מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם יצחק אלפייה נולד לאמו ולאביו חכם יעקב חיים ישראל אלפייה, ביום י"ח שבט תרל"ח (1878) בארם צובא היא חלב שבסוריה. כבן חמש התייתם מאמו וגדל בבית זקנו, ממנו גם למד את מלאכת השחיטה שהייתה לו מקור לפרנסתו. בעודנו נער עלה יחד עם משפחתו המורחבת לארץ ישראל ובירושלים עיר הקודש קבעו דירתם. 
בשנת תרס"ז (1907) נתמנה לדיין בירושלים אך נשמתו חשקה בזיכוי הרבים, ולכן התפטר ממשרתו כדיין, ועסק רוב חייו בזיכוי הרבים לשם שמיים. הוא הקים את החברה 'אור חדש וצמח צדיק', ובה חברו תלמידי חכמים ופשוטי עם לעסוק בתורה. את מקום מושבם קבעו בבית הכנסת של בית החולים 'משגב לדך' שבירושלים העתיקה, שם גם שכנה ספרייתו של החכם חזקיהו מדיני.
חכם יצחק אלפייה הפיץ את רעיון תענית הדיבור והרבה לשבח תענית זו על פני תעניות צום. בספריו הדפיס סדר תענית דיבור וסגולת תהילים, אותם חילק פעמים רבות חינם לכל דורש,  ועודד חבורות רבות לערוך תענית זו בעיקר בימי השובבי"ם. 
כל חייו התנהג בקדושה וסיגל לעצמו מנהגים מיוחדים, אחד מהם הוא פקידת קברי הצדיקים. בימי מלחמת העולם השנייה עת התקרבו הגרמנים לארץ ישראל, חלם חכם יצחק אלפייה על חכם יעקב אבוחצירא הקבור במצרים שקורא לו לבוא והשתטח על קברו. בברכת חבריו המקובלים מישיבת 'בית אל', חכם יצחק אלפייה יצא  לדמנהור שבמצרים לשאת תפילה על קברו. לסוף הובסו הגרמנים, ונסוגו מאל עלמיין על סף קברו של הצדיק.
חכם יצחק אלפייה, מלומד בייסורים, השיב נשמתו ליוצרו ביום כ"ו אלול תשט"ו (1955).
חכם יצחק אלפיה חיבר כמה חיבורים: 'קונטרס היחיאלי' העוסק בכבוד בית הכנסת, במנהגים והליכות לנפטר ומשפחתו ובמצוות חנוכת הבית. ספר 'אור חדש וצמח צדיק' ובו הוא מפרט את תענית הדיבור וסגולת התהילים 'שיח יצחק' - תפילות ודרשות ו'ריח יצחק' - מכתיבת אביו בענייני קבלה.

צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שצדקה הנקראת 'מעט' מכבה עבירה, ש'עוד מעט אין רשע'.
על ידי נתינת הצדקה, בעין יפה ובמידה מרובה וגדושה, כאשר חננו ה', אז מגרש ממנו ומעל בני ביתו כל מין עין הרע, והצד האחר וכל מיני טומאה, וניצול מהמוות גם כן.
ואשר לעניות דעתי יראה לפרש הפסוק: 'ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו' - זאת היא הצדקה הנקראת 'מעט' כמו שכתוב: 'טוב מעט בצדקה'. ואם כן כשמוסיף הצדקה אז 'ואין רשע, והתבוננת על מקומו ואיננו' - שהצדקה מכבה עבירה, והמלאך המשחית הנברא מהעבירה הולך לו ע"י הצדקה, ומתהפך לו לסניגור טוב.
חכם יצחק אלפייה, קונטרס היחיאלי, בית האדם דף ד' ע"ב, ירושלים, תשנ"ד (1994) מתוך 'החכם היומי'
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד שבהדפסת כתיבות אביו, ממלא במותו מה שחיסר בחייו.
בהדפסת כתיבותיו של מרן אבא זיכרונו לברכה רציתי לקיים ציוויו שכתב בצוואותיו להשתדל להוציא לאורה את יתר הפליטה. ואם בעלמא ישנה מצווה לקיים את דברי המת, קל וחומר וכל שכן כשנוסף עליה מצוות כבוד אב ואם וזהו ממש: 'מכבדו בחייו ומכבדו במותו' - שעושה כאשר ציווהו. ולא עוד, אלא מה שחיסרתי במצוות כיבוד אב ואם בעודם בחיי חיותם - ע"י הדפסת התורה לשמם ולכבודם ובפרט תורתם, וזיכוי הרבים בהם, והנחת רוח שיהיה להם בזה.
חכם יצחק אלפייה, ריח ליצחק, הקדמה, דף ח' ע"א, ירושלים, תרצ"ז (1937) מתוך 'החכם היומי'
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מתקן סדר לימוד השנה, ואם לא מבין, בעולם האמת יסבירו לו הכל.
הואיל וזיכנו ה' ברוך הוא לאסוף 'בבית השם' הזה כל דבר שיש בו תועלת לרבים, אמרנו לצרף בו לוח לימודים לכללות השבוע, מידי שבת בשבתו ומידי חודש בחודשו. ... על כן לזכות כל איש ישראל ומכללם לאיש פשוט כמוני ולכל בעל עסק ומסחר וגם לרבות צדיקים ותלמידי חכמים, אמרתי להציגם לפניך בלוח אחד כל חלוקת התנ"ך למשך כל שבוע ושבוע וסדר פרקי משנה ודפי הש"ס והזוהר וזהר חדש ותיקונים בכדי שתוכל לגומרם בכל שנה ושנה בעזרת ה' יתברך.
וגם אם יש איזה מהם או כולם שאינך מבינם על בורים ועל מתכונתם בכל זאת אל תמנע עצמך מללמוד אותם, ותשתדל להבין עד מקום שידך מגעת וכך אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: יגרוס איש ואחר יסבר, ואם לא זכית פה בעולם הזה להבינם, בעולם האמת יסבירו לך הכל. אבל אם לא למדתם בעולם הזה אז לא יהיה לך פתחון פה בהם בעולם הבא, ומכל שכן שלא יודיעום לך.
חכם יצחק אלפייה, קונטרס היחיאלי, בית השם, דף ע"ד ע"ב, ירושלים, תשנ"ד (1994) מתוך 'החכם היומי'
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מבשר שבשנת תש"ח תתחיל להתגלות הארת קדושת השבת.
ראיתי מן ההכרח להודיע מתי יחונן ה' את שארית עם מרעיתו, ישראל אשר בחר לו לנחלתו ויקדש שמו ברבים, לעבדו שכם אחד, את רוח הטומאה יעביר מן הארץ, ותיגלה מלכותו יתברך, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ...
עוד ידוע הוא מה שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה: ששת אלפים שנה הוא העולם והשביעי חרב, והם כנגד ששת ימים, שנבראו בהם העולם, ויום השביעי שבת הוא לה'. ולכן עלינו לחשוב ולדעת בכיוון השנים לראות באיזה שנה משנות בריאת העולם תהיה מכוונת לסוך שעה חמישית שממנה ואילך תתחיל להתגלות הארת קדושת השבת אשר על ידה מתבטלין כל הדינים. ...
ובכן צא וחשוב חמשת אלפי שנה שכבר עברו הם כנגד חמשת ימים של השבוע ושבע עשרה שעות מיום השישי אם כן בהתחלת ניסן של שנת תרפ"ח תיגמר השעה ארבע וחצי מיום השישי, וכשתוסיף עליה עוד חצי שעה שהיא עשרים שנה ועשרה חודשים, דהיינו בחודש שבט שנת התש"ח תתחיל קדושת השבת להתגלות.
חכם יצחק אלפייה, קונטרס היחיאלי, בית השם, דף צ"ז ע"ב-דף צ"ח ע"א, ירושלים, תשנ"ד (1994) מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מתקן תענית הדיבור ביום אש חודש שבט, ברוב עם והדרת מלך.
ועתה בזמנינו שהגופות נחלשו בעוונותינו הרבים, ואין כל כך חוזק ובריאות הגוף להתענות איזה ימים רצופים, שהמתענה צריך לקבל התענית מבעוד יום ואם לאו לא יועיל, ובפרט שידוע שתנאי התענית הוא שצריך האדם באותו היום לשבור ליבו בקרבו, ולהיזהר מכל עוון ונדנוד עבירה. ...
ולכן איעצך נא עצה טובה, שיש בה נחת רוח לנשמה מבלי שום צער הגוף כלל ועיקר: רק לעשות תענית הדיבור וסגולת התהילים ותכפר כל חטאותיך - ויען, שבלי נדר, הוסכם על הרוב בחברתנו קביעת הלימוד ביום ראש חודש שבט, ונעשה התיקון בפומבי ברוב עם הדרת מלך, ונתחיל בשעה שתים וחצי - שלוש שהיא שעה שבע וחצי - שמונה שעה ארופאית לפני הצהרים, קודש הילולים לה'.
חכם יצחק אלפייה, קונטרס היחיאלי, בית השם, דף ס"ה ע"ב, ירושלים, תשנ"ד (1994) מתוך 'החכם היומי'