מקצת שבחו

'אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'' - כוונת הפסוקים נראה לעניות דעתי שהנה 'תמים' - כינוי למי שהוא עניו. ורבותינו זיכרונם לברכה אמרו, שמי שהוא עניו זוכר לימודו. וזהו: 'אשרי תמימי דרך' - שהם ענווים 'ההולכים בתורת ה'' - שזוכים לתורה, וגם 'אשרי נוצרי עדותיו' - שהוא התורה, שזוכים לזכירה.
גם 'תמים' - בעל תשובה, וגם הוא זוכה לזכירה. ועוד 'תמים' - הוא בעל צדקה, וכתב הרב 'תנופה חיים' זיכרונו לברכה, שעל ידי הצדקה זוכים לזכירה.

'ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה'' - ראיתי לאבי מורי ועטרת ראשי, בספרו 'כסא רחמים' שכתב, וזה לשונו: 'יש לדקדק במילת 'שמך' - שנראית כיתירה, חס ושלום, והיה לו לומר כמו שסיים 'דורשיך'. עיין שם. ולעניות דעתי, נראה על פי מה שאמר הרב 'כנף רננים', זיכרונו לברכה, על פסוק 'ומעוז ישועות', שעל ידי השכינה, שהיא עמנו בגלות, אנו מובטחים שניגאל מהגלות'. עד כאן. וכתב הרב 'פרסומי ניסא', זה לשונו: ש'שמך' - היא השכינה. עיין שם. וזהו שכתב: 'ויבטחו בך יודעי שמך' - רצונו לומר: ש'יבטחו בך' - שנצא מהגלות, 'יודעי שמך' - שהיא השכינה, שהיא עמנו בגלות, שאנו מובטחים שנצא מהגלות, 'כי לא עזבת דורשיך ה'' - כלומר: עוד בה יש דבר אחר, שעל ידו תבוא הגאולה, 'כי לא עזבת דורשיך ה'' - בתפילה, שתמיד הם מתפללים אל ה', שיביא לנו הגואל.

'אוטם אזנו מזעקת דל, גם הוא יקרא ולא יענה'. - נראה שהדבר פשוט, שתלויים זה בזה, שהם מידה כנגד מידה, כמו שהוא אינו רוצה לשמוע בזעקת דל, ואומר: מה פעולה נהניתי ממנו, לתן לו כספי ומעותיי חינם לצדקה, האם בשביל מה שדבר אלי, ואפילו בירך אותי כדרך המבקשים צדקה, לברך מי שנותן להם דבר מה לצדקה, הלא רק דברים בעלמא, ובשביל איזה דברים רוצה כסף. לכן גם הוא כאשר מתפלל לה' יתברך, לעזור לו באיזה בקשה, אין פונה אליו, ודבריו אינם רק דברים בעלמא ולא תתמלא בקשתו.

מחצית השקל הוא רמז למה שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה: 'לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב, עשה מצווה אחת - הכריע את עצמו לכף זכות'. וזהו שאומר הפסוק: 'מחצית השקל, בשקל הקודש' - שכאשר האדם ייתן אל לבו, שהוא נמצא במחצית השקל, במשקל של שמים, אז יתעורר להכריע שקל הקודש, היינו כף הזכות.

'מי יתן מציון ישועת ישראל' - ידוע הדבר ומפורסם העניין, בעיני מורי ורבותי, כמה מאוד ראוי לאדם לבכות, ועיניו מקור דמעה, על עניין אורך הגלות המר הזה, כי הן בעוון אין איש שם על לב, לראות על מה עשה ה' ככה אורך הגלות. הלא תראו כי הנה יש בתנא דבי אליהו, שהקדוש ברוך הוא יושב ומצפה לישראל, יותר ממה שמצפה האב לבנו, והאישה לבעלה, שיעשו תשובה, כדי שיגאל אותם ויבנה להם בית המקדש. עד כאן. הביאו הרב מורנו הרב רבי חיים פלאג'י, זכר צדיק לברכה בספר 'שנות חיים'. וכתב הרב הנזכר: 'האמנתי כי אדבר, שבכל פעם שאני קורא המאמר הנכבד הלזה, עיני עיני יורדה מים, שאיך יתכן שמלך הכבוד, א-לוהי עולם ה', הוא יושב ומצפה לנו שנחזור בתשובה כדי לעשות טובה עמנו, למחוק כל חובות שבעולם, וכל אחד בשרירות לבו הולך, ואין איש שם על לב לאמר: 'לכו ונשובה אל ה''. ואם בבנו החביב לו, יארע שלעת ערב איחר לבוא אל ביתו, יותר מהשעה שרגיל לבוא בכל ערב, אזי האב עיניו כיונים 'משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים' מתי יבוא לביתו. וכן האישה שהלך בעלה למדינת הים, כמה צער מגיע לה, עד שתראה פני בעלה. וזה צער השמים, ואם הקדוש ברוך הוא סובל שיעור זה הצער עלינו, על מה אנו ישנים בתרדמה עמוקה כזאת, ואין אנו חוזרים בתשובה שלמה.

'בני שמור אמרי' - פירש הרב 'חומת אנך', זיכרונו לברכה, שהכוונה: 'שמור אמרי' - שיהיה בצנעה כל מה שיוכל לעשות בלימוד עסק התורה, ובזה ירוויח שיהיה לשמה ולא ישלוט בו עין הרע. 'ומצותי תצפון אתך' - שגם במעשה במצוות ישתדל בזה להסתיר מעשיו. עד כאן. ואפשר על פי מה שאמר הרב 'תהילה לדוד', זיכרונו לברכה, במזמור ס"ג אות ג', שאומרים במסכת קידושין דף ל' עמוד ב', ש'אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין'. נמצא שעל ידי לימוד התורה, זוכה אדם להכניע היצר הרע, ועל ידי זה זוכה לדבק נפשו אחר מצוות הקדוש ברוך הוא. עד כאן דבריו. ...
וזהו שאמר: 'בני שמור אמרי' - שהיא התורה, שיהיה הלימוד בצנעה, שזה יורה שהוא לשמה. וגם 'מצוותי תצפון אתך' - שיהיה גם כן בסתר, ואז על ידי עסק התורה לשמה, תזכה להיות 'שמור מצותי וחיה' - שתתגבר על היצר הרע ותוכל לקיימם בנחת, שגם היצר הרע יהיה טוב.

כתב הרב 'מעיל יעקב' זיכרונו לברכה, חלק ב' מערכת ס', שברכת התורה היא סגולה נפלאה שלא ישכח את לימודו. עיין שם. ... והוא שאמר: 'אברכה את ה' בכל עת' - דהיינו: ברכת התורה. ועל ידי זה 'תמיד תהלתו' - היא התורה, 'בפי' - שלא אשכח את לימודי על ידי ברכת התורה.