חיפוש

עבור מילת מפתח: אחריות חברתית

חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד לסקל עצת המגדיל שקל במאזני מרמה ואפילו עשוי כדין.
חכם אברהם הכהן - מלמד לגמול חסד להחזירם למוטב אף לעם שיצא לשדה עשו.
חכם אברהם חן - מלמד שראיית הלב גרמה למשה לנטוש מעמדו להצטרף לנדכאים.
חכם אברהם חזן - מלמד החכמים, לא להשאיר ההשחתה שבדור מחוץ לתחומם.
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד רמז לולב שמקיים בה כל התורה, וכף הגורם להורדת שפע.
חכם אברהם בלעיש - מלמד אל תמנע הטוב לעשות אותו, וקנה לך חבר נאמן בבריתו.
חכם אברהם סתהון - מלמד שכופים אותו לזון אחיו, הגם שאינו עמו והוא בעיר אחרת.
חכם אברהם ענתבי - משבח מנהג דור קודם להקדיש זמנם בשבת ללימוד בחבורה
חכם אברהם דוד שלם - מלמד לא לעכב ילד מלימודו, ולעתור לשופט להצילו מיד עושקו.
חכם אברהם חכם - מלמד שהמטיל שלום, הקב"ה לא יביא עליו כורת ומחבל.
חכם אברהם הכהן - מלמד שמאחר הם באחדות אחת, מורים שה' הוא אחד.
חכם אברהם חן - מלמד שהדאגה לחסר ישע היא עיקר גדול בדיני ישראל.
חכם אברהם דידי - מלמד שהלומד תורה ניצול מיצר הרע ועושה נחת רוח לה'
חכם אברהם פרחי - מלמד שהחיים הם צדקה שעשה עמנו, שנעשה בהם צדקה.
חכם אברהם עלוש - מלמד רמז ייחודו יתברך, במעשה בראשית, שמעשה אדם עדיף
חכם אברהם חי בן אמוזג - מלמד שהנותן לרבים - צדקתו מועילה זכותה לעולם.
חכם אליהו אזולאי - מלמד המצווה לאסוף חיילים, הפושטים ידם לכל רכב
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שעם הארץ ישב וישמע, ככל אשר לבו חפץ.
חכם אברהם דאנון - מלמד אף אם בספק על דתו, עודנו יודע חובתו לבלתי שכוח בני עמו.
חכם אברהם חיים אדאדי - מורה הלכה לעשות צדקה בדברים שבקדושה.
חכם אליהו כהן - מוצא רמז במחצית השקל למהר גאולת ישראל.
חכם אברהם דהאן - מלמד בני התורה שלא לבטל אחרים, אדרבא אחריותם ללמדם.
חכם אליעזר די אבילה - מלמד שנרפאו כל בעלי מומים במעמד הר סיני.
חכם אברהם חכם - מזהיר שלא יביא מנחת קין לתת מפירורי לחם או משיירי התבשיל.
חכם אברהם חי - מלמד סוד צדקה שקונה תרופה לחולה, שמצילה ממוות.
חכם אליהו הכהן - מלמד שתיקון הגאולה הוא הצדקה, שעושים בגלות.
חכם אברהם ביתאן - מלמד שעל ידי שיהיו יחד בשלום ואחווה, יהיו כולם למודי תורה.
חכם אברהם חי מוסאפיה - מלמד שצדקה כתיקנה היא מנותן צדיק שהרוויח מעותיו ביושר
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד להזמין העני מבעוד יום אל ביתו, שביתו מסוגר בליל פסח.
חכם אריאל בן ציון יהודה לוי - מלמד מעשה רב שחלץ נעליו, ונתן ברגלי האישה היחפה
חכם אברהם הררי רפול - מזהיר ברמז לתת לעני את הצדקה תכף ומיד שיבקש ממנו.
חכם אברהם מונסונייגו - מלמד שרוב ציצית בלבן, לפי שהוא מצוי בכל עת, ואין בו חסרון כיס.
חכם אברהם הלוי - מלמד שנותן מחצה לקרוביו ומחצה לעניי העולם.
חכם אברהם הכהן - מלמד קושי מזונות מקבל הצדקה בשל טענת היצר במוח הנותן.
חכם אברהם אבוחצירא - נותן רמז ראשי תיבות לעמ"ל שאדם ללמוד על מנת ללמד יולד.
חכם ברוך טולידנו - מלמד שלא ידרוש רק טובת עצמו, ואין משגיח בצער אחרים.
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מפרש גאולה כביטול שלטון משעבד וכובש בכוח הזרוע
חכם בן ציון אלקלעי - רואה בצערם של חכמים, שאין לאל ידם להחיות את נפשם.
חכם ברוך אסבאג - מלמד לגמול חסדים עם זרים המגיעים לעיר, יותר מעניי עירו, שהם גולים.
חכם ברוך אסבאג - נושא משלו על השומרים בפתחה של תורה, שאינם מניחים ההמון להיכנס שם.
חכם ברוך טולידנו - מלמד שאין קיום לתורה בלא מצוות בין אדם לחברו.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שמבית הכנסת נבעו מוסדות אהבת אדם ואחוות אנוש.
חכם דוד עובדיה - מספר במצווה החביבה לשבת כל הלילה על יד מיטתו של חולה.
חכם דוד קדוש - מביא רמז שנותן לחם לעני מפייסו בדברים ועושה טו"ב.
חכם המקובל פנחס סעדון - מלמד מדוד שהתפלל לקבל לב שומע חרפתו, ולא ישיב.
חכם חיים אבולעפיה - מלמד שהכפוף, אין בידו למחות ואינו ערב, אבל אתם ערבים לו.
חכם חיים משה אלישר - מלמד שבח הצדקת שמלבד צדקותיה ייסדה ישיבה בהר ציון.
חכם יעקב כהן גדישא - מלמד לשלוח אל העניים בערב ראש השנה ונחשב כאילו התענה.
חכם יעקב כולי - מלמד שעולים לתורה מתנדבים למצוות ביקור חולים.
חכם יוחנן הכהן - מלמד שהיו גובים מהישמעאלים כסף לתת לעניים.
חכם יוסף פינטו - מלמד שלושים יום קודם הפסח דורשים מי צריך מתלמידי החכמים.
חכם יוסף משה שטרית - מלמד נר חנוכה על שולחנו, שישתדל להכניס האמונה בשביל בניו
חכם יוסף קאפח - מספר מנהגם בערב שבת לדפוק על הדלתות וקוראים 'מצוה'
חכם כמייס מאזוז - מלמד שישגיח מי שמתפרנס ממלאכתו להחזיק בידו לבל יתמוטט.
חכם כדיר שלמה עטון - מלמד שמי שחונן הדל מתלווה אל הקב"ה, ומדבק בו.
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד מעשה הצדקה בהילולת רבי שמעון בר יוחאי.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד שלא יקחו כסף עבור הנהגת התפילות עבור משפחה מתאבלת.
חכם מאיר ואעקנין - מורה מתי יתנו לעניים מעות פדיון שבויים, ומעות תלמודי תורה.
חכם מאיר בנימין מנחם דאנון - מלמד שלא יראו פני ה' ריקם מן הצדקה
חכם מהלל העדני - מזהיר השופט מהטיית המשפט בהשפעת הצד בעל הביטוי.
חכם מארי ראובן נדאף - מלמד שגם חברי צריך לחיות, וזוהי ברכה לאנושות כולה
חכם מאיר יונה - רומז לפייס העני במענה לשון מ'הא לחמא עניא'
חכם מארי זכריה יחיאל שרעבי - מלמד שמן הדין, כל עם ישראל חייב לסובלים בשביל עם ישראל.
חכם מהלל העדני - מלמד כי נפשות האדם הן אחיות, שנולדו מבטן אחת.
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד אפילו יש לעני מה לאכול, אין זה דרך החיים המאושרים.
חכם עזרא ציון מלמד - מלמד שאינם יושבים לסעוד בשבת בטרם ישלחו לעני שבשכנותם.
חכם עזרא מלכי - מלמד שלא רק למי שאין לו מה לאכול, אלא שלא יהא אדם עצב.
חכם פרג'י נעים - מלמד שעל ידי הצדקה, אין מידת הדין מעכבת הגאולה.
חכם צבי דידי - מלמד שלא יחדל מעזור להולך אחרי החומר ותאוות היצר הרע.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד לדור הצעיר ללמוד אמהרית, שיעזרו בקליטת אחינו.
