן,
"מיוחד - הרב יעקב יוסף מספר על הרב בן-ציון אבא שאול, תמוז תשע"ב" (2012), דקות 9-12, הרצאה שהובאה באתר youtube.com.
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד למי שבא "לעשות שמח", שאין לברך ביום העצמאות.
יש אנשים, שהמקצוע שלהם הוא "ליצנים", איך אומרים אוהבים "אקשן", ולכן לגבי התפילה מחר אין להם שום הלכה, שום דין שום דבר, אלא הם באים רק בשביל "לעשות שמח", מה שנקרא. תלך מחר ל'מוסיוף', אתה תראה אנשים, אף פעם לא תראה אותם ב'מוסיוף', 'בל ייראה ובל יימצא', הם באים פעם בשנה, בשביל ה"אקשן" כמו שאומרים. אם החזן יגיד 'וידוי' הם יצעקו 'הלל', אם החזן יגיד 'הלל' הם יצעקו 'וידוי' ... אבל יש אנשים רציניים ששואלים ברצינות, וצריך להגיד להם שייזהרו, יש כאן איסור לא תישא את שם ה' א-להיך לשווא, אלה שמברכים או שהחיינו או שמברכים על ההלל הם עוברים באיסור חמור, ולכן צריך להסביר להם בנחת שאין לעשות כדבר הזה.
"הרב יעקב יוסף זצ"ל - הלכות יום העצמאות", דקות 1-8, 12-14, הרצאה שהובאה באתר youtube.com.