חיפוש

עבור מילת מפתח: אחריות

חכם חיים קורח - מקצת שבחו
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד רמז לולב שמקיים בה כל התורה, וכף הגורם להורדת שפע.
חכם אברהם אביכזר - מלמד שהמאושרים בגולי ספרד הלכו למלכות תורכיה.
חכם אברהם אלמליח - מלמד גודל המצווה של אהבת ישראל, שבידו לבטל העונש.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שעם הארץ ישב וישמע, ככל אשר לבו חפץ.
חכם אברהם חן - מלמד שהדאגה לחסר ישע היא עיקר גדול בדיני ישראל.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד כיוון שהגיע זמנו להיבנות יבקשו כל ישראל להרבות שלום.
חכם אליהו בכור חזן - מעורר אהבת ארץ הקודש באוזן בני עמינו בארצות החופשיות.
חכם אברהם הלוי - מלמד שנותן מחצה לקרוביו ומחצה לעניי העולם.
חכם אברהם עלוש - מלמד רמז ייחודו יתברך, במעשה בראשית, שמעשה אדם עדיף
חכם אברהם דוד שלם - מלמד הפותח ידו לעני, פותח אוצרות השמיים לברך מעשה ידיו.
חכם אברהם בלעיש - מלמד אל תמנע הטוב לעשות אותו, וקנה לך חבר נאמן בבריתו.
חכם אברהם דאנון - מלמד אף אם בספק על דתו, עודנו יודע חובתו לבלתי שכוח בני עמו.
חכם אליהו יצחק חזן - משיב, שגם נער בן י"ג ויום אחד ראוי לירד לפני התיבה.
חכם אברהם הכהן - מלמד קושי מזונות מקבל הצדקה בשל טענת היצר במוח הנותן.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד שאין זו גאווה לעשיר לשמוח בחלקו להשפיע טוב ביד אחרים.
חכם אברהם חי בן אמוזג - מלמד רמז לאדם העולה לארץ, שצריך לנקות עצמו מכל העבירות.
חכם אברהם פרחי - מלמד שהחיים הם צדקה שעשה עמנו, שנעשה בהם צדקה.
חכם אברהם אבוחצירא - מלמד שמצוות הצדקה נרשמת במצחו ואינה נמחקת.
חכם אברהם הררי רפול - מזהיר ברמז לתת לעני את הצדקה תכף ומיד שיבקש ממנו.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד שלעולם נהיה בגלות אם נתפוס שה' מחסה לעני ולא אנחנו.
חכם אליהו בקשי דורון - מלמד שכל לימוד קובע קניין בנפש ומשנה מהותו של הלומד
חכם אברהם ביתאן - מלמד שעל ידי שיהיו יחד בשלום ואחווה, יהיו כולם למודי תורה.
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד להקל ולא להתגדל על חכמי העיר, לאסור את מנהגם.
חכם אברהם אלנדאף - מלמד לצוות לשאר ישראל שלא יכריתו העניים הרמוזים לשבט לוי.
חכם אברהם ענתבי - משבח מנהג דור קודם להקדיש זמנם בשבת ללימוד בחבורה
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד חוב המוטל על רב העיר להשתתף בצרת הציבור.
חכם אברהם דידי - מלמד שהלומד תורה ניצול מיצר הרע ועושה נחת רוח לה'
חכם אברהם בדוש - מלמד שאילולא היה טורח בצד אחד, לא היה זוכה ממקום אחר.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - שמחויב אדם לעזור לזולתו שגם הוא לא יאכל חמץ
חכם אברהם ערוסי - מלמד מידת זרעו של אברהם לרחם על כל הבריות.
חכם אברהם חכם - מזהיר שלא יביא מנחת קין לתת מפירורי לחם או משיירי התבשיל.
חכם אברהם ביג'אג'ו - מלמד שלעולם יכתוב אדם שמו בשם ספרו
חכם אברהם אזולאי - מלמד שיפתח ביתו - לכל אדם, ובזה תלוי הקיבוץ המדיני.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד לתת פרוטה לצדקה באמירת 'ויברך דוד', שהוא עת לחננה.
חכם אברהם חן - מלמד לקרוא הפרשה הארוכה בתורה מיד לאחר חג השבועות.
חכם אברהם דהאן - מלמד השוויון שביקש דוד לא לשכוח הצדקה, אלא להודיע לעשיר.
חכם אברהם דוד שלם - מלמד לא לעכב ילד מלימודו, ולעתור לשופט להצילו מיד עושקו.
חכם אברהם בלעיש - מלמד כוח השופטים לעשות רע, ומיראתם אין מנחם לעשוקים.
חכם אריאל בן ציון יהודה לוי - מלמד מעשה רב שחלץ נעליו, ונתן ברגלי האישה היחפה
חכם אברהם דאנון - מלמד שהמופקדים על חלוקת הכסף, אוחזים בלהט החרם.
חכם אברהם חי - מלמד סוד צדקה שקונה תרופה לחולה, שמצילה ממוות.
חכם אליהו אזולאי - מלמד המצווה לאסוף חיילים, הפושטים ידם לכל רכב
חכם אליעזר די אבילה - מלמד שנרפאו כל בעלי מומים במעמד הר סיני.
חכם אברהם כלפון - מלמד שחוזר מעלייתו לתורה אומרים לו חזק מפני אימת הציבור.
חכם אברהם חי בן אמוזג - מלמד שהנותן לרבים - צדקתו מועילה זכותה לעולם.
חכם אברהם פרחי - מלמד שהניצוץ שלהם כמוסים עמנו וחתומים באוצרות אברי גופינו.
חכם אברהם בושערה - מלמד מידת הבושה בנותן הצדקה, שלא להכלים העני מחמת דוחקו.
חכם אברהם אבוחצירא - נותן רמז ראשי תיבות לעמ"ל שאדם ללמוד על מנת ללמד יולד.
חכם אברהם הררי רפול - מלמד הכתוב בשער היכלו של אברהם למען יחנך את בניו אחריו.
חכם אברהם ביתאן - מלמד לא לסמוך על מה שלומדים בביה"ס, שהנגינה משתכחת.
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד שרשות המלך לדון כדיננו, אין לדון כדין המלכות.
חכם אברהם לניאדו - מלמד טעם שעונים אמן יהא שמיה רבה.
חכם אברהם קורקידי - מלמד בכתיבת ספר תורה, שעיקר המצווה בספרים שלומדים בהם.
חכם אברהם פונטרימולי - מלמד תוכחה לחתנים, שלא להוציא בחופתם יותר מיכולתם.
חכם אברהם אלקלעי - מתיר לעניים לתת לגוי שימכור בקיצוץ בלי אזכרת המועד.
חכם אברהם חי שאקי - מורה להשאיר ההקדש אף שנתמעטו התינוקות הלומדים במקום
חכם אברהם דידי - מרמז מסימני סדרי המשנה 'זמן נקט' - שייתן צדקה בסתר, שהיא
חכם אלעזר אזכרי - מלמד מידת היהודי הרחמני מצטער כי יעש עוול, ויציל בכל עוז.
חכם אליהו דוויק הכהן - מלמד שחייב לעשות מלאכה כדי שייהנה מיגיעו.
חכם אפרים לניאדו - מלמד 'גדול תלמוד' שמלמד לאחרים, שאין לך מעשה גדול מזה.
חכם אברהם ערוסי - מלמד שבחן של נשות עיר אלנבאת בתימן, שעינם יפה באורחים.
חכם אברהם ביג'אג'ו - מלמד שדרך היהודי לחקור ולדרוש כל דבר מראשית
חכם אברהם הכהן - מלמד לגמול חסד להחזירם למוטב אף לעם שיצא לשדה עשו.
חכם אברהם דיין - מפרש לאב שלא זכה ללמוד תורה - יש לו תיקון שילמד לבנו.
חכם אברהם חמוי - מלמד ליתן האפיקומן במפה לבנה, ולהעבירו על כתפי המסובין.
