חכם מארי יוסף רצון נולד לאמו ולאביו רצון בן סעדיה בשנת תרע"ג (1913) בסוואמה שבמחוז חוגיירה בתימן.
לפרנסתו עסק בשחיטה, ולצורך תפקידו, היה סובב בין כפרי המחוז. ברבות הימים השתלם גם במלאכות הצורפות והכתיבה. חכם יוסף רצון אסף את מנהגי מקומו, והעלה על הכתב את תולדות היהודים במחוזו. כתב היד של ספר זה, נשרף בדרכו לארץ ישראל, והוא כתבו מזיכרונו, ושנים רבות אחר כך.
בשנת תש"ט (1949) זכה ועלה לארץ ישראל, דרך מחנה המעבר חאשד, בו רוכזו אלפי יהודים בדוחק רב, בתנאי רעב, מחלות ומוות עד מועד עלייתם ארצה. חכם מארי יוסף רצון התיישב בעיר נהריה, ולימים עבר להוד השרון.
חכם יוסף רצון נלקח לבית עולמו ביום ו' בתמוז שנת תשנ"ז (1997).
זכה וכתב ארבעה חיבורים שיצאו לאור עולם בחייו: קונטרס 'ביאור השחיטה'; קונטרס 'לקח טוב' - ביאור הפזמון לתקיעת שופר של חכם מארי דוד אלציירי, 'מי מנחות' - חומשי תורה, ו'תימנה' - תולדות יהודי מחוז חוגיירה.