חיפוש

עבור מילת מפתח: ל

חכם חננאל רפאל ניפי - מקצת שבחו

חכם יורם מיכאל אברג'יל - מקצת שבחו

חכם אברהם ביתאן - מלמד החובה לדעת גודל העול המוטל על המך.

חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד חוב המוטל על רב העיר להשתתף בצרת הציבור.

חכם אברהם אזולאי - מלמד להעריך הכבוד שתלמידו מכבדו.

חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד שלעולם נהיה בגלות אם נתפוס שה' מחסה לעני ולא אנחנו.

חכם אברהם דידי - מלמד שהלומד תורה ניצול מיצר הרע ועושה נחת רוח לה'

חכם אהרן מועטי - מלמד שאכבדהו לעיני העמים, ששכינתי שרויה ביניהם.

חכם אברהם ערוסי - מלמד שבחן של נשות עיר אלנבאת בתימן, שעינם יפה באורחים.

חכם אברהם כלפון - מלמד שחוזר מעלייתו לתורה אומרים לו חזק מפני אימת הציבור.

הרב אהרן פרלוב - מלמד העוסק בתהילים שישבר ליבו כמנתץ ביתו בתיקון נגעים.

חכם אברהם מונסונייגו - מלמד הרואה גפן בימות משיח ידמה לו כי עיירים בין הגפנים.

חכם אריאל בן ציון יהודה לוי - מלמד מעשה רב שחלץ נעליו, ונתן ברגלי האישה היחפה

חכם אליהו שמעא הלוי - מלמד מנהג לומר הפסוקים לפני ברכת אבי הבן בברית המילה.

חכם אברהם חלואה - מלמד שהכסף והעפר במשקל אחד, שאינו נחשב בעיניו לכלום.

חכם אפרים לניאדו - מלמד ירושלים בנויה, ואין אווירה יפה, אך עלייתם לשם שמים.

חכם אברהם חיים אדאדי - מורה הלכה לעשות צדקה בדברים שבקדושה.

חכם אברהם אזולאי - מלמד שהתורה היא כמראה, שרואה כל אחד כפי צורתו.

חכם אהרון מעלי הכהן טוויל - מלמד לא לעשוק העניים, שלא ישקעו ממונם בניין ירושלים.

חכם אליעזר פאפו - מלמד אהבת הגר בכל הנודד ממקומו, ואין לעשות שום חילוק.

חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד שצדקת הבנים בא להם מצד גדולת אבותיהם.

חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד רמז לולב שמקיים בה כל התורה, וכף הגורם להורדת שפע.

הרב אברהם יהודה חן - מלמד שמושג החידוש והנצח, תלויים זה בזה, ואחד יוצא מחברו

חכם אהרן שויקה - מלמד שבניית בית כנסת בארץ ישראל נחשב כחלק מתהליך.

חכם אברהם כהן דה הירירה - מלמד לעולם הבא, כשם שאני נכתב אני נקרא

חכם אברהם ביתאן - מלמד לא לסמוך על מה שלומדים בביה"ס, שהנגינה משתכחת.

חכם אפרים נבון - מלמד מעלת לימוד התינוקות כל היום, יותר מישיבה חצי היום.

מר אברהם רפאל בן ציון אלמליח - מלמד שהתארגנות היהודים הספרדים, תתרום לחזוק יהדות העולם.

חכם אהרון ברכיה ממודינא - מלמד שלא מפני תורתה תיפדה, אלא על משפט אמת שתעשה.

חכם אברהם חכם - מלמד בעבור שנאת חינם שבינינו, נשמרו שם הגלויות על שכמינו.

חכם אברהם מיוחס - דורש ירושת הארץ באברהם - לעולם כולו, בהיותם כמותו.

חכם אלעזר אבוחצירא - מלמד 'ולא בכסף תגאלו', כשאין כסף, אין שנאה, ואז תגאלו

חכם אליהו שטרית - מלמד מדוע ה' אהב את יהושע, שלא הסתגר בארבע אמותיו

חכם אליהו הכהן - מלמד להכיר ערך ירושלים לאחרים, אף שלא זכה ליישוב הארץ.

חכם אברהם דוד שלם - מחזק המנהג להתקבץ בבית התינוק בלילה שלפני המילה.

חכם אברהם חכם - מזהיר שלא יביא מנחת קין לתת מפירורי לחם או משיירי התבשיל.

