מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם נתן עמינדב יונה קאסוטו נולד לאמו שמחה ולאביו חכם משה דוד, בשנת תר"ע (1909) בפירנצה באיטליה.
למד במכינה של בית המדרש לרבנים של פירנצה, ובמקביל למד בבית הספר התיכון הממלכתי על שם מיכלאנג'לו. בשנת תרפ"ז (1927) קיבל תואר 'משכיל' מבית המדרש לרבנים, ולאחר-מכן השלים את לימודיו לקבלת הסמכה כ'חכם השלם'. הוא למד רפואה באוניברסיטת פירנצה והוסמך כרופא בשנת תרצ"ג (1933). לאחר סיום לימודיו התגייס לצבא האיטלקי, וסיים קורס קציני רפואה.
בשנת תרצ"ד (1934) נשא לאשה מרת את חנה לבית די ג'ואקינו ונולדו להם ארבעה ילדים.
בשנת תרצ"ז (1937) סיים התמחות ברפואת עיניים, והחל לעבוד כרופא וחוקר. בשנת תרצ"ט (1938), בשל חוקי הגזע שנחקקו באיטליה, נאסר על רופאים יהודים לעבוד במרפאות ובבתי חולים ציבוריים. לפיכך שימש כמשקיף בעת ביצוע ניתוחים. כן נאסר עליו ללמד או לעבוד כרופא מחוץ לקהילה היהודית.
חכם נתן עמינדב יונה קאסוטו מונה חכם קאסוטו סגן הרב של העיר מילאנו, ושימש מורה בבית הספר התיכון היהודי בעיר. בפורים בשנת ת"ש (1940), עת החלו להגיע שמועות רעות, נשא דרשה בפני ילדי הקהילה על סיפור מגילת אסתר ועל חשיבות תפילתם של תינוקות של בית רבן. יום בשבוע העניק שירות רפואי חינם ליהודי הקהילה.
בשנת תש"ג (1943) מונה לרב הראשי של פירנצה, ושב לגור בה עם אשתו חנה וילדיו. בנאום ההכתרה שלו בבית הכנסת הגדול בפירנצה, קרא לקהל שומעיו שחלק מהם היו מתבוללים, לשוב בלב שלם אל היהדות, שכן בין כה וכה חוקי הגזע הוכיחו שבהתבוללות אין כל תועלת.
לאחר שהגרמנים נכנסו לעיר פעל להצלת יהודים מגירוש למחנות השמדה. הוא שיתף פעולה עם מנהיגים יהודים נוספים ועם אישים נוצריים, ביניהם אליה דלה קוסטה, הכומר דון לטו קאסיני, רוכב האופניים ג'ינו בארטאלי ואיש הכנסיה צ'יפריאנו ריקוטי, אישים שלימים הוכרו כ'חסידי אומות העולם' על ידי מדינת ישראל. בעזרתם ובעזרת מנהיגים יהודים הקים את 'רשת ההצלה' שסייעה ליהודים למצוא מסתור ולזייף תעודות זהות.
ביום ג' אלול תש"ג (1943) הוסכמה שביתת נשק בין איטליה לבעלות הברית. חכם נתן עמינדב יונה קאסוטו עודד את יהודי פירנצה לברוח ולהסתתר. הוא עבר מבית לבית, והפציר ביהודים להתחבא במזרים ובכפרים קטנים תחת שמות בדויים. בדרשה האחרונה שנשא בבית הכנסת בפירנצה קרא ליהודי הקהילה לגלות ערבות הדדית.
ביום שבת, ח' בחשון תש"ד (1943), החלה אקציה גדולה בפירנצה. הוא הזהיר את בני הקהילה לא לבוא לבית הכנסת באותה שבת, ועל ידי כך ניצלו רבים מהם. הוא קרא להם להיעלם, ולהיזהר מיהודים, שעלולים להיות משתפי פעולה, וציטט מירמיהו: 'איש מרעהו השמרו, ועל כל אח אל תבטחו, כי כל אח עקוב יעקב, וכל רע רכיל יהלך'.
חכם נתן עמינדב יונה קאסוטו נתפס בעת פשיטה שערכו חיילי האס אס, במהלך פגישה סודית של 'רשת ההצלה'.
ביום ה' בשבט תש"ד (1944) נשלחו נתן וחנה לאושוויץ שם הופרדו. חכם קאסוטו נכלא במחנה יבוז'נו, תת מחנה של אושוויץ. משם הועבר ביום ד' בשבט תש"ה (1945) בצעדת המוות מאושוויץ למחנה בלכהמר, תת מחנה נוסף של אושוויץ. בכל מקום בו היה העניק עידוד רוחני לסובבים אותו.
ביום ו' בשבט תש"ה (1945) יצאה צעדת מוות ממחנה בלכהמר. חכם נתן עמינדב יונה קאסוטו, הי"ד, נרצח במהלכה. יום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום י"א בשבט תש"ה (1945)
חכם נתן עמינדב יונה קאסוטו לא חיבר חיבורים. הוא חיבר דרשות באיטלקית ושיעורים רבים למבוגרים ולנוער בשהותו בפירנצה. כמו כן פרסם מאמר בעת שהוסמך לרבנות על אתיקה ושחיטה כשרה.

מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד עוד מצווה אחת - לחיות ולספר את סיפורם שלא זכו לכך.
עוד מצווה אחת מצווים אנו עתה: להמשיך לחיות, כי רק בחיינו נוכל לפעול כדי שחייהם של אותם אומללים, שלא זכו לכך ימשיכו בנו. לדאבון לבנו לא נוכל להחזירם לחיים, אך נוכל לספר את סיפורם, ואת הסיפור של קהילותיהם. בדרך זו נשמור על גחלתם, שתהייה רוחשת ועל סיפורם חי.
עדות תלמידו גאיו שילוני, 'ספר זכרון לנתן בן משה דוד קסוטו', ירושלים, תשמ"ז (1987)
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד לחזק את קשר האחים לעמוד מול הרשע השואף לחסלנו.
עם ישראל סובל בין העמים, עם ישראל עובר אחת מן השעות הנוראות ביותר בתולדותיו, בנות אלפי השנים. דווקא בשעה זו עלינו לחזק את קשר האחים שבינינו. עלינו להחיל את תחושת האחווה, המשתמעת מתפילתנו היום, בראש ובראשונה בתוך הגרעין המצומצם שלנו.
והנו אנו רואים, שיש בינינו מי שדורש את רעת אחיו, מי שמקדיש במכוון את פעלו להסבת נזק לבן אמונתו. אלינו צריך היה הנביא להפנות את אזהרתו: 'איש מרעהו הישמרו, ועל כל אח אל תבטחו, כי כל אח עקוב יעקוב, וכל רע רכיל יהלוך'. הוי, כמה כואב להודות במציאות זו, המשפילה אותנו בעיני עצמנו. עד היכן התדרדרנו! האם זכאים אנו לפנות לבורא יתברך, כדי לבקש רחמי שמים לרווח ולהצלה?! ...
רק אם נהיה ערבים זה לזה, אם ניטיב זה עם זה, נוכל לעמוד אל מול הרשע השואף לחסלנו.
דרשת ראש השנה תש"ד (1940) פירנצה, 'ספר זכרון לנתן בן משה דוד קסוטו', עמ' 26, ירושלים, תשמ"ז (1987)
בין ישראל לעמים
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד להתפלל שימצאו דרכם אל הכבוד ההדדי.
ירצה הא-ל, שגם שאר הגויים ימצאו את דרכם אל הכבוד ההדדי, המובטח על ידי נביאינו, דרך שנוכל ללכת בה כולנו, מאוחדים מתוך הכרה ומתוך הרגשה, שאב אחד לכולנו ואל אחד בראנו.
מי יתן וירצה הא-ל שרגע זה, והכרה זו, ישתרשו בליבם של בני אנוש, והרוח הטובה של השלום, תשרור על העולם כולו, אמן.
דרשת ראש השנה תש"ד (1940) פירנצה, 'ספר זכרון לנתן בן משה דוד קסוטו', עמ' 27, ירושלים, תשמ"ז (1987)
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
שגדול כוחם של תינוקות של בית רבן
אומר המדרש: אמר רבי יצחק בר נפחא: בעלילות בא המן על ישראל, שנאמר: 'ובמלאת הימים האלה, עשה המלך לכל העם הנמצאים ... משתה', ואמר המן לאחשוורוש, א-להיהם של ישראל שונא זימה. עשה משתה, ותדבר שכל מי שירצה לבוא - יבוא, שלא יהיה פתחון פה למידת הדין לומר, על כרחם באו, ונזמן להם זונות ויקלקלו, ונוכל להם, ועשה כן המלך משתה גדול והכריז שמי שירצה יבוא, שנאמר: 'לעשות כרצון איש ואיש' ... אמר משה לאליהו: כלום יש אדם כשר בדור, אמר לו: כן, ושמו מרדכי. אמר לו: לך והודיעו, שיעמוד משם בתפילה ובתשובה, ואנחנו מכאן בתפילה. אמר לו: רועה נאמן, כבר נכתב ונחתם כליה על צאנך. אמר משה לאבות העולם: אם בטיט החתימה, רחמינו נשמעים, ואם בדם החתימה, מה שהיה היה ואין להשיב. הלך אליהו וראה שהחותם בטיט, והלך והגיד למרדכי כל אשר נעשה. הלך מרדכי וקיבץ כל התינוקות של בית רבן, והלבישן שק ואפר על ראשם, ועינה אותם מלחם ויין, שלושה ימים ושלושה לילות, והיה צווח ובוכה עמהם ... באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא, ונשמע בכייתם למרום, ותפילתם של האבות, ואמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת: בכיית קטנים, אני שומע כגדיים וטלאים ... ושיבר החותם, וקרע האיגרת, והפיר עצתו, והשיב מחשבתו על ראשו, ותלו המן על העץ, אשר הכין למרדכי. ...
שתי מסקנות ניתן להסיק מהסיפור הזה, ילדים. הראשונה היא שכל אשר קורה אותנו, ברצונו יתברך קורה, אף אם לא תמיד משגת הבנתנו את סיבת האירועים; ואנו כל בני אנוש, הרעים והטובים, אנו שליחים של הקדוש ברוך הוא ועושי רצונו, בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לאו. והמסקנה השנייה היא שלתינוקות של בית רבן, כמוכם, הילדים הקטנים של עם ישראל, יש כח עצום להתערב בהחלטות הבורא, ובעיקר ברגעים הקשים של עמנו; תפילתם של ילדים יש בה כדי להחזיר את ה' ממחשבתו. 'המלאך הגואל אותי מכל רע, יברך את הנערים, ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק'
דרשה שנשא בפורים ת"ש (1940) במילאנו בפני ילדי הקהילה 'ספר זכרון לנתן בן משה דוד קסוטו', עמ' 21-22, ירושלים, תשמ"ז (1987)