מרת גרייס אגילר נולדה לאמה שרה ולאביה עמנואל בשנת תקע"ו (1816) בלונדון אנגליה.
בילדותה חלתה במחלה שהפכה אותה פגיעה למחלות אחרות מהן סבלה כל חייה. היא קיבלה חינוך דתי, ועסקה בפעילויות שהיו אופייניות לבנות המעמד הבינוני באותה תקופה, כולל שיעורי פסנתר, נבל, ומחול.
אביה עמנואל אגילר, שהיה מפרנסי קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל בלונדון, חלה בשחפת בשנת תקפ"ד (1824), ובשל מחלתו עברה המשפחה לחוף דבון. משנת תק"צ (1830) החל אביה ללמדה היסטוריה יהודית ועברית. בנוסף למדה מקריאה נושאים שונים בתחומי מדע, דת וספרות.
בשנת תקצ"ה (1835) המשפחה עברה לברייטון, שם מרת גרייס אגילר פרסמה ספר שירה ראשון. בשנת תרצ"ח (1938), לבקשת אביה, תרגמה לאנגלית ספר מאת הפילוסוף אורוביו דה קסטרו, צאצא לאנוסי ספרד, המתפלמס עם הנצרות. בשנת ת"ר (1840) חזרה משפחתה להאקני, שם ניהלה יחד עם אמה בית ספר יהודי לבנים. בשנה זו, התפרסם בארצות הברית, חיבורה התיאולוגי 'רוח היהדות', ובשנת תר"ג (1843) חיבורה נשות ישראל.
בשנת תר"ז (1847) עברה לפרנקפורט בגרמניה כדי לקבל טיפול רפואי למצבה הבריאותי, שהידרדר. אך מרת גרייס אגילר נפטרה ביום ו' תשרי תר"ח (1847) ונקברה בבית הקברות היהודי בפרנקפורט.