ראשית תורתו למד מפי אביו החכם צמח דוראן. גדל בתורה וביראה, והיה תלמידו של החכם וידאל אפרים, תלמידו של החכם ניסים בן ראובן גירונדי. למד גם את חכמת האסטרונומיה, טריגונומטריה, ופילוסופיה. בבגרותו עבר לממלכת ארגאגון, בצפון ספרד והתמחה במקצוע הרפואה.
בשנת קנ"א (1391), כחלק ממאבק איכרים ואנשי אצולה כנגד המלוכה בספרד, נרצחו מאות יהודים על קידוש השם, חלק מן היהודים נמכרו לעבדות, ויהודים רבים אולצו להתנצר. אומנם מלך ארגאגון, שישב בסרגוסה, יצא למסעות בין ערי ספרד להשיב הסדר על כנו, וקרא ליהודים לקומם מחדש את קהילותיהם, אך בשל גל הפרעות יצאו רבים מיהודי ספרד לצפון אפריקה, ובתוכם חכם שמעון בן צמח דוראן, שעבר לעיר אלג'יר.
באותה עת הגיע לאלג'יר מוולנסיה בספרד גם חכם יצחק בר ששת, שהתקבל באלג'יר כרב ודיין הקהילה. הוא קיבל מינוי מהשליט המוסלמי, אך נמנע מקבלת המינוי מפאת כבודו של חכם שמעון בן צמח, שסבר שהקהילה היהודית צריכה לקבוע את רבניה באופן אוטונומי, בלא קבלת מינוי מהשליט.
בשנת קס"ח (1408) נפטר חכם יצחק בר ששת, וחכם שמעון בן צמח דוראן התקבל כרב ודיין הקהילה.
בשנת קע"ז (1417) חיבר את ספרו 'זוהר הרקיע' - פירוש על אזהרות רבי שלמה איבן גבירול למניין המצוות. הספר יצא לאור אחרי פטירתו, בעיר קושטא בשנת רע"ה (1515).
חכם שמעון בן צמח דוראן נפטר בשנת ר"ד (1444). יום פטירתו אינו ידוע לנו. אנו מציינים אותו ביום י' באייר ב', יום בו החכם מאיר קרקש סיים לחבר את ההקדמה לספר התשב"ץ, בשנת תצ"ט (1739), והוציא לאור באמסטרדם את ספר התשב"ץ, שהיה גנוז וטמון בידי משפחת החכם שמעון בן צמח דוראן. בשנת תק"ה (1745) יצא לאור בליוורנו ספרו על הש"ס - חידושי התשב"ץ. בשנת תקכ"ג (1763) יצא לאור בליוורנו פירושו על מסכת אבות, ובשנת תקמ"ה (1785) יצא לאור ספרו הפילוסופי 'מגן אבות'. כן חיבר הספרים: 'אור החיים'; 'יבין שמועה' - הלכות שחיטה;, 'מאמר החמץ', שיצא לאור בליוורנו בשנת תק"ד (1744); 'ליווית חן' - על התורה ; 'אוהב משפט' – על ספר איוב, שיצא לאור בוונציה בשנת ש"נ (1590).
