מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם יעקב כהן יונתן (ג'אתו) נולד לאמו קמרונה ולאביו חכם שלום המכונה ג'אתו בג'רבה שבתוניס.
לאחר פטירת אביו ירש חכם יעקב כהן יונתן את רוב כספו ועושרו, אך כמעט ולא השתמש בהם, אלא תרם את מרביתן לצדקה, והמשיך להתפרנס ולעבוד מחנותו שבשוק, ואת לילותיו וזמנו הפנוי הקדיש ללימוד תורה, היה לו חוק קבוע להשלים 'חוק לישראל' מדי יום ביומו', והיה מחלק התהילים והזוהר לימי השנה.
חכם יעקב כהן יונתן היה פייטן ונגן, והיה מנגן בשמחות חתן וכלה, ברית מילה ועוד, הן  לעשירים והן לעניים, והכל על מנת שלא לקבל שכר.
חכם יעקב כהן יונתן היה ידוע בצניעותו ובענוותנותו הגדולה, לא הסכים לפרסם את חידושי תורתו, וכשהיה הולך לשוק לחנותו, היה מצניע את ספרו שלמד ממנו, כדי לא יחשיבוהו לתמיד חכם.
חכם יעקב כהן יונתן לקה בראייתו, ואשתו הייתה מקריאה לו והוא מבאר לה, אט אט עד שהתקדמה בלימודה, והיו לומדים כחברים, מפאת צניעותם, שמם לא הוזכר בספר 'זרע יעקב' ואף חידושיה נרשמו 'מפי השמועה'.
בסביבות שנת תרצ"ג (1933), בסוף ימיו של חכם יעקב כהן יונתן, נכספה נפשו לעלות לארץ ישראל, והוא עזב את ג'רבה והלך להתגורר בעיר זוארה שבטריפולי אצל בנו חכם ציון ששימש כרב העיר. הוא נשאר בבית בנו קרוב לשנתיים, והשתדל להשיג רישיון עלייה, כשהשיג מטרתו נסע לטריפולי כדי להפליג לאלכסנדריה ומשם לארץ ישראל, אך לא עלה בידו. כשהגיע לספינה, רב החובל לא הסכים להעלותו מחמת זקנתו, והוא הוצרך לשוב לג'רבה ונפטר שם חודש לאחר חזרתו.
חכם יעקב כהן יונתן נפטר ביום ו' מנחם אב תרצ"ו (1936) ב'גרבה, והובא שם למנוחות.
חכם יעקב כהן יונתן כתב חידושים רבים על התורה, חלקם יצאו בספרו 'זרע השלום', ולאחר פטירתו הוציאו בניו חידושים נוספים שלו בספר 'זרע יעקב' - כולם מפי השמועה מאת אמו ואשתו.

גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שמלך המשיח יבוא כשהתאספו יחד שבטי ישראל.
'על ידי האחדות יבוא מלך המשיח' - על פי זה יש לפרש מאמר הכתוב: 'ויהי בישורון מלך' - הוא מלך המשיח, זה יהיה: 'בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל' - שיהיו כולם באחדות.
חכם יעקב כהן יונתן , זרע יעקב, עמוד א, דפוס מקיקץ דוד סעדון, ג'רבה, תרצ"ח (1928) מתוך 'החכם היומי'
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שתיקון המצוות שאין ביכולתם לקיימם נפדים בצדקה.
'כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם' - כלומר תפקוד אותם לעשות להם נשיאות ראש, להוציאם מן הגלות, זה תעשה להם על ידי 'ונתנו איש כופר נפשו לה' - דהיינו הצדקה. ...
'כי תישא את ראש' - ראשי תיבות גימטרייה כתר, הם כת"ר מצוות - תרי"ג דאורייתא וז' דרבנן. ורמז בזה שעל ידי קיום כת"ר מצוות, יהיה נשיאות ראש לישראל 'לפקודיהם' - הוא לשון חיסרון כמו שנאמר: 'ולא נפקד ממנו איש', ובא לומר שאותם המצוות שנחסרים מהם, שאין ביכולתם לקיימם כמו מצוות פדיון הבן למי שלא ילדה אשתו בכור וכיוצא, התיקון לזה הוא 'ונתנו איש כופר נפשו לה' - דהיינו צדקה שהיא שקולה כנגד כל המצוות.
חכם יעקב כהן יונתן , זרע יעקב, עמוד כ"ד ב- כ"ה, דפוס מקיקץ דוד סעדון, ג'רבה, תרצ"ח (1928) מתוך 'החכם היומי'
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שעל ידי השלום עושים סייג לתורה.
בזה יבואר כוונת התנא באבות: 'הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה' - בהקדים מה שידוע שכתוב אף תלמידי רבי עקיבא מתו בין פסח לעצרת, יען שלא היה שלום ביניהם.
וזה שנאמר: 'הוו מתונים בדין' - לדון דין אמת לאמיתו, ועל ידי זה יהיה שלום בעולם, 'והעמידו תלמידים הרבה' - בני קיימא, שלא כתלמידי רבי עקיבא.
ועל ידי השלום תעשו סייג לתורה - יען שאינה מתקיימת, אלא על ידי השלום והאחדות, וכמו שמצינו שלא זכינו בקבלתה אלא על ידי האחדות.
חכם יעקב כהן יונתן , זרע השלום, ליקוטים, עמ' א', דפוס ר' דוד עידאן, יעקב חדאד, ג'רבה מתוך 'החכם היומי'
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מפרש אשת חיל שהתורה רחוקה מחכם המחשיב עצמו כפנינים.
'אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה' - כתב הרמב"ם, זיכרונו לברכה: שהתורה אינה מתקיימת אלא במי שהוא עניו, וזה שנאמר: 'אשת חיל' - שהיא התורה כמו שאמרו חז"ל, 'מי' - שהוא חושב עצמו למי ולאין, על דרך: 'מי אנוכי כי אלך אל פרעה'. 'ימצא' - התורה שמתקיימת בו.
'ורחוק מפנינים מכרה' - רצה לומר: מי שמחשיב עצנו כפנינים, שמבקש כבוד רחוק ממנו, 'מכרה' - שאינה מתקיימת בו, וזה שנאמר: 'רק הישמר לך' - רצה לומר שתשמר: לעשות ענווה כרמוז במילת 'רק' שהיא מיעוט כמו שאמרו חז"ל. ועל ידי זה: 'ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים' ... שעל ידי הענווה תשמור נפשך, שלא תשכח את הדברים של תורה.
חכם יעקב כהן יונתן , זרע יעקב, עמוד כ"ב ב', דפוס מקיקץ דוד סעדון, ג'רבה, תרצ"ח (1928) מתוך 'החכם היומי'
בין ישראל לעמים
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד איך יהפוך לב אויב לאוהב, לחשב ליבו אהבה.
'באנו אל אחיך אל עשיו, וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו'. - ובאמת שבא עשיו להורגו, ומה מאוד נתפלא איך ברגע נהפך לאוהב כשבא אצל יעקב, אלא הטעם הוא שיעקב השתמש בתחבולה אחת כדי להפוך לב אחיו להיות אוהב לו, והיינו שמצינו ששלמה המלך עליו השלום אמר בחוכמתו: 'כמים הפנים לפנים כן לב האדם אדם', שאם אחד מרגיש שנאה על רעהו, אות הוא שגם רעהו שונא אותו, ולהיפך מי שמרגיש בלבו אהבה לרעהו, אות הוא שגם רעהו אוהב אותו.
ובזה השתמש יעקב להפוך לב עשיו מאויב לאוהב, והוא שבמשך אותו הזמן עד שבא עשיו היה מחשב יעקב בליבו אהבה על עשיו, באומר עם ליבו שבאמת הוא חטא כנגד אחיו עשיו במה שלקח ממנו הברכה והבכורה, ושהוא מתנחם על זה והיה ליבו מרחש כל דבר טוב על עשיו,
ולכן נתעורר בזה בליבו של עשיו אהבה על יעקב, ורחש ליבו דבר טוב על של יעקב, שאף שנטל ממנו הבכורה, הרי היה בידו שלא למוכרה לו והוא גרם לעצמו, וגם בברכות לא היה יעקב אשם בדבר, משום שבעל כורחו עשה מה שעשה משום שאמו ציוותה אותו על כך, ומכיוון שלב האדם לאדם מרגישים הלבות אהבה מזה לזה, לכם נהפך עשיו לאוהב יעקב.
חכם יעקב כהן יונתן , זרע יעקב, עמ' ט, דפוס מקיקץ דוד סעדון, ג'רבה, תרצ"ח (1928) מתוך 'החכם היומי'