חיפוש

עבור מילת מפתח: אחריות

חכם אליהו שריקי - מלמד עלבונה של תורה, שאינו מחשיב חידושיו לכותבם, בעת לימודו
חכם אברהם ערוסי - מלמד שבחן של נשות עיר אלנבאת בתימן, שעינם יפה באורחים.
חכם אברהם חן - מלמד לקרוא הפרשה הארוכה בתורה מיד לאחר חג השבועות.
חכם אברהם דאנון - מלמד אף אם בספק על דתו, עודנו יודע חובתו לבלתי שכוח בני עמו.
חכם אברהם חיים אדאדי - מורה הלכה לעשות צדקה בדברים שבקדושה.
חכם אפרים לניאדו - מלמד 'גדול תלמוד' שמלמד לאחרים, שאין לך מעשה גדול מזה.
חכם אברהם הלוי - מלמד שנותן מחצה לקרוביו ומחצה לעניי העולם.
חכם אברהם ענתבי - משבח מנהג דור קודם להקדיש זמנם בשבת ללימוד בחבורה
חכם אברהם פרחי - מלמד שהחיים הם צדקה שעשה עמנו, שנעשה בהם צדקה.
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד שרשות המלך לדון כדיננו, אין לדון כדין המלכות.
חכם אליעזר מנצור סתהון - מלמד שחובה להקדים לימוד הנהגת בריאות הגוף, שבזה יהיה שמח.
חכם אברהם חזן - מלמד החכמים, לא להשאיר ההשחתה שבדור מחוץ לתחומם.
חכם אברהם דידי - מלמד שהלומד תורה ניצול מיצר הרע ועושה נחת רוח לה'
חכם אברהם בושערה - מלמד שעל ידי השלום מצווה שעשה חברו כאילו עשאה בעצמו.
חכם אליהו הכהן - מלמד שתיקון הגאולה הוא הצדקה, שעושים בגלות.
חכם אברהם ביג'אג'ו - מלמד שדרך היהודי לחקור ולדרוש כל דבר מראשית
חכם אליהו לופס - מלמד כוח הציבור להעמיד קרן התורה, והיו עוד 'בן פורת יוסף'.
חכם אברהם עלוש - מלמד רמז ייחודו יתברך, במעשה בראשית, שמעשה אדם עדיף
חכם אברהם הכהן - מלמד לגמול חסד להחזירם למוטב אף לעם שיצא לשדה עשו.
חכם אליהו אזולאי - מלמד המצווה לאסוף חיילים, הפושטים ידם לכל רכב
חכם אברהם חכם - מלמד שהמטיל שלום, הקב"ה לא יביא עליו כורת ומחבל.
חכם אברהם חי - מלמד סוד צדקה שקונה תרופה לחולה, שמצילה ממוות.
חכם אברהם חן - מלמד שראיית הלב גרמה למשה לנטוש מעמדו להצטרף לנדכאים.
חכם אליהו בכור חזן - מעורר אהבת ארץ הקודש באוזן בני עמינו בארצות החופשיות.
חכם אברהם ביתאן - מלמד שעל ידי שיהיו יחד בשלום ואחווה, יהיו כולם למודי תורה.
חכם אברהם קורקידי - מלמד בכתיבת ספר תורה, שעיקר המצווה בספרים שלומדים בהם.
חכם אברהם בלעיש - מלמד אל תמנע הטוב לעשות אותו, וקנה לך חבר נאמן בבריתו.
חכם אליהו כהן - מוצא רמז במחצית השקל למהר גאולת ישראל.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שעם הארץ ישב וישמע, ככל אשר לבו חפץ.
חכם אברהם אלמליח - מלמד גודל המצווה של אהבת ישראל, שבידו לבטל העונש.
חכם אברהם דהאן - מלמד בני התורה שלא לבטל אחרים, אדרבא אחריותם ללמדם.
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד לסקל עצת המגדיל שקל במאזני מרמה ואפילו עשוי כדין.
חכם אברהם דוד שלם - מלמד לא לעכב ילד מלימודו, ולעתור לשופט להצילו מיד עושקו.
חכם אברהם חי בן אמוזג - מלמד שהנותן לרבים - צדקתו מועילה זכותה לעולם.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד להזמין העני מבעוד יום אל ביתו, שביתו מסוגר בליל פסח.
חכם אברהם חמוי - מלמד ליתן האפיקומן במפה לבנה, ולהעבירו על כתפי המסובין.
חכם אברהם חי מוסאפיה - מלמד שצדקה כתיקנה היא מנותן צדיק שהרוויח מעותיו ביושר
חכם אלעזר אזכרי - מלמד מידת היהודי הרחמני מצטער כי יעש עוול, ויציל בכל עוז.
חכם אריאל בן ציון יהודה לוי - מלמד מעשה רב שחלץ נעליו, ונתן ברגלי האישה היחפה
חכם אברהם ערוסי - מלמד מידת זרעו של אברהם לרחם על כל הבריות.
חכם אברהם הכהן - מלמד שמאחר הם באחדות אחת, מורים שה' הוא אחד.
חכם אברהם מונסונייגו - מלמד שרוב ציצית בלבן, לפי שהוא מצוי בכל עת, ואין בו חסרון כיס.
חכם אברהם חכם - מזהיר שלא יביא מנחת קין לתת מפירורי לחם או משיירי התבשיל.
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד רמז לולב שמקיים בה כל התורה, וכף הגורם להורדת שפע.
חכם אברהם לניאדו - מלמד טעם שעונים אמן יהא שמיה רבה.
חכם אברהם חן - מלמד שהדאגה לחסר ישע היא עיקר גדול בדיני ישראל.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - שמחויב אדם לעזור לזולתו שגם הוא לא יאכל חמץ
חכם אברהם הכהן - מלמד קושי מזונות מקבל הצדקה בשל טענת היצר במוח הנותן.
חכם אברהם אבוחצירא - נותן רמז ראשי תיבות לעמ"ל שאדם ללמוד על מנת ללמד יולד.
חכם אברהם כלפון - מלמד שחוזר מעלייתו לתורה אומרים לו חזק מפני אימת הציבור.
חכם אברהם סתהון - מלמד שכופים אותו לזון אחיו, הגם שאינו עמו והוא בעיר אחרת.
חכם אליהו בקשי דורון - מלמד שכל לימוד קובע קניין בנפש ומשנה מהותו של הלומד
חכם אברהם דוד שלם - מלמד לעשות צדקה ומשפט ללא אפליה של גזע צבע ודת.
חכם אברהם הררי רפול - מזהיר ברמז לתת לעני את הצדקה תכף ומיד שיבקש ממנו.
חכם אליהו דוויק הכהן - מלמד שבח תלמידי חכמים שעוסקים בבניינו של עולם.
חכם אברהם אביכזר - מלמד שהמאושרים בגולי ספרד הלכו למלכות תורכיה.
חכם אליעזר די אבילה - מלמד שנרפאו כל בעלי מומים במעמד הר סיני.
חכם ברוך אסבאג - נושא משלו על השומרים בפתחה של תורה, שאינם מניחים ההמון להיכנס שם.
חכם בן ציון אלקלעי - רואה בצערם של חכמים, שאין לאל ידם להחיות את נפשם.
חכם ברוך טולידנו - מלמד שלא ידרוש רק טובת עצמו, ואין משגיח בצער אחרים.
חכם ברוך אסבאג - מלמד לגמול חסדים עם זרים המגיעים לעיר, יותר מעניי עירו, שהם גולים.
חכם בן ציון אלקלעי - מורה חיוב עלייה לארץ ב'קום עשה' אם אינו נמנע המציאות.
חכם בכור יעקב יעבץ - מלמד שלח לך בעצמך אנשים הגואלים, שבידך הדבר.
חכם בן ציון כהן יהונתן - מלמד חיוב האב לגדלו על ברכיה, הגם שלא רבים יחכמו.
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מפרש גאולה כביטול שלטון משעבד וכובש בכוח הזרוע
חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד הדורשים בדברי אגדה, כמים המרטיבים יער צומח עצים.
חכם ברוך טולידנו - מלמד שאין קיום לתורה בלא מצוות בין אדם לחברו.
חכם דניאל הכהן נהר - מלמד שעיקר הרחמנות האב אל בנו הוא לראות את הנולד.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שמבית הכנסת נבעו מוסדות אהבת אדם ואחוות אנוש.
חכם דוד עובדיה - מספר במצווה החביבה לשבת כל הלילה על יד מיטתו של חולה.
חכם דוד קדוש - מביא רמז שנותן לחם לעני מפייסו בדברים ועושה טו"ב.
חכם דוד זכות - מפרש, שהרכוש ששאלו ממצרים, בתנאי שלא יחטאו.
חכם דוד עובדיה - מתיר השמן השרוף הנמכר בשוק השחור מן הגוי.
חכם דוד מועטי - מלמד גודל חילול ה', שקנו שם אצל הגויים שהיהודים גנבים.
חכם דוד חזן - מלמד שה' לא ינום, וגם לא יניח לשומר ישראל לישון.
חכם דוד אשכנזי - מלמד שהעוגב כאפס וכאין נגד דברים שהעולם עומד עליהם
חכם המקובל פנחס סעדון - מלמד מדוד שהתפלל לקבל לב שומע חרפתו, ולא ישיב.
הרב ז'וזי (יוסף) אייזנברג - מלמד שקין בעל האדמה רוצח את הנווד, המבקש לגור בה.
חכם חיים משה אלישר - מלמד שבח הצדקת שמלבד צדקותיה ייסדה ישיבה בהר ציון.
חכם חיים אבולעפיה - מלמד שהכפוף, אין בידו למחות ואינו ערב, אבל אתם ערבים לו.
חכם יעקב כולי - מלמד שעולים לתורה מתנדבים למצוות ביקור חולים.
חכם יוסף חיים - מלמד שהדור מתמעט בהעדר השגחת ההורים.
הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד שאדם שאינו משרת, מנותק מכל הצרכים של המדינה.
חכם יוסף מרדכי סיבוני - מלמד שנקדשה מחשבת נוח לאחר המבול, שהקשיב לזעקת היקום.
חכם יוסף פינטו - מלמד שלושים יום קודם הפסח דורשים מי צריך מתלמידי החכמים.
חכם יעקב כהן גדישא - מלמד לשלוח אל העניים בערב ראש השנה ונחשב כאילו התענה.
חכם יוסף קאפח - מספר מנהגם בערב שבת לדפוק על הדלתות וקוראים 'מצוה'
חכם יוחנן הכהן - מלמד שהיו גובים מהישמעאלים כסף לתת לעניים.
חכם יוסף משה שטרית - מלמד נר חנוכה על שולחנו, שישתדל להכניס האמונה בשביל בניו
חכם כדיר שלמה עטון - מלמד שמי שחונן הדל מתלווה אל הקב"ה, ומדבק בו.
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד שבכה רבן יוחנן כשראה תלמידיו, משום אחריותו עליהם.
חכם כמייס מאזוז - מלמד שישגיח מי שמתפרנס ממלאכתו להחזיק בידו לבל יתמוטט.
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד מעשה הצדקה בהילולת רבי שמעון בר יוחאי.
חכם לוי אסולין - מלמד שאב עושה ספר תורה לבנו שנפטר ולא נשא אישה.
חכם לוי סעדיה נחמני - מלמד שהתורה היא כדרך המשתנה בכל מה שאתה צועד הלאה.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד שלא יקחו כסף עבור הנהגת התפילות עבור משפחה מתאבלת.
חכם לוי סעדיה נחמני - מתריע מפני המחיצות בין המאמין ושאינו מאמין.
חכם מהלל העדני - מלמד שדרכים רבות השאיר משה לכלכלת העניים.
חכם משה איררה - מלמד מצוות חינוך הבנים בדרך התורה שקולה כנגד כל המצוות.
חכם מהלל העדני - מזהיר השופט מהטיית המשפט בהשפעת הצד בעל הביטוי.
חכם מכלוף אמסלם - מלמד שושלת מסירת החוכמה הנעלמה מרזיאל המלאך מדור לדור.
חכם מנצור בן שמעון - מלמד שהחכמה אינה אלא שער להיכנס בה ליראת שמיים.
חכם מארי זכריה יחיאל שרעבי - מלמד שמן הדין, כל עם ישראל חייב לסובלים בשביל עם ישראל.
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד כשם שתלמוד גדול, כך קשה הרהור מעבירה עצמה.
חכם מאיר יהודה גץ - מפרש על 'בן רשע', שכל עוד שואל אינו בחזקת רשע גמור
חכם מאיר בניהו - מלמד למרס דם אהבת החברים שלא יקרוש.
חכם מכלוף פדידא - מלמד ששומעים באוזניהם מאבותם, ומאמינים כמו ראו בעיניהם.
חכם מארי שלמה אלחראזי - מלמד שסיבת האדם בעולם לעשות הטוב וגמילות חסדים
חכם מאיר ואעקנין - מורה מתי יתנו לעניים מעות פדיון שבויים, ומעות תלמודי תורה.
חכם מהלל העדני - מספר שהיו חוסים בבית תפילת הערבים מפני השודדים.
חכם מולא מתתיה גרג'י - מלמד עיקר אהבה להוכיח, ששנאה גדולה להשאירם בסכלותם.
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד אפילו יש לעני מה לאכול, אין זה דרך החיים המאושרים.
חכם משה דוויק הכהן קצאב - מלמד שהטרוד במזונותיו, לוקח השבת לעסוק בתורה.
הרב משה חיים אפרים מסדילקוב - מלמד שגומלים חסד עימה ומזה נמשך צחוק ושמחה בעולם.
חכם מאיר בניהו - מלמד פדיון שבויים בתלמיד חכם ובבחורה יפה למעלה משורת הדין.
חכם מרדכי מערבי - מלמד חובת מנהיגי המפלגות, שלא יחללו דברם לפני הבחירות
חכם מקיקץ ישראל חדאד - מזהיר העשיר הלומד תורה, שאינו פטור מהחזקת לומדי תורה.
חכם מאיר בנימין מנחם דאנון - מלמד שלא יראו פני ה' ריקם מן הצדקה
חכם מימון עבו - מלמד אור לי"ד - במלאות לו י"ג, בודקים את החמץ בכל מצפונו.
חכם מאיר יונה - מלמד שכל ישראל קיבלו חלקם מסיני כמשה.
חכם מארי ישעיהו - מלמד שהתנהגות ההורים היא המשפיעה על דמותו הרוחנית.
חכם מהלל העדני - מלמד כי נפשות האדם הן אחיות, שנולדו מבטן אחת.
חכם מסעוד חי רקח - מלמד אבדת תלמיד חכם בטביעת עין משום עדותו ולא חכמתו.
חכם מארי יוסף רצון - מלמד שאדם רשע מישראל נחשב רעך ואין להתפלל למותו.
חכם מנצור מרזוק - מלמד שבחה של אמו שגידלתו על התורה ועל העבודה, ואין אב.
חכם מארי סאלם מנצורה - מלמד שעוסק בדברי מי שקדמוהו, נקראים אבותיו, ומזכה אותם.
חכם משה דוד וואלי - מלמד שנשמת הצדיק כאיש אחד המחזיק אנשים הרבה.
חכם מימון בן עטר - מלמד שנוח ראה בכל דורו שאין איש, השתדל בעצמו להיות איש.
חכם מאיר שלמה פארינטי - מלמד עדיף הצדיק הלוקח נפשות ללמדם מהטוב לשמיים בלבד.
חכם מארי ראובן נדאף - מלמד שגם חברי צריך לחיות, וזוהי ברכה לאנושות כולה
חכם מאיר ביקייאם - מלמד שיושבים ולומדים כל אחד בפני עצמו, הרי זה מושב לצים.
חכם מאיר יונה - רומז לפייס העני במענה לשון מ'הא לחמא עניא'
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד המלעיג על עניותם של עניים, סופו שאחרים אוכלים את יגיעו
חכם עזרא מלכי - מלמד שלא רק למי שאין לו מה לאכול, אלא שלא יהא אדם עצב.
חכם עזרא ציון מלמד - מלמד שאינם יושבים לסעוד בשבת בטרם ישלחו לעני שבשכנותם.
חכם פרג'י נעים - מלמד שעל ידי הצדקה, אין מידת הדין מעכבת הגאולה.
חכם צבי דידי - מלמד שלא יחדל מעזור להולך אחרי החומר ותאוות היצר הרע.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד איך יתקן הילד דרכיו, למצוא לו ערב, שייקח אותו תחת חסותו.
חכם קס מלקה עזריה יהייס - מלמד שלא חסר דבר שקיבל תורה מאביו, ונתן אותה לבנו.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שמה שחנן אותך ה' בדעת, הוא לחלוק החכמה עם הדור הצעיר.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד לדור הצעיר ללמוד אמהרית, שיעזרו בקליטת אחינו.
חכם רחמים בוכריס - מלמד שהעולם לא יתקיים על צדיקים זקנים, בלא זרע צדיק.
חכם רחמים בן עמארה - מלמד שאי אפשר לבקש מהבנים, יותר ממה שההורים עושים.
חכם רפאל יעקב חקק - מוכיח הדבקים בה' ובתורתו, שעושים עצמם לא רואים מצב הקהל.
חכם רפאל יעקב מנשה - מלמד שעיקר נתינת התורה הוא במצוות הדינים לדון את ישראל.
חכם רחמים בן עמארה - מלמד שלא יקטן בעיניך האיש הפשוט כי כל אחד הוא עולם קטן.
חכם רפאל משה פאלקון - מלמד גדול שמואל ממשה, שהיה הולך אצל ישראל בעיירות
חכם רחמים מאזוז - מלמד לרב לכבד עם הארץ המכבד את תורה, ולכתוב חידושו.
חכם שמואל שאול עידאן - מלמד אם יתהלך נוח עם חבריו החכמים, אז יהיה איש צדיק ותמים
חכם שמואל עלוש - מלמד שכל אחד יקיים לפי יכולתו, ובכללותם נחשב כאילו קיימו הכל.
חכם שלמה אביטבול - מלמד שבכל עניין, העניים קודמים, ואפילו לבניית המשכן.
חכם שלמה מלול - מלמד שישתדל אדם לספר איזה נס שנעשה לו.
חכם שלמה אדהאן - מלמד שאם פותח ידו מעוני, סופו שיפתח ידו מעושר.
חכם שלמה סוכרי - מלמד מניין תורה כגמילות חסדים, וצריכים לאחדות ולעסוק בתורה.
חכם שלום משאש - מרמז 'שפוך חמתך' על העשיר שאכל ושבע ודשן, והעני חסר.
חכם שמואל שמאי - מלמד שאין התורה מועילה בפירוד לבבות.
חכם שמואל טייב - מלמד שלא יואחז ברסן הממשלה בקושי ובאכזריות.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד שאתה אוהבו והוא אוהבך, והוא באחד ומי ישיבנו.
חכם ששון שנדוך - מפרש 'בנפול אויבך' שאין לשמוח שנכשל אדם בעבירה
חכם שלמה מאזוז - מלמד להחזיק במידת הענווה והשלום, שבזה יזכו בה במתנה.
חכם שמעון חיררי - מלמד, שמספיק רצונו ליתן צדקה, שכבר נחשב לו צדקה.
חכם שלמה הכהן סקלי א-זאגורי - מלמד שעושים לוח קבורה משולחן שהאכיל בו עניים
חכם שמשון מורפורגו - מלמד בציבור לנהוג כמנהגם, ולעצמו לא לזוז ממנהג אבותיו.
חכם ששון עזרא סחייק - מלמד שבח המייסד בית חולים להחיות בו חולי עניי בני ישראל.
חכם שלמה שלם - מלמד שאם ישכח החלק שהתגלה לו, מאבד אותו החלק מן העולם.
חכם שלמה וזאן - מפרש משל כלי האבן השבור, שתקנתו בתפירת חוטים של חול.
חכם שמעון אגסי - מלמד שמצוות כתיבת ספר תורה היא כדי ללמד את בני ישראל.
חכם שמואל לאנייאדו - מלמד החשש שיכו האביונים זה את זה לאסוף המעות המפוזרות.
חכם שמואל עלוש - מלמד לרחם על כל בני האדם גם מי שהוא ריקם לגמרי מן המצוות.
חכם שארל שלום תואתי - מלמד שהתרככו הדרישות, שלא לנעול דלת בפני הלווים.
חכם שלמה טולידאנו - מלמד לעשיר לבלתי רום לבבו כי ברוב גובהו יכלים אחרים.
חכם שמעון לביא - מלמד שאם קולטים העשירים, השפע רק לעצמם העולם מתמוטט.
חכם שמעון ועקנין - מלמד זאת חוקת התורה לאומרה בפה מלא, ולא לגמגם בהם.
חכם שלמה בכור חוצין - מלמד תקנתם שלא לחתן אשכנזי, רק לאחר חקירה מחשש עגון.
חכם שבתי אטון - מלמד שצריך שיהיה ליבו שווה עם כולם ללא הבדלי עדות או זרמים.
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד להיזהר שלא ישתרר להנהיג עצמו ברבנות, שלא לשם שמיים.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד להורות לעם ישראל הדרך, למשוך ליבו של אדם ליראת שמיים.
חכם שלמה מאזוז - מלמד שכל אחד מישראל שותף ושווה, ואין אחד יתר על חברו.
חכם שמעון חיררי - מלמד לעשות חידושיו קבע, להדפיסם שייהנו בהם כולם.
חכם שבתי אקשוטי - מלמד 'וקבל היהודים' להיות באחדות שזכות הצדיקים מגנה עליהם.
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד ברכות התורה בכל יום, שמתחדשת הנשמה, ומחדש קידושיו.
חכם שלמה ילוז - מלמד למכור ספר תורה כדי להשיא העניות, שלא תתייאשנה.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שהחכמים אינם נביאים לקבל דעתם כחוק בל יעבור.
חכם שמואל עלוש - אומר שמלמד תורה לאחרים פותח שערי חכמה
חכם שמואל בן זקן - מלמד רבה רעת האדם, שמצד היופי לא היו משתדלים לגדל ילדיהם.
חכם שלמה אדהאן - מלמד שאם הכניס לביתו יהודים שמשים, לא יבזה אותם בעבודתם.
חכם שמעון דריהם הכהן - מלמד 'שבשפלנו זכר לנו' - שהעניו זוכה להוליד בנים הרבה.
חכם שלמה אוליוירה - מלמד שעוסק בה בלא מעשים טובים, מכחיש ומורד בדבריו.
חכם שמעון מימון - מלמד שאינם מלמדים לאחרים - תמות חוכמתם עמם.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד 'סולם מוצב ארצה' - שהסולם איברים איברים והם קשר אחד.
חכם ששון שנדוך - שיעשה ליתומים ולאלמנות הפרש ברחמים גדולים.
חכם שושן דוד יום טוב הכהן - מלמד שלא ימנע מלרחם על אנשים שאינם מהוגנים.
חכם שמעון חיררי - מלמד שרחל מבכה על שבניה אינם באחדות.
חכם שאול הכהן - מלמד שבעת צרת איש מישראל, יחשוב כאילו הוא אחיו ממש.
חכם שלמה דאנה - מלמד שאמות הארון שבורות לרמוז לעניים שמהם תצא תורה.
חכם שלום אהרון לופס - מלמד שתלמיד חכם, המשתמט ללמד לציבור, אין לימודו לשמה.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שכמראה המים, המושפע מהקרקע, מקבלים מנהגי מקומם.
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד שיותר טוב שלא יהיה דלת כלל, שלא יצטרך העני להתעכב.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: