חיפוש

עבור מילת מפתח: כבוד האדם

חכם אליהו הכהן - מלמד בני אדם היו שווים, ולא נסגרה הדרך בפני העמים.
חכם אברהם חן - מלמד שהדאגה לחסר ישע היא עיקר גדול בדיני ישראל.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד אהבת האדם במשה רבינו, שאהב אומות העולם.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - שמחויב אדם לעזור לזולתו שגם הוא לא יאכל חמץ
חכם אליהו כהן - מלמד שאין לבוז לרשע, ולדחותו כי ישראל שורש קדוש.
חכם אליהו הכהן - מלמד שתשובת ישמעאל נרמזה דווקא במעשה החסד.
חכם אברהם בלעיש - מלמד מצווה לאהוב את הנוצרים ולדרוש שלומם כי אחיך הוא.
חכם אהרן מועטי - מלמד שאכבדהו לעיני העמים, ששכינתי שרויה ביניהם.
חכם אברהם אזולאי - מלמד שהמבזה אדם, שנראה פחות ממנו - מבטל כל התורה.
חכם אליהו רפאל טואף - מלמד מימוש הזכות לחיים באמצעות חלוקה הוגנת של ההון.
חכם אברהם שאול אמיר - מלמד שאין להעליב אדם ולא להחשיבו כאחד מן הרבים.
חכם אליהו בן אמוזג - מלמד שאהבת הרע הוא בכל מין האדם, יהיה מי שיהיה.
חכם אברהם חלואה - מלמד שחובל נשמת העני שבא בגלגול להיפרע מהעשיר.
חכם אברהם בדוש - מלמד פרטי פשט מצוות 'ואהבת לרעך כמוך'.
חכם אליהו בן אמוזג - מבאר כי האדם חפשי ולכן זכאי לכבוד ואחראי לכבוד אחרים.
חכם אברהם חכם - מזהיר שלא יביא מנחת קין לתת מפירורי לחם או משיירי התבשיל.
חכם אבא שאול חדאד - מלמד קדושתם, שאינם מערבים ומחליפים נשותיהם.
חכם אברהם לניאדו - מלמד שנוגע הדבר אליו, כי סוף סוף הם בריותיו.
חכם אליעזר נחמן פואה - מלמד לכבד כל ברייה, שהיא כציור הנעשה מידו יתברך.
חכם אברהם אזולאי - מלמד לאהוב את הבריות במה שהם בריותיו של הקב"ה.
חכם אברהם דוד שלם - מלמד לעשות צדקה ומשפט ללא אפליה של גזע צבע ודת.
חכם אברהם שאול אמיר - מלמד, שחביב כל אדם, ואין הבדל בין גזע לגזע, בין עם לעם.
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מפרש 'אל אחד לכולנו' לחייב את הנדיבות
חכם בנימין מקיקץ דידי - דורש בשם מורו ורבו אביו חכם יצחק מקיקץ
חכם בן ציון אבא שאול - שהגדלות בתורה היא הסתכלות על צלם האדם
חכם דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י - מלמד שצריך לברכה לפי שאין לו תורה ללמד עליו זכות.
חכם דוד עובדיה - מלמד על חברת אליהו, שהקימו להשתתף בלוויית המת.
חכם דוד אלעזרוף - מלמד שאם יירק איש באחיו, ייפול הרוק בפני היורק.
חכם דניאל הכהן נהר - מלמד שעיקר הרחמנות האב אל בנו הוא לראות את הנולד.
חכם דוד הלוי קאראסו - מלמד שכותב שם אביו בכתובה אף אם המיר אביו דתו.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שאין ארץ, שהיא מולדתו של האדם הראשון.
חכם דוד חיים קורינאלדי - מלמד חילול שמיים, ויציאה מדרך התורה בהונאת האומות.
חכם ורג'אני גד יאנה - מלמד 'לחם הפנים' - לקבל העניים על הלחם בסבר פנים
חכם חזקיה די סילוה - מלמד שאין לטוב הלב להתפאר בפני החולה, לבוא אליו בפמליה.
חכם חיים נסים - מלמד שפותחת פיה לדבר, היה בחכמה, שלא יצא ביוש לשום אדם.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד לכבדו ולהקדים בשלומו ולהיות ישר ונאמן עמו.
חכם יהודה ליאון אשכנזי - מלמד המוסר אצל אומות העולם, שהוא הקדמה לקדושה.
חכם יצחק שרים - מלמד שאפילו לעשו שונאו, אם יעשה שלום יאהבהו.
חכם ישראל קושטא - מלמד מעשה בכומר שהיה מחסידי אומות העולם.
חכם יוסף ענתבי - מלמד 'ונפשי כעפר לכל', שגס הרוח גוזל העפר שנברא ממנו האדם.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד שלא יהיה שונא לשום אדם בעולם, יהיה מאיזה אומה שיהיה.
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד אהבת העם העברי למין האנושי היא ירושתו הנצחית.
חכם יצחק ניסים - דוחה כל גזענות ומדבר על סובלנות בין דתית
חכם כלפא גיג' - מלמד 'עשרתן ערבתן' לתת המעשר בלי לאחרו ובדברים ערבים.
חכם מסיעד מאהצ'אר - מלמד שכבוד הצדיק, שיפקוד כל איש את עצמו ללכת בדרך טובים.
חכם מרדכי קורקוס - מתיר הדלקת החשמל, קודם ערבית במוצאי שבת ע"י נוצרית.
חכם מארי ראובן נדאף - מלמד שהטלית היא סמל המידות, ובפרט מידת הענווה
חכם מאיר אבוחצירא - מלמד זכות אברהם, שעמד על המלאכים להעלות מזונם לשורשו
חכם מרדכי עטיה - לומד מוסר מהעמים, ששוטר או חייל לא ירים יד על אדם.
חכם מימון עבו - מלמד להקדים מבעוד יום להזמין העניים לאכל על שולחנו.
חכם מלאכי הכהן - מלמד התיקון ליתן גט לקטנה, שממאנת להישאר בקידושיה.
חכם מארי סעדיה בן אור דוראני - מלמד לכבד את כל הנבראים לכבוד הבורא אשר בראם.
חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד שאילו ידעו הראשונים, מימים אלו, היו מבטלים חתונת קטנה.
חכם מנשה בן ישראל - מלמד שהשליכו חייהם מנגד להציל נוצרים שטבעו בנהר.
חכם מכלוף שטרית - מלמד שזיכהו ה' ששערו הלבין כולו, זה הוראה שהוא כשר וטהור
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד המלעיג על עניותם של עניים, סופו שאחרים אוכלים את יגיעו
חכם מיכאל יעקב ישראל - מלמד שיחשוב בלבו שהוריו נכבדי ארץ, שעיקר כבודם בלבו.
חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מלמד לחלוק כבוד לזקנים, שהוא דבר הנוגע לגוף התורה.
חכם משה אבן מכיר - מלמד שמצווה לשמוע סיפוריו של הזקן, לשאול את אשר עבר עליו.
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד דרך בני האדם לברך חבריהם במה שהם חסרים.
חכם מסעוד חי בדוך - מלמד שממורא אב ואם נתחייב לאמונה במציאותו ובהשגחתו.
חכם מרדכי עזראן - מלמד כי אין מספיק לאדם זכויותיו לזכות לזקנה, רק על צד צדקה.
חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד שאינו רשאי לסלק עצמו מענייני הגוף שהוא ליישב העולם.
חכם רפאל בירדוגו - מפרש אופן נתינת המאכל לרעב, שלא יבוש לאכול.
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד כמה הכעיס את בוראו, והקב"ה ממשיך להטיב לו
חכם שבתאי בוחבוט - מלמד להאיר פנים למצפה לשולחן אחרים, שעולם חשך בעדו.
חכם שלמה אדהאן - מלמד שאם פותח ידו מעוני, סופו שיפתח ידו מעושר.
חכם שמואל יוסף עדני - מלמד שלא התירו לעשות מחלוקת על מקום ישיבה בבית כנסת.
חכם שלום משה חי גאגין - מלמד שנותן לדל מלחם העני, והברכה שלו היא בעינו הטובה.
חכם שלום עמאר - מזהיר בכבוד חברו, שזהו יתד שהכל תלוי בו.
חכם שלמה דאנה - מלמד שאמות הארון שבורות לרמוז לעניים שמהם תצא תורה.
חכם שלמה מלול - מלמד שאינו יודע ללמוד הרי הוא אנוס ולימודו הפסוק שיודע.
חכם שלמה אביטבול - מלמד שבכל עניין, העניים קודמים, ואפילו לבניית המשכן.
חכם שלמה חכים - מלמד עניי עירך קודמים, שחלקם מופקד אצלך, שלא יכתתו רגלם.
חכם שלום פלאח - מלמד שמיות יסוד העבריות, שמכבדים כל אדם באשר הוא אדם.
חכם שושן דוד יום טוב הכהן - מלמד שלא ימנע מלרחם על אנשים שאינם מהוגנים.
חכם שמואל די אבילה - מלמד גמילות חסדים עם נפשו, שעושה קצת מלאכה להתפרנס ממנה.
חכם שלמה אדהאן - מלמד שאם הכניס לביתו יהודים שמשים, לא יבזה אותם בעבודתם.
חכם שלום משאש - מלמד שאפילו תלמיד חכם, אם אין בו ענווה, אינו אהוב למקום
חכם שלמה אאיליון - מלמד להודות בטעותו מיד, שלא לדחות החכם מלבוא בקהל.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: