מקצת שבחו
לִיקֶה כָּהַנַת קֶס בְּרְהַן ברוך נולד לאמו ולאביו אבא ברוך בשנת תרנ"ח (1898) באְמְבָּא גוֹאלִית, בגונדר שבאתיופיה.
ראשית תורתו למד מאביו, אבא ברוך אדהנן, שהיה מנהיגם הרוחני של יהודי אתיופיה במחוז גונדר. כבר מגיל 11, היה מתלווה אל אביו, במסעותיו בין כפרי האזור, ושימש יד ימינו בהנהגת העם, ובכל דבר שבקדושה.
בשנת תרפ"ג (1923) נשא לאישה את אסתר לֶוִואי ונולדו להם 11 ילדים.
בשנת תרפ"ג (1923) גם הוסמך לקֶס ע"י אביו בכפר ווֹלֶקָה. אף כי לא היה הבכור מבין אחיו, ששימשו אף הם כקֶסים חשובים, נבחר להחליף את אביו כמנהיג הרוחני של יהודי אתיופיה במחוז גונדר, ומצודתו נפרסה בכל קהילות יהודי אתיופיה כמו באַמְבּוֹבר, באוּזַבָה, במְצאָה ועוד. את חייו הקדיש לתורה ולקהילה היהודית. משפחתו התפרנסה מחקלאות בשפע רב, והוא העמיד את משאביה כדי לתמוך ביד רחבה בעניי הקהילה.
לִיקֶה כָּהַנַת קֶס בְּרְהַן ברוך הנהיג את גם בימים קשים של חוסר שקט פוליטי. בשנת תרצ"ו (1936) כבשו האיטלקים את אתיופיה. בזמן מלחמת השחרור האתיופית, הצטרפו יהודים לכוח גדעון של הקיסר היילה סלאסי, כמה עשרות מתוכם הוצאו להורג ע"י האיטלקים. לִיקֶה כָּהַנַת קֶס בְּרְהַן ברוך פעל להרחיק את היהודים ממעורבות במלחמה. בתקופת שלטונו של הקיסר היילה סלאסי, החל משנת תש"א (1941) מנע מהיהודים להצטרף לפעילות נגד הממשלה, ומלהצטרף לניסיונות הפיכה כנגד השלטון אך נלחם בכל לב, בניסיונות של המיסיונרים הנוצרים, שהגיעו בחסות הממשלה, אל כפרי היהודים כדי לשכנע אותם להצטרף אל הכנסייה האתיופית.
בשנת תשכ"ה (1955) בנו עקיבא, הגיע לארץ, לכפר בתיה, יחד עם צעירים נוספים, כדי ללמוד חינוך והוראה, במטרה לשוב לאתיופיה ולשמש שליחים של הסוכנות היהודית באתיופיה.
בשנת תשל"ז (1977), לאחר שפרשה מפלגת המפד"ל מהממשלה, החיל שר הפנים שלמה הלל את חוק השבות על יהודי אתיופיה. לִיקֶה כָּהַנַת קֶס בְּרְהַן ברוך הפקיד את הנהגת הקהילה בידי בנו קֶס אַבֶבֶה ברוך, זכה ועלה לארץ ישראל. הוא התקבל בארץ בכבוד ובשמחה, ובארץ עשה לילות כימים כדי לסייע ליהודי אתיופיה לעלות לארץ. מאחר והממשל האתיופי ניתק את קשריו עם ישראל, ונחסמה דרך העלייה החוקית, לִיקֶה כָּהַנַת קֶס בְּרְהַן ברוך הנחה את היהודים באתיופיה לממש את זכותם לעלות לארץ ישראל דרך סודן.
לִיקֶה כָּהַנַת קֶס בְּרְהַן ברוך נפטר ביום כ"ז כסליו תשמ"ה (21.12.1984) ומנוחתו כבוד בבית העלמין באשדוד. על שמו קרויים בתי כנסת באשדוד ובלוד, ושמו מונצח בשם רחוב באשדוד.
אין בידינו כתבים מדברי תורתו, העלנו על הכתב, דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו ותלמידיו.
לא נהגו יהודי אתיופיה לקרוא בתואר רב, אנחנו קוראים בתואר זה בכדי לייצג שר, אדון ומנהיג כפי שהיה מעמדם של חכמי העדה.
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שלא יקחו כסף עבור הנהגת התפילות עבור משפחה מתאבלת.
רצוי שכוהני הדת לא ייקחו כסף עבור הנהגת התפילות הנערכות עבור משפחה מתאבלת. עליהם לעמוד לשירות הקהילה, ואסור שאנשים יחששו להסתייע בהם, בגלל ההוצאה הכספית. אם משפחה מבקשת לשלם עבור התפילות, רצוי לחלק את הכסף לנזקקים - לעיוורים, חולים, אלמנות ויתומים. בנוסף, על כוהני הדת לדאוג שלא תפגע מקור פרנסתם של היתומים והאלמנות. קֶס בְּרְהַן ברוך התנגד לשחיטת פר לכבוד המנחמים, היות והפר היה נצרך לפרנסת משפחת הנפטר. הוא תיקן שכל אחד מהמנחמים יתרום כפי יכולתו, אם מעט ואם הרבה, על מנת לסייע לאלמנה וליתומים הסובלים ממחסור כלכלי.
דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו ותלמידיו: מתוך ראיון עם ליקה כהנת קס גובזה ועם אַייָנַאו מָמוּ נֶגוּסֶה.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד האהבה יוצרת אחדות, ומאפשרת להתחזק בדרכי התורה.
יהודים צריכים לאהוב זה את זה. האהבה יוצרת אחדות ומאפשרת להתחזק ללכת בדרכי התורה. יהודי אתיופיה היו מסתדרים ביניהם ואהבו זה את זה, בלא שאחד יזלזל בשני. בזכות אהבה זו, ניצלה הקהילה ממגפות ששררו בסביבתם. בזכות האהבה כיבדו הצעירים את הגדולים, והילדים חונכו, על ידי דוגמא אישית, ללכת בדרכי אבות ולכבד את הגדולים. חיי הקהילה היו מוצלחים ושקטים.
דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו ותלמידיו: מתוך ראיון עם עקיבא ברוך.
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד דרך הקדשת הילד ללמוד להיות קֶס.
הילד מובא בידי הוריו, בנוכחות עדים, לפני חכמי העדה, הקֶסים הגדולים. ההורים מצהירים על רצונם שילמד הילד להיות קֶס. לאחר בדיקת גילו ומעשיו, ולאחר שהוברר שהילד ראוי, ובחר להיות קֶס, הוא מתקבל ללימודים, ומוכשר לתפקיד. הוא מתחיל עם לימוד אותיות האל"ף בי"ת, ולומד בצורה מסודרת ובהדרגה, עד שבסיום הכשרתו עומד למבחן, הכולל מבחן מעשי בשחיטת בקר. לאחר שעבר את המבחן בהצלחה, היה עליו לעבור טקס הסמכה.
לפני כניסתו לתפקיד היה עליו לשאת אישה בתולה, הראויה לו. טקס נישואין שנערכו על פי חוק התורה, בנוכחות כל הקהילה והקֶסים. נשים מבוגרות היו בוחנות את הכלה המיועדת ומוודאים שהיא ראויה לאישה. כבכול נישואין החתן נותן לכלה כתובה (הקרויה באמהרית 'סמניה') ועושה קשירה על המצח.
דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו ותלמידיו: מתוך ראיון עם ליקה כהנת קס גובזה.
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד תפקיד הקֶס ללמד בעצמו, במקום בו חסרים מורים.
תפקידו של הקֶס הוא להנחות את בני הקהילה ללכת בחוקי התורה, לקיים את רצון בורא עולם, לשמור שבתות וחגים, ולהיות יראי ה'. הוא מורה לקהילתו את חוקי התורה, ומודה לה' על שזיכהו להנהיג את חיי הדת. בקשתו מבני הקהל שישמעו לו, לשמור את הנהגת חייהם על פי חוקי התורה, ולהיזהר שלא יהיו טמאים בן הגויים, ושלא ללכת לצד שלהם. הקֶס מעורב כל הנעשה בחיי הקהילה, אוסף תלמידים ומלמד אותם בעצמו, במקום בו חסרים מורים. הוא מנהיג את חיי הדת ומפקח על מעשיהם בשמחה גדולה.
דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו ותלמידיו: מתוך ראיון עם ליקה כהנת קס גובזה.
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד הקפדתם על דיני טומאה וטהרה כאבן ייסוד לקיום הקהילה.
באתיופיה היו הנשים מקפידות מאוד על מנהגם דיני הטומאה והטהרה, בזהירות יתירה. בימי נידתה הייתה האישה חייבת להיות במקום שקבוע לה, אסור שהגבר יכנס. הייתה הקפדה על דיני יולדת זכר ונקבה לפי חוק התורה. בשבתות לא היה מגע בין הבעל ואשתו. אם היו עבריינים, הם היו נשפטים ונענשים בחומרה בידי זקני העדה. בשעת לווית המת נמנעו הקהל מלגעת בנפטר, על מנת לשמור על הטהרה, והטיפול במת היה מסור לידי אנשים מיוחדים שהופקדו על כך. כמו כן הקפידו על שמירת השבתות והחגים לפי התורה. הקפדות אלו עצבו את דמותה של הקהילה והיוו את אבני יסוד לקיומה.
דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו ותלמידיו: מתוך ראיון עם ליקה כהנת קס גובזה.
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד שעל אף השוני הדתי, אין להראות שנאה ביניהם.
ליהודי אתיופיה היה יחס טוב לשכניהם בחברה המקומית. הם שיתפו פעולה בכל הפעילויות החברתיות והלכו יחד. קֶס בְּרְהַן ברוך קרא לחברי הקהילה שלו, לכבד את חוקי המדינה, ולהיות ידידים של האזרחים המקומיים. לעשות כל מאמץ לקיים איתם יחסי שכנות טובים, ולצמצם את השנאה.
הוא קרא לשתף פעולה גם עם רשויות השלטון המקומי, ואמר שאין להראות שנאה בין יהודים לנוצרים, על מנת שהנוצרים יבינו שהיהודים הם אחיהם, על אף השוני הדתי ביניהם. על היהודים המשתפים פעולה עם נוצרים, להסביר שהם פועלים בכך למען אתיופיה, ארץ המולדת. כתוצאה מכך תיבנה חברה טובה ומתוקנת, בה האוכלוסייה הכללית, אוהבת את היהודים ונותנת להם את כל מה שיבקשו, והיהודים יזכו בחיים. זוהי גישתם של אבותינו, ובדרכם יש לפעול.
דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו ותלמידיו: מתוך ראיון עם עקיבא ברוך.
1984-1898