גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי דמשק. נשא לאישה את מרת שמחה בת בוליסה.
בשנת תרע"ד (1914) עבר למצרים, והתיישב העיר אלכסנדריה. באלכסנדריה סייע בידי חכם אברהם חיים נאה, שגלה לאלכסנדריה, לתקופת המלחמה, והקים בה את 'ישיבת ארץ ישראל'. בשנת תש"ז (1947) סייע בידי חכם אברהם חיים נאה, שחזר לירושלים, להוציא לאור את ספרו 'שיעורי תורה'.
לצד עיסוקו בתורה, חכם דניאל הלוי שלח ידו במסחר, וה' הצליח בידו. הוא היה מראשי הקהילה, איש רב פעלים, גביר, נדבן, ובעל חסדים, שדובר בו נכבדות, בתורה, ביראה ובמידות.
בשנת תש"ח (1948), בתקופת מלחמת העצמאות של מדינת ישראל, חכם דניאל לוי נכלא במחנה הסגר אבו-קיר שליד אלכסנדריה, יחד עם עוד מאות יהודים, עסקני ציבור, שהיו חשודים באהדה לציונות. על אף תנאי המאסר הקשים, הקדיש את זמנו במסירות לתפילה וללימוד תורה.
בשנת תשט"ו (1955) עלה לארץ ישראל, התיישב בעיר בת ים, בשכונת רמת יוסף, ושימש רב בשכונתו.
בשנת תש"ך (1970) הוציא לאור את ספרו 'כרם ד"ל' - רמזים ופירושים על התורה, אותם החל לחבר בהחבא, בהיותו אסיר ציון, במחנה הסגר באבו-קיר. בשנת תשל"ח (1978) הוציא לאור חוברת בשם 'קדושת ישראל'.
בשנת תש"ם (1980) התפרסם מאמרו 'שאלות קטנות', בכתב העת המאסף, חוברת 3, בעריכת חכם עזרא בצרי. בשנת תש"מ (1980) פורסם מאמר נוסף שלו בספר 'מנחת אהרון', שיצא לאור לזכרו של חכם אהרן שוויקה. חידושים נוספים שלו והתכתבויותיו עם חכמי דורו, מובאים בספר 'מקוה המים' לחכם משה מלכה, בספר 'שארית יהודה' לחכם יהודה חיים טראב, בספר 'מענה לשון' לחכם אברהם חפוטא, בספר 'ישכיל עבדי' לחכם עבדיה הדאיה, ובספר 'שארית יוסף' לחכם יוסף סוסו הכהן.
חכם דניאל הלוי נפטר ביום י"ד בשבט תש"ם (1980) והובא לקבורות בהר הזיתים בירושלים.
