מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם עזרא עבאדי שעיו נולד לאביו חכם יוסף ולאימו מזל בשנת תר"ל (1870) בארם צובא. 
תורתו למד מפי חכם יעקב אלפייה, ובישיבת החכם אברהם עדס ענתיבי. העמיק בלימודו מפי החכם ישעיה דיין, והחכם ניסים לופס. גדל בתורה וביראה, והיה מלמד סוחרים מעייני ואברכים.
בשנת תרנ"ה (1895) נשא לאישה את פרידה, בתו של חכם ישעיה דיין, ומאז דבק לשמו הכינוי שעיו. 
בשנת תרנ"ח (1898) התפרסם בחוכמתו, עת התבררה סוגיה בין חכמים בחידושי מהר"מ שיף על התלמוד, ולא עלתה בידם, עד ששאלו את חכם עזרא עבאדי שעיו, שהעלה בסברתו, שיש בספרים שבידם טעות סופר, ומצאו בכתב יד, שאכן תיקון הסוגיה עולה כדבריו, ועלתה קרנו בין חכמים, ומינוהו לאב בית הדין, שלצידו שימשו חכם עזרא חמאווי חבאז וחכם משה מזרחי, המבוגרים ממנו.
חכם עזרא עבאדי היה מגדולי רבני ארם צובא בתורה ובפוסקים ואף בחכמת הנסתר, נאמר עליו כי לא הניח דבר קטון וגדול ממעשה מרכבה. היה ידוע בעומק עיונו ויושר שכלו וחריפותו והאמת שהייתה נר לרגליו לא משה מפיו ואף נכנס בדין ודברים עם ידידים ועם רבנים על עומקה של הלכה ויושרה כאשר האמת הייתה נראית לו נפגמת. יחד עם זאת היה איש של ענווה וצנוע מאוד, נחבא אל הכלים. והאחדות והשלום היו חשובים לו מאוד, הן בחילוקי הדעות שלו עם חכמים אחרים והן בין איש לאשתו ובין אדם לחברו. חכם עזרא עבאדי העמיד תלמידים הרבה, ונחשב 'רב רבנן' - רב של חכמים, שכמעט כל חכמי ארם צובא למדו תורה מפיו, ובתוכם תלמידו המובהק חכם שאול מטלוב עבאדי, דיין וראש 'תלמוד תורה' של הקהילה הסורית בברוקלין.
בשנת תרס"ט (1908) נפטרה אשתו, והוא נשא לאישה את מרת לאה חוסני, שנפטרה בשנת תרצ"ו (1936). 
בשנת תרצ"ה (1935) זכה ועלה לארץ ישראל עם שלושים משפחות ובתוכם משפחת דואק, עבוד, הדאייה ומזרחי, שהתיישבו בשכונת הבוכרים סביב בית הכנסת 'צופיוף'. משם עברו לשכונות 'נחלאות' ו'מקור ברוך'. 
חכם עזרא עבאדי שעיו נפטר ביום ד' שבט שנת תרצ"ט (1939) ונטמן בהר הזיתים.
בשנת תשכ"ב (1972) בנו חכם יוסף עבאדי הוציא לאור, לאחר מותו, את כתביו בשם 'שערי עזרא'.

אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שתובע תחילה מצדיקים שניצוץ משה רבינו נכנס בהם.
הנה ידוע מה שחקרו המפרשים זיכרונם לברכה, על זה שאיך הקדוש ברוך הוא נוטל צדיק אחד כדי לכפר על הדור? הגם שנאמר שהצדיק הוא ערב בעד החוטאים, הרי נאמר לנו כי אין נפרעים מן הערב תחילה. ופסקו מרן הקדוש זכרונו לברכה. ודין זה מוסכם מכל הפוסקים זיכרונם לברכה. ואם כן איך הקדוש ברוך הוא נוטל הצדיק ונפרע מן הערב תחילה?
אכן לעניות דעתי נראה בישוב החקירה הזאת, והוא על פי מה שידוע מחלוקת רבי מאיר הלוי אבולעפיה ורבי אשר בן יחיאל, זיכרונם לברכה, שהיכן שהערב נשא ונתן ביד, כלומר שלקח המעות מיד המלווה על הלווה כלום אם לאו, אכן לעניין אם יכול המלווה לתבוע מן הערב תחילה, - כל העולם מודים שיכול הוא לתבוע מן הערב תחילה, וכך מדייקים דברי רבי מאיר הלוי אבולעפיה, זכרונו לברכה, שכתב שיכול לגבות גם מן הלווה לומר שהם שווים.
גם ידוע מה שכתבו המקובלים, שהחכמים שבכל דור ודור נקראים בשם משה, כמו שידוע בכמה מקומות בתלמוד, שאמרו: 'משה יפה אמרת', והטעם הוא משום שניצוץ משה רבינו, עליו השלום, נכנס בהם להורות להם את הדרך שילכו בה. וכיוון שעל ידי משה רבינו, עליו השלום, שלקח התורה ונתנה לישראל, הוי כאילו גם הם נשאו ונתנו ביד הלווה. ומעתה כשחוטאים ישראל ועוברים על דברי תורה, יכול לתבוע תחילה מצדיקי הדור, לפי שהם ערבים שנשאו ונתנו ביד. ומן הדין הקדוש ברוך הוא נוטל צדיק אחד כדי לכפר על הדור.
חכם עזרא עבאדי שעיו , ספר שערי עזרא-חידושי רבינו עבאדי שעיו זצוק"ל, הספדים-דרוש ב, עמ' רע"ג, הוצאת מכון מחקרי ארץ, ירושלים, תשע"ד (2014) מתוך 'החכם היומי'
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שהוא כמעיין המתגבר, אין תלמידיו מניחים לו בקברו.
נאמר במדרש קהלת: אמרו לשלמה המלך, עליו השלום, על פסוק 'והשבע לעשיר, אינו מניח לו לישון' מה אתה אומר? - והלא מי שהוא שבע מהמאכל, מביא אותו לידי שינה. אמר להם: בעשירי תורה אני מדבר ולא בעשירי ממון. כיצד? - אדם גדול ועשיר בתורה ולימד תלמידים הרבה והשביען בתורה ורבץ תורה, אף על פי שהוא מת, אין התלמידים שהעמיד מניחים לו לישון, וכן אמר רבי שמעון בן לקיש: אין התלמידים שלימד מניחים לו לישון, שנאמר 'דובב שפתי ישנים'. עד כאן.
וכן הצדיק המקובל הזה שאנו עסוקים בכבודו, שהעמיד תלמידים הרבה בלימוד תורת האמת - תורת הקבלה, בוודאי כל זמן שיושבים ועוסקים בה, אין מניחים לו לישון כלל, לפי שהוא כמעיין המתגבר, וכל רגע ורגע שיהיו לומדים, אומרים: כך וכך פירש לנו רבי, כך וכך למדנו מרבי, כך וכך קיבלנו מרבי. בוודאי שגם אחרי פטירתו אין מניחים לו לישון ושפתותיו דובבות בקבר שנאמר 'דובב שפתי ישנים'.
חכם עזרא עבאדי שעיו , ספר שערי עזרא-חידושי רבינו עבאדי שעיו זצוק"ל, הספדים-דרוש ב, עמ' ער"ה, הוצאת מכון מחקרי ארץ, ירושלים, תשע"ד (2014) מתוך 'החכם היומי'
בין ישראל לעמים
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שכינה המשיח בשם אהרון לפי שבימיו יהיה שלום.
'ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך' - וכוונתי על מלך המשיח, וכינה אותו בשם אהרון לפי שבימיו יהיה שלום בעולם, כמו שאמר הכתוב: וכתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות', כמו שהיה אהרן אוהב שלום ורודף שלום. 'ואת בניו אתו' - היינו שקיבץ שארית ישראל המפוזרים בכל הארצות.
חכם עזרא עבאדי שעיו , ספר שערי עזרא-חידושי רבינו עבאדי שעיו זצוק"ל, הספדים-דרוש ד, עמ' ר"פ, הוצאת מכון מחקרי ארץ, ירושלים, תשע"ד (2014) מתוך 'החכם היומי'
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שירו להתחנן על בוא משיח לפי תומו.
אני מתפלל ומשנן, עד מתי קץ הפלאות, עמך בצרות צרות צרורות, צרה אחר צרה, כל יום בכי ואנחות. כלו עינינו מדמעות, פרוטה מן הכיס אזלה. בבקשה ממך אדון האדונים, שלח תשלח משיח לפי תומו, יבוא המשיח עכשיו וינחמנו, מלך ביופיו תחזינה עינינו, אל השמחה ואל הנחלה ואל המנוחה, ציון היא דורש הן לה עיר קדשנו עיר א-לוהינו, וארמון על מכונו ומשפטו ישב, בית בנוי ומשוכלל במהרה בימינו, במהרה ובזמן קרוב אמן.
חכם עזרא עבאדי שעיו , ספר שערי עזרא-חידושי רבינו עבאדי שעיו זצוק"ל, הספדים-דרוש א, עמ' רס"ט, הוצאת מכון מחקרי ארץ, ירושלים, תשע"ד (2014) מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד הפסוק מישעיהו, שאומרים בתפילת האשכבה.
'ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך'. - כוונתי לרמוז על הרב הצדיק אשר אנחנו עסוקים בהספדו וכבודו, ובהקדים מאמר זיכרונם לברכה על פסוק: 'ותרא אותו כי טוב הוא' - מלמד שהייתה עימו השכינה. גם נקדים מה שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה במסכת כתובות: אמר רבי אלעזר בשעה שהצדיק נפטר מן העולם שלושה כתות של מלאכי השרת יוצאים לקראתו, אחת אומרת לו: 'בוא בשלום', ואחת אומרת לו: 'הולך נכחו', ואחת אומרת לו: 'יבוא שלום ינוחו על משכבותם'. ...
שמיום צאתו לאוויר העולם שכינה עמו, שיומם ולילה יושב על התורה ועל העבודה בפרישות ובהתדבקות בעבודת הבורא יתברך, ויתעלה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. 'וברוך אתה בצאתך' - לרמוז על שלושה כתות של מלאכי השרת שיוצאים לקראתו ואומרים לו: בוא שלום. ... והייתה יציאתך כביאתך, טהור וקדוש יאמר לך.
חכם עזרא עבאדי שעיו , ספר שערי עזרא-חידושי רבינו עבאדי שעיו זצוק"ל, הספדים-דרוש א, עמ' רס"ח-רס"ט, הוצאת מכון מחקרי ארץ, ירושלים, תשע"ד (2014) מתוך 'החכם היומי'