חכם אליהו באהי עלוש - מלמד שעל ידי הצדקה שעושים זה עם זה, באה להם הגאולה.

חכם אליעזר די אבילה - מלמד שנרפאו כל בעלי מומים במעמד הר סיני.

חכם אברהם אביכזר - מלמד פורים מצריים בו נקבע יום תשועתם ביום כ"ח באדר.

חכם אברהם חי מוסאפיה - מלמד ה' ישמור בואך חזרה לארץ, שתהיה לעולם, מעתה ועד עולם

חכם אברהם לניאדו - מלמד שנוגע הדבר אליו, כי סוף סוף הם בריותיו.

חכם אברהם סתהון - מלמד שעוסקים בתורה אין עליהם טענת האומות.

חכם אליהו הכהן - מלמד שתיקון הגאולה הוא הצדקה, שעושים בגלות.

חכם אברהם אבוחצירא - מלמד שמצוות הצדקה נרשמת במצחו ואינה נמחקת.

חכם אברהם אביכזר - מלמד נבואת עת מאושרה, לצדק עולמים, לאחווה ולשלום.

חכם אברהם חי - מלמד ששולחן השבת מסוגל להוות מקור לשלוות נפש.

חכם אברהם רומנו מירקאדו - מלמד שעיקר השלווה, צריך שיהיה בין בוני העיר דהיינו פרנסיה.

חכם אליעזר נחמן פואה - מלמד שגם דברי חכמים, יכול אדם לפרשם לכל צד שירצה.

חכם אברהם יהושע קריספין - מלמד שאפשר להיות התורה בכל אדם, אלא שיזכה למידת השלום.

חכם אברהם הלוי - מלמד שהמתחכם הרבה עם רבו נחשב כתלמיד חבר.

חכם אליהו בכור חזן - מייעץ להיאסף נציג לכל דעה ועדה, לברר ולהשוות כל הדעות.

חכם אברהם חיים נאה - מלמד שלא לומר תחנון כשיש בבית כנסת נער, שמתחנך בתפילין.

חכם אברהם בושערה - מלמד להזכיר כל יום גאולת מצרים, שלא יתייאשו מן הגאולה.

חכם אליהו דוויק הכהן - מלמד שחייב לעשות מלאכה כדי שייהנה מיגיעו.

חכם אברהם רומנו מירקאדו - מלמד ותיקח לו תיבת גומא, שאהרון האהוב עשה התיבה.

חכם אברהם דיין - מורה להכניס העני לתוך הבית, וישבו עימו לאכול על שולחן אחד.

חכם אליהו מני - מורה שלא לשנות מנהגם, שיש חזקה לכל עדה, משום איבה.

חכם אברהם קוריאט - מלמד שעתידים להיות אהלי עראי של יעקב למשכנות בישראל.

חכם אליהו רפאל טואף - מלמד שחזרתו של העם היהודי לארצו הוא הישג עבור העולם.

חכם אליהו בן אמוזג - מלמד שאהבת הרע הוא בכל מין האדם, יהיה מי שיהיה.

חכם אברהם אבוחצירא - מלמד מניסיונו של אברהם לעמוד בניסיון העלייה לארץ ישראל.

חכם אברהם פלאג'י - מלמד שאפילו מצד עצמם לא היו כדאים, גדול כוח הציבור.

חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד שרשות המלך לדון כדיננו, אין לדון כדין המלכות.

חכם אליהו חמווי - מלמד שלימוד התורה יהיה כדי לעשות משפט ואהבת חסד.

חכם אברהם דאנון - מלמד אף אם בספק על דתו, עודנו יודע חובתו לבלתי שכוח בני עמו.

חכם אברהם בלעיש - מלמד קל וחומר בגאולה אחרונה, שנתן דיבורו בברית עם משה.

חכם אלעזר אזכרי - מלמד ללכת באומץ לב אחר הפושעים להשיבם כרודף אחר החיים.

חכם אליהו בכור חזן - רואה תועלת לעשות דיוקן דמות אביהם - זיכרון לדור אחרון.

חכם אבא שאול חדאד - מלמד זכות אברהם לדורות לכל יהודי שילחם מלחמת ה' בכל כוחו.

חכם אברהם בושערה - מלמד שעל ידי השלום מצווה שעשה חברו כאילו עשאה בעצמו.

