מקצת שבחו

חכם יהודה בן מויאל נולד לאימו ממשפחת בן שבת ולאביו מכלוף, בשנת תקפ"ח (1828), בעיר תארודנת שבמרוקו. בילדותו עבר עם משפחתו לעיר מוגאדור, שם למד תורה מפי אביו ודודו חכם יעקב בן שבת.

חכם יהודה בן מויאל נשא לאישה את רבקה ונולדו להם חמישה ילדים. בהמשך התחתן בשנית ונשא לאישה את קלרה, ונולדו להם שני ילדים.

בבחרותו נתמנה כדיין בקהילת סאפי, ובשנת תרל"ז (1876) נתמנה לדיין ולמורה צדק בעיר מוגאדור. בעיר מוגאדור שימש בקודש כשלושים שנה, עלה  בקודש ונתמנה כאב בית הדין.

חכם יהודה בן מויאל, עמד בקשרי מכתבים הלכתיים שונים, עם דיינים שונים מחוץ לעירו, כמו חכם רפאל אנקווא, חכם יעקב שאול אלישר ועוד. 

בחודש אייר בשנת תר"ע (1910) חלם חלום, שבו קרב יומו, אך נשמרה לו הזכות לעלות לארץ הקודש, טרם הסתלקותו מהעולם הזה. חכם יהודה בן מויאל החל בהכנות לעלייה לארץ הקודש, וטרם צאתו מינה את בנו -חכם מסעוד, תחתיו כאב בית הדין. בהגיעו לעיר טאנגי'ר קיבל מכתב מבנו חכם מסעוד, המספר כי אחד מעשירי הקהילה קם והדיח אותו מכהונתו, מכיוון שהוא צעיר מדי. חכם יהודה בן מויאל שב על עקבותיו ליישב את ההדורים, ומיד יצא שוב למסעו לארץ הקודש. במסעו זה שהה בגיברלטר כחודש ימים.

בחודש אלול בשנת תר"ע (1910) זכה חכם יהודה בן מויאל להגיע לארץ הקודש, בה שהה כארבעה חודשים. הוא נפטר ביום כ"ט טבת בשנת תרע"א (1911) בארץ ישראל

כ-100 שנה לאחר פטירתו, זכו צאצאיו לקבץ את כתבי ידו, והוציאו אותם בספר 'שבט יהודה' - שו"ת ודרושים.