חכם דוד חיים קורינאלדי נולד לאביו חכם יהודה משה ולאמו כנראה בשנת תס"ה (1705) בעיר רוויגו באיטליה.
למד מתוך ייסורים קשים, סבב בלימודיו בין ערי איטליה. גדל בתורה וביראה, והיה לרב העיר רוויגו.
נשא לאישה את בתו של חכם יצחק פאצ'יפיקו, ראש חכמי ונציה, מחבר הספר 'משפט שלום'.
כרב העיר רוויגו, פסק לפסול ספר תורה, שכתבו אות ו' שלמה במילה שלום, בפסוק 'הנני נותן לו את בריתי שלום'. המילה שלום צריכה להיכתב באות ו' קטועה, ולא באות ו' שלמה. פסיקתו עוררה פולמוס נרחב בקרב חכמי איטליה, ולאחר כעשר שנים, הוכרעה הלכה נגד פסיקתו ע"י הרב אריה ליב מאמסטרדם.
בשנת תצ"ח (1738) לאחר שסבב בין ערי גרמניה, הגיע לעיר אמסטרדם, שם הוציא לאור את ספרו 'בית דוד' על המשניות, ובתחילתו הביא את חיבורו 'קונטרס הצורות' - גיאומטריה להבנת המשניות. היו מי שהלינו כי חיבורו מועתק, ולכן שלח אליו חכם יצחק למפרונטי, רב העיר פרארה, ומחבר הספר 'פחד יצחק', אגרת חיזוק.
בשנת תק"ד (1744) חיבר קונטרס 'דברי שלום ואמת', בעניין צורת הכתיבה של האות ו' בספר תורה..
חכם דוד חיים קורינאלדי שימש רב העיר טריאסטה, ובערוב ימיו שימש רב העיר ליוורנו. הוא חיבר הגהות על ארבעת חלקי השולחן ערוך, חלקם הובאו בספרי מרן החיד"א. דרשות שדרש בעיר טריאסטה, עמדו בכתב יד, ואבדו לנו. נשתמרו הגהותיו בכתב ידו, בשולי גיליונות הספר 'מוסף הערוך' לרב נתן בן יחיאל, שהיה בספריתו.
חכם דוד חיים קורינאלדי נפטר בשנת תקל"ה (1775).
יום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום י"ח בטבת, יום חתימת הרב אליעזר מקרקא, אב בית הדין לקהילות האשכנזים באמסטרדם, על ההסכמה על ספרו 'בית דוד', בשנת תצ"ח (1738).