חכם אברהם קורקידי - מלמד שמטמונו של משיח מתגלה על ידי הצדקה שעושים.

חכם אלטר מאזוז - מלמד הגם שאתה בפני עצמך, ואין לך ילדים, יש לך להיות צדיק.

חכם אברהם הררי רפול - מלמד הכתוב בשער היכלו של אברהם למען יחנך את בניו אחריו.

חכם אהרן די טולידו (הראשון) - מלמד שיש שמחה בקהל, יביאו התינוקות לבית הכנסת

חכם אברהם בלעיש - מלמד שאם ידקדק בעניים, לא יוכל לעשות צדקה מימיו.

חכם אלטר מאזוז - מלמד אפילו שיש לה כבר שלום, יתפלל שימשיך ויתמיד.

חכם אברהם דהאן - מלמד גדול השלום שאין העולם מתנהג אלא על פי השלום.

חכם אליהו יעקב הכהן מסלתון - מלמד תדיר עדיף ממקודש, שמילה דוחה את השבת.

חכם אברהם חן - מלמד לקרוא הפרשה הארוכה בתורה מיד לאחר חג השבועות.

חכם אהרן בן סמחון - מלמד תקנה למידת הגאווה - לתלות חידוש התורה שלו בחכם אחר.

חכם אליהו דוד מאזוז - מלמד שאוהב את בני אומנותו, מגדלי היתומים כהורים טבעיים.

חכם אליהו לביא - מלמד לילך בעצמו לשאוב המים לאפיית המצה.

חכם אלישע דנגור - מכריע לנו שאחרי מרן הולכים - מצוות ישוב הארץ גם בזמן הזה.

חכם אליהו שריקי - מלמד בן כסיל תוגת אימו, שהשקיעה כל כוחה בחינוכו

חכם אליעזר דון יחיא - מלמד שקולע אל האמת, אין בו שום שינוי וסתירה בדברי רבותינו.

חכם אברהם דהאן - מלמד השוויון שביקש דוד לא לשכוח הצדקה, אלא להודיע לעשיר.

חכם אליהו פרדס - מלמד שעתיד עם ישראל להיות האור המאיר לכל הארצות.

חכם אברהם חזן - מגנה הפיצולים, המונעים מרוח ה' להפיח חיים בקיבוץ גלויות.

חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד לברך בשם בשומע תפילה אף שגדולים אסרו לחתום בשם.

חכם אברהם חן - מלמד שהדאגה לחסר ישע היא עיקר גדול בדיני ישראל.

חכם אברהם בדוש - מלמד שאילולא היה טורח בצד אחד, לא היה זוכה ממקום אחר.

חכם אברהם דמרי - מלמד שיום השבת עושה שלום לנפש ולגוף.

חכם אברהם שאול אמיר - מלמד, שחביב כל אדם, ואין הבדל בין גזע לגזע, בין עם לעם.

חכם אברהם עזרא כהן - מלמד יש לנו אב זקן, שמדליקים חנוכה כבית הלל.

חכם אברהם אנקאווה - מלמד שעיקר הגאולה תלוי בצדקה, והיא מכלל התשובה.

חכם אברהם פרחי - מלמד לכונן סימן לאחים המפורדים בין האומות כענפים של עץ אחד.

חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד שמצילה ממוות הגוף העולם הזה והנשמה בעולם הבא.

חכם אליעזר חזן - מלמד שטוב צדיק, העוסק בתורה בארץ ישראל מבית המקדש.

חכם אברהם אלנדאף - מלמד לצוות לשאר ישראל שלא יכריתו העניים הרמוזים לשבט לוי.

חכם אליהו קובו - מלמד לאחוז בפלך השתיקה במקום שהסתרים גלויים והכל צפוי.

חכם אברהם אנקאווה - מלמד שאין זו גאווה לעשיר לשמוח בחלקו להשפיע טוב ביד אחרים.

חכם אליהו אזולאי - מלמד שאינם מראים שמחתם, שאינו גם טיפה מהגאולה השלימה

חכם אליהו הלוי - מלמד שהזכירה נפעלת מהתפעלות האדם

חכם אברהם פטאל הלוי - מלמד מעלת ארץ ישראל בין לגופות בין לנפשות.

חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד להתעורר בתשובה להיות באחדות, לגמול חסד זה עם זה.

