גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי העיר אדירנה, ובראשם הראשון לציון, חכם אליעזר נחום מחבר הספר 'חזון נחום' וחכם רפאל יעקב אברהם גירון מחבר הספר 'תיקון סופרים'.
רבו, חכם יעקב אברהם גירון כותב עליו: הוי שקוד ללמוד תורה יותר מכולם, ידיו רב לו ידיים עסקניות, ישוב ישבנו שם שנינו, כל ספק חכמים מפי חבורה, ערוכה בכל ושמורה, והיד כותבת על הנייר ועל הדפתרא'.
עבר אל העיר קושטא (איסטנבול), שימש בדיינות, והעמיד תלמידים הרבה.
בשנת תקי"ג (1753) זכה ועלה לארץ ישראל. הוא התיישב בעיר צפת ושימש בדיינות.
חכם בנימין קזיס (קאזיש) נפטר בשנת תקט"ו (1755), ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק בצפת.
יום פטירתו אינו ידוע לנו. אנו מציינים אותו ביום י"ח באב, מועד בו חתם חכם אברהם בן יהודה מיוחס, הסכמה על ספרו של חכם בנימין קזיס (קאזיש) 'מגילת ספר'.
חכם אברהם בן אליעזר הלוי, מביא בספרו 'דרשות וחידושים', הספד שנשא על חכם בנימין קזיס (קאזיש), בשנת תקט"ז (1756). בשנת תקט"ו (1755) ספרו 'מגילת ספר' - פירוש על הסמ"ג, יצא לאור בקושטא, לאחר מותו, בידי שני בנין חכם אברהם קזיס וחכם דוד קזיס. חיבורים נוספים עומדים בכתב ידו: 'אמתחת בנימין' - חידושים על התוספות. 'צווארי בנימין' - פירושים לכמה מסכתות. 'חלקו של בנימין' - פירושים על הרמב"ם. ספר על פירוש מזרחי לתורה. חיבר ביאור על הירושלמי. ספרו 'יד ימיני' אבד לנו.
