מקצת שבחו

לא יאמר אדם איני יודע ללמוד רק פסוק אחד, כי צריך ללמדו ויחזור כל הזמן, ויחשיב לו הקדוש ברוך הוא כאילו למד תורה וישלם שכרו, כי מה שיכול הרי עשה אותו, כי הראה על עצמו, שפסוק אחד שהוא יודע, הוא לומד וחוזר ולומד ומעביר איתו את הזמן, בזה הראה על עצמו שהוא רוצה רק אינו יודע. והקדוש ברוך הוא לא דן, רק את האדם שיכול לעשות מצוה ואינו רוצה כלל לעשותה, כגון אם הוא חכם ויודע ללמוד היטב והיה מעביר את הזמן לבטלה ולא היה לומד, זה דנו הקדוש ברוך הוא, ואומר לו: מהי הסיבה שלא היה לומד, והוא נשאר מבויש, אינו מוצא מה לענות, אבל אדם שאינו יודע הוא אנוס, והלימוד שלו הוא הפסוק שיודע, יהיה לומד אותו תמיד.

יהיה מקרב קרוביו תמיד, ומחפש בהם ושואל עליהם תמיד, והולך אליהם ובאים אליו, ואם יכול לעזור במה שחסר להם עוזר להם, על האדם הזה אמר הפסוק: 'אז תקרא וה' יענה' - רוצה לומר: רק יתפלל להקדוש ברוך הוא ומהר עונה לו בטוב.

גדולה ויקרה אהבת הגרים אצל הקדוש ברוך הוא, יותר מן האהבה שהוא אוהב את ישראל, ודומה הדבר הזה של הגרים, לשני אנשים אחד אוהב את המלך ואחד המלך אוהב אותו, מי הוא המובחר מבין שניהם? - באמת כי זה שאהבו המלך הוא המובחר, ומצאנו שישראל אוהבים את המלך שהוא הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא, שהוא המלך, אוהב את הגרים כמו שאמר הפסוק: 'אוהב גר לתת לו לחם ושמלה' - רצונו לומר: שהקדוש ברוך הוא אוהב הגר ונותן לו מחייתו וכסותו, לכן חובה עלינו, גם אנחנו, שנהיה אוהבים את הגרים, שאוהב ומחבב הקדוש ברוך הוא, וגם הסברא נותנת שלא נצער את הגר כי גם אנחנו היינו גרים במצרים, לכן דבר שהוא מום בנו לא נצער בו את השני.

מצוות ביקור חולים היא אחת מן המצוות, שמקבל אדם שכר של הפירות שלה בעולם הזה והקרן נשאר לו לעולם ההוא, והעיקר של המצווה הזאת הוא שצריך לשאול על החולה: אם יודע שאותו חולה יש לו ממון להוצאות על הבית, ולשלם לרופא, והתרופות, וכדי לענג עצמו, ישאל בו רק בפיו, וישב איתו מעט, וירחיב את דעתו, ויבקש עליו רחמים.
אבל אם יודע שאין לו כסף, צריך לדקדק בו היטב, ואם יוכל הוא לעזור ולסייע לו הוא הטוב, ואם לא יכול לבדו, יראה אנשים אחרים, וידבר איתם, ויספר על צערו וייקח לו מאצלם עם מה שיכול גם הוא לתת, וייתן לו אותם בשביל לעזור לאותו חולה, והעיקר הוא יעשה הכל בכבוד ובסתר, שלא יבייש החולה ושלא יהיה לו צער, לכן צריך אדם להשתדל במצווה החשובה הזאת, וישתדל לעשותה על הדרך שלה כמו שאמרנו, והקדוש ברוך הוא לא ימנע טוב מבעליו ויוסיף לעזור לו.

אדם שנעשה לו איזה נס, צריך לספר אותו הנס לאנשים, כי אמרו חכמים שמי שהקדוש ברוך הוא עשה עמו נס, ושמח ומספר אותו לאנשים, נעשה לו נס אחר. לכן ישתדל אדם, שנעשה לו איזה נס, צריך לשמוח ולשבח ולפאר להקדוש ברוך הוא, ויספרו לאנשים.

אותם אנשים, שמכניסים אורחים לביתם, ושמחים בהם ומכינים להם חדר לישון, ומניחים לפניהם אכילה ושתייה על פי כבודם, ומקבלים אותם בסבר פנים יפות, כמו היום הראשון כמו היום האחרון, עד שהולכים מאצלם ברצונם. והמצווה הזאת צריך אדם להשתדל בה כי אמרו רבותינו, שגדולה המעלה והשכר של מצוות הכנסת אורחים לביתו, יותר מהמעלה והשכר של הקבלת פני השכינה, כמו שמצאנו באברהם אבינו, עליו השלום, בזמן שהיה חולה במילה, הלך הקדוש ברוך הוא לשאול בו, ומצאו עסוק עם האורחים, שהם המלאכים שבאו אצלו בדמות בני אדם, ושמח בהם והכניס אותם אצלו, והכין להם אוכל ושתייה, והוצרך הקדוש ברוך הוא להמתין לו. לא דיבר עמו עד שסיים עם האורחים. ומכאן למדו חכמים, עליהם השלום, ואמרו: גדול שכר הכנסת אורחים יותר משכר הקבלת פני השכינה, ועוד המצווה הזאת של הכנסת אורחים היא מצוה אחת גדולה, מן המצוות הגדולות שעליהם מקבל אדם פרותיהם בעולם הזה והקרן שלה נשארת שמורה לעולם ההוא.

לקרוא בו מגילת אסתר, שמבואר בה הניסים והנפלאות כולם, שנעשו עם אבותינו, ולעשות בו סעודה, ולחלק בו מעות לעניים, ולשלוח להם משלוח של מאכל כל אחד ישלח לחברו.
וצריכים לשמוח ולתת שירות ותשבחות להקדוש ברוך הוא. ובתוך הסעודה צריכים לשתות מעט יין וערק עד שנשתכר ונישן, שלא נבחין בין ארור המן לברוך מרדכי, והעיקר הוא צריך אדם לחשוב, כל מה שעושה, רק לשם שמים.