מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד זכות אביו, שבשעת האוכל היה דומע על העטופים ברעב.
והרב מור אבי חכם רבי שלמה, זכותו יגן עלינו אמן, כשהיה בעת האוכל היה אוכל מעט ואחר כך מושך ידיו מן האכילה ועיניו זולגות דמעות. ומרת אמי תחיה שואלת על זה למה תעשה כן? האם לא ערב לך האוכל? ולמה תבכה? והיה משיב כי עתה הוא מצייר בדעתו כי כמה עניים עתה אין להם לחם לאכול ונפשם ברעב תתמוגג, עטופים ברעב המה ובניהם, ואין להם לחם להשיב נפשם ונפשות בני ביתם, וכיצד אני אוכל כל טוב בשר ומעדנים והם נפשם יבשה אין כל? בשביל זה אני מושך ידי ובוכה. אשריו ואשרי חלקו. ועד עתה לא ראיתי מי שמתנהג כן. ולפחות יתן מחלק סעודתו לעניים.
חכם פרג' חיים יהודה, ותתפלל חנה, הנהגות לעשרת ימי תשובה, דף נז עמ' א, דפוס צוקרמן, ירושלים, תרמ"ט (1889) מתוך 'החכם היומי'