חכם אלטר מאזוז - מלמד שיהי בית המקדש פתוח לרווחה בזכות שהעניים בני ביתך.
חכם אברהם אלמליח - מלמד לזוכים להתיישב בארץ ישראל להיזהר בשלושה דברים.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד להתעורר בתשובה להיות באחדות, לגמול חסד זה עם זה.
חכם אברהם חן - מלמד שראיית הלב גרמה למשה לנטוש מעמדו להצטרף לנדכאים.
חכם אהרן מועטי - מלמד הטעם שדוד עשה משפט וצדקה, משום שיואב על הצבא.
חכם אליהו שריקי - מלמד עלבונה של תורה, שאינו מחשיב חידושיו לכותבם, בעת לימודו
חכם אברהם דוד שלם - מלמד לעשות צדקה ומשפט ללא אפליה של גזע צבע ודת.
חכם אברהם בלעיש - מלמד שאם ידקדק בעניים, לא יוכל לעשות צדקה מימיו.
חכם אהרון מעלי הכהן טוויל - מלמד לא לעשוק העניים, שלא ישקעו ממונם בניין ירושלים.
חכם אבא שאול חדאד - מלמד אימתי יועיל תענית? - בזמן שמחזיקים עניים בגדר בנים.
חכם אברהם מונסונייגו - מלמד שרוב ציצית בלבן, לפי שהוא מצוי בכל עת, ואין בו חסרון כיס.
חכם אברהם ביתאן - מלמד החובה לדעת גודל העול המוטל על המך.
חכם אליהו לופס - מלמד כוח הציבור להעמיד קרן התורה, והיו עוד 'בן פורת יוסף'.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד להזמין העני מבעוד יום אל ביתו, שביתו מסוגר בליל פסח.
חכם אברהם בושערה - מלמד שעל ידי השלום מצווה שעשה חברו כאילו עשאה בעצמו.
חכם אברהם אבוחצירא - מלמד להורים להרגיל עצמם בלימוד ילדיהם.
חכם אברהם חזן - מלמד החכמים, לא להשאיר ההשחתה שבדור מחוץ לתחומם.
חכם אברהם סתהון - מלמד שכופים אותו לזון אחיו, הגם שאינו עמו והוא בעיר אחרת.
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד לסקל עצת המגדיל שקל במאזני מרמה ואפילו עשוי כדין.
חכם אליהו כהן - מוצא רמז במחצית השקל למהר גאולת ישראל.
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד שלא יקח אישה והוא נער יושב בבית אביו.
חכם אברהם קורקידי - מלמד שמטמונו של משיח מתגלה על ידי הצדקה שעושים.
חכם אליהו הכהן - מלמד שתיקון הגאולה הוא הצדקה, שעושים בגלות.
חכם אליעזר מנצור סתהון - מלמד שחובה להקדים לימוד הנהגת בריאות הגוף, שבזה יהיה שמח.
חכם אברהם בדוש - מלמד שיגלה הנקודה האמתית שבו, ובזה יזכה למציאת חן.
חכם אברהם חי מוסאפיה - מלמד שצדקה כתיקנה היא מנותן צדיק שהרוויח מעותיו ביושר
חכם אליהו דוויק הכהן - מלמד שבח תלמידי חכמים שעוסקים בבניינו של עולם.
חכם אברהם חכם - מלמד שהמטיל שלום, הקב"ה לא יביא עליו כורת ומחבל.
חכם אברהם ביג'אג'ו - מלמד אף שבדין כל אדם שוחט, אסרו שחיטת מי שאין לו קבלה
חכם אברהם הכהן - מלמד שמאחר הם באחדות אחת, מורים שה' הוא אחד.
חכם אברהם דהאן - מלמד בני התורה שלא לבטל אחרים, אדרבא אחריותם ללמדם.
חכם אברהם חיים אדאדי - מורה הלכה לעשות צדקה בדברים שבקדושה.
חכם אברהם חלואה - מלמד כי אי אפשר להקץ שיבוא כשיש בינכם שנאת חינם.
חכם בן ציון אלקלעי - מורה חיוב עלייה לארץ ב'קום עשה' אם אינו נמנע המציאות.
חכם ברוך אסבאג - מלמד לגמול חסדים עם זרים המגיעים לעיר, יותר מעניי עירו, שהם גולים.
חכם ברוך טולידנו - מלמד שאין קיום לתורה בלא מצוות בין אדם לחברו.
חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד הדורשים בדברי אגדה, כמים המרטיבים יער צומח עצים.
חכם בן ציון אלקלעי - רואה בצערם של חכמים, שאין לאל ידם להחיות את נפשם.
חכם ברוך אסבאג - נושא משלו על השומרים בפתחה של תורה, שאינם מניחים ההמון להיכנס שם.
חכם בן ציון כהן יהונתן - מלמד חיוב האב לגדלו על ברכיה, הגם שלא רבים יחכמו.
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מפרש גאולה כביטול שלטון משעבד וכובש בכוח הזרוע
חכם ברוך טולידנו - מלמד שלא ידרוש רק טובת עצמו, ואין משגיח בצער אחרים.
חכם בכור יעקב יעבץ - מלמד שלח לך בעצמך אנשים הגואלים, שבידך הדבר.
חכם דוד עובדיה - מספר מעשה סבו להכין התרופות מעשבים לחלקם לחולים.
חכם דוד חזן - מלמד שה' לא ינום, וגם לא יניח לשומר ישראל לישון.
חכם דוד עובדיה - מתיר השמן השרוף הנמכר בשוק השחור מן הגוי.
חכם דוד חדאד - מלמד לא לשאת פנים לעשירים, ובזה ישמעו גם הפשוטים בעם.
חכם דניאל הכהן נהר - מלמד שעיקר הרחמנות האב אל בנו הוא לראות את הנולד.
חכם דוד אשכנזי - מלמד שהעוגב כאפס וכאין נגד דברים שהעולם עומד עליהם
חכם דוד עובדיה - מספר במצווה החביבה לשבת כל הלילה על יד מיטתו של חולה.
חכם דוד זכות - מפרש, שהרכוש ששאלו ממצרים, בתנאי שלא יחטאו.
חכם דוד קדוש - מביא רמז שנותן לחם לעני מפייסו בדברים ועושה טו"ב.
חכם דוד מועטי - מלמד גודל חילול ה', שקנו שם אצל הגויים שהיהודים גנבים.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שמבית הכנסת נבעו מוסדות אהבת אדם ואחוות אנוש.
חכם המקובל פנחס סעדון - מלמד מדוד שהתפלל לקבל לב שומע חרפתו, ולא ישיב.
הרב ז'וזי (יוסף) אייזנברג - מלמד שקין בעל האדמה רוצח את הנווד, המבקש לגור בה.
חכם חיים אבולעפיה - מלמד שהכפוף, אין בידו למחות ואינו ערב, אבל אתם ערבים לו.
חכם חיים שלמה בן עזרא - מלמד שטינוף הבגדים גורם שלא יצליחו בלימוד
חכם חיים פלאג'י - משבח הבן, שהוריו שרויים אצלו בבית, וכאילו הממון שלו מהם.
חכם חסדאי אלמושנינו - מלמד בגלל שמכלכל דבריו כשחונן, ניצל מגלגל שחוזר בעולם.
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שהתוכחה מאדם כמוהו מתקבלת יותר מתוכחה של רב גדול.
חכם חיים שונשול - מלמד לבטל טענת המן בכינוס היהודים, ובזה תבוא אל המלך.
חכם חנניה חביב אזולאי - מלמד שלוש מעלות הצדקה הנעשית כהלכתה: יפה, בסתר ובזמנה.
חכם חיים נסים - מלמד שתעשו טוב, שנאו הרע שבה, שמבייש שעושה בפרהסיה.
חכם חיים מאיר מזרחי - מלמד שמה שחייבה מידת הדין את סדום, ציוה אברהם את בניו.
