מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם מארי ישעיהו משורר נולד לאמו שולמית ולאביו מארי שלום שאער, בשנת תרע"ח (1918), בכפר סחול בני שמסאן, במחוז איב שבדרום תימן. בשנת תרפ"ד (1924) נפטר אביו, והוא גדל בתורה וביראה על ברכי דודו מארי סעדיה שאער. הוא למד מפי מארי עודד (עוואץ') כהן, שבשנת תרצ"א (1931) הסמיכו כשוחט.
בשנת תרצ"ז (1937), זכה ועלה לארץ ישראל, והתגורר בבית דודו בחדרה. בהמלצת הרב יוסף דב הכהן, רבה של חדרה, עבר ללמוד בישיבת 'מרכז הרב' בירושלים. מדי לילה היה יוצא מן הישיבה ללמוד מפי מארי אברהם שחב, מזקני חכמי תימן בירושלים, עד פטירתו בשנת תרצ"ח (1938). 
לאחר שהוסמך לרבנות בידי ראשי ישיבת 'מרכז הרב', ובראשם הרב יעקב משה חרל"פ, עבר לעיר פתח תקווה, והתגורר בשכונת 'מחנה יהודה'. בבקרים היה רב-מחנך בישיבת 'אור המזרח' במושב 'כפר אברהם', ובערבים מסר שיעורי תורה לתושבי שכונתו. בשנת תש"ה (1945) מונה לרב שכונת 'מחנה יהודה' ושכונת 'שערייה'. בשנת תש"ו (1946), הקים את המחלקה ליהודי תימן בתנועת 'הפועל המזרחי', ועמד בראשה.
בשנת תש"ט (1949) נשא לאישה את מרת שרה, בתו של זכריה כוחלאני, מבוני 'בית הכנסת הכללי' בשכונת 'מחנה יהודה', ונולדו להם עשרה ילדים.
בשנת תש"י (1950), נתמנה לדיין בבית הדין בפתח-תקווה. בשנת תשמ"ג (1983), נתמנה לאב בית הדין בבית הדין בפתח-תקווה. בשנת תשל"ג (1973), לאחר פטירת מארי שלום יצחק הלוי, שימש נשיא 'איגוד רבני תימן'. בשנת תשמ"ח (1988), נתמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים. 
חכם מארי ישעיהו משורר נפטר ביום י' בסיון תשנ"ח (1998), ומנוחתו כבוד בבית העלמין סגולה בפתח-תקווה.
לאחר מותו, יצא לאור בשנת תשע"ח (2018) בבני ברק הספר 'הרב הגאון רבי ישעיהו משורר זצ"ל - חייו ותורתו', הכולל אוסף מדרשותיו וממאמריו, בעריכת ד"ר משה גברא.

גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד להרגיש בה טעמם חירות ובטחון להיות חופשי לקבוע דרכו.
אני מציע שתוקם וועדה למיזוג הגלויות, שתמצא את הדרך המתאימה למיזוג, מבלי לפגוע בצביון הרוחני ובסגולות הנעלות של כל עדה ועדה. אני יודע על מיזוג, המתנהל בצורה לא נכונה, במקום לתקן עוד מהרסים ומחריבים, ודווקא בדברים הנוגעים בציפור נפשה של היהדות הדתית. למשל, נוער מבני העדה התימנית שהגיע למחנות העולים, בנים להורים שומרי תורה ומצווה, נלקחו והוכנסו למוסדות חילוניים, והדבר נעשה מבלי לשאול את הילדים ולא את קרוביהם, על דרך החינוך הרצויה להם.
יהודי תימן, רובם ככולם חיים - למעשה - חיי תורה ועבודה, ורואים בתנועת 'תורה ועבודה' - הפועל המזרחי', את המסגרת הרצויה להם, והמתאימה לרוחם ולהשקפתם. רבים מהם מאורגנים ב'הפועל המזרחי', ורבים מחנכים את ילדיהם במוסדות התנועה הזאת. אולם, לא כולם יכולים לגלות אומץ, עד כדי התארגנות גלויה ב'הפועל המזרחי', מחמת לחץ בלתי צודק מצד גורמים מעוניינים. הלחץ עליהם גדול עד כדי כך, שיהודים אלה מפחדים שמא יאבדו את זכותם בשיכון, בעבודה, בעזרה סוציאלית וכולי - למרות שכל זה ניתן להם על ידי הסוכנות, שהיא - כידוע - מוסד כללי של הציונות כולה. יהודים אלה, מבקשים לשחרר אותם מפחד זה, בייחוד שאנו חיים במדינת ישראל, אשר יהודי צריך להרגיש בה טעמה של חירות ובטחון, ויהיה חופשי לקבוע את דרכו, בלי כל לחץ שהוא.
עם כל הערכתי למפא"י ומפעליה הכבירים, אינני יכול להסכים שמפלגה חילונית זו, תהא אפוטרופוס על יהודים דתיים, כמו יהדות תימן המושרשת עמוק במסורת ישראל. ואנו מבקשים מן הציונות, להרחיב את המסגרת ההתיישבותית של תנועת 'הפועל המזרחי', ואת מוסדות עליית הנוער שלה, כדי שנוכל למצוא לנו מקום בתנועה זו, המתאימה לרוחנו ולחינוך בנינו, למען תשתלב יהדות תימן במסכת היצירה של העם בארצו, בצורה ההרמונית והיעילה לחיסונה בחומר וברוח, ולביצור העם והמולדת.
הרב הגאון רבי ישעיהו משורר זצ"ל - חייו ותורתו, עמ' 775-776. המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק תשע"ח (2018).
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד החיוב ללמד את הבת עיקרי התורה והאמונה.
חייבים ללמד את הבת תורה, לחנכה ולהדריכה בכוח עיקרי התורה והאמונה, ולהכשירה לחיי תורה ויהדות, לדעת לשמור ולעשות ולקיים, שאם לא תלמד לא תדע לקיים. בפרט בדורנו, דור עיקש ופתלתול, שאם לא לומדים תורה ויהדות, במקום זה לומדים דברים הנוגדים את רוח היהדות ואת תורת ישראל, וגורמים להרס רוחני בעם וקלקול המידות, פריצות והוללות, הרחמן יצילנו. ... ולפיכך, גם הנשים צריכות ללמוד תורה, משום שגם הן זקוקות לחיזוק במוסר היהדות, והן חייבות לקיים את מצוות התורה.
הרב הגאון רבי ישעיהו משורר זצ"ל - חייו ותורתו, עמ' 661-662. המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק תשע"ח (2018).
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד שהתנהגות ההורים היא המשפיעה על דמותו הרוחנית.
ארבעה גורמים בחינוך המעצבים את דמותו הילד, ומכשירים אותו לבן ישראל נאמן לדרכי האבות והאימהות הקדושים, ולמסורת ישראל, ותרבותו המקורית לפי התורה והמצווה. א) הגורם הראשון הוא הבית, והאווירה שבה גדל הילד ומתחנך על-ידי ההורים להלכה ולמעשה, בהקניית אותם הערכים שדוגלים בהם ההורים, ובעיקר הדוגמא האישית של התנהגות ההורים בחיי הדת והתרבות, היא היא המשפיעה בראש ובראשונה על דמותו הרוחנית ואופן התנהגותו של הילד. ב) הגורם השני הוא בית הספר, שזה כמובן תלוי בפרוגרמה שלו, איזה בית ספר זה, ואיזה ערכים הוא מקנה לילד, ואיזה מורים בבית הספר, אם הם, חס ושלום, בבחינת אותם המורים שנאמר עליהם בספר במדבר בפרשת חוקת: 'שמעו נא המורים', שנזקם מרובה, או שהמורים הם מאותם המורים שנאמר עליהם בנביא: 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא', שבוודאי עליהם יש לסמוך בחינוך ילדינו לתורה ולאמונה בבורא עולם, והכשרתם כיהודים גאים ונאמנים לעמם ולארצם. ג) הגורם השלישי הוא הסביבה והרחוב שבהם נמצא הילד, ודרכו להיות מושפע מהם, הן לחיוב והן לשלילה. ד) הגורם הרביעי הוא הארגון והחברה, שבהם נמצא הילד וההורים שלו, שלפעמים באידיאולוגיה שלהם הם סותרים את דרך חינוכו של הילד, וסופו של דבר 'לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו'.
הרב הגאון רבי ישעיהו משורר זצ"ל - חייו ותורתו, עמ' 667-668. המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק תשע"ח (2018).
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שהקדים בריאת התשובה לבריאת העולם.
'בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל, ומעולם ועד עולם אתה אל. תשב אנוש עד דכא, ותאמר שובו בני אדם' - היינו, בלעדי התשובה, לא הייתה אפשרות לעולם להיבראות ולעמוד על כנו. נשאלת השאלה, מדוע התשובה נוצרה קודם בריאת העולם? - לפי שהקדוש ברוך הוא ידע שהוא עתיד לברוא את האדם, אשר ינהל את העולם כחפצו ורצונו, והוא עתיד להיברא בשני יצרים, יצר הטוב ויצר הרע, ולפעמים יגבר היצר הרע, יחטא ויפשע בניגוד לרצונו, יתברך שמו, ובניגוד לטובת הבריאה. לפיכך הקדים הקדוש ברוך הוא תרופה למכה, ויצר בתחילה את התשובה, שבאמצעותה יוכל האדם לחזור בו מדרכו הרעה, יתחרט על מעשיו וישוב לדרך האמת, כרצונו יתברך שמו. נאמר בדברי חכמינו זיכרונם לברכה, כאשר ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, הסתכל הקדוש ברוך הוא בתורה וברא את העולם, היינו, העולם נברא בהתאם לתורה, שהייתה כבר גנוזה בעולמו של הקדוש ברוך הוא, תתקע"ד דורות קודם בריאת העולם. פירושו של דבר, שבלעדי התורה אין קיום לעולם, כי הטבע של הבריאה הוטבע בהתאם לדבר ה' בתורה, ומשום כך התשובה היא חלק אורגני בקיום העולם, הואיל ואין אדם יכול להיות זך ונקי ללא פשע, ואף אם יזהר על עבירות חמורות, הרי הוא יכול להיכשל בעבירות קלות שהאדם דש בהם בעקביו, כמאמר דוד המלך עליו השלום: 'עוון עקבי יסובני'. לפיכך נוצרה התשובה, לתקן את מעשיו.
הרב הגאון רבי ישעיהו משורר זצ"ל - חייו ותורתו, עמ' 616. המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק תשע"ח (2018).