מקצת שבחו

חכם חיים משה אמריליו, נולד לאימו ולאביו חכם שלמה אמריליו בשנת תנ"ח (1698) בשאלוניקי העות'מאנית.
ראשית תורתו למד מפי אביו, חכם שלמה אמריליו, מחבר הספר 'פני שלמה', ובישיבת החכם יוסף דוד, מחבר הספר 'לחם הפנים'. כבר בצעירתו, עסק בהוראה ושימש כדיין, ובשנת תע"ד (1714) החל לכתוב פסקי הלכה.
בשנת תפ"ב (1722) החל למלא את מקום אביו, כנושא הדרשה בערב שבת בבית הכנסת 'תלמוד תורה', וכגזבר הממונה על אספקת תכריכי מת מצווה. לאחר פטירת אביו, החליטו פרנסי העיר שראוי לתת משרות אלו לתלמיד חכם מבוגר יותר. מאז, הקדיש חכם משה את מרצו בעיון בהלכה ופוסקים ובהוראה, עד שנעשה לאחד מגדולי התורה בעירו ובמדינתו. ארבעת אחיו: יוסף, שמואל, אהרן ואברהם, התפרנסו ממסחר ותמכו בפרנסתו.
בשנת תפ"ד (1724) פרצה מגיפה בשאלוניקי, שאילצה אותו לברוח לעיר אחרת באופן זמני. אימו נפטרה בשנת תפ"ו (1726), וכעבור זמן קצר נפטר בנו הבכור, יעקב. גם הוא חלה וסכנה נשקפה לחייו, ונוסף לשמו השם 'חיים'.
בשנת תק"ב (1742) הוציא לאור בשאלוניקי את ספרו 'דבר משה' - שו"ת.
בחודש כסליו שנת תק"ח (1748), לקראת אירוסי בתו, התפרצה שוב מגיפה בשאלוניקי, ותוך זמן קצר מתו אשתו ושתי בנותיו. בעקבות האסונות הקשים והתכופים שפקדו אותו, פרש חכם חיים משה אמריליו מצורכי ציבור. עוד באותה שנה חלה, וגם הוא כעבור מספר ימים נפטר מן העולם.
חכם חיים משה אמריליו נפטר ביום כ"ג בסיון בשנת תק"ח (1748).
לאחר פטירתו, יצא לאור בשאלוניקי בשנת תקט"ו (1755) הספר 'הלכה למשה' - על 'משנה תורה' לרמב"ם, ובשנת תקי"א (1761) יצא לאור הספר 'יד משה' - דרשות. הותיר אחריו בן צעיר, החכם שמואל אמריליו.