חכם חיים קורח - מלמד שאין לתלות העוני בעצלות העני, שעשה לו דלי דלות.
חכם חיים משה אלישר - מלמד שבח הצדקת שמלבד צדקותיה ייסדה ישיבה בהר ציון.
חכם חיים סתהון - מלמד שכל מין הכנסה, יכנס לקופה אחת, ויחולק על פי סדר החלוקה.
חכם חיים קורח - מלמד אפילו אחד במעשיו הטובים מכריע להשרות השכינה.
חכם חיים מרדכי לבטון - מלמד שרואה אדם כשר שבאו לו ייסורים, ידע שבעוון הדור לקה.
חכם ישועה שמעון חיים עובדיה - מלמד לשאינו מוכיח אחיו לגלות מומיו, שחייב להוכיחו כעמיתו.
חכם יצחק קארדוזו - מלמד שיצא גורלו לפתיחת ההיכל, כשנשמע שהועלה על המוקד
חכם יהודה הכהן מסלתון טראב - מלמד שהטוב שניתן לאדם כדי לצרף לו העניים, ולא יוותר לבדו.
חכם יצחק הכהן רפפורט - מלמד שאין קניין במוכר אוויר חצרו, ואם לא בנה יכול לחזור בו.
חכם יוסף משה שטרית - מלמד נר חנוכה על שולחנו, שישתדל להכניס האמונה בשביל בניו
חכם יוסף פינטו - מלמד לגיבור לתמוך בחלוש, טרם ייפול ארצה, ויתלכלך מהטיט.
חכם יעקב אלמליח - מלמד שהזריזות בצדקה היא מצווה נוספת על הצדקה עצמה.
חכם יוסף מטראני - מלמד אל תקרי מאורסה, שנתקדשה ע"י שליח.
חכם יעקב נחמני - מביא רמז במילה 'צדקה', שחילוף אותיותיה 'צדקה'.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד שהתורה, כמו שניתנה היא שלמותה ויופייה, ואין להוסיף עליה.
חכם יעקב פינצי - מלמד שלא יצא במה שכבר גמל עימו חסד, אלא ברבים עד אין חקר.
חכם יעקב טולידאנו - מלמד נס המצוות שבהם, שאין אש גיהנם שולטת בפושעי ישראל.
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד 'טרם יקראו ואני אענה' לשאינו ממתין לעני שיבוא ויבקש.
חכם יוסף חיים - מבאר כי בכלל לימוד התורה, ידיעת ענייני העולם הזה.
חכם יוסף ידיד הלוי - מתיר ללמד תינוקות צרפתית, שאין נזק בזה ביראת שמיים.
חכם יצחק נבון - מלמד להשיב דמי נזקו, אף שאינו שווה ידו לכל אדם.
חכם יוסף משה עדס - מלמד 'אשרי שומרי משפט' - שלא די בצדקה שעושה בכל עת
חכם יוסף גטנו - מלמד שעל ידי מצוותו גורם לרגשות רעים אצל זולתו.
חכם יעקב כולי - מלמד לענג השבת בלמוד תורה בפני חכם, מגמר הסעודה ועד המנחה.
חכם יצחק ענתבי - מלמד מאהבת ה' נעשו ערבים זה לזה.
חכם יחיא עומיסי - מוכיח המתרשלים מלשלם שכר מלמדי התינוקות.
חכם יוסף נחמיאש - מבאר 'לא תרצח' על מורה הקופץ פיו ועל שאינו מורה ופתח פיו.
חכם יוסף סוסו הכהן - מלמד שיד הנותן תהא תחת יד המקבל כירך מכוסה תחת הבגד.
חכם יעקב בירדוגו - פוסק לקיים דברי העשיר, ולחייבו לזון העני, שדבר פעוט הוא לו.
חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד שכל צדקה שייתן העשיר יש בה גמילות חסדים מזה לזה
חכם יוסף בן יוסף - מלמד שבמות אחד מישראל, מסתלקת אות אחת מהתורה.
חכם יחזקאל עזרא - שאין ליטול ספרים של חברו בבית הכנסת
חכם יצחק פרחי - מלמד שכל אחד קיבל חלקו מסיני, אך לא ידע היכן חלקו נתון.
חכם יוסף יהודה דנא - מלמד שמדריכם בדרך הישר, לא יצטרכו לפטירתו לכפר עליהם.
חכם יונה נבון - מלמד בדבר מחלוקת כותב להלכה ולא למעשה, דרך משא ומתן.
חכם יצחק שרים - מלמד שילמד תורתו לאחרים ולא יצפין אותה, שאז אין תוכו כברו.
חכם יעקב רקח - מלמד לראות בעני את המשיח, ולכן גם הלוואה חשובה כצדקה.
חכם יצחק אלפייה - מתקן סדר לימוד השנה, ואם לא מבין, בעולם האמת יסבירו לו הכל.
חכם יוסף חיים חזני - מזהיר ממצווה לשם יוהרה וגאווה שהיא נשיאת שם ה' לשווא.
חכם יוסף ענתבי - מלמד שייתן מעדנים, וייתנו גם אחרים, ואינו יודע למי נתן וממי לקח.
חכם יעקב חי זריהן - מלמד שלא לעיין ולבדוק אחר העני אם ראוי לקבל לפי המשפט.
חכם יצחק רפאל מאייו - מלמד מצוות זכירת מעשה עמלק, שלא ישכח בלבו לימוד התורה.
חכם יוסף שלמה דלמדיגו - מלמד ליצור לתועלת הרבים, ולא להקשות ולדקדק במילים.
חכם יוסף קאפח - מספר מנהגם בערב שבת לדפוק על הדלתות וקוראים 'מצוה'
חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד תקנת הבשר, שממנה יוכלו למצוא הוצאות לטובת העניים.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש חיוב לימודה, אפילו הוא עושה מלאכה וטרוד בפרנסתו.
חכם יוסף די אבילה - מלמד שלא דרשה, אלא שיתחיל המלאכה, והיא גומרת לו מלאכתו.
חכם ישעיה יוסף פונטרימולי - מלמד שכוח הדיבור הגם שאין בו ממש, יש בו כוח להזיק מאוד.
חכם ישראל זאב הלוי הורביץ - מלמד אפילו יהיה בקצה השמים, בשפל המדרגות, משם יקבצך.
חכם יצחק ברכה - מלמד יראת שמיים להולך רכיל ואומר שכוונתו לשם מצווה.
חכם יעקב יוסף - מלמד שאין תלמיד חכם בתעודה, אלא שיודע הלכה בכל מקום.
חכם יוסף נסים בורלא - מוכיח אחינו הספרדים, שאינם מחזיקים ביד לומדיה.
חכם יצחק נסים טולידאנו - מלמד שיוצא לחוץ מקומו, עושה מלאכות, שלא לפי כבודו
הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד שאדם שאינו משרת, מנותק מכל הצרכים של המדינה.
חכם יהודה בריאל - מלמד להחרים הנותן חיתתו בארץ החיים, וירך לבבו ושב ורפא לו.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד שבעמל בתורה, יזכר מה שלימדו המלאך במעי אמו.
חכם יום טוב קריספין - מלמד מעלת מחזיקי התינוקות, שלא ילכו עם המינים מכוח העניות.
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד שאינו מחדש שום דבר, רק מלקט את שיורוהו מן השמיים.
חכם יוסף רובין אלקבלה - מלמד לאזור חיל בעשיית הצדקה להיות שמח וטוב לב.
חכם יעקב אביחצירא - מלמד שכולם שבטי יה, ואין לבכר שום אחד על חברו.
חכם יעקב מאיר עבאדי - למד ואקחה פת לחם, שמה שהוא נתן הוא לוקח לעצמו זכויות.
חכם יצחק חורי - מלמד תקנה לבעלי תשובה לשבת בתענית שהוא 'קורבן מכם'.
חכם יעקב מאיר - מלמד להיות לנו חכמים על דבר אמת, יודעי תורה ואנשי מדע.
חכם יהודה שטרית - מלמד שאפילו יחיד, אינו מתפלל רק על עצמו, אלא על כללות ישראל.
חכם יוסף לוי - מלמד מעלת הנותן צדקה מתוך הדחק, שמקדש השם ברבים
חכם ישראל מאיר מזרחי - מלמד חלק אדם מא-לוהים לשמור את דרך עץ החיים.
חכם ישועה תורג'מן - מלמד סנגורית 'אני יוסף אחיכם', שאין מן הטבע אח ימכור את אחיו
חכם יעקב יצחקי - מלמד בכפרות לחלק הממון לעניים ובני המעיים לעופות השמיים.
חכם ישועה ששון - מלמד כוונת ראובן להציל את אחיו היא בשביל צערו של אביו.
חכם יוסף גבאי - מלמד רמז שמות בנות צלפחד שמחילתו שירצה חברו.
חכם יוסף צרפתי - מלמד שלא תחול על המקבלים אותה, אם לא ימצא בהם הכנה.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שאין עבירה מכבה תורה, ואינה מכבה מצוות המחזיקים.
חכם יוסף מטראני - מלמד תשובת המשקל לשופך דם, שיפרוש כפו, וישלח לאביון.
חכם יוסף פינטו - מלמד שצדקה, שאינה בעושק, מצילתו מחיל עמים המתקבצים עליו.
חכם יצחק אבולעפיה - מלמד זכות לאסירי הגלות, שעיניהם צופיות מרחוק בבניית הארץ.
חכם יאשיהו פינטו - מלמד שכל היודע ללמד סנגוריה על בניו, יבוא וילמד עליהם.
חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין השמחה שלמה כל זמן שבית מקדש חרב.
חכם יוסף חיים - מלמד שהדור מתמעט בהעדר השגחת ההורים.
חכם יצחק מולכו - מלמד שעושה הנאה לדובר, במה ששומע לו.
חכם יעקב חיים סופר - מפרש כפל 'נתון תיתן לו' לתת בלב טוב
חכם יוחנן הכהן - מלמד שהיו גובים מהישמעאלים כסף לתת לעניים.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד תכלית המבוקש בתורה להיות רחום ואוהב את הבריות.
חכם יעקב טולידאנו - מלמד שלא ירע לבבו, שנותן בסתר, שמא יחשדו בו שלא נתן.
חכם יחייא שניאור - מלמד לתת צדקה לעני, ויחשוב שזו הלוואה כדי לא לבייש העני.
חכם יצחק נבון - מלמד לקבל הסכמת גדולי המורים, שתהיה הלכה למעשה.
חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד שפיוסו חשוב מעסק התורה, ואי אפשר לו ע"י אחר.
חכם יוסף גטנו - מלמד שיכול ואינו לומד, הקב"ה בוכה על חידושיו שלא נאמרו.
חכם יעקב כולי - מלמד שמקבל אהבת ישראל לפני תפילתו, זוכה במצוות כלל ישראל.
חכם יצחק ענתבי - מלמד שמקבל שכרו, אף אם אינו יכול לגמור כל תלמודו.
חכם יעקב פינצי - מלמד הטעות שנותן לחכם נדבה לפי מה שמעריך גודל חוכמתו.
חכם יוסף נחמיאש - מלמד כפל 'צדק צדק' - ליתן הצדקה בין לצדיק בין לרשע.
חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד שהדל עומד על הדלת, כך קרוב בדופקו על שערי שמיים
חכם יוסף כנאפו - נותן רמז לשבח המלמ"ד תורה לישראל.
חכם יוסף גז - מלמד טעם התוכחה היא אהבה, שיש ביו להצילו מהנזק.
חכם יעקב משה טולדאנו - מבאר ההסכמה בעיר פאס, לתת אך סכום נקוב לשליחי דרבנן.
חכם יוסף בן אדהאן - מלמד שכישראל בפירוד, אינם יכולים לקבל השפע.
חכם יחזקאל עזרא - מלמד שאסור לבזות את חברו אפילו ייתן לו כל ממון שבעולם.
חכם יעקב בן שבת - מלמד שלהוכיח את קרובו, שלא יחפה עליו, ולא ישא חרפתו.
חכם יוסף שאלתיאל - מלמד שמתחיל להוכיחו, יתחיל בגדלותו, שהוא גדול נבון וחכם.
חכם יעקב שאול אלישר - מורה שלא לשנות המנהג, אלא באנוס, שלא יאמרו לשון הרע.
חכם יצחק סויסה - מלמד אם לא עכשיו, שילמד לאחרים בעת בחרותו, שאינו יודע עתו.
חכם יעיש קוריני - מלמד 'ביום שמחתכם' להקדים חלקו להזמין העניים על שולחנו.
חכם יוסף בירדוגו - מתיר לבנות בית כנסת חדש של באי קהילת דבדו בפאס.
חכם יוסף קאפח - משיב ששקול לימוד המלאכה כלימוד התורה.
חכם יוסף נחמולי - מלמד, שילכו אחר התורה, להביאה לסוכה הסמוכה, לקרוא בה.
חכם יוסף ענתבי - מלמד שאינו יכול לקיים את התורה, בהיות האדם לבדו.
חכם יהודה אריה ממודנה - מלמד אין בידו למחות ביד חברו מלהתפלל בבית כנסת שעה בביתו.
חכם יוסף מרדכי סיבוני - מלמד שכל הבריאה כולה בית מדרש, ומה גדול ונפלא בית מדרש זה.
חכם יעקב הכהן טראב - מלמד שלא יקרר אותך היצר בדרך הצדקה, ויזנב בך הנחלשים.
חכם יוסף מונטקיו - מלמד תקנת הרגיל להישבע, לתת בכל שבועה סכום שקצב לצדקה.
חכם יעקב דוויק הכהן - מלמד לתת צדקה לעני, אף אם גופו שלם, שדעתו חסרה.
חכם יחיא הכהן - מלמד למתנדב בסתם עניי העיר, שזכו בו כולם, אף בדבר מועט.
חכם יוסף די אבילה - מלמד שמת משה במדבר כדי שיקים דור המדבר בתחיית המתים.
חכם יעקב הכהן - מלמד שהמפרנס אביו ואימו, נקראת צדקה, והקב"ה מעשירו.
חכם יהודה פתיה - מפרש שחכמים יחפשו התיקון, לטרוח עם הרע להחזירו למוטב.
חכם יוסף חמיץ - מלמד המעשה הוא העיקר, אבל כי ידע שמי הוא העיקר למעשה.
חכם יוסף נסים בורלא - מלמד השותפות עם הנשמה במה שיגע בעשר אצבעותיו.
חכם יעקב חורי - מלמד בכלל ביקור חולים, לדאוג לפרנסת בני ביתם.
חכם יעקב פיתוסי - מפרש שמידת החסד היא הצדקה שטובה לה' ולבריות.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד מי שאין בדברי תורתו חן בעיני שומעם, נוח לו שלא לאומרם.
חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד שחכמי האמת המקובלים, מעמידים התורה על מתכונתה.
חכם יהודה אבן דנאן - מלמד שהעשיר כמשפך - שופכים לו כדי שיריק לכלים ריקים.
חכם יצחק חנן - מלמד שיתיירא בלימודו, ששמיים שלו, לא יחזרו לתוהו ובוהו.
חכם יצחק קאוואליירו - מלמד שאש התורה, עשנו כעשן הכבשן, שאין לו חזקה.
חכם יעקב כאלפון - מזהיר לעשות סייג לתורה - להפסיק הלימוד כדי לדון דין יתום.
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד להתנות בלי נדר מתן מעשר לעשות לכל דבר מצווה.
חכם יחיאל חיים ויטרבו - מלמד צעקת הרועים נגד עשירי עם, הממלאים בתיהם כסף.
חכם יעקב כהן גדישא - מלמד שבצדקה נעשה שותף לקב"ה בבריאת אדם
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שהעיסוק בפרנסה אינו סתירה לחיוב לימוד התורה.
חכם יצחק חזקיה למפרונטי - מלמד לקבוע עיתים לתורה, לפי שהאדם צריך להתעסק בדרך ארץ.
חכם יחזקאל עזרא הלוי - מלמד שיסתיר מעשיו הטובים, במה שאין זכות הרבים תלוי בו.
חכם יעקב צהלון - מלמד תפילה על המזונות בזמן בצורת ורעב
חכם יוסף דאנון - מלמד מצוות אברהם לקיים הצדקה בעצמו ולא על ידי שלוחו.
חכם יוסף משאש - מלמד שיהיה בכל ביתו של ישראל, דבר מה רווחה לעני.
חכם יצחק בוחניק - מלמד מעלת המחזיק ביד אחיו הן בתורה והן בגמילות חסדים.
חכם יעקב אמאדו - מלמד שהטורח להביא טרף לביתו ולקרוביו, עושה צדקה בכל עת.
חכם יצחק דיין - מלמד שימנע מלעשן במקום שמזיק לאחרים, אפילו בבית שלו עצמו
חכם יוסף משה שטרית - מלמד אביא לכם ראשון בזכות התאחדות כל ישראל בכל חלקיו
חכם יעקב יצחקי - מזהיר שיבחר ללמוד בספר מוסר ממנו הוא מתפעל יותר.
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד שעשירותם מקשיחה את ליבם להתרחק מאחיהם העניים.
חכם יוסף פינטו - מלמד שלושים יום קודם הפסח דורשים מי צריך מתלמידי החכמים.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד רמז יעקב איש תם על בני אדם הבורחים מלימוד תינוקות.
חכם יצחק אברהמי - מלמד שהודיעם שבכל צרתם, לא עזב אותם, ועדיין חביבותו עליהם.
חכם יוסף מטראני - מלמד שמפני ברית אהבה יפנה מעסקי הלימוד להשיב שאלותיו.
חכם יוסף אלנקאווה - מלמד אהבת הציבור, שרואה בצורכיהם ודואג על כל צערם
חכם יעקב נחמני - מלמד שגדולה צדקה אפילו ממשפט, שמקרבת את הגאולה.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד כמה מצוות שחובה על האדם לעשותן, בלי שהתורה תחייבהו.
חכם יצחק אביחצירא - משתתף בשמחה לחדש הסמיכה במי שעיני כל ישראל עליהם.
חכם יאשיהו פינטו - מלמד לא תאמץ לבבך מלפייס את העני ולדבר אל ליבו.
חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין ללכת לשבר ייצרו אלא אם גדול בתורה ובמעלה.
חכם יוסף חיים - מורה לנדיבים, למנות מי בתחילתו היה עני, כממונה על צדקתם.
חכם יצחק מולכו - מלמד לקיים 'כתבו לכם את השירה' בקניית ספרי מוסר.
חכם יהודה אריה ליאון ביבאס - מלמד שמשרתו להעיד על כשרותו, יסלק עצמו מהנאתו.
חכם יצחק צאלח מכמל - מלמד שלא ירפה ממלאכתו לפרנסה, שזה גם כן נחשב קדושה.
חכם יוסף רפאל עוזיאל - מלמד משל ונמשל לכך שבזמן שבית המקדש היה קיים היה אור.
חכם יעקב כהן יונתן - מלמד שתיקון המצוות שאין ביכולתם לקיימם נפדים בצדקה.
חכם יעקב כולי - מלמד שעולים לתורה מתנדבים למצוות ביקור חולים.
חכם יצחק ענתבי - מלמד לזכות את הזכאי על פי האמת ולא על פי הדברים.
חכם יוסף נחמיאש - מלמד 'אתם' לדיינים - אותיות אמת, שהאמת הוא קיום העולם.
חכם יעקב בירדוגו - מלמד שהכופה חברו לדון בערכאות, גלוי הוא שרוצה להזיקו.
חכם יהושע מאמאן - מלמד שהבטחתו לאברהם מתקיימת בכל הגלויות.
חכם יצחק לומברוזו - מלמד שהזקנים אלו המיוחדים שבזקנים, ולא זקני השוק
חכם יעקב ברוך הכהן טראב - מלמד אף על פי שמתבטל מתורה, מחויב להשתדל למען הזולת.
חכם יחיא שטרית - מלמד משהרהר ליתן, הקב"ה נותן לו מה ליתן.
חכם יעקב כולי - מלמד המצווה לטאטא ולנקות ביתו של החולה, שהוא חסד גדול.
חכם יוסף בן יוסף - מלמד ליישב פתח האוהל לפרנס העוברים והשבים.
חכם יונה נבון - מלמד שלא לכפות מס על הסוחרים, כשפוטרים את טובי העיר.
חכם יוסף כנאפו - מדייק לשון הזוהר 'צדקה שהוא עושה', שהוא לבדו יודע מעשיו.
חכם יוסף גז - מלמד תקנת הלל הזקן, שעל ידי האחדות מקיים כל התורה.
חכם יוסף צוברי - משורר איך היו מתקיימים לימודי התורה ברוב עם ובחבורה.
חכם יעקב בן שבת - מזהיר שלא יהיה שום פניה רעה, בעת תיתו הצדקה.
חכם יצחק אלבעלי - מלמד 'עת רצון' שהיחיד מתפלל בשעה שהציבור מתפללים
חכם יוסף שאלתיאל - מלמד שהולכים בדרך, צריך התבוננות על כל אחד ואחד בשיירה.
חכם יעקב שאול אלישר - מלמד שעיקר הפירוד יבוא מסיבת עבירות שבין אדם לחברו.
חכם יוסף קורח - מלמד שבח מוכר עראק, שהיה מריק הקופה לדבר מצווה בלי לשאול.
חכם יעקב ש' קצין - מלמד אף שקבע עיתים לתורה, אינו נפטר אם היה פנוי לזמן ידוע.
חכם ישעיה חדאד - מלמד למנהיג להמשיך את ליבם למשפחותם, למקור מחצבתם
חכם יוסף בירדוגו - משיב שאין ראוי למנוע בעלי חוב לקיים מצוות העלייה לארץ.
חכם יוסף קאפח - מספר תקנתם לתמוך בפועלי הניקיון, בזמן שאין פרנסתם מצויה.
חכם יעקב חיים בן נאים - מלמד שיעור המתנות, שיקנה ג' ביצים, ולא יוצא בפרוטה.
חכם יעקב פאריינטי - 'נושא משך הזרע' - שכל מי שהוא זרע אברהם נותנים לו.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש 'לחמך על פני המים', שימצאנה, דווקא אם הוא עניו ושפל.
חכם יוסף מרדכי סיבוני - מלמד שנקדשה מחשבת נוח לאחר המבול, שהקשיב לזעקת היקום.
חכם יהודה לייב הכהן מימון - מלמד קורח רוח מבנינו הנדחים, הנכנסים בצרתם של הציבור.
חכם יהודה בנבנישתי - מלמד שאינו מכפר בינו לבין קונו, אם אינו שב מבינו לבין חברו.
חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.
חכם יוסף קובו - מלמד אף שבידו לתת כולה לבדו, יערבב חלקו עם חלק כולם.
חכם יעקב דוויק הכהן - מלמד להוכיח לאדם כאילו היה חכם, ובן גדולים וזרע קודש.
חכם יחיא משה עבודי - מלמד לתת קודם שעת דוחקו, ולא ירע לבבו בתיתו בשעת דוחקו.
חכם יהודה דיואן - מלמד שבחיסרון גמילות חסדים - מלחמה בעולם
חכם יצחק עטיה - מלמד שאינו דומה הלומד וגומל חסדים ללומד תורה בלבד.
