מקצת שבחו
חכם שלמה ואעקנין, נולד לאמו רחל ולאביו חכם מאיר ואעקנין בשנת תש"ד (1943), בעיר קזבלנקה שבמרוקו.
בילדותו, עלה עם הוריו לארץ ישראל, והתיישבו בעיר תל-אביב. אביו, היה מוהל ידוע, שבשבתות היה מסובב ברגל בכל העיר, לזכות במצוות המילה.
חכם שלמה ואעקנין גדל בעיר תל אביב, ובשנת תשכ"ב (1961) התגייס לצה"ל, ושירת בחטיבת גולני בתפקיד מפקד פלוגה. לאחר שחרורו עסק במלונאות, ושימש מנכ"ל מלון מלכת-שבא באילת.
בשנת תשל"ט (1979), נפטר אביו, וחכם שלמה ואעקנין עשה תשובה, והחל ללמוד בישיבת 'כף החיים' בירושלים מפי חכם יעקב חיים סופר. לאחר כמה שנים, החל ללמוד קבלה מפי זקן המקובלים, החכם יצחק כדורי, ומפי החכם המקובל שמואל דרזי. במהלך השנים, היה לתלמידו המובהק של החכם יצחק כדורי, ובערוב ימיו של החכם יצחק כדורי, היה יושב לצדו בזמן השיעור, ומוסר במקומו את תוכן השיעור.
בשנת תשנ"ג (1993), הקים את ישיבת המקובלים 'רחל אמנו' בירושלים, והיה נוהג לפקוד את קבר רחל אמנו דרך קבע. בישיבתו למדו אברכים ובעלי תשובה, ואת שיעוריו לימד בשפה פשוטה וברורה לכל נפש.
חכם שלמה ואעקנין נפטר ביום כ"א באייר תשע"ג (2013), ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.
הוא הותיר אחריו שבעה ילדים, ובתוכם, בנו ממשיך דרכו, חכם דוד ואעקנין. אין בידינו חיבורים שכתב, אבל ישנן הקלטות של שיעוריו בארכיון הישיבה. בין סדרות שיעוריו החשובים, שיעוריו על 'שערי קדושה לחכם חיים ויטאל, ו'ראשית חכמה' לחכם אליהו די וידאש.
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד ערך לימוד התורה בלילה, ושכך נהגו רבים מגדולי.
מעט מן המעט, בהנהגות שהאדם צריך להנהיג את עצמו בדרך היושר והאמת, ישתבח ויתפאר שמו, זו הדרך שרבותינו התוו לנו, זו הדרך שכל גדולי עולם, כל גדולי התורה, את כל התורה שלהם למדו בלילה, לא ביום. ביום יש הרבה הפרעות ... כל ההשגות, תראה, יש לך את השקט הנפשי, יש לך יישוב הדעת, אין לך שום הפרעות, אין לך צעקות של הרחוב, של המכוניות, אין לך דפיקות בדלת, בלבולים, שום דבר, אתה והקדוש ברוך הוא ישתבח ויתפאר שמו, יושב ולומד, יש לך יישוב הדעת וצחות הדעת, שכל ישר. בגלל שאין הפרעות אז אתה לומד, איזה תענוג.
שיעור פתיחה ל'שערי קדושה', מס' 4, סדרה תשס"ו (2006), דקות 51:00-53:00. הקלטות השיעורים ישיבת המקובלים 'רחל אמנו'.
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד שיר של יום, לעשות התיקון, המתייחס אל המידה השולטת.
רבי שמעון בר-יוחאי עכשיו רוצה ללמד אותנו, איך להתקשר לספירות העליונות, ישתבח שמו לעד. הוא אומר [בספר תומר דבורה]: 'וצריך האדם בזה להתנהג כפי הזמן, רוצה לומר לדעת איזו ספירה שולטת ולהתקשר בה, ולעשות התיקון המתייחס אל המידה השולטת'. - טוב, בשביל זה צריך ללמוד קבלה, אין מה לעשות. [צריך לדעת] איזה יום היום, איזה ספירה שולטת, איזה מידה שולטת, וזה הולך לפי שעה, לפי יום, לפי שבוע, לפי חודש, לפי שנה, ולפי זה אתה יודע לייחס את עבודת היום, כמו שהיו עושים בבית המקדש - השיר שהיו הלוויים שרים [בבית המקדש], לא היו שרים שיר אחר ביום אחר, היו שרים את השיר לפי הכוונות שלו, אותו היום של הספירה של אותו היום, זו הכוונה. אז אדם מקשר את כל ה-24 שעות שלו, דהיינו, מהבוקר כשהוא קם, תפילות השחר, התפילה שלו, האכילה שלו, הברכות שלו, המעשים הטובים שהוא עושה, גמילות החסדים שלו, את הכל הוא מקשר לספירה הזאת, וממילא הוא מתקשר לספירה העליונה משורש נשמתו, ומתקן מהשורש את המידות שהוא צריך לתקן בספירה של אותו היום, ואז ההנהגות שלו - אתה רואה הנהגות אחרות לגמרי.
שיעור פתיחה ל'שערי קדושה', מס' 4, סדרה תשס"ו (2006), דקות 1:00-3:00. הקלטות השיעורים בישיבת המקובלים 'רחל אמנו'.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שמתגבר על עשיית לאו, מעלה עליו כעושה מצווה.