חכם אברהם עלוש - מלמד שמינוי דיינים מושיבם בארץ, וקביעותם מבטל טענת רוב

חכם אליהו בן הרוש - מלמד לומר ברכות למי יש בו חיבור ואחדות – להיותם בית אחד.

חכם אברהם חי שאקי - נותן רשות לבת הקטנה לגבות חלקה מסבה או מאחותה הגדולה.

חכם אברהם חיים אדאדי - מחבר פיוט לכבוד עיר הקודש צפת.

חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד שלעולם שלהבת היהדות בוער תוך משכיות לבם הטהור.

חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד שהעושה עם עמלי תורה, זוכה ויושב עם תלמידי חכמים.

חכם אברהם דידי - מלמד שמותר לשמוח בחדוות הלימוד, וזוכה לשמוח בשמחת ירושלים

חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד כיוון שהגיע זמנו להיבנות יבקשו כל ישראל להרבות שלום.

חכם אברהם ענתבי - משבח מנהג דור קודם להקדיש זמנם בשבת ללימוד בחבורה

הרב אהרן פרלוב - מלמד מכנף הארץ שמענו סוף כל העולם לימות המשיח.

חכם אליהו אזולאי - מלמד המצווה לאסוף חיילים, הפושטים ידם לכל רכב

חכם אברהם אלמליח - מלמד לזוכים להתיישב בארץ ישראל להיזהר בשלושה דברים.

חכם אליהו חי דמרי - מלמד מעשה אבותם לקבוע הילולת הצדיק ביום ראש חודש טבת.

חכם אברהם עלוש - מלמד שבשלום יחדיו, ואין קטטה בין איש לאשתו, אז אש כבה

חכם אברהם חלואה - מלמד כי אי אפשר להקץ שיבוא כשיש בינכם שנאת חינם.

חכם אליהו הצרפתי - מלמד חכמה יתרה בתלמיד חכם, המרבה בשתיית יין.

חכם אברהם אזולאי - מלמד שהמבזה אדם, שנראה פחות ממנו - מבטל כל התורה.

חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד שיש לו שלום עם הכל, כל ישראל כללים בו, ודין רבים יש לו.

חכם אברהם דידי - מלמד יבוא עזרי, שבזכות שעושים כבוד לתלמידי חכמים יבוא משיח

חכם אברהם חי שאקי - מורה להשאיר ההקדש אף שנתמעטו התינוקות הלומדים במקום

חכם אהרן מועטי - מלמד שיקבץ המפוזרים בכל הארצות כעוף המעופף באוויר.

חכם אברהם כלפון - מלמד הטעם שנקראו חכמי ישראל תלמידי חכמים.

חכם אברהם מונסונייגו - מלמד שבאבוד רשעים, נתמעטה הפמליה, ואין מלכותו שלמה.

חכם אברהם פונטרימולי - מלמד תוכחה לחתנים, שלא להוציא בחופתם יותר מיכולתם.

חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד שאינו רוצה בשיתוף הסובר שבידיו לעשות מלחמה.

חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד למה עד אברהם היו חיים הרבה ומאברהם נתמעטו הדורות.

הרב אברהם יהודה חן - מלמד ועשו כולם אגודה אחת - מינים שונים מאוגדים

חכם אליהו שמעא הלוי - מלמד לעשות תקנה לעצמו לעלות אל ארץ הקדושה בעודנו חי.

חכם אפרים לניאדו - מלמד 'גדול תלמוד' שמלמד לאחרים, שאין לך מעשה גדול מזה.

חכם אברהם ביתאן - מלמד שעל ידי שיהיו יחד בשלום ואחווה, יהיו כולם למודי תורה.

חכם אשר שלם - מלמד שלא כתב אלא ללמד את עצמו, ואינו אלא כמעתיק

חכם אליעזר בן שנג'י - מלמד שהכופר בשמיטה כופר במעשה בראשית ובעולם הבא.

חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד אף ששועלים הלכו בו, אין קדושתו בטלה לעולם.

הרב אברהם יהודה חן - מלמד שבסיפורי הקודש משתקפת תבנית העולם במחשבת היוצר

חכם אהרן שויקה - מלמד אפילו על מחלוקת לשם עשיית השמיים לא נאמר 'כי טוב'.

חכם אברהם דוד שלם - מלמד לא לעכב ילד מלימודו, ולעתור לשופט להצילו מיד עושקו.

חכם אברהם כהן דה הירירה - מלמד להלביש החכמה העברית בשלל חכמת המצרית

חכם אברהם אזולאי - מלמד לאהוב את הבריות במה שהם בריותיו של הקב"ה.

מר אברהם רפאל בן ציון אלמליח - מלמד שמוסד ה'ראשון לציון' אינו עניינם הפרטי של דתיים בלבד.

חכם אהרון ברכיה ממודינא - מלמד חג האסיף, שיאספו כל האומות מדי שנה לחוג החג.

חכם אברהם חכם - מלמד שהמטיל שלום, הקב"ה לא יביא עליו כורת ומחבל.

חכם אליהו שרים - מלמד לתבוע שיהיה לנו רב בכל בית כנסת כאחינו האשכנזים.

חכם אליהו באהי עלוש - מלמד שלא יבצר שיעשה מצווה אחת כתקנה וזוכה בה לחיי עולם הבא.

חכם אהרון מנדל הכהן - מלמד שסגולת הקדיש מכוח האמונה של כללות ישראל.

חכם אליהו שטרית - מלמד שהשלום לא היה מושלם, מאחר ויצא ממנו שפיכות דמים

חכם אליהו הכהן - מלמד לפנים מן הענווה יכיר בערך עצמו, שחשוב כעולם מלא.

חכם אברהם דוד שלם - מלמד לעשות צדקה ומשפט ללא אפליה של גזע צבע ודת.

חכם אברהם חי מוסאפיה - מלמד שמאבות ילמד לעשות שלום ומאימהות לעשות צדקה

חכם אברהם אביכזר - מלמד באין ארץ ומולדת, ברוח יקום עם עני בחשכת ימי הגלות.

חכם אברהם חי - מלמד כולם תולדות הברית הנקרא נוח, ותיקונו צדיק תמים.

חכם אליעזר נחמן פואה - מלמד לכבד כל ברייה, שהיא כציור הנעשה מידו יתברך.

חכם אברהם לניאדו - מלמד טעם שעונים אמן יהא שמיה רבה.

חכם אליהו הכהן - מזהיר, שאף אם מכיר בעצמו, שאינו מבין - יתמיד בלימודו.

חכם אברהם אבוחצירא - נותן רמז ראשי תיבות לעמ"ל שאדם ללמוד על מנת ללמד יולד.

חכם אברהם יהושע קריספין - מלמד שישאלו ירושלים השלום, שבזכותו, יבנה בית המקדש.

חכם אברהם חיים נאה - מלמד שרפואת החולה אינה מופת אלא אבן טובה שבעיני המביט.

חכם אפרים ארדיט - מלמד שלא העלו ההלכה, אלא על ידי משא ומתן ברבים.

חכם אברהם רומנו מירקאדו - מלמד שיקווה לישועה, לא להנאתו, ואפילו לא לתועלת נפשו.

חכם אברהם דיין - מפרש לאב שלא זכה ללמוד תורה - יש לו תיקון שילמד לבנו.

חכם אליהו מני - מפרש 'ואהבת לרעך' להרבות שלום בעולם

חכם אברהם סתהון - מלמד שלא חטאו במכירת יוסף, שהכל סיבה לברוא המשיח.

חכם אליעזר מנצור סתהון - מלמד שחלקי רוחניותו משמשים בזה העולם, כאילו הוא עדין בחיותו.

חכם אברהם הכהן - מלמד שאף בשלום תהיה אהבה ואחדות בין השונאים.

חכם אברהם הלוי - מלמד למתענה יחיד לברך על בשמים, שמברך על תיקון העולם.

חכם אלעזר אזכרי - מלמד לכל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל להיות נכסף אליה.

חכם אליהו בכור חזן - מביא מנהגם, שיחיד קונה המצווה לזכות הרבים, בברכת הלולב.

חכם אבא שאול חדאד - מלמד מדרגת האמונה היא יסוד כל תורתנו הקדושה.

חכם אברהם בושערה - מלמד מידת הבושה בנותן הצדקה, שלא להכלים העני מחמת דוחקו.

חכם אליהו דוויק הכהן - מלמד שאם יש שלום ואחד לומד תורה, נראה כאילו למדו כולם.

חכם אברהם דיין - משבח משיב אפו, ומגנה כועס על חברו, ושופך חמתו על אשתו.

חכם אברהם ביג'אג'ו - מלמד תפילתו ותחזינה עינינו הבית בהיבנותו

חכם אברהם הררי רפול - מבכה את חורבנה של העיר העתיקה, שנפלה ביד אויב.

חכם אברהם קוריאט - מלמד שאינו מבטל כיבוד הורים כדי לעשות מצווה למעט עלייה.

חכם אליהו רפאל טואף - מלמד הרעיון הרוחני של ישראל הוא להפגיש את היקום באהבה.

חכם אהרן די טולידו (הראשון) - מלמד שעלתה שלא שכחנו החורבן, שייסדנו הקינה על דרך הניגון

חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד לסקל עצת המגדיל שקל במאזני מרמה ואפילו עשוי כדין.

חכם אליהו לופס - מלמד זכות ישראל סבא ללמוד ספר תהילים להינצל ממצרים.

חכם אברהם דאנון - מלמד שהמופקדים על חלוקת הכסף, אוחזים בלהט החרם.

חכם אברהם בלעיש - מלמד מצווה לאהוב את הנוצרים ולדרוש שלומם כי אחיך הוא.

חכם אלעזר אזכרי - מלמד מידת היהודי הרחמני מצטער כי יעש עוול, ויציל בכל עוז.

חכם אליהו בכור חזן - מעורר אהבת ארץ הקודש באוזן בני עמינו בארצות החופשיות.

חכם אלעזר הלוי - מלמד אשריו שיודע שאינו חייב לזון את בניו, ואפילו כך עושה צדקה

חכם אלטר מאזוז - מלמד שיהי בית המקדש פתוח לרווחה בזכות שהעניים בני ביתך.

חכם אנריקה חיים בז'רנו - מלמד נהי על אובדן אחינו בארצות החושך רוסיה אוקראינה ופולין.

חכם אליהו דוד מאזוז - מלמד לחנך הנוער על גדולי יהדות ספרד, שהאירו עינינו בגלות.

חכם אברהם פלאג'י - מלמד שבח מחזיקי העניים, לשכור מלמדים, שלא יאבדו התינוקות.

חכם אלישע דנגור - מלמד שאב העושה נר יפה יותר מחיובו זוכה לבנים חכמים.

חכם אברהם בלעיש - מלמד אל תמנע הטוב לעשות אותו, וקנה לך חבר נאמן בבריתו.

חכם אלטר מאזוז - מלמד שמעריכים את השלום, גובר ישראל על עמלק.

חכם אברהם דהאן - מלמד שחינוך הילד מביא לחיזוק ולהטבה במעשה ההורים.

חכם אברהם חן - מלמד שראיית הלב גרמה למשה לנטוש מעמדו להצטרף לנדכאים.

חכם אהרן בן סמחון - מלמד שהמענג את השבת נותנים לו נחלת יעקב לדורות העולם.

חכם אברהם שאול אמיר - מלמד שאין להעליב אדם ולא להחשיבו כאחד מן הרבים.

חכם אליהו דוד מאזוז - מלמד שלא יכול להיות תלמיד חכם כי עם ע"י המחזיק אותו.

חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי - נושא רינה ותפילה, שארמון ישב על משפטו כבתחילה.

חכם אליעזר דון יחיא - מלמד שלהבין ולבאר קולמוס הראשונים, זאת ממש היא חידושה.

חכם אברהם דהאן - מלמד שמידת הצדיקים להסתכל על הצד הטוב שבאדם.

חכם אברהם חזן - מלמד מאביו איך לנהוג במנהגים שאינם תואמים מורשת ביתם.

חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד אפילו לא ישמעו ישראל למצוות, נותן להם מטר בעתו.

חכם אברהם בדוש - מלמד שהשקר נפוץ במסווה של שם כגון פוליטיקה ודיפלומטיה.

חכם אברהם דמרי - מלמד לזכות האב בלמידת ח"י פרקי משנה, זוהר ותהילים.

חכם אברהם אלנדאף - מלמד שהמלך סולימאן נתן לישראל החופש להתיישב בארץ.

חכם אברהם עזרא כהן - מלמד ואלה שמות, ראשי תיבות: 'ושביה' וסופי תיבות: 'תהלים'.

חכם אליעזר נחום - מלמד אף על פי שלא נתקנו לגמרי, זוכים שתשרה עליהם

חכם אברהם אנקאווה - מלמד שלא יהיו דברי המנהיג מקובלים, אלא אם הוא עניו.

חכם אברהