מקצת שבחו

מקצת שבחו

קֶס אבא יצחק יָאסוּ נולד לאמו דֶמֶקֶץ' מֶבְרַהְט ולאביו קֶס דֶבְתֶרַה יָאסוּ בשנת תר"ס (1900) בכפר עַדִי-שְוָוה באתיופיה. ראשית תורתו למד מאביו קֶס דֶבְתֶרַה יָאסוּ, שהיה כהן ומנהיגם הרוחני של יהודי אתיופיה באזור תְגְרַאי.
בשנת תרע"ז (1917), כשהיה בן 17, נשא לאישה את וֶויִנִי יָאסוּ תְרְפֶה, ונולדו להם תשעה ילדים. שלושה מתו בחייו.
קֶס אבא יצחק יָאסוּ עמד לימין אביו, והיה עובר מכפר לכפר להרביץ תורה ברבים, ולהשכין שלום בין איש לרעהו. לימים, נדד להרי סְמֶיין, שם העמיק בלימודו אצל המֶלֶקְסוִץ' בָּחְתֶוְותִי (הנזירים היהודיים), ובשנת תרפ"ז (1927), בגיל 27, הוסמך לכהונה, ע"י הכהן הגדול, אבא קִינְדֶה. קֶס אבא יצחק יָאסוּ חזר לאזור תְגְרַאי והמשיך בפעילותו הרוחנית – באזורים שִירֶה, אַדִיָבוֹ ובווֹלְקָיִיט. אט אט התקבל כמנהיגם הרוחני של יהודי אתיופיה באזור תְגְרַאי. 
בשנת תר"פ (1930) עלה לשלטון באתיופיה טֶפֶארִי מֶקוִנֶן, הַיִילֶה סְאלָסֶה, ששלח את שליחי הכנסייה לשכנע את היהודים להתנצר. בהגיעם אל אזור תְגְרַאי קֶס אבא יצחק יָאסוּ עמד כנגדם באומרו: 'אנחנו נלמד אתכם את התורה, ולא אתם תלמדו אותנו', ושליחי הכנסייה קבלו וחזרו למקומם. בשנת תרפ"ה (1935), הוענק לו מידי ראש הכנסייה האתיופית, הפטריארך יוהנס, שטיח וגלימה מוזהבת כאות הוקרה והכרה במנהיגותו.
בימי הכיבוש האיטלקי, בין השנים תרפ"ו-תש"א (1936-1941), קיבל את סיוע השלטונות בשיפוץ בית הכנסת, העברת יום השוק מיום שבת ליום שלישי, כך היהודים יוכלו לסחור בשוק.
בשנת תשל"ד (1974), תפס את השלטון קולונל מֶנְגִיסְטוּ הַייְלֶה מַרִיָם, שגרר את אתיופיה למלחמה, לרעב כבד, ולמלחמת אזרחים, בהן מתו כמיליון אזרחים. קֶס אבא יצחק יָאסוּ הנהיג את קהילתו גם בתקופה קשה זו.
לאחר, שאתיופיה ניתקה את יחסיה עם ישראל, בשנת תשמ"א (1981) יצא בראש בני קהילתו למסע רצוף תלאות וסכנות אל סודן בדרך אל ארץ ישראל. בדרכם, נתקלו בשודדים שגזלו רכושם, נתפסו ע" חיילי הצבא האתיופי, וישבו במאסר במשך חודשיים. רבים מקהילתו, ומבני משפחתו מצאו את מותם במסע המפרך. כל הדרך המייגעת נשא בידיו את ה'אוֹרִית', ספר התורה, שהיה שמור במשפחתו מדורות. 
בשנת תשמ"ב (1982) זכה ועלה לארץ ישראל, והתגורר במרכז קליטה בעתלית. לאחר זמן מה, עבר, יחד עם בתו אַדָנֶץ' לקריית גת, וביתו הפך מרכז רוחני לעולים מאתיופיה. ענוותנותו של קֶס אבא יצחק יָאסוּ הנחתה אותו להדריך את העולים מאתיופיה, לקבל על עצמם את דרכם של רבני ארץ ישראל, תוך שמירה על מנהגי העולים, שאינם מונעים חיבורם לכלל ישראל.
קֶס אבא יצחק יָאסוּ נפטר ביום א' שבט תשנ"ה (1995), ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים. 
לאחר מותו, התפרסמו, בשנת תשע"ח (2018), דברי תורתו וקורות חייו, בכתב העת 'פעמים' 144-145, כפי שרשם משמו, הרב מנחם ולדמן תחת הכותרת 'דברי אבא יצחק'. בשנת תשע"ו (2016) ספר ה'אורית' העתיק, שהביא עמו מאתיופיה, נמסר ע"י משפחתו, למשמרת בספריה הלאומית. בני משפחתו הוציאו לאור בשנת 2020 חיבור לזכרו: 'מסכת חייו פועלו ומנהיגותו של לִיק' כָּהַנַת מֶמְהְרֶאי קֶס יצחק יָאסוּ'.
לא נהגו יהודי אתיופיה לקרוא בתואר רב, אנחנו קוראים בתואר זה בכדי לייצג שר, אדון ומנהיג כפי שהיה מעמדם של חכמי העדה. 

לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שהתורה מגנה ומצלה, בלכתם בדרך לארץ ישראל.
מי שמחזיק באמת ומתפלל באמת, יזכה להגיע לארץ ישראל. וכך אכן היה. בני הקהילה של אבא יצחק החלו לצאת למסע. בדרך תקפו שודדים את השיירה, ורצו לגנוב את הרכוש שלנו. הם באו לאבא יצחק ואמרו לו לפתוח את התיק. הוא סירב ואמר להם: 'זו התורה שלי, ואני הולך איתה לירושלים'. הם הורו לו לפתוח, כי ייתכן ומוסתר שם כסף, אבל הוא עמד בסירובו, ואמר להם: 'אם אתם רוצים? - פתחו אתם'. אחד השודדים פתח את התיק, וידו נגעה בסכין, שהייתה מונחת בתוך ספר התורה, ונחתכה. השודד נבהל ואמר: 'אסור לנו להתעסק עם הצדיק הזה. עדיף שנניח להם להמשיך בדרכם'. וכך המשכנו במסע, כשהתורה הייתה צמודה אליו כל הזמן.
חכם קס אבא יצחק יאסו , 'מסכת חייו פועלו ומנהיגותו של לק' כַּהַנַת מֶמְהְרֶאי קֶס יצחק יָאסוּ', מתוך ראיון עם בתו אווטש יצחק, עמוד 88-99. מתוך 'החכם היומי'
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שבעינינו ראינו, שהביאנו בחיבוק ובתמיכה לארץ הקדוש.
יצאנו מהעוני של אתיופיה, מהלכלוך, מהאוכל שאכלנו, מהלבוש שלבשנו ומהפרנסה שהתפרנסנו ממכירת הכלים של החמורים והסוסים וממכירת הסוסים והחמורים עצמם. לאחר שהיתה נפשנו ברעב ובצימאון מים, הסתיימו צרותינו ויצאנו מהכלא ומהחושך, והגענו מהחושך לאור, מהכלא לגן עדן, מהצר לרחב, ממוות לחיים, מעפר למיטה, מקור לחום. ...
כפי שאבותינו עברו ברגל את ים סוף ואת נהר הירדן, כך אנו, עייפים, עיוורים, צולעים, עקומים ושבורים, קשישים ומבוגרים, תינוקות וחירשים ונשים בהריון, ה' הביאנו בחיבוק ובתמיכה מאתיופיה לארץ הקודש במטוס. הביאנו לארץ הקדושה, ארץ אבותינו, מורשה לנו מאברהם, יצחק ויעקב, מורשת משה ואהרן, כפי שנאמר: 'והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב'. עמדנו ברגלינו וראינו בעינינו: 'לעולם ה' דברך ניצב בשמים' - כך נאמר, וזכינו לכך.
חכם קס אבא יצחק יאסו , 'מסכת חייו פועלו ומנהיגותו של לק' כַּהַנַת מֶמְהְרֶאי קֶס יצחק יָאסוּ', מתוך רשימה שכתב על תולדות חייו, עמוד 35. מתוך 'החכם היומי'
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד להתפלל עבור כל לומד, לממש את כל מה שלמד.
בתקופה של משה, קיבלנו את ספר האוֹרִית. ספר האוֹרִית שימש ושירת אותנו מאז ועד היום, ויישאר לעולם ועד. היינו עם אבוד. במשך אלפי שנים, חיינו בנפרד משאר העולם. למרות זאת, שמרנו את האמונה שלנו, שמרנו על האוֹרִית, שהיא דרך החיים שלנו. וכעת, בעזרתו של הקדוש ברוך הוא, הגענו ארצה עם האוֹרִית של משה רבנו. ה' נתן את האוֹרִית לנביא משה כדי לתת לנו את השבת הקדושה. מודים לכם, כל אלה שעזרתם וסייעתם לנו על מנת שנגיע לזה. אלו שנמצאים כאן איתנו, הילדים שלנו, והאחים שלנו, ה' יברככם. אני מבקש מכם, לכבד ולאהוב את הכוהנים (הקסים) שלנו, את הארץ, ואת הדגל של הארץ. לכם שנמצאים כאן, ולאלו שנמצאים בכל רחבי הארץ, אנו מתפללים בשבילכם, אנו מתפללים לטובתכם שדרככם תהיה טובה קלה ומבורכת. אנו נתפלל להגשמת משאלותיכם ונתפלל שתממשו את כל מה שלמדתם. אנו מתפללים עבור כל לומד, ומתפללים להצלת הנפש, לתיקון העוול, ולתיקון העם. תחי ירושלים. תחי האמא שלנו.
חכם קס אבא יצחק יאסו , 'מסכת חייו פועלו ומנהיגותו של לק' כַּהַנַת מֶמְהְרֶאי קֶס יצחק יָאסוּ', דברים שנשא בכנס ב3.7.87, עמ' 37-39. מתוך 'החכם היומי'
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שיש דת אחת, תורה אחת ועם ישראל אחד.
אנו בארץ ישראל, ולכן אנו חייבים ללכת רק לפי התורה והרבנים בארץ. יש דת אחת, תורה אחת, ועם ישראל אחד, אסור שיהיו מחלוקות ופילוגים בעם ישראל. הגענו מארץ ניכר לירושלים, עליה חלמנו, ולכן חובה עלינו להיות עם אחד.
חכם קס אבא יצחק יאסו , 'מסכת חייו פועלו ומנהיגותו של לק 'כַּהַנַת מֶמְהְרֶאי קֶס יצחק יָאסוּ', מתוך דבריו, שהביא בשמו הרב דב ביגון, עמוד 149. מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד לתת לכהן הפרי הראשון, והוא מברך הבעלים.
קֶס אבא יצחק היה מסתובב בין הערים שהיה אמון עליהם ודאג לכל ענייני הטהרה. כלל התושבים דאגו להזמינו לקחת חלק באירועים המשמחים והפחות משמחים. את הפרי או הירק הראשון היו מביאים אליו, שהרי תיפקד ככהן, ועל פי ציווי התורה יש להעביר לכהן את ראשית התבואה. ...
הקֶס היה מקבל ומברך עליהם. הוא היה מברך את הבעלים שיזכו לשנה פורייה ומבורכת. הכל היה עם טקס, עם אוכל, שתייה, תפילה והרבה שמחה. בכל האירועים תמיד הוזכרה יֶרוּסָלֶם ונשאלה השאלה: 'מתי נעלה לירושלים? מתי נזכה להגיע לארץ זבת חלב ודבש?'.
חכם קס אבא יצחק יאסו , 'מסכת חייו פועלו ומנהיגותו של לְק' כַּהַנַת מֶמְהְרֶאי קֶס יצחק יָאסוּ', מתוך ראיון עם בתו אווטש יצחק, עמוד 88. מתוך 'החכם היומי'