מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם דניאל הלוי נולד לאביו חכם שלמה ולאמו לאה בשנת תרנ"ו (1896) בדמשק. 
גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי דמשק. נשא לאישה את מרת שמחה בת בוליסה.
בשנת תרע"ד (1914) עבר למצרים, והתיישב העיר אלכסנדריה. באלכסנדריה סייע בידי חכם אברהם חיים נאה, שגלה לאלכסנדריה, לתקופת המלחמה, והקים בה את 'ישיבת ארץ ישראל'. בשנת תש"ז (1947) סייע בידי חכם אברהם חיים נאה, שחזר לירושלים, להוציא לאור את ספרו 'שיעורי תורה'. 
לצד עיסוקו בתורה, חכם דניאל הלוי שלח ידו במסחר, וה' הצליח בידו. הוא היה מראשי הקהילה, איש רב פעלים, גביר, נדבן, ובעל חסדים, שדובר בו נכבדות, בתורה, ביראה ובמידות.
בשנת תש"ח (1948), בתקופת מלחמת העצמאות של מדינת ישראל, חכם דניאל לוי נכלא במחנה הסגר אבו-קיר שליד אלכסנדריה, יחד עם עוד מאות יהודים, עסקני ציבור, שהיו חשודים באהדה לציונות. על אף תנאי המאסר הקשים, הקדיש את זמנו במסירות לתפילה וללימוד תורה.
בשנת תשט"ו (1955) עלה לארץ ישראל, התיישב בעיר בת ים, בשכונת רמת יוסף, ושימש רב בשכונתו.
בשנת תש"ך (1970) הוציא לאור את ספרו 'כרם ד"ל' - רמזים ופירושים על התורה, אותם החל לחבר בהחבא, בהיותו אסיר ציון, במחנה הסגר באבו-קיר. בשנת תשל"ח (1978) הוציא לאור חוברת בשם 'קדושת ישראל'. 
בשנת תש"ם (1980) התפרסם מאמרו 'שאלות קטנות', בכתב העת המאסף, חוברת 3, בעריכת חכם עזרא בצרי. בשנת תש"מ (1980) פורסם מאמר נוסף שלו בספר 'מנחת אהרון', שיצא לאור לזכרו של חכם אהרן שוויקה. חידושים נוספים שלו והתכתבויותיו עם חכמי דורו, מובאים בספר 'מקוה המים' לחכם משה מלכה, בספר 'שארית יהודה' לחכם יהודה חיים טראב, בספר 'מענה לשון' לחכם אברהם חפוטא, בספר 'ישכיל עבדי' לחכם עבדיה הדאיה, ובספר 'שארית יוסף' לחכם יוסף סוסו הכהן.
חכם דניאל הלוי נפטר ביום י"ד בשבט תש"ם (1980) והובא לקבורות בהר הזיתים בירושלים. 
 
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שבן תורה מותר לו לאכול בשר, שמעלה בעל החיים מדרגתו.
'ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו' - אמרו רבותינו זיכרונם לברכה, שעם הארץ אסור לו לאכול בשר, כי אין לו יתרון על הבהמה ואיך יאכל אותה?! אבל התלמיד חכם מותר לו לאכול בשר, לפי שעל ידי אכילתו מתעלה בעל החיים ממדרגתו למדרגת אדם. וזהו שרמז הכתוב פה בסופי תיבות: 'ואכלו את הבשר בלילה' - אותיות 'תורה', לומר שבן התורה מותר לו לאכול בשר.
גם ירמוז הכתוב ללמוד התורה, שהיא מזון הנשמה, ומתנה כמה תנאים: 'בלילה' - שעיקר למוד התורה בלילה, שנאמר: 'קומי רני בלילה'. 'צלי אש' - שהלמוד יהיה בחשק ובזריזות ובהתלהבות, כמו שכתוב: 'הלא כה דברי כאש'. 'ומצות' - רמז לענווה, שבן התורה צריך להיות ענו ושפל רוח. 'על מרורים' - על דרך אמרם זיכרונם לברכה: 'וחיי צער תחיה' - הרוצה שיחיה ימות, ואין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליהם ומצער גופו, שנאמר: 'זאת התורה אדם כי ימות באהל'. 'יאכלוהו' - חזר וכפל 'יאכלוהו' אחר אמרו 'ואכלו' - לרמוז שצריך לחזור על לימודו, ולא יאמר כבר קראתי ושיניתי. ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחת.
חכם דניאל הלוי, כרם ד"ל, מהדורה ב, עמ' קס"ו, דפוס זהר, תל אביב, תשל"א [1971]. מתוך 'החכם היומי'
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שגם בונייך בחומר ובלבנים, צריכים להיות לימודי ה'.
'וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך', אל תקרא 'בניך' אלא 'בוניך' - רצונו לומר לא רק 'בניך', שהם תלמידי חכמים, העוסקים בבניין הרוחני של האומה, אלא גם 'בוניך' - הם אלו הבאים לבנות בחומר ובלבנים, צריכים להיות 'למודי ה'' - להכיר טובו וחסדו ולקבל עול מלכותו באהבה וברצון.
חכם דניאל הלוי, כרם ד"ל, מהדורה ב, עמ' רפ"ג, דפוס זהר, תל אביב, תשל"א [1971]. מתוך 'החכם היומי'
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד העניק בי' מלאה לרמוז שייתן בעשר אצבעותיו, בעין יפה.
'העניק תעניק לו' - תיבת 'העניק' מליאה יו"ד, לרמוז שייתן לו בעשר אצבעותיו, רצונו לומר: בעין יפה, כמו שמצאנו במשה רבינו, עליו השלום, שאמר לו הקדוש ברוך הוא: 'קח את יהושע בן נון וסמכת את ידך עליו'. וכתוב: 'ויסמוך את ידיו עליו' - ופירש רש"י, זיכרונו לברכה: 'בעין יפה, יותר ויותר ממה שנצטווה, שהקדוש ברוך הוא אמר לו: 'וסמכת את ידך' והוא עשה בשתי ידיו'. עד כאן לשונו. וכן אמר בעבד עברי, שחוץ ממה שלא ישלחנו ריקם ,חייב גם לתת לו מכל מה שברכו ה', בעין יפה, ולא במידה מצומצמת. ולכן תיבת 'העניק' מלאה יו"ד יתרה - להזכיר שיעניק לו בעשר אצבעותיו, כאמור.
חכם דניאל הלוי, כרם ד"ל, מהדורה ב, עמ' שנט, דפוס זהר, תל אביב, תשל"א [1971]. מתוך 'החכם היומי'
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד ואהבת לרעך - היא נשמתך, כמוך - אוהבה כגופך.
'לא תלך רכיל בעמך, לא תעמד על דם רעך'. וידוע שעוון לשון הרע ורכילות חמור מעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. והרגיל בו הוא מהכת שאינה רואה פני שכינה. אם כן ההולך רכיל, הוא מאבד עצמו לדעת, וזהו אמרו: 'לא תעמד על דם רעך' - כלומר על נפשך, לא תגרום אבדתה. ואחר אזהרת 'סור מרע' סיים ב'עשה טוב' באמרו: 'ואהבת לרעך' - היא נשמתך, 'כמוך' - כלומר תשגיח על צרכיה, לחם לאכול ובגד ללבוש: 'שארה כסותה ועונתה לא תגרע'. ועל זה אמר רבי עקיבא 'ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה' - רצונו לומר: אם אתה אוהב את 'רעך' - שהיא נשמתך, 'כמוך' - כגופך, אז אתה מקיים את כל התורה כולה. ... ובכן, מאהבת נשמתך כמוך, כגופך, תבוא לאהוב את כל אחד מישראל. והוא על פי מה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה, שכל נשמות ישראל נחצבות מתחת כסא הכבוד, וכולן מתאחדות כגוף אחד, שבו הראש והלב והידיים והרגלים ויתר האברים. וכמו שלא יצויר שאבר אחד ישנא את חברו, אלא להיפך, אם אירע קלקול באיזה אבר, אז כל הגוף בכללו לא מרגיש טוב. וכן אם איזה אבר מתענג אז כל הגוף מרגיש בתענוגו. כן גם אתה תאהב את כל אחד מישראל, ותרגיש בצערו ותשמח לטובתו.
חכם דניאל הלוי, כרם ד"ל, מהדורה ב, עמ' רמח, דפוס זהר, תל אביב, תשל"א [1971]. מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד לא יחל דברו, שלם נדרו קודם יום הדין, לפני התרת נדרים.
'לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה'. - ידוע כמה חמור הנדר. ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה: 'כל הנודר כאילו בנה במה, והמקיימו כאילו הקריב עליה קורבן'. עד כאן. אם כן מי שעליו נדר, צריך מאוד ליזהר שלא יאחר לשלמו, ואם איחר, יזהר על כל פנים לשלמו, קודם יום הדין. או אם אי אפשר לקיימו, ישאל לחכמים להתיר לו את נדרו קודם יום הדין, הוא ראש השנה. וכבר נהגו לעשות התרה בערב ראש השנה.
וזהו רמז: 'לא יחל דברו ככל' - סופי תיבות: אלול - לומר שצריך לשלם אותו, על כל פנים בחודש אלול, אם אירע ואיחר אותו. 'יחל דברו ככל היוצא' - סופי תיבות: אלול למפרע - לרמוז התרת נדרים בחודש אלול.
חכם דניאל הלוי, כרם ד"ל, מהדורה ב, עמ' שכב, דפוס זהר, תל אביב, תשל"א [1971]. מתוך 'החכם היומי'
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד מצווה מן המובחר ללמוד תהילים בהשכמה.
כתב הרב חיד"א, משם רבנו אפרים: 'כל האומר תהלים בכל יום, כאלו קיים כל התורה כולה, וכי הוא מצווה מן המובחר בהשכמה ללמוד תהלים'. עד כאן לשונו. ... וזהו שרמז הכתוב: 'ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה'' - סופי תיבות אותיות 'תהלים' - לומר שלעם, דהיינו האנשים הפשוטים, שאין להם לב להבין בתורה, תחשב להם אמירת חמישה ספרים שבתהלים, כעוסקים בכל דברי ה', דהיינו חמישה חומשי תורה. וגם אמר: 'וישכם' - לומר שמצווה מן המובחר ללמוד התהילים בהשכמה.
חכם דניאל הלוי, כרם ד"ל, מהדורה ב, עמ' רא, דפוס זהר, תל אביב, תשל"א [1971]. מתוך 'החכם היומי'
לא קיים קובץ החכם השבועי

לא קיים קובץ להאזנה