מחמת שאמרו שירה והודאה לפניו על הניסים מיציאתם ממצרים ובקריעת ים סוף, משם נמשך הרבה רווח והצלה לדורות הבאים וכנזכר לעיל. ומזה הטעם אפשר כי שבת שלפני הפסח קוראים אותו 'שבת הגדול' רמז ל'הלל הגדול' הנמשך להם ולדורות הבאים. ...
שע"י הנס שהיה באותה הלילה להוציאם מארץ מצרים, שלא נכנסו בחמישים שערי טומאה, משם נמשך שבגלויות אחרות יהיו זוכים לגאולה בעזרת ה', ולא יכנסו בחמישים שערי טומאה. והיינו שכיוון שזכו לקדושה, ולהיותם חלק א-לוה ממעל, הנה אף אם יתערבו בגויים, בקדושתם הם עומדים.