חכם ישועה עבאדי - מלמד שגואל אותם בזכות אהבה שביניהם.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד, שהעני בשר מבשרך, ולא תתמה מה לך ולצרה הזאת?!
חכם יוסף פלאג'י - מלמד לדיין לריב ריב האלמנה בעצמו כאילו הוא בעל הדין.
חכם יצחק ניסים - שכל חלק בישראל עושה את חלקו עבור כלל ישראל.
חכם יעיש קריספין - מלמד החסדים במבקר את החולה העני, שהוא פיקוח נפשות.
חכם יעקב סוכרי - מלמד זכות המאריך שולחנו, לתת מקום לעני, שיאכל על שולחנו.
חכם יצחק קאוואליירו - מלמד שנראה ברק, טרם ישמע רעם, כך רואה בצרתו ירים קולו.
חכם יצחק דיין - מלמד איך יתקרבו ויהיו לגוף אחד, שכל אחד ירגיש צער חברו.
חכם יעקב מאיר - מלמד תושבי הארץ לבוא לעזרת אחיהם, הנמלטים מערי בוכארה.
חכם יעקב אבן צור - מלמד שישב לאכול יפרוס מלחמו והוא לחם הפנים
חכם ידידיה שמואל טאריקה - מלמד שבזכותו נפתח אוצר טוב לתת מטר כאילו עשאו בידיו.
חכם יעקב כהן גדישא - מלמד לשלוח אל העניים בערב ראש השנה ונחשב כאילו התענה.
חכם יוסף גרג'י - מלמד מעלת לימוד הרבים יחדיו בבית הכנסת לבאר סודות התורה.
חכם יעקב צהלון - מלמד שרופא לא יקבל שכר מעניים וקרובים ואוהבים כאחים
חכם יוסף בן וואליד - מלמד שאף אם לא ביקשו ממנו מחילה, יבקש הוא השלום.
חכם יוסף דאנון - מלמד לקבוע עיתים כפי יכולתו, כל אחד מה שהוא יודע.
חכם כמייס מאזוז - מלמד שישגיח מי שמתפרנס ממלאכתו להחזיק בידו לבל יתמוטט.
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד מעשה הצדקה בהילולת רבי שמעון בר יוחאי.
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד שבכה רבן יוחנן כשראה תלמידיו, משום אחריותו עליהם.
חכם כדיר שלמה עטון - מלמד שמי שחונן הדל מתלווה אל הקב"ה, ומדבק בו.
חכם לוי אסולין - מלמד שאב עושה ספר תורה לבנו שנפטר ולא נשא אישה.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד שלא יקחו כסף עבור הנהגת התפילות עבור משפחה מתאבלת.
חכם לוי סעדיה נחמני - מלמד שהתורה היא כדרך המשתנה בכל מה שאתה צועד הלאה.
חכם לוי סעדיה נחמני - מתריע מפני המחיצות בין המאמין ושאינו מאמין.
חכם משה דוד וואלי - מלמד שנשמת הצדיק כאיש אחד המחזיק אנשים הרבה.
חכם מאיר יהודה גץ - מפרש על 'בן רשע', שכל עוד שואל אינו בחזקת רשע גמור
חכם מכלוף אמסלם - מלמד שושלת מסירת החוכמה הנעלמה מרזיאל המלאך מדור לדור.
חכם מרדכי מערבי - מלמד חובת מנהיגי המפלגות, שלא יחללו דברם לפני הבחירות
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד אפילו יש לעני מה לאכול, אין זה דרך החיים המאושרים.
חכם מהלל העדני - מלמד שדרכים רבות השאיר משה לכלכלת העניים.
חכם מרדכי בנימין נבון (ג'יליבון) - מלמד משנתנה לו רשות, מצוות ייבום קודמת למצוות חליצה.
חכם מהלל העדני - מזהיר השופט מהטיית המשפט בהשפעת הצד בעל הביטוי.
חכם משה ברוך - מלמד לדאוג, בבוא דואג האדומי, להתחנן על כל פושעי ישראל.
חכם משה אבירמאט - מלמד לשמור דרכו להטיב עם זולתו, ובזה זוכה לרשת הארץ.
חכם משה דוויק הכהן קצאב - מלמד אפילו עובדי עבודה זרה, בזכות הצדקה נגאלים.
חכם מאיר בניהו - מלמד למרס דם אהבת החברים שלא יקרוש.
חכם מאיר בנימין מנחם דאנון - מלמד שלא יראו פני ה' ריקם מן הצדקה
חכם מסעוד יונה אדרעי - מלמד בביאתנו לארץ צריך להוסיף יותר על מה שהיינו שם.
חכם מימון עבו - מלמד אור לי"ד - במלאות לו י"ג, בודקים את החמץ בכל מצפונו.
חכם מסעוד חי רקח - מלמד אבדת תלמיד חכם בטביעת עין משום עדותו ולא חכמתו.
חכם משה כלפון הכהן - שמנהגם פשוט שכל המוהלים מלים בחינם
חכם מתתיה ניסים טירני - מלמד שגדולה תשובה להתיר שליח ציבור שעבר באשת איש.
חכם משה חי כהן יזדי אהרוני - מלמד כי הדור נהפך, ואין כל אב מקפיד ללמד את בנו.
חכם מולא מתתיה גרג'י - מלמד עיקר אהבה להוכיח, ששנאה גדולה להשאירם בסכלותם.
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד המלעיג על עניותם של עניים, סופו שאחרים אוכלים את יגיעו
חכם משה איררה - מלמד מצוות חינוך הבנים בדרך התורה שקולה כנגד כל המצוות.
חכם מנחם שמואל הלוי - מלמד בסיס האיתן לעורר בלב העם ההכרה הלאומית המרנינה.
חכם מעתוק רחמים דמרי - מלמד דין הערבות להיות דבקים, ואינו מתבייש להסתכל בפני שכינה.
חכם מימון בן עטר - מלמד שנוח ראה בכל דורו שאין איש, השתדל בעצמו להיות איש.
חכם מארי שלמה אלחראזי - מלמד שסיבת האדם בעולם לעשות הטוב וגמילות חסדים
חכם משה עידאן - מקשר בין שנאת חינם לחורבן.
חכם מרדכי מערבי - מלמד מעלת חודש אלול, שהכל הולך אחר ההכנה
חכם מהלל העדני - מספר שהיו חוסים בבית תפילת הערבים מפני השודדים.
חכם משה מיכאלשווילי - מלמד הקושי לעזוב הציבור אפילו לעלות לארץ ישראל.
חכם משה יוסף מרדכי מיוחס - מלמד שמפני השלג הגדול, הוציא ספר תורה במנחה ועלו שבעה.
חכם מאיר ואעקנין - מורה מתי יתנו לעניים מעות פדיון שבויים, ומעות תלמודי תורה.
חכם מארי ראובן נדאף - מלמד שגם חברי צריך לחיות, וזוהי ברכה לאנושות כולה
חכם מנצור מרזוק - מלמד שבחה של אמו שגידלתו על התורה ועל העבודה, ואין אב.
חכם מאיר ביקייאם - מלמד שיושבים ולומדים כל אחד בפני עצמו, הרי זה מושב לצים.
חכם משה דוויק הכהן קצאב - מלמד שהטרוד במזונותיו, לוקח השבת לעסוק בתורה.
חכם מקיקץ ישראל חדאד - מזהיר העשיר הלומד תורה, שאינו פטור מהחזקת לומדי תורה.
חכם מאיר בניהו - מלמד פדיון שבויים בתלמיד חכם ובבחורה יפה למעלה משורת הדין.
חכם מאיר יונה - מלמד שכל ישראל קיבלו חלקם מסיני כמשה.
חכם משה חיים לוצאטו - מלמד שהקב"ה חפץ במי שעומדים בפרץ לבטל הגזירות הקשות.
חכם מארי סאלם מנצורה - מלמד שעוסק בדברי מי שקדמוהו, נקראים אבותיו, ומזכה אותם.
חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד שאין תלמיד חכם יכול לפטור עצמו מעסקיה של ארץ ישראל.
חכם מארי ישעיהו - מלמד שהתנהגות ההורים היא המשפיעה על דמותו הרוחנית.
חכם מרדכי יפת שרעבי - מלמד לומר בשם כל ישראל לפני כל מעשה טוב.
חכם מסעוד רפאל אלפסי - מלמד שיעקב אבינו חי וקיים, וצריך שיעשה מה שבידו לעשות.
חכם מאיר שלמה פארינטי - מלמד עדיף הצדיק הלוקח נפשות ללמדם מהטוב לשמיים בלבד.
חכם משה אבן מוסא - מלמד שנגלה בחלום שיעלה לדור בקרבת רבי שמעון בר יוחאי
חכם מרדכי מערבי - מלמד שמראה עצמו צדיק, אפילו על פתחו של גיהנם אינו חוזר
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד כשם שתלמוד גדול, כך קשה הרהור מעבירה עצמה.
חכם מהלל העדני - מלמד כי נפשות האדם הן אחיות, שנולדו מבטן אחת.
חכם מכלוף פדידא - מלמד ששומעים באוזניהם מאבותם, ומאמינים כמו ראו בעיניהם.
חכם מרדכי דרמון (צ'רמון) - מלמד לבקש מחילה על דברים קשים שדיבר על כללות ישראל.
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד שהתאכזר על בהמתו, מראה שאינו מזרע ישראל
חכם מנצור בן שמעון - מלמד שהחכמה אינה אלא שער להיכנס בה ליראת שמיים.
הרב משה חיים אפרים מסדילקוב - מלמד שגומלים חסד עימה ומזה נמשך צחוק ושמחה בעולם.
חכם מארי זכריה יחיאל שרעבי - מלמד שמן הדין, כל עם ישראל חייב לסובלים בשביל עם ישראל.
חכם משה דוד קאסוטו - מלמד תכונות רוחו של משה, רודף צדק שואף לחירות וגבורה.
חכם מאיר יונה - רומז לפייס העני במענה לשון מ'הא לחמא עניא'
חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד תקנתם, שאין לקדש, שלא בפני חכם מחכמי המעמד.
חכם מארי יוסף רצון - מלמד שאדם רשע מישראל נחשב רעך ואין להתפלל למותו.
חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד שאין לו ואינו רוצה מפני הבושה, אין נפרעים מהלוואתו.
חכם נסים גבאי - מלמד החיוב המוטל עלינו, להשיא בנות ישראל העניות.
חכם ניסים יגן - מלמד סיום התוכחה בברכה - להראות הנקודות שהוא זוהר בהן.
חכם נתנאל חבובה - נותן רמז למה שהקב"ה מבי"א גואל בצדקה ובמשפט.
חכם נסים אליקים - מלמד שמברכים לולב ולא כפות תמרים להוציא מדעת הקראים.
חכם ניסים הכהן - מבאר שהעבירות הנסתרות מבני אדם אין עליהם דין ערבות.
חכם סעדיה אלנדאף - מחזק סוד מנהגם למכור מצוות בית הכנסת בשמן למאור.
חכם סלימן דוד ששון - מד שמחנכים התינוק יפה, בוראים טובה אמיתית בעולם.
חכם עזרא מלכי - מלמד שלא רק למי שאין לו מה לאכול, אלא שלא יהא אדם עצב.
חכם עובדיה שאקי - מלמד מראה קדושת 'ספר תיסלית' מתאזנכ'ת במרוקו
חכם עזרא ציון מלמד - מלמד שאינם יושבים לסעוד בשבת בטרם ישלחו לעני שבשכנותם.
חכם עזריה חיים סנגויניטי - מלמד גדול האומן היגע מאומנותו, יותר מסוחר ירא שמים.
חכם עזריה חיים סנגויניטי - מלמד ליתן פעולת שכיר לבעל מלאכה, טרם ישאלנה.
חכם פרג'י נעים - מלמד שעל ידי הצדקה, אין מידת הדין מעכבת הגאולה.
חכם פריגא (ישועה) זוארץ - מלמד לשבח המעשים, גם שלא נזכרו כולם, מחמת ענוותנותם
חכם פרג'אללה סרוסי - מלמד שלא יעשה עבירה לתיאבון, ויסמוך על זכות אבותיו הצדיקים.
חכם צבי דידי - מלמד שלא יחדל מעזור להולך אחרי החומר ותאוות היצר הרע.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד לדור הצעיר ללמוד אמהרית, שיעזרו בקליטת אחינו.
חכם קס מלקה עזריה יהייס - מלמד שלא חסר דבר שקיבל תורה מאביו, ונתן אותה לבנו.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד איך יתקן הילד דרכיו, למצוא לו ערב, שייקח אותו תחת חסותו.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שמה שחנן אותך ה' בדעת, הוא לחלוק החכמה עם הדור הצעיר.
חכם רחמים בוכריס - מלמד שהעולם לא יתקיים על צדיקים זקנים, בלא זרע צדיק.
חכם רפאל משה אלבז - מזכיר איסורי שבת כי לא נשאר ביד רבים - רק מנהג אבותיהם.
חכם רחמים בן עמארה - מלמד שלא יקטן בעיניך האיש הפשוט כי כל אחד הוא עולם קטן.
חכם רפאל יעקב חקק - מוכיח הדבקים בה' ובתורתו, שעושים עצמם לא רואים מצב הקהל.
חכם רפאל משה פאלקון - מלמד גדול שמואל ממשה, שהיה הולך אצל ישראל בעיירות
חכם רפאל שלמה לאנייאדו - מלמד שאם יהיו נשבעים, אין אדם מאמין אותם, ואבדה האמונה.
חכם רחמים יוסף אג'ייני (זיני) - מלמד שלא לצבוע ידי ורגלי הקטנים בחינה, להדריכם בדרך ישרה.
חכם רפאל יצחק ישראל - מלמד להתקבץ בשבת ללמוד, אך יש למחות בנערים היושבים בטלים.
חכם רחמים מאזוז - מלמד לרב לכבד עם הארץ המכבד את תורה, ולכתוב חידושו.
חכם רחמים בן עמארה - מלמד שאי אפשר לבקש מהבנים, יותר ממה שההורים עושים.
חכם רפאל יעקב מנשה - מלמד שעיקר נתינת התורה הוא במצוות הדינים לדון את ישראל.
חכם שלמה מאזוז - מלמד שכל אחד מישראל שותף ושווה, ואין אחד יתר על חברו.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד שאתה אוהבו והוא אוהבך, והוא באחד ומי ישיבנו.
חכם שמואל שאול עידאן - מלמד אם יתהלך נוח עם חבריו החכמים, אז יהיה איש צדיק ותמים
חכם שלמה אביטבול - מלמד שבכל עניין, העניים קודמים, ואפילו לבניית המשכן.
חכם שבתי אקשוטי - מלמד 'וקבל היהודים' להיות באחדות שזכות הצדיקים מגנה עליהם.
חכם שלמה אבן דנאן - מלמד להכיר מקומו, וירא להורות עד שיסכימו איתו רוב החכמים.
חכם שמעון לביא - מלמד שאם קולטים העשירים, השפע רק לעצמם העולם מתמוטט.
חכם שלמה מלול - מלמד שישתדל אדם לספר איזה נס שנעשה לו.
חכם שמואל טייב - מלמד שלא יואחז ברסן הממשלה בקושי ובאכזריות.
חכם שבתי אטון - מלמד שצריך שיהיה ליבו שווה עם כולם ללא הבדלי עדות או זרמים.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שהחכמים אינם נביאים לקבל דעתם כחוק בל יעבור.
חכם שלמה הכהן סקלי א-זאגורי - מלמד שניתנה באש, במים ובמדבר, ומי שרוצה ליטול יבוא ויטול
חכם שמשון מורפורגו - מלמד בציבור לנהוג כמנהגם, ולעצמו לא לזוז ממנהג אבותיו.
חכם שלמה אדהאן - מלמד שאם פותח ידו מעוני, סופו שיפתח ידו מעושר.
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד להיזהר שלא ישתרר להנהיג עצמו ברבנות, שלא לשם שמיים.
חכם שמעון חיררי - מלמד שרחל מבכה על שבניה אינם באחדות.
חכם שמואל אבוהב - מלמד 'ושמרתם לעשות', ששמירה היא שינון, ולעשות כמשמעו.
חכם שלמה וזאן - מבאר לבטל מלימודו לעשות מצווה, שאי אפשר לה ע"י אחרים.
חכם שמעון מימון - מלמד שאינם מלמדים לאחרים - תמות חוכמתם עמם.
חכם שמעון אגסי - מלמד שמצוות כתיבת ספר תורה היא כדי ללמד את בני ישראל.
חכם ששון שנדוך - שיעשה ליתומים ולאלמנות הפרש ברחמים גדולים.
חכם שלמה יפה אשכנזי - מלמד שיוצא לשוק לפרנסת אשתו ובניו הרי הוא לו כעוסק בתורה.
חכם שמואל שמאי - מלמד שאין התורה מועילה בפירוד לבבות.
חכם שמואל לאנייאדו - מלמד שהאב מוליד כוח בגוף הבן, כן הרב מאציל נשמתו על תלמידו.
חכם שלום משה חי גאגין - מלמד קל וחומר מהעני שאין לו ואינו מבטלה.
חכם שלמה חזן - מלמד מעלת מלמדי תינוקות ככוכבים, כשהעולם נחשך הם נראים.
חכם שמואל שאול סרירו - מלמד המדרש להחזיק טובה לרב שלימדו.
חכם שלום אהרון לופס - מלמד שתלמיד חכם, המשתמט ללמד לציבור, אין לימודו לשמה.
חכם שמואל עלוש - אומר שמלמד תורה לאחרים פותח שערי חכמה
חכם שמעון דיין - מלמד שאין מחשיבים תשובת מורה בשכר עד שתהא תשובתו ניכרת.
חכם שלמה שמאמא - מבאר ללמד בנו אומנות של תורה, שהיא גם מלאכת שמיים.
חכם שמואל אדוני - מלמד למחברים, שיכתבו בסדר נאה ובקשר מוטעם נכונה.
חכם שלמה אליעזר אלפנדארי - מזהיר העוסקים בתורה, ואינם שמים לב לעורר לב העם.
חכם שלום משאש - מלמד שאפילו תלמיד חכם, אם אין בו ענווה, אינו אהוב למקום
חכם שלמה אביטבול - מלמד שהדורש תורה ברבים, צריך שיאמר דברים מחודשים.
חכם שמעון דריהם הכהן - מלמד 'שבשפלנו זכר לנו' - שהעניו זוכה להוליד בנים הרבה.
חכם שלמה אוליוירה - מלמד שעוסק בה בלא מעשים טובים, מכחיש ומורד בדבריו.
חכם שלמה בכור חוצין - מלמד תקנתם שלא לחתן אשכנזי, רק לאחר חקירה מחשש עגון.
חכם שלמה טולידאנו - מלמד לעשיר לבלתי רום לבבו כי ברוב גובהו יכלים אחרים.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שהדת האמיתית מבקשת דעת וגבורה התלויים ברצון האדם.
חכם שלמה הכהן סקלי א-זאגורי - מלמד שעושים לוח קבורה משולחן שהאכיל בו עניים
חכם שמעון חיררי - מלמד, שמספיק רצונו ליתן צדקה, שכבר נחשב לו צדקה.
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד תקנתו שלא יבוא לידי לשון הרע, שאם תלמיד חכם יעסוק בה.
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד ברכות התורה בכל יום, שמתחדשת הנשמה, ומחדש קידושיו.
חכם שלמה וזאן - מפרש משל כלי האבן השבור, שתקנתו בתפירת חוטים של חול.
חכם ששון שנדוך - מפרש 'בנפול אויבך' שאין לשמוח שנכשל אדם בעבירה
חכם שמואל לאנייאדו - מלמד החשש שיכו האביונים זה את זה לאסוף המעות המפוזרות.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד להורות לעם ישראל הדרך, למשוך ליבו של אדם ליראת שמיים.
חכם שמואל עלוש - מלמד לרחם על כל בני האדם גם מי שהוא ריקם לגמרי מן המצוות.
חכם שלמה בירדוגו - מלמד שעיקר הלימוד הוא מה שמחדש מדעתו, ולא מה שלמד מהספר.
חכם שלמה מאזוז - מלמד להחזיק במידת הענווה והשלום, שבזה יזכו בה במתנה.
חכם שלמה ילוז - מלמד למכור ספר תורה כדי להשיא העניות, שלא תתייאשנה.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד 'סולם מוצב ארצה' - שהסולם איברים איברים והם קשר אחד.
חכם שלום משאש - מרמז 'שפוך חמתך' על העשיר שאכל ושבע ודשן, והעני חסר.
חכם שמעון ועקנין - מלמד זאת חוקת התורה לאומרה בפה מלא, ולא לגמגם בהם.
חכם שמואל בן זקן - מלמד רבה רעת האדם, שמצד היופי לא היו משתדלים לגדל ילדיהם.
חכם שארל שלום תואתי - מלמד שהתרככו הדרישות, שלא לנעול דלת בפני הלווים.
חכם שאול הכהן - מלמד שבעת צרת איש מישראל, יחשוב כאילו הוא אחיו ממש.
חכם שמואל טייב - מלמד החיוב ללמד אחרים, להשפיע משלמותך אל הזולת.
חכם שמואל אבן דנאן - מלמד שהמפרנס ביתו, וקובע עיתים לתורה, כאילו עסקו בתורה.
חכם שושן דוד יום טוב הכהן - מלמד שלא ימנע מלרחם על אנשים שאינם מהוגנים.
חכם שמשון מורפורגו - מלמד גנות בחורי הזמן, המתפארים בשכלם, לקנטר בחידודיהם.
חכם שלמה אדהאן - מלמד שאם הכניס לביתו יהודים שמשים, לא יבזה אותם בעבודתם.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שכמראה המים, המושפע מהקרקע, מקבלים מנהגי מקומם.
חכם שמואל אלבאז - מלמד שנא את הרבנות מלהתפרנס על ידי היותך רב ומורה צדק.
חכם שמעון חיררי - מלמד לעשות חידושיו קבע, להדפיסם שייהנו בהם כולם.
חכם שמחה אפרתי - מזהיר לחכם לדרוש לישראל לפי שהוא צורך גדול ויסוד האומנה.
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד שיותר טוב שלא יהיה דלת כלל, שלא יצטרך העני להתעכב.
חכם ששון עזרא סחייק - מלמד שבח המייסד בית חולים להחיות בו חולי עניי בני ישראל.
חכם שלמה אלגזי - מלמד שהמחדש בתורה, שותף בדיבורו לקב"ה.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד שלא המדרש שדורש ברבים להראות תוקף כוח חוכמתו העיקר.


כסלו - טבת
דצמבר 2025

ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת
1
יא כסלו
2
יב כסלו
3
יג כסלו
4
יד כסלו
5
טו כסלו
6
טז כסלו
7
יז כסלו
8
יח כסלו
9
יט כסלו
10
כ כסלו
11
כא כסלו
12
כב כסלו
13
כג כסלו
14
כד כסלו
15
כה כסלו
16
כו כסלו
17
כז כסלו
18
כח כסלו
19
כט כסלו
20
ל כסלו
21
א טבת
22
ב טבת
23
ג טבת
24
ד טבת
25
ה טבת
26
ו טבת
27
ז טבת
28
ח טבת
29
ט טבת
30
י טבת
31
יא טבת

לתאריכי פטירת חכמים



לתרומות


״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: