החכם יהודה ליאון סיד


החכם היומי על לוח השנה:
< סיון ה'תשפ"א May 2021 >
אבגדהוש
      יט/1
כ/2כא/3כב/4כג/5כד/6כה/7כו/8
כז/9כח/10כט/11א/12ב/13ג/14ד/15
ה/16ו/17ז/18ח/19ט/20י/21יא/22
יב/23יג/24יד/25טו/26טז/27יז/28יח/29
יט/30כ/31     
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד לדיינים, שלא לנהוג קלות ראש אפילו בעמי ארצות השפלים.
'למה נסמכה פרשת דינים לפרשת מזבח? - לומר לך שתשים דיינים אצל המזבח'. - שהדבר צריך ביאור, מה טעם לשימת הדיינים אצל מזבח, שהוצרכה תורה לסמוך פרשת דינים לפרשת מזבח, להשמיענו כזאת. אמנם על פי האמור שאזהרה לדיין שלא לנהוג קלות ראש אפילו בעמי הארץ השפלים, בא על נכון. ונקדים מה שאמר רש"י זיכרונו לברכה שם בסוף פרשת יתרו על פסוק: 'ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו'. והרי דברים קל וחומר, ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונם, אמרה תורה הואיל ויש בהן צורך לא תנהג בהם מנהג בזיון. חברך, שהוא בדמות יוצרך ומקפיד על בזיונו, על אחת כמה וכמה. עד כאן. נמצא שממה שציוותה תורה שלא לעלות במעלות על המזבח, אנו למדים שלא לנהוג בזיון באדם שנברא בצלם א-לוהים. ולפי זה, שזה אזהרה פרטית לדיין שלא ינהג קלות ראש בצבור, ציוותה תורה לשים הדיינים אצל המזבח, שתמיד עיניהם ישיתו לראות ולדון קל וחומר, ומה אבנים וכו' אמרה תורה לא תנהג בהן מנהג בזיון וכו'. ודבר זה למדנו אותו ממה שנסמכה פרשת דינים לפרשת מזבח, שזאת היתה כוונת התורה בהסמיך שתי פרשיות הללו, שתשים דיינים אצל המזבח, וילמדו קל וחומר שלא לנהוג מנהג בזיון בצבור כנזכר.
יסד המלך, דף ד' ע"ב, דפוס יצחק שמואל די שיגורה וחבריו, איזמיר, תרכ"ו (1866).

subscribe
subscribe