חכם רפאל משה פאלקון - מלמד גדול שמואל ממשה, שהיה הולך אצל ישראל בעיירות
חכם ששון שנדוך - שיעשה ליתומים ולאלמנות הפרש ברחמים גדולים.
חכם שלמה טולידאנו - מלמד לעשיר לבלתי רום לבבו כי ברוב גובהו יכלים אחרים.
חכם שמשון מורפורגו - מלמד בציבור לנהוג כמנהגם, ולעצמו לא לזוז ממנהג אבותיו.
חכם שמואל שאול עידאן - מלמד אם יתהלך נוח עם חבריו החכמים, אז יהיה איש צדיק ותמים
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד שיותר טוב שלא יהיה דלת כלל, שלא יצטרך העני להתעכב.
חכם שלמה אביטבול - מלמד שבכל עניין, העניים קודמים, ואפילו לבניית המשכן.
חכם שמעון דריהם הכהן - מלמד 'שבשפלנו זכר לנו' - שהעניו זוכה להוליד בנים הרבה.
חכם שלמה אוליוירה - מלמד שעוסק בה בלא מעשים טובים, מכחיש ומורד בדבריו.
חכם שמואל שמאי - מלמד שאין התורה מועילה בפירוד לבבות.
חכם שלום משאש - מרמז 'שפוך חמתך' על העשיר שאכל ושבע ודשן, והעני חסר.
חכם ששון עזרא סחייק - מלמד שבח המייסד בית חולים להחיות בו חולי עניי בני ישראל.
חכם ששון שנדוך - מפרש 'בנפול אויבך' שאין לשמוח שנכשל אדם בעבירה
חכם שלמה ילוז - מלמד למכור ספר תורה כדי להשיא העניות, שלא תתייאשנה.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שהחכמים אינם נביאים לקבל דעתם כחוק בל יעבור.
חכם שלמה אדהאן - מלמד שאם הכניס לביתו יהודים שמשים, לא יבזה אותם בעבודתם.
חכם שלמה מאזוז - מלמד להחזיק במידת הענווה והשלום, שבזה יזכו בה במתנה.
חכם שלמה דאנה - מלמד שאמות הארון שבורות לרמוז לעניים שמהם תצא תורה.
חכם שארל שלום תואתי - מלמד שהתרככו הדרישות, שלא לנעול דלת בפני הלווים.
חכם שלמה בכור חוצין - מלמד תקנתם שלא לחתן אשכנזי, רק לאחר חקירה מחשש עגון.
חכם שמעון חיררי - מלמד, שמספיק רצונו ליתן צדקה, שכבר נחשב לו צדקה.
חכם שושן דוד יום טוב הכהן - מלמד שלא ימנע מלרחם על אנשים שאינם מהוגנים.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שכמראה המים, המושפע מהקרקע, מקבלים מנהגי מקומם.
חכם שלמה הכהן סקלי א-זאגורי - מלמד שעושים לוח קבורה משולחן שהאכיל בו עניים
חכם שאול הכהן - מלמד שבעת צרת איש מישראל, יחשוב כאילו הוא אחיו ממש.
חכם שמעון אגסי - מלמד שמצוות כתיבת ספר תורה היא כדי ללמד את בני ישראל.
חכם שלמה מאזוז - מלמד שכל אחד מישראל שותף ושווה, ואין אחד יתר על חברו.
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד ברכות התורה בכל יום, שמתחדשת הנשמה, ומחדש קידושיו.
חכם שלמה וזאן - מפרש משל כלי האבן השבור, שתקנתו בתפירת חוטים של חול.
חכם שמואל עלוש - מלמד לרחם על כל בני האדם גם מי שהוא ריקם לגמרי מן המצוות.
חכם שמעון לביא - מלמד שאם קולטים העשירים, השפע רק לעצמם העולם מתמוטט.
חכם שמעון ועקנין - מלמד זאת חוקת התורה לאומרה בפה מלא, ולא לגמגם בהם.
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד להיזהר שלא ישתרר להנהיג עצמו ברבנות, שלא לשם שמיים.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד 'סולם מוצב ארצה' - שהסולם איברים איברים והם קשר אחד.
חכם שמעון חיררי - מלמד שרחל מבכה על שבניה אינם באחדות.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: