חיפוש

עבור מילת מפתח: אכפתיות

חכם חיים קורח - מקצת שבחו
חכם אברהם דיין - מורה להכניס העני לתוך הבית, וישבו עימו לאכול על שולחן אחד.
חכם אברהם בדוש - מלמד פרטי פשט מצוות 'ואהבת לרעך כמוך'.
חכם אליהו דנינו - מלמד מעלת אשת החיל, המשרה שלווה, אורה ושמחה בבית
חכם אברהם אנקאווה - מלמד שלא יהיו דברי המנהיג מקובלים, אלא אם הוא עניו.
חכם אברהם אבן מוסא - מלמד שלא יפזר ממונו במשתה, שמא יקפוץ ידו בצדקה
חכם אליהו באהי עלוש - מלמד שלא יבצר שיעשה מצווה אחת כתקנה וזוכה בה לחיי עולם הבא.
חכם אברהם יהושע קריספין - מלמד שישאלו ירושלים השלום, שבזכותו, יבנה בית המקדש.
חכם אליהו בן אמוזג - מלמד כיבוד זקנים משום חוכמתם ומשום תולדותיהם
חכם אליהו בן הרוש - מורה שינשק יד הוריו, ויניח ידו על ראש בניו להתברך.
חכם אליהו שמעא הלוי - מלמד לתת צדקה יותר מחובת הדין גם אם רוצה לזכות במשהו בעבור זה
חכם אברהם חי בן אמוזג - מלמד שהמכבד את הזקנים זוכה לחיים ולהדר פנים בזקנתו.
הרב אהרן פרלוב - מלמד אות לטובה, להכיר כוח מלכותו, שהוא רוצה ליתן תמיד
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד גם שאינם בני ברית, פרש ידיו להם די מחסורם.
חכם אברהם חיים נאה - מלמד שרפואת החולה אינה מופת אלא אבן טובה שבעיני המביט.
חכם אלטר מאזוז - מלמד שיהי בית המקדש פתוח לרווחה בזכות שהעניים בני ביתך.
חכם אברהם אזולאי - מלמד להעריך הכבוד שתלמידו מכבדו.
חכם אברהם חלואה - מלמד ליקח מוסר ממה שנברא בערב שבת להתקין עצמך לגאולה.
חכם אברהם חי מוסאפיה - מלמד שמאבות ילמד לעשות שלום ומאימהות לעשות צדקה
חכם אברהם בושערה - מלמד מחמת קושי השעבוד, גואלם גאולה שאין גלות אחריה.
חכם אהרון מעלי הכהן טוויל - מלמד לא לעשוק העניים, שלא ישקעו ממונם בניין ירושלים.
חכם אברהם פרחי - מלמד שהניצוץ שלהם כמוסים עמנו וחתומים באוצרות אברי גופינו.
חכם אהרן עזריאל - מלמד לסבול כעס אמו שאינו מרחמה, באהבתה אותו כבניה.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - מלמד שיקווה לישועה, לא להנאתו, ואפילו לא לתועלת נפשו.
חכם אברהם אלנדאף - מלמד שלא בקרבת הגופות תלוי העניין כי אם בקירוב הלבבות.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד שישתדל לכבד הוא בעצמו את אביו ואת אימו.
חכם אברהם אבוחצירא - מלמד שמצוות הצדקה נרשמת במצחו ואינה נמחקת.
חכם אליהו כהן - מוצא רמז במחצית השקל למהר גאולת ישראל.
חכם אליהו פרדס - מלמד לקיים חינוך לכלל הנוער ללא שום נטל והוצאה כספית.
חכם אברהם אזולאי - מלמד שיפתח ביתו - לכל אדם, ובזה תלוי הקיבוץ המדיני.
חכם אברהם בושערה - מלמד מידת הבושה בפני אדם גדול, הבא לעשות שלום בביתו.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד שעיקר הגאולה תלוי בצדקה, והיא מכלל התשובה.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד שלעולם נהיה בגלות אם נתפוס שה' מחסה לעני ולא אנחנו.
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד למה עד אברהם היו חיים הרבה ומאברהם נתמעטו הדורות.
חכם אברהם לניאדו - מלמד שחסד הלימוד, מתנה היא באדם בעבור זכות אברהם.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - מלמד ותיקח לו תיבת גומא, שאהרון האהוב עשה התיבה.
חכם אליהו חמווי - מלמד שאם אהבה בנינו, הקב"ה משרה שכינתו לבנות המקדש.
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד להקל ולא להתגדל על חכמי העיר, לאסור את מנהגם.
חכם אליהו חי דמרי - מלמד מעשה אבותם לקבוע הילולת הצדיק ביום ראש חודש טבת.
חכם אהרן די טולידו (הראשון) - מלמד שבאמצעות ניגוניהם, נזכרים ונעשים בכל דוד ודור
חכם דוד עובדיה - מספר מעשה סבו להכין התרופות מעשבים לחלקם לחולים.
חכם דוד אמאדו - מלמד הסכנה שעושה צדקה בגזל ועושק הגוי
חכם דוד חיים קורינאלדי - מלמד הצריך ואינו נוטל זוכה לחיים ארוכים עד שיפרנס אחרים.
חכם חיים סינואני - מלמד שכופה תאוות העושר והרווח לדחוק עסקיו להלוות לעני.
חכם חנניה חביב אזולאי - מלמד שלוש מעלות הצדקה הנעשית כהלכתה: יפה, בסתר ובזמנה.
חכם חיים קורח - מלמד שאין לתלות העוני בעצלות העני, שעשה לו דלי דלות.
חכם חיים מרדכי לבטון - מבאר קושיית רבי יוחנן: 'גמולו ישלם לו' - שמשמעו בעל כורחו.
חכם יוסף מטראני - מלמד תשובת המשקל לשופך דם, שיפרוש כפו, וישלח לאביון.
חכם יוסף ענתבי - מלמד שייתן מעדנים, וייתנו גם אחרים, ואינו יודע למי נתן וממי לקח.
חכם יחזקאל עזרא הלוי - מלמד שיסתיר מעשיו הטובים, במה שאין זכות הרבים תלוי בו.
חכם יוסף שאול אלישר - מלמד לקיים דבר המת, שלא ידליקו נרות על יד ארונו
חכם ישועה ששון - מלמד לפותח פיו בתורה ובחוכמה, שלא ידבר לשון הרע.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד לדיין לריב ריב האלמנה בעצמו כאילו הוא בעל הדין.
חכם יוסף חיים - מורה לנדיבים, למנות מי בתחילתו היה עני, כממונה על צדקתם.
חכם יעקב פאריינטי - 'נושא משך הזרע' - שכל מי שהוא זרע אברהם נותנים לו.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד רמז יעקב איש תם על בני אדם הבורחים מלימוד תינוקות.
חכם יעקב צהלון - מלמד שרופא לא יקבל שכר מעניים וקרובים ואוהבים כאחים
חכם יעקב פינצי - מלמד הטעות שנותן לחכם נדבה לפי מה שמעריך גודל חוכמתו.
חכם יוסף קאפח - מספר תקנתם לתמוך בפועלי הניקיון, בזמן שאין פרנסתם מצויה.
חכם יצחק אקריש - מלמד להתיר למכור האבנים הטובות על גבי המצבות לצורכי המתים.
חכם יחייא שניאור - מלמד לתת צדקה לעני, ויחשוב שזו הלוואה כדי לא לבייש העני.
חכם יצחק אקשוטי - מלמד שמקל צערו, שמתמרמר בבכי בהגיד שבחיו של המת.
חכם יוסף בן נאים - משיב בדין כוהנים, העוברים בדרך חדשה, שהייתה מקודם בית החיים, ולא פינו אותה כראוי:
חכם יעקב פיתוסי - מסביר על הזכות ללמוד תורה מעוני
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד שאינו מחדש שום דבר, רק מלקט את שיורוהו מן השמיים.
חכם יוסף סוסו הכהן - מלמד שיד הנותן תהא תחת יד המקבל כירך מכוסה תחת הבגד.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד שבעמל בתורה, יזכר מה שלימדו המלאך במעי אמו.
חכם יוסף אלקלעי - מלמד שיתירים ישראל על מלאכי השרת, ששייכים להם פשטי תורה.
חכם יהודה חי גיז - מיישב הקושיא - איך מצוות בין אדם למקום בכלל 'ואהבת לרעך'.
חכם יעקב רקח - מלמד לראות בעני את המשיח, ולכן גם הלוואה חשובה כצדקה.
חכם יעקב יצחקי - מלמד בכפרות לחלק הממון לעניים ובני המעיים לעופות השמיים.
חכם יעקב ענתבי - מלמד להשתדל להרבות בצדקה, ש'ענייה סוערה' מרוב המחלקות.
חכם יצחק חורי - מלמד תקנה לבעלי תשובה לשבת בתענית שהוא 'קורבן מכם'.
חכם יעקב הכהן - מלמד שהמפרנס אביו ואימו, נקראת צדקה, והקב"ה מעשירו.
חכם יעקב חיים - מלמד שלא ידחה האורח, שמא יטרידו מלימוד התורה.
חכם יוסף נחמולי - מלמד, שילכו אחר התורה, להביאה לסוכה הסמוכה, לקרוא בה.
חכם יעקב כאלפון - מזהיר לעשות סייג לתורה - להפסיק הלימוד כדי לדון דין יתום.
חכם יעקב אמאדו - מלמד שהטורח להביא טרף לביתו ולקרוביו, עושה צדקה בכל עת.
חכם יוסף כנאפו - מדייק לשון הזוהר 'צדקה שהוא עושה', שהוא לבדו יודע מעשיו.
חכם יוסף גז - מלמד, שמרוב אהבתו, לא ימתין עד שיבוא בנו אצלו.
חכם יעקב מלמד כהן - מלמד שהעולם עומד על החסד וקיים על האמת והאמונה
חכם יהודה מועלם - מלמד, שכסף לא ילווה לאדם בשעת פטירתו, לכן ילווה הכסף לעני.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שזכו בריווח פירות מעשים טובים, שאין ריבית בהקדש.
חכם יוסף חיים חזני - מורה חסד של שקר על מזמין אורחים, כמלווה על מנת להחזיר.
חכם יצחק אלימלך - מלמד שמתן של צדיקים מתוקן לעתיד לבוא; שיתן ה' לצדיקים שנפטרו בצעירותם, שכר גם על המצוות שהיו מקיימים אלו האריכו ימים.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש 'לחמך על פני המים', שימצאנה, דווקא אם הוא עניו ושפל.
חכם יצחק אברהמי - מלמד שזוכים כולם לתחייה ע"י שמהנים תלמידי חכמים מנכסיהם.
חכם יעקב הכהן טראב - מלמד שלא יקרר אותך היצר בדרך הצדקה, ויזנב בך הנחלשים.
חכם יהודה בנבנישתי - מלמד שאינו מכפר בינו לבין קונו, אם אינו שב מבינו לבין חברו.
חכם יוסף נסים בורלא - מלמד השותפות עם הנשמה במה שיגע בעשר אצבעותיו.
חכם יעקב חורי - מלמד בכלל ביקור חולים, לדאוג לפרנסת בני ביתם.
חכם יוסף משה עדס - מלמד שאם עוסק בה ביום, זוכה נשמתו להבינה בשעה שישן
חכם ישראל משה חזן - מלמד הכללים הטובים של כסהו בלילה כדי לזכות את ישראל.
חכם יחיא משה עבודי - מלמד לתת קודם שעת דוחקו, ולא ירע לבבו בתיתו בשעת דוחקו.
חכם יורם מיכאל אברג'יל - מלמד לפתוח כל מעשיו בברכה ופירושה עשיית טוב וחסד עם הזולת.
חכם ישועה הלוי - מלמד תקנת שיתופי מבואות מכריח לגדולים לילך לבתי העניים.
חכם יוסף בן ג'וייא - אחדות ולא אחידות, שגדול השלום, הכלת עוברים, ללמד זכות...
חכם יצחק נוניש בילמונטי - מלמד ליתן שנה בשנה, מנת גורלם, להשיא יתומות ובנות צנועים
חכם יהודה צדקה - מבאר מילת 'כמוך' - שיאהבו בזה שהוא דומה לו, ולא צריך לו.
חכם יצחק נבון - מלמד להשיב דמי נזקו, אף שאינו שווה ידו לכל אדם.
חכם יעקב כהן יונתן - מפרש אשת חיל שהתורה רחוקה מחכם המחשיב עצמו כפנינים.
חכם יחזקאל עזרא הלוי - מבאר במתפלל על חברו, שזוכרים תפילתו לעת שצריך לה.
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד שעשירותם מקשיחה את ליבם להתרחק מאחיהם העניים.
חכם יעקב פינצי - מלמד שלא יצא במה שכבר גמל עימו חסד, אלא ברבים עד אין חקר.
חכם יוסף קובו - מלמד אף שבידו לתת כולה לבדו, יערבב חלקו עם חלק כולם.
חכם יוסף לוי - מלמד שמצווה בין אדם לחברו עדיפה על מצווה בין אדם למקום
חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד שפיוסו חשוב מעסק התורה, ואי אפשר לו ע"י אחר.
חכם יצחק קאוואליירו - מלמד שנראה ברק, טרם ישמע רעם, כך רואה בצרתו ירים קולו.
חכם יוסף נחמיאש - מבאר 'לא תרצח' על מורה הקופץ פיו ועל שאינו מורה ופתח פיו.
חכם יצחק קארדוזו - מלמד שיצא גורלו לפתיחת ההיכל, כשנשמע שהועלה על המוקד
חכם ישראל נג'ארה - מלמד שנתנה במקום שמם, שאינה לתיקון הישוב כי אם לתיקון הנפש.
חכם יצחק מג'לד - פוסק לתת לאלמנה יותר מהחיוב כדי שתנהג כפי מנהג העולם.
חכם יוסף פינטו - מלמד לגיבור לתמוך בחלוש, טרם ייפול ארצה, ויתלכלך מהטיט.
חכם יעקב פיתוסי - מפרש שמידת החסד היא הצדקה שטובה לה' ולבריות.
חכם יצחק מאגריסו - מלמד טעם שנכתבה מצוות מתנות עניים באמצע המועדים.
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד להתנות בלי נדר מתן מעשר לעשות לכל דבר מצווה.
חכם יוסף אליהו שלוש - מלמד שעל האדם לנהל חייו במתינות וביושר, ולהרבות במעשים טובים.
חכם יעקב סוכרי - מלמד זכות המאריך שולחנו, לתת מקום לעני, שיאכל על שולחנו.
חכם יחזקאל עזרא - שאין ליטול ספרים של חברו בבית הכנסת
חכם יעקב כולי - מלמד המצווה לטאטא ולנקות ביתו של החולה, שהוא חסד גדול.
חכם יעקב רקח - מלמד שתורת ה' חסד ואמת, ודי שמדבר אמת, שיקיים התורה.
חכם יהודה בן עטר - מבאר כוח המלמד לבטל הגזירה על בן עם הארץ להיות כאביו.
חכם יעקב אלמליח - מלמד שהזריזות בצדקה היא מצווה נוספת על הצדקה עצמה.
חכם יום טוב אלגאזי - מלמד זכותה של אשת חיל, שאינה מצווה ועושה בתורת חסד.
חכם יעקב נחמני - מביא רמז במילה 'צדקה', שחילוף אותיותיה 'צדקה'.
חכם יחיא שטרית - מלמד משהרהר ליתן, הקב"ה נותן לו מה ליתן.
חכם יוסף גרג'י - מביא רמז שעתיד יום י"ז בתמוז לההפך יום טוב לעם ישראל.
חכם יעקב בירדוגו - פוסק לקיים דברי העשיר, ולחייבו לזון העני, שדבר פעוט הוא לו.
חכם יוסף משה שטרית - מלמד תפקיד האדם השלם להשפיע מחסידותו על סביבתו
חכם יעקב חיים בן נאים - מלמד שיעור המתנות, שיקנה ג' ביצים, ולא יוצא בפרוטה.
חכם יעקב כאלפון - מפרש שהזורע צדקה זוכה לאמיתה של תורה.
חכם יוסף גז - מלמד תקנת הלל הזקן, שעל ידי האחדות מקיים כל התורה.
חכם יחיא קורח - מלמד להכיר במעלת השואל לאהוב אותו, ולהוציאו בכבוד גדול.
חכם יאשיהו פינטו - מלמד לא תאמץ לבבך מלפייס את העני ולדבר אל ליבו.
חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד ששבט יהודה מקבלים פני כל אדם בשמחה.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שהתחלת ותחיית הגאולה תהיה בעיר הקודש טבריה.
חכם יהודה בן מויאל - לומד 'דין בנים' לישראל, מאחוות הצדיקים על פושעי ישראל.
חכם יצחק אלימלך - מלמד שהעוסק בתורה גומל חסד עם הקדוש ברוך הוא ושכינתו וכאילו פדה אותם מהגלות.
חכם יוסף יצחק שלוש - מלמד החיוב להספיד לבעלי מצוות צדקה כחיוב בעלי תורה.
חכם יוסף יהודה דנא - מלמד שמדריכם בדרך הישר, לא יצטרכו לפטירתו לכפר עליהם.
חכם יצחק אברהמי - מלמד שהודיעם שבכל צרתם, לא עזב אותם, ועדיין חביבותו עליהם.
חכם יוסף חמיץ - מלמד המעשה הוא העיקר, אבל כי ידע שמי הוא העיקר למעשה.
חכם יעקב מאיר עבאדי - למד ואקחה פת לחם, שמה שהוא נתן הוא לוקח לעצמו זכויות.
חכם יעיש קוריני - מלמד 'ביום שמחתכם' להקדים חלקו להזמין העניים על שולחנו.
חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד שכל צדקה שייתן העשיר יש בה גמילות חסדים מזה לזה
חכם יאיר חפוטא - מלמד שהיה וותרן בממונו, שהיה מותיר העודף למוכר העני.
חכם יעיש קריספין - מלמד החסדים במבקר את החולה העני, שהוא פיקוח נפשות.
חכם יהודה חיים הכהן - מלמד שירא שמיים, יקח ראיה מהשמיים, לאהבה בלי שום פניה.
חכם יצחק אליהו לניאדו - מלמד שעם על ערש דווי, שמח ומתחזק בראות רעו שבא לבקרו.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד מי שאין בדברי תורתו חן בעיני שומעם, נוח לו שלא לאומרם.
חכם יהודה ליאון סיד - מלמד לדיינים, שלא לנהוג קלות ראש אפילו בעמי ארצות השפלים.
חכם יוסף בן ג'וייא - מלמד שהחובל בבהמה חיה ועוף חייב משום נטילת נשמה.
חכם יצחק אלבעלי - מלמד 'עת רצון' שהיחיד מתפלל בשעה שהציבור מתפללים
חכם יהודה ליאון אשכנזי - מלמד 'ואהבת לרעך' על הרע הקרוב, שקל יותר לאהוב מרחוק.
חכם יעקב כהן יונתן - מלמד שתיקון המצוות שאין ביכולתם לקיימם נפדים בצדקה.
חכם יעקב צהלון - מלמד להקל כובד משא החכמה מעל המעיין והלומד
חכם יוחנן הכהן - מלמד שלא יצא ידי חובתו עד שיבקש אהבת העני והאביון.
חכם יעקב פינצי - מלמד עיקר הלימוד הוא לידע מה חובתו בעבודת בוראו ויעשנה.
חכם יוסף קאפח - משיב ששקול לימוד המלאכה כלימוד התורה.
חכם יוסף קובו - מלמד שבוכים הצדיקים על בניהם, מועיל להעלותם מדינה של גיהנם.
חכם יצחק דיין - מלמד שימנע מלעשן במקום שמזיק לאחרים, אפילו בבית שלו עצמו
חכם יצחק בוכ'בזה - מלמד טעם הקמת מצבה שהיא ברית והתחייבות בין המת לחיים.
חכם יוסף נחמיאש - מלמד כפל 'צדק צדק' - ליתן הצדקה בין לצדיק בין לרשע.
חכם יחיא הכהן - מלמד למתנדב בסתם עניי העיר, שזכו בו כולם, אף בדבר מועט.
חכם יצחק אבן דנאן - נותן סימן לקורא שניים מקרא ואחד תרגום, שנקרא 'אדם'.
חכם ישראל יעקב חגיז - מלמד שכל אדם יהיה בעינך מוחזק לטוב, ישר וגדול ממך.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד, שהעני בשר מבשרך, ולא תתמה מה לך ולצרה הזאת?!
חכם יהושע מזרחי - מלמד שכל זמן שהאדם בתוך הכלל - מתחזק ע"י הכלל.
חכם יוסף אירגאס - מלמד לעשות הטוב והישר גם באשר לא ציווך.
חכם יוסף משאש - מלמד שיהיה בכל ביתו של ישראל, דבר מה רווחה לעני.
חכם יוסף פינטו - מלמד שהלומד עם תינוקות גדול מכולם, ורואה פני שכינה.
חכם יוסף קורח - מלמד שבח מוכר עראק, שהיה מריק הקופה לדבר מצווה בלי לשאול.
חכם יצחק ברכה - מלמד לדרוש 'דבש וחלב' - עניין אחד שיש בו אגדה והלכה.
חכם יהודה רוזאניס - מלמד שבח ארץ ישראל שמשקה אותה הקב"ה בעצמו.
חכם יוסף גטנו - מלמד שיכול ואינו לומד, הקב"ה בוכה על חידושיו שלא נאמרו.
חכם יצחק מולכו - מלמד לקיים 'כתבו לכם את השירה' בקניית ספרי מוסר.
חכם יעקב חיים סופר - מפרש כפל 'נתון תיתן לו' לתת בלב טוב
חכם יוסף גז - מלמד טעם התוכחה היא אהבה, שיש ביו להצילו מהנזק.
חכם יוסף גרג'י - מלמד מעלת לימוד הרבים יחדיו בבית הכנסת לבאר סודות התורה.
חכם יעקב מלמד כהן - מלמד אף שמחרפים אותו, שוקד גם בלילות, מאהבתו אותה
חכם יהודה מועלם - מלמד שבאהבת ישראל בין שני בני אדם, משרה שכינתו ביניהם.
חכם יצחק טייב - מלמד בזכות שלחמו נתן מימיו נאמנים ותורתו לא משתכחת.
חכם יוסף חיים חזני - מזהיר ממצווה לשם יוהרה וגאווה שהיא נשיאת שם ה' לשווא.
חכם יעקב חי זריהן - מלמד שלא לעיין ולבדוק אחר העני אם ראוי לקבל לפי המשפט.
חכם יעקב טולידאנו - מלמד שלא ירע לבבו, שנותן בסתר, שמא יחשדו בו שלא נתן.
חכם יוסף מונטקיו - מלמד הנהגת כבוד בחברו, שלומד ממנו מבלי שילמדו.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שאין עבירה מכבה תורה, ואינה מכבה מצוות המחזיקים.
חכם יעקב דוויק הכהן - מלמד לתת צדקה לעני, אף אם גופו שלם, שדעתו חסרה.
חכם יעקב ש' קצין - מלמד אף שקבע עיתים לתורה, אינו נפטר אם היה פנוי לזמן ידוע.
חכם יעקב בן שבת - מזהיר שלא יהיה שום פניה רעה, בעת תיתו הצדקה.
חכם יוסף משה עדס - מלמד 'אשרי שומרי משפט' - שלא די בצדקה שעושה בכל עת
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד 'טרם יקראו ואני אענה' לשאינו ממתין לעני שיבוא ויבקש.
חכם יחיאל חיים ויטרבו - מלמד צעקת הרועים נגד עשירי עם, הממלאים בתיהם כסף.
חכם יעקב כהן גדישא - מלמד שבצדקה נעשה שותף לקב"ה בבריאת אדם
חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד שהדל עומד על הדלת, כך קרוב בדופקו על שערי שמיים
חכם יעקב אבן צור - מלמד שישב לאכול יפרוס מלחמו והוא לחם הפנים
חכם יוסף דאנון - מלמד לקבוע עיתים כפי יכולתו, כל אחד מה שהוא יודע.
חכם יצחק בוחניק - מלמד שהדורש על הנפטרים הוא בחינת מוכיח, סנגור, ורופא.
חכם יצחק אליהו לניאדו - מלמד שבא מלאך לעובר ומלמדו וכל טוב אדוניו בידו.
חכם מהלל העדני - מלמד שדרכים רבות השאיר משה לכלכלת העניים.
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד שלא יחזיר פני חברו ריקם מפני השלום.
חכם משה חיים קורקידי - מלמד כוונת התפילה ב'אל מלך יושב על כסא רחמים'.
חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד שאין לו ואינו רוצה מפני הבושה, אין נפרעים מהלוואתו.
חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד כי על ידי עשות צדקה, ימשכו הדורות עד שתתקיים מנת הארץ.
חכם משה איררה - מלמד המצווה לבנות בית הבחירה שיהיה מוקדש לתפילה.
חכם משה גלנטי - מלמד שנפטרים מלפני אדם גדול, הולכים לאחור ופניהם אליו.
חכם מסיעד מאהצ'אר - מלמד שתלויה בתפילה בכוונה, בשפה רפה, ובחיתוך האותיות.
חכם משה לוי - מלמד ההלכה לברך שהחיינו על ראיית חברו, ששמח בראייתו.
חכם משה ברוך - מלמד לדאוג, בבוא דואג האדומי, להתחנן על כל פושעי ישראל.
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד שהתאכזר על בהמתו, מראה שאינו מזרע ישראל
חכם משה עידאן - מקשר בין שנאת חינם לחורבן.
חכם מנחם מנשה - מלמד להתקדש ברבים - יחד עם הציבור ובתוך הציבור.
חכם משה אבירמאט - מלמד לשמור דרכו להטיב עם זולתו, ובזה זוכה לרשת הארץ.
חכם מרדכי עטיה - מלמד שהרחוקים מהצדקה רחוקים מהשלום.
חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד לרדוף השלום, מאהבת הבריות, גם למי שאינו חפץ בשלומך.
חכם משה זקן מאזוז - מלמד שהדברים המועילים לקרב הגאולה הם אהבה ואחדות.
חכם משה בישי מימון - מלמד רמז יעקב, שצדקת אישה המקמצת עיסתה - כולה שלה.
חכם משה איררה - מלמד להתפלל בצרת אחינו להצילם מהגרמנים והסובייטים.
חכם מרדכי שמואל גירונדי - מלמד שאין הדעת סובל להזיק דבר שברא הקדש ברוך הוא.
הרב משה חיים אפרים מסדילקוב - מלמד שגומלים חסד עימה ומזה נמשך צחוק ושמחה בעולם.
חכם מארי שלמה אלחראזי - מלמד שסיבת האדם בעולם לעשות הטוב וגמילות חסדים
חכם משה חיים לוצאטו - מלמד כי כבר ניתן להם גילוי להאיר לנו, להתיש כוח הרע בגלות.
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד אזהרת המבקשים תועלתם, ואינם חשים לתועלת זולתם
חכם מעתוק חטאב - מלמד לכוון במעשיו לעשות נחת רוח ליוצרו בכל מה שמבקש.
חכם משה פארדו - מלמד לחוש לחלום, שחלמו עליו, שהלבין פנים, נתכעס ונידה.
חכם משה דוויק הכהן קצאב - מלמד כוח האהבה והאחדות בין בני האדם, לא להיאבד מן העולם.
חכם משה זקן מאזוז - מלמד בשבח האחדות שעל ידי האחדות זוכים לדברים הרבה.
חכם משה חאגיז - מלמד שאין רצונו יתברך, שתישאר הארץ שוממה מבלי בניה.
חכם משה מאימראן - דורש חכמי ישראל - אבניה, וענייה - עפרה, ובהם תיקונה.
חכם משה מרציאנו - מפרש 'שבת אחים גם יחד', שיושבים יחד וגם אוהבים זה לזה.
חכם משה זַכּוּת - מלמד שמאהבתו נתן הדין בידם, ומכל מקום הוא יושב ביניהם.
חכם משה חיים לוצאטו - מלמד שהקב"ה חפץ במי שעומדים בפרץ לבטל הגזירות הקשות.
חכם משה יחזקאל צאלח - מלמד שבלא רשעתם, האומות וישראל יושבים יחדיו בארץ.
חכם מכלוף יאנה - מלמד שחותמים במידת הצדקה, ואינה צריכה לחתימה תורה תפילה.
חכם נסים יצחק אלגרנטי - מלמד שמתייגעות הרבה לצורך השבת זוכות לעולם שכולו שבת.
חכם נסים פאלומבו - מלמד מי נתן למשיסה יעקב - שחטאנו לו בפירוד ע"י שנאה.
חכם נסים חיים שלום מארגונטו - מלמד שאם שמח בעשיית המצוות מקבל שכר גם בעולם הזה.
חכם ניסים הכהן רבין - מלמד, שלא יקיימו מצוות עמלק מתוך חימה או תאוות נקמה.
חכם נסים שמואל יהודה ארוואץ - מלמד שנותן לעניי ארץ ישראל יכול לבזבז יותר מחומש.
חכם נסים אליקים - מלמד מענוות משה, שלא התקנא ביהושע להכניסם אל הארץ.
חכם נסים רפאל יצחק צורייאנו - מלמד רמז 'ועשו לי בגדי קודש', להרבות צדקה שיהיה חסד עימה.
חכם ניסים חיים משה מודעי - מלמד שדורשים במצוות הלבשת תינוקות סמוך לדרשת חנוכה.
חכם נסים יצחק אלגרנטי - מלמד שאם הוא באחדות עם חברו, אז לבטח תתקבל תשובתו.
חכם ניסים הכהן - מבאר שהעבירות הנסתרות מבני אדם אין עליהם דין ערבות.
חכם ניסים אברהם אשכנזי - מפרש להרבות שלום בפיו ובשפתיו, שאינו ירא שישאלוהו דבר.
חכם ניסים יגן - מלמד סיום התוכחה בברכה - להראות הנקודות שהוא זוהר בהן.
חכם סעדיה צפירה - מלמד להיזהר מן המחלוקת לריב עם בני אדם חינם.
חכם סמחון חלואה - מלמד שלא יעשו כקטני אמנה, להפוך פניהם למי שבא מחוץ למדינה.
חכם סאסי יהונתן הכהן מעתוק - מלמד לפדות הגנב, שאם היה מוצא ממון בהיתר, לא היה גונב.
חכם סעיד חדאד - מלמד שאני לעצמי, שחושב רק עלי ועל חברי, דומה לבמה אני
חכם סלמאן חוגי עבודי - מלמד הנאת העתיד תדמה להנאת התינוק, שיש לו מדדי אימו.
חכם סאלם קורח - מלמד שאין בלבו על הבריות, דבריו מקובלים לעשות שלום.
חכם סעדיה אלנדאף - מלמד שאין מתקבלת תפילתו אלא אם כן הוא אוהב לכל אדם.
חכם עזרא ששון דנגור - מלמד שכיבוד הורים הוא מצוות האומה ומקור הסדר החברתי.
חכם פרג' חיים יהודה - מלמד זכות אביו, שבשעת האוכל היה דומע על העטופים ברעב.
חכם רפאל דוד מזרחי - מלמד סמוכים ראש התורה וסופה, שהגדולים לא יתגאו על הציבור.
חכם רפאל פנחס יהושע די שיגורה - מלמד טעם 'שבת הלבשה' לעניים כדי להתלמד במעשה הצדקה.
חכם שמואל בן זקן - מלמד שיחשיב עושר חברו כשלו, לשמוח בו אף שלא נהנה ממנו.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: