מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם יצחק פרחי נולד לאמו מרים ולאביו שלמה בשנת תקמ"ב (1782) בעיר צפת.
בשנת תקנ"ח (1798) מת עליו אביו, והוא עבר לירושלים וחסה בצלו של חכם יום טוב אלגאזי. חכם יצחק פרחי שימש רבים מגדולי החסידים בירושלים, ובתוכם חכם אברהם שלום מזרחי.
חכם יצחק פרחי נשא לאישה את אסתר, ונולדו להם 4 ילדים, נתמנה לדיין על ידי חכם אברהם גאגין. 
בשנת תקפ"ח (1827) חכם יצחק פרחי יצא בפעם הראשונה מארץ ישראל כשליח דרבנן לטורקיה. בשנת תקצ"ז (1837) יצא בשנית, הפעם לטורקיה והבלקן. בשנת תר"ח (1848) יצא בשלישית הפעם עם חברו חכם לוי נחמיאש לערי איטליה. 
חכם יצחק פרחי, נהג לחלק את ספריו שהודפסו במסעותיו, וכך הופצו ספריו בקהילות ישראל. בירושלים, עמד בראשות ישיבת 'חיי עולם', ושימש בהנהלת ישיבת 'תפארת ישראל'. הוא נודע בכינוי 'המגיד הירושלמי' - על שם תוכחותיו ומוסריו, ויישב סכסוכים בקהילות השונות בירושלים. כך בשנת תר"ד (1843) חתם על כתב פשרה בין כוללות הספרדים, וישיבת המקובלים 'בית אל', כן היה מעורב במעשי צדקה רבים בירושלים.
חכם יצחק פרחי נפטר ביום ג' אייר תרי"ג (1853) ונטמן בהר הזיתים.
חכם יצחק פרחי זכה להוציא לאור ספרים רבים. בין ספריו: 'מתוק לנפש' - פרקי מוסר, 'זכות הרבים' - חידושים על התורה, 'מרפא לעצם', 'שבט מישור', 'צוף דבש' 'ומתוק מדבש' - פרקי מוסר, 'טוב ירושלים' - תיאור גודל מעלת ארץ ישראל. 'אמרי נועם' - פרפראות על סדר פרשיות התורה.

אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
דורש 'כל התורה' שאי אפשר לקיימה בגלגול אחד אלא באחדות.
הרמ"ח מצוות שהם ב'קום עשה' - אי אפשר לשום אדם לקיימם, כי מי שלא נולד לו הבן הבכור, הרי לא קיים פדיון הבן, וכן מצוות יבום וחליצה, מי שאין לו אח מת בלא בנים, לא קיים, וכיוצא בזה, כמה מצוות שאין אדם יכול לקיים אותם כי לא באו לידו, וכיצד יתקיימו? - אמנם כשיש אחדות בין אדם לחברו, על ידי זה יתקיימו כל המצוות בכללות כל ישראל.
וזהו מה ששאל הגר: 'למדני תורה, ובלבד שלא אצטרך לבוא בגלגול - פעם אחר פעם, כדי להשלים המצוות עשה, אלא - ברגל אחת, רוצה לומר - בפעם אחת, מלשון 'למה היכתני זה שלוש רגלים'. ויפה השיב לו הילל הזקן: 'מה ששנוא עליך לחברך לא תעשה', ועל ידי שתאהב את כל אחד מישראל כגופך, אזי כל ישראל נחשבים כגוף אחד, ומתקיימים כל המצוות בכללות כל ישראל.
מרפא לעצם, עמ' ל"ו, הוצאת אהבת שלום, ירושלים , תש"ס (2000)
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שהצדקה היא מקב"ה, ולנו מניעת בושת הפנים מהעני.
צריך להיזהר האדם, בנתינת הצדקה שייתן לעני, באופן שלא יתבייש העני, וזהו עיקר הצדקה. כי לפי האמת - כל מה שנותן האדם, הכול משלו יתברך, וכן הוא אומר: 'כי ממך הכול, ומידך נתנו לך'.
ומה שעושה משלו הוא - שעושה, אופן שלא יתבייש העני, אשר בזה מובא במפרשים כוונת הכתוב 'לך אדוני הצדקה ולנו בושת הפנים' - רוצה לומר: הצדקה שאנו נותנים הוא - משלך, שאם לא נתת לנו ממון, מהיכן היינו נותנים צדקה? אבל מה שהוא - משלנו, הוא - בושת הפנים, שאנו עושים, אופן שלא יתבייש העני.
מתוק מדבש, עמ' ס"ה, הוצאת אהבת שלום, ירושלים , תש"ס (2000)
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שכל אחד קיבל חלקו מסיני, אך לא ידע היכן חלקו נתון.
כל אחד מישראל קיבל חלקו מסיני, והרי הוא - בתוך התורה הקדושה, אשר היא 'ארוכה מארץ ורחבה מיני ים', ולא יוכל לידע האדם, זה חלקו - היכן הוא נתון, ו'איה מקום כבודו'? - אם בפשט, אם ברמז, אם בדרש, אם בסוד.
והבן כסיל אומר: למה לי לטרוח? - מאחר שזה חלקי, ואין אדם יורד לתוך אומנותו של חברו, ובוודאי כי בלי טורח ובלי יגיעה, מגלים לי רזי תורה, וכבודי במקומי מונח, עד שיבוא מאליו ומעצמו.
והוא לא ידע, כי אף על פי שהיא חלקו שקיבלה מסיני, מכל מקום, איננו בא אליו, כי אם אחר יגיעה רבה, כמו שהבאנו לעיל, מצאתי ולא יגעתי- אל תאמין. ואם כן, אדם אחר המחפש בתורה, חיפוש אחר חיפוש, יבוא ויטול חלקו הראוי לו.
מתוק לנפש, ע"מ רי"ח, הוצאת אהבת שלום, ירושלים , תש"ס (2000)
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד דרך טובה לאדם - לראות בנו הנולד לו בעין יפה.
'איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם? ר' שמעון אומר: הרואה את הנולד' - רוצה לומר: את בנו הנולד לו - משעה שנולד הוא רואה אותו בעין יפה להדריכו בדרך ישרה.
מרפא לעצם, עמ' פ"ב, דפוס אהבת שלום, ירושלים, תש"ס (2000)
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שהשמח בארץ ישראל, אף היא מראה לו פנים של שמחה.
והנה עינינו ראינו פלאי פלאות - שכל מי שמקבל דירת ירושלים, ושאר ארצות החיים - בשמחה ובטוב לבב, באהבה רבה כדת מה לעשות, גם ארץ הקדושה - קולטתו ומראה לו פנים של שימחה.
ונדמה בעינו דירת ארץ ישראל כאילו יושב בגן עדן, משכנות מבטחים ועליות מרווחים בהיכל המלך, ואפילו שהוא דר בשפל המקומות, ובעודנו בחוץ לארץ היה לו בתים מלאים כל טוב וגנות ופרדסים, אפילו הכי - חשוב בעיניו: בית שיש בו ארבע אמות, יותר מכל טוב שהיה לו בחוץ לארץ.
טוב מירושלים, בתוך מתוק מדבש, עמ' ס"ה, הוצאת אהבת שלום, ירושלים , תש"ס (2000)
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מביא 'משמרת החודש' להתאסף ולהתפלל על אחינו בית ישראל.
דבר גדול, מה שעושים אנשי ירושלים, תיבנה ותכונן - בכל משמרת החודש, מתאספים כל ישראל השוכנים פה עיר הקודש, חכמים ורבנים ובעלי בתים, סוחרים, בעלי מלאכה, אחר חצות היום בכנופיה רבה, ברוב עם הדרת מלך, בקהל קודש הגדול, - וקורין כל סדר התהילים בנעימה קדושה.
ואחר התהילים אומרים תחינה - על כל אחינו בית ישראל הנפוצים בגולה, למען יהיו ניצולים מכל דבר רע, ומכל פגעים רעים. ואחר זה אומרים סליחות ותחנונים בלב נשבר ונדכה, ומבטחנו בה' א-לוהינו, שהוא קרוב לנו בכל קראנו אליו, והן אל כביר לא ימאס, ותקבל תפילתנו ברצון וברחמים, כן יהי רצון.
טוב מירושלים, בתוך מתוק מדבש, עמ' רס"ו, הוצאת אהבת שלום, ירושלים , תש"ס (2000)