חכם אהרן פרץ, נולד לאמו לאביו חכם אברהם פרץ בג'רבה.
משפחתו הגיע לתוניס ממרוקו בדרכה לארץ ישראל, ובשל מלחמה שהתעוררה, וסכנות הדרכים התיישבו בתוניס. ראשית תורתו למד מפי אביו, החכם אברהם פרץ. גדל בתורה וביראה על ברכי רבו החכם ניסים כייאט. היה חברו של חכם יצחק חדאד, מחבר הספר 'תולדות יצחק'. נודע כתלמיד חכם מובהק ומעמיק בנגלה ובנסתר, והיה בעל מופתים. שימש אב בית הדין, וראש רבני ג'רבה. חיבר ספרים רבים, אך זכה להדפיסם בחייו, ובתוכם 'בגדי אהרון' - חידושים; 'משחת אהרון' - ש"ס ודרש משניות בדרך ה'לבושים'. הוא נשא ונתן בהלכה עם חכם מסעוד אלפאסי, ראש רבני תוניס ובנו, חלק מהתכתובות הודפסו בסוף ספר 'מעשה בית דין'. הוא ייסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה, ובתוכם בנו החכם חזקיה פרץ, חכם שאול הכהן, וחכם צמח הכהן אברי"ש, מחבר הספר 'חולת אהבה'.
חכם אהרן פרץ היה בקי בחכמת השירה והדקדוק. הוא חיבר פיוטים רבים, חלקם הובאו בספריו והועתקו לספרים נוספים. את הפיוט 'אוותה נפשי לראות', שמפגעה ראייתו, נוהגים לשיר בסעודת מצווה וסיום מסכת.
חכם אהרן פרץ נפטר ביום ה' באדר בשנת תקכ"ו (1766).
לאחר מותו, הודפסו שניים מספריו בידי נכדו, חכם מימון בן מיכאל פרץ. הספר 'בגדע אהרון' הודפס בליוורנו בשנת תקפ"ו (1796), והספר 'משחת אהרון' הודפס בשנת תקצ"ט (1809).