חיפוש

עבור מילת מפתח: העצמה

חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שעם הארץ ישב וישמע, ככל אשר לבו חפץ.
חכם אברהם מיוחס - מלמד מדרכי התשובה, שלא צריך קלקול כדי לתקן אחר-כך.
חכם אברהם דיין - משבח משיב אפו, ומגנה כועס על חברו, ושופך חמתו על אשתו.
חכם אברהם יהושע קריספין - מלמד כוח יום הכיפורים, המכפר עוונות השנה, שכבר חלפה.
חכם אברהם בלעיש - מלמד אל תמנע הטוב לעשות אותו, וקנה לך חבר נאמן בבריתו.
חכם אברהם כלפון - מלמד שחוזר מעלייתו לתורה אומרים לו חזק מפני אימת הציבור.
חכם אברהם חמוי - מלמד שבח המלמדים ספרות מדעים ואמנויות בקרב היהודים.
חכם אברהם בדוש - מלמד ללחום את מלחמת החיים בדרך ישראל סבא.
חכם אברהם ענתבי - משבח מנהג דור קודם להקדיש זמנם בשבת ללימוד בחבורה
חכם אברהם דוד שלם - מלמד לא לעכב ילד מלימודו, ולעתור לשופט להצילו מיד עושקו.
חכם אברהם חיים נאה - מלמד להמתין על התיבה עד שיסיים חברו את קריאת התורה.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד להזמין העני מבעוד יום אל ביתו, שביתו מסוגר בליל פסח.
חכם אברהם חמוי - מלמד ליתן האפיקומן במפה לבנה, ולהעבירו על כתפי המסובין.
חכם אברהם הכהן - מלמד קושי מזונות מקבל הצדקה בשל טענת היצר במוח הנותן.
חכם אברהם אזולאי - מלמד שהתורה היא כמראה, שרואה כל אחד כפי צורתו.
חכם אברהם הכהן - מלמד לגמול חסד להחזירם למוטב אף לעם שיצא לשדה עשו.
חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי - מורה שאפילו רמת לימודו נמוכה - הוא ותורתו בדרגה של חיבה
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד רמז לולב שמקיים בה כל התורה, וכף הגורם להורדת שפע.
חכם אברהם הלוי - מלמד שנותן מחצה לקרוביו ומחצה לעניי העולם.
חכם אברהם פלאג'י - מלמד שבח מחזיקי העניים, לשכור מלמדים, שלא יאבדו התינוקות.
חכם בכור יעקב יעבץ - מבאר שכשלומד בדאגה שוכח מה שלומד, וצריך שילמד בשמחה.
חכם בנימין זאב בצרי - מלמד סגולת אמירת 'א-להא דמאיר ענני' בכוונה ובאמונה
חכם בנימין מקיקץ דידי - דורש בשם מורו ורבו אביו חכם יצחק מקיקץ
מרת גרייס אגילר - מלמדת שהשיחה מחזקת את המחשבה ומונעת מהדעת להתייגע.
חכם דוד מלול - מלמד שעם הארץ ירא שמיים חשוב מתלמיד חכם ואינו ירא.
חכם המקובל פנחס סעדון - מלמד מדוד שהתפלל לקבל לב שומע חרפתו, ולא ישיב.
חכם יצחק דיין - מלמד שמתוך השמחה שגרמה מרים, זכתה שתשרה עליה שכינה
חכם יוסף מונטקיו - מלמד שצריך משל הדומה לנמשל בכל קצותיו כדי שיבינו דבריו.
חכם כמייס מאזוז - מלמד העמדת התלמידים הוא מעשה המצוות ולא חריפות החידוד.
חכם לוי סעדיה נחמני - מלמד שהקטן הלומד מהגדולים, יעשה חכם בזמן מועט.
חכם מסעוד חי בדוך - מלמד שהרבה חוכמה לזכות כל אדם להוציא מה שקבלה נשמתו.
חכם מנשה בן ישראל - מלמד שנתרצה בדברים האפשריים כי הדת ניתנה לכללות העם.
חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מלמד שמידת הענווה עולה על זכות התורה והצדקה והתשובה.
חכם מסיעד מאהצ'אר - מלמד כי על ידי קריאת המוסר יהיה מוקד בקרבו תשוקת אהבתו.
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד דרך בני האדם לברך חבריהם במה שהם חסרים.
חכם מעתוק מאזוז - מלמד שהתמים זוכה לזכור לימודו ע"י ענווה, תשובה וצדקה.
חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד כתר תורה מוכן לכל אדם מישראל, שלומד על מנת לעשות.
חכם מסעוד חי רקח - מלמד אבדת תלמיד חכם בטביעת עין משום עדותו ולא חכמתו.
חכם עזריה פיג'ו - מזהיר שאין בדברי חוכמה וחקירות תכלית האושר האמיתי.
מרת פרחה פלורה ששון - מלמדת שאין האישה כשיריים לכבדה לשבת בראש, אחת לשבעים.
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד שצריך לחנך את הילד לפי כוחותיו, שלא יכריחו אותו
חכם שמואל טייב - מלמד אהבת הבריות הם הפרוצים להשלים עם אביהם שבשמיים.
חכם שמואל שלם - מלמד שאינו נמלך בקטן כאילו מאמין בשתי רשויות בשמים
חכם שלמה שלם - מלמד שאם ישכח החלק שהתגלה לו, מאבד אותו החלק מן העולם.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד ה'כסיל לשמאלו' - לחפש אם כבר כלו הדפים אם לא..
חכם שלמה מלכה - מלמד דרכי אימותינו, שטוהר לבבן הוא הרעלה היפה בשבילן.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד שלא המדרש שדורש ברבים להראות תוקף כוח חוכמתו העיקר.
חכם שמואל דוד לוצאטו - מורה שהחקירה ואהבת האמת תרחיק מלקבל בעיניים עצומות.
חכם שמואל די אבילה - מלמד גמילות חסדים עם נפשו, שעושה קצת מלאכה להתפרנס ממנה.
חכם שמעון אגסי - מלמד שאין אדם שאין לו מקום בפני עצמו לעניין חיוב התפילה.
חכם שמואל טייב - מלמד החיוב ללמד אחרים, להשפיע משלמותך אל הזולת.
חכם שמואל יצחק מודילינו - מלמד שדובר אמת גדול ממי שיש בו תורה, שיראתו משמרת מידותיו הטובות.
חכם שלמה חזן - מלמד שיהיו שלמים בערך עצמם, ולא רק בהשוואה לשאר העמים.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: