'ותמות שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען' - א': שהגוף הוא שמת ונקבר בקבר כמו שאמר הכתוב: 'כי עפר אתה ואל עפר תשוב', לא כן הנשמה היא נצחית כי היא חלק א-לוה ממעל כידוע. ב': הנשמה נקראת אברהם כמו שנאמר בזוהר הקדוש. ג': הגוף נקרא שרה, כי הוא האוהב הכבוד והשררה בעולם הזה. ד': הנשמות עולות לשמים, בעת יציאתם מן הגוף, דרך שער השמים בארץ ישראל. ... ה': הנשמה מצטערת ומתאבלת על הגוף מעת יציאתה ממנו, על דרך מה שכתוב: 'אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל'. ועל פי האמור יבוא על נכון וזה כוונתו" 'ותמות שרה' - היא הגוף, וקרא אותו בשם נקבה לפי דלותו. 'בקרית ארבע' - היא העולם הזה שהיא בת ארבע רוחות העולם. 'היא חברון' - זאת אומרת: המיתה היא הגורמת לנפש לעלות להתחבר למעלה, להשיג מעלת האדם העליון, והיא סיבת החיים לנשמה. ... וחיבור זה נהיה בארץ ישראל כי שם שער השמים, וזה אומרו: 'בארץ כנען'. וסיים: 'ויבוא אברהם' - היא הנשמה 'לספוד לשרה ולבכותה' - היא הגוף, ואחרי כלות הגוף בקבר אז היא נחה במקומה כידוע.