ראשית תורתו למד מפי חכם יהושע יצחק מאג'ורו, והעמיק לימודו מפי חכם בכור לוי, חכם בן ציון פינטו, וחכם אליעזר פאפו מחבר הספר 'דמשק אליעזר'.
חכם אברהם רומנו מירקאדו נשא לאישה את בלנקה לבית מאנדולפו, ונולדו להם בתם שמחה ובנם חכם מנחם.
חכם אברהם רומנו מירקאדו גדל התורה וביראה, ועמד בראש הישיבה 'דגל התורה', בה למדו רבים מיהודי סרייבו. בשנת תרס"ו (1906), לאחר פטירת החכם אברהם אבינון, מונה לאב בית הדין בעיר סרייבו, ולאחר מכן נבחר לשמש גם רב העיר סרייבו.
בשנת תרע"ג (1913) חכם אברהם רומנו מירקאדו זכה ועלה לארץ ישראל עם אשתו ובתו, בראש שיירת עולים, התיישב בירושלים, נמנה בין יחידי הסגולה שהצטופפו בישיבת המקובלים 'בית אל'.
בשנת תרפ"ג (1923), משהוקמה ישיבת 'פורת יוסף' היה בין לומדיה הקבועים.
כל ימיו בירושלים, חכם אברהם רומנו מירקאדו, נמנע לפקוד את הכותל המערבי מפני דעת החכם דוד בן זמרה, לפיה הכותל המערבי הוא כותל העזרה, ולפיכך העומד בו, עומד בהר הבית.
בשנת תרפ"ז (1927) הוציא לאור את הספר 'אברהם אברהם' - על בראשית ושמות דרשות ודברי הספד. בשנת תרצ"ב (1932) הוציא לאור את הספר 'אברהם שנית' - על ויקרא במדבר ודברים ודרושים. בשנת תרצ"ז (1937) יצא לאור ספרו 'שולחנו של אברהם' - אוסף דינים.
חכם אברהם רומנו מירקאדו נפטר ביום ט' באב תרצ"ז (1937) ונטמן בהר הזיתים.