'כאשר יקיים האדם שס"ה מצוות לא-תעשה, בהימנעו מלעשותם, כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה: 'ישב אדם ולא עבר עבירה - נותנים לו שכר כעושה מצווה', יש כוח אל המזון הרוחני' - יש כוח לאדם להתגבר על לאו, יש לו עכשיו עבירה, וזה לאו מן התורה, והוא מתגבר ...
התגברת ולא עשית את זה - מעלים עליך כאילו עשית מצווה. ההתגברות על הצד הרע שביצר הרע, לא לדבר לשון הרע, אני עכשיו יכול לדבר - לא מדבר, התגבר - מעלה עליו הכתוב כאילו עכשיו הוא קיים מצווה של לימוד תורה ... שמצוות לא-תעשה, יותר קשה לקיים אותן מאשר מצוות עשה, בוודאי, איזה שאלה בכלל, 'מים גנובים ימתקו', לאווים זה קשה מאוד, אם אדם רק יישב ויעשה חשבון כמה לאווים ביום הוא עובר: 'לא תשנא את אחיך בלבבך', כל שנייה אדם יכול לעבור על לאו, אם זה מחשבה אחרי מחשבה - כל שנייה. מצוות עשה, נזדמנה לידך - עשית, לא נזדמנה - לא עשית, חסיד זה בקום ועשה אבל אתה לא חייב. פה הרב אומר לך: בזה שאתה נמנע ומתגבר על הצד הזה של הלאו, לא לעבור עליו - ישתבח שמו לעד, מעלה עליך הכתוב כעושה מצווה.
שיעור ב'שערי קדושה', פרק א', מס' 1, סדרה תשס"ו (2006), דקות 23:00-27:00. הקלטות השיעורים בישיבת המקובלים 'רחל אמנו'.
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שצריך יישוב הדעת של הרב להוריד השפע והברכה.
כשאדם יודע שהוא צריך עורך-דין על בעיה מסוימת, הוא משלם מיטב כספו וממונו ובלבד שהוא ייצא זכאי. כשאדם צריך ניתוח, אז הוא ישלם לרופאים הטובים ביותר וימכור את הבית שלו בשביל שימשיך לחיות, כל אשר יש לאיש ייתן בעד נפשו. ויותר מזה, כשמדינה, מעצמה, צריכה איזה מדען, אז היא מוכנה לשלם מיליארדים של דולרים לחטוף אותו, בשביל שיבוא וימציא לה חידושים, נשק קטלני, מטוסים, טילים, טנקים. בשביל מה משלמים כל כך הרבה כסף - בשביל להרוג, בשביל להשחית את האנושות ואת העולם, ואנשים משלמים מיטב כספם, וזה הולך על חשבון האזרח שמשלם את המיסים. וכשבאים לרב, ששמעתם ושתשמעו עוד, שנותן חיים, לא מוות ...
לקבל חיים, אנחנו מייצרים חיים, מייצרים שפע, מייצרים הדרכה, מייצרים פרנסה, פה יכולים לעלות עשרות ומאות אנשים ביניכם ולספר, מייצרים את הטוב, ישתבח שמו לעד, עוסקים בטוב. אז לרב, זה לא כמו המדען ... אבל הרב צריך ללכת לכתת רגליים ולחפש עוד אלף שקל בשביל לשלם את המשכורות של האברכים, בשביל להחזיק את הישיבה, איך אתם רוצים שהרב הזה, שאתם באים אליו, יכול לשבת אתכם בנחת, ביישוב הדעת, בשמחת הלב, ולהוריד לכם את השפע, הברכה והבריאות?! ... כתוב בזוהר הקדוש, שעל ידי צדקה, ביום הזה של רחל אמנו, על ידי צדקה אנחנו מוציאים מהגלות את השכינה, כך כתוב, על ידי צדקה אנחנו משלימים את שכינת עוזנו.
הילולת רחל אמנו, חלק ג', דקות 2:00-7:00. הקלטות השיעורים בישיבת המקובלים 'רחל אמנו', בדיסק בשם 'אש-הילולת רחל אמנו'.
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד שמדד האמונה, שלא יאמר בליבו מה נאכל בשנים.
'כי יאמר בליבו: מה נאכל בשנים? שבעים ימי שנותינו בהם, וזו קשה משתיים הראשונות'. - הרמב"ם אומר? - שיותר קל לקחת יהודי מומר, ולהוכיח לו, ולשכנע אותו שיאמין שהתורה ניתנה בהר-סיני, על-ידי הקדוש ברוך הוא למשה רבינו, מאשר לשכנע יהודי ששומר תורה ומצוות, שתלוש המשכורת שהוא מקבל זה מהקדוש ברוך הוא ... הפרנסה מה' יתברך - זה האדם קשה לו להאמין, זה המדד של האמונה של האדם בעולם הזה. ... אומר: זה קשה מכולם, זה התחלת הגישה, ההתקשרות וההתחברות לאמונה, ההתחלה אני אומר, מספר אחד - להאמין שהכל ממנו יתברך.
שיעור ב'שערי קדושה' וכן הילולת הרש"ש, סדרה תשס"ו (2006), דקות 0:00-11:00. הקלטות השיעורים בישיבת המקובלים 'רחל אמנו'.