חכם יוסף בן יוסף נולד לאמו ולאביו חכם יוסף בן יהודה, כנראה, בשנת תקס"ח (1808) בירושלים.
ראשית תורתו למד מפי אביו, חכם יוסף בן יהודה, שעלה לארץ משאלוניקי. גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי ירושלים. סבו, אבא של אביו, הוא חכם יהודה בן שמואל, רב העיר וראש הישיבה בעיר חברון. דודו מצד אביו, הוא חכם שמואל בן יהודה משאלוניקי, ודוד נוסף מצד אביו הוא חכם משה בן יהודה מדמשק. דודו מצד אמו הוא חכם משה זכות, שנפטר בעיר טבריה. בת דודו נשואה לחכם ישראל שיריזלי, רבה של קהיר.
בשנת תקצ"ט (1839), לאחר פטירת אביו, עזב את ירושלים, ועבר בין קהילות היהודים ברחבי האימפריה העות'מאנית. שהה בדמשק, נדד בין ערי יוון וטורקיה, סבב בין ערי עיראק, כורדיסטן ופרס.
בשנת תרי"ח (1858) השתקע בעיר בגדאד, ושקד על חיבוריו הרבים. הוא ראה מלאכתו מלאכת 'מאסף', ועמד על חשיבות העתקת חידושי תורה מכתבי יד וספרים נדירים, שימורם והפצתם. את חידושיו, שהוסיף על דברי התורה שליקט, הביא בספרו בתוך סוגריים. בספריו ליקט מתורתם של גדולי הדורות, האשכנזים והספרדים כאחד.
בשנת תרכ"ז (1867) סיים לערוך ספר אחד על סדר פרשות השבוע, וקרא לו 'כסף צרוף'. חכם יוסף בן יוסף מעיד שהספר מהווה רק כעשירית מהחומרים שאסף, אך הם אבדו לנו במהלך השנים.
חכם יוסף בן יוסף נפטר בשנת תרמ"ח (1888) בעיר בגדאד. יום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום ז' באדר, שכל נשמות חכמי ישראל כלולות במשה רבינו.
בשנת תרפ"ו (1926) לאחר פטירתו, יצא לאור ספרו 'כסף צרוף' בירושלים, בידי בנו, חכם מאיר בן יוסף, ובהוצאת נכדו, מר משה בן מאיר. ספר נוסף בשם 'תועי רוח' - בעניין משיחי השקר, יוחס אליו ע"י החכם פרופ' מאיר בניהו, במאמרו 'פנקסים בכתב-יד לחכם מדמשק', בתוך 'קרית ספר', כרך לד, תש"ך (1960).
ראשית תורתו למד מפי אביו, חכם יוסף בן יהודה, שעלה לארץ משאלוניקי. גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי ירושלים. סבו, אבא של אביו, הוא חכם יהודה בן שמואל, רב העיר וראש הישיבה בעיר חברון. דודו מצד אביו, הוא חכם שמואל בן יהודה משאלוניקי, ודוד נוסף מצד אביו הוא חכם משה בן יהודה מדמשק. דודו מצד אמו הוא חכם משה זכות, שנפטר בעיר טבריה. בת דודו נשואה לחכם ישראל שיריזלי, רבה של קהיר.
בשנת תקצ"ט (1839), לאחר פטירת אביו, עזב את ירושלים, ועבר בין קהילות היהודים ברחבי האימפריה העות'מאנית. שהה בדמשק, נדד בין ערי יוון וטורקיה, סבב בין ערי עיראק, כורדיסטן ופרס.
בשנת תרי"ח (1858) השתקע בעיר בגדאד, ושקד על חיבוריו הרבים. הוא ראה מלאכתו מלאכת 'מאסף', ועמד על חשיבות העתקת חידושי תורה מכתבי יד וספרים נדירים, שימורם והפצתם. את חידושיו, שהוסיף על דברי התורה שליקט, הביא בספרו בתוך סוגריים. בספריו ליקט מתורתם של גדולי הדורות, האשכנזים והספרדים כאחד.
בשנת תרכ"ז (1867) סיים לערוך ספר אחד על סדר פרשות השבוע, וקרא לו 'כסף צרוף'. חכם יוסף בן יוסף מעיד שהספר מהווה רק כעשירית מהחומרים שאסף, אך הם אבדו לנו במהלך השנים.
חכם יוסף בן יוסף נפטר בשנת תרמ"ח (1888) בעיר בגדאד. יום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום ז' באדר, שכל נשמות חכמי ישראל כלולות במשה רבינו.
בשנת תרפ"ו (1926) לאחר פטירתו, יצא לאור ספרו 'כסף צרוף' בירושלים, בידי בנו, חכם מאיר בן יוסף, ובהוצאת נכדו, מר משה בן מאיר. ספר נוסף בשם 'תועי רוח' - בעניין משיחי השקר, יוחס אליו ע"י החכם פרופ' מאיר בניהו, במאמרו 'פנקסים בכתב-יד לחכם מדמשק', בתוך 'קרית ספר', כרך לד, תש"ך (1960).
