מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שבחה שהיא 'גן נעול' לאויב ו'מעיין גנים' לבנים השבים.
מצאנו לדוד מלך ישראל בתהילותיו שהזכיר את ירושלים שש-עשרה פעמים, ואת ציון הזכיר שלושים ושבע פעמים. בהללויותיו לירושלים כתב: 'שבחי ירושלים את ה' הללי א-להיך ציון'. סך הכל מזכיר את עיר הא-להים חמשים ושלוש פעמים כמניין ג"ן.
למניין זה כיוון שלמה בנו בשיר הערגה וצפייה לשיבת ציון וגאולת ירושלים כשאמר: 'גן נעול אחותי כלה, גל נעול מעיין חתום'. גן ה' ירושלים, גם בחורבנה נשארה נעולה וחתומה לכל צר ואויב. ...
'מעיין גנים' - שמימיו מגיעים מלבנון הוא מקדש ה', 'באר מים חיים' - ששבו לפכות ולהפריח השממה. יצאו מים חיים מירושלים לרוות צימאונם של בנים נאמנים, צמאי גאולה, ששבו לגבולם, לבנות ולהביא גאולים לציון, ושמחת עולם על ראשם.
חכם אברהם דוד שלם , ספר אשד הנחלים, חלק שלישי, עמ' ר-ר"א, דפוס רפאל בן חיים הכהן, ירושלים, תשס"ט (2009) מתוך 'החכם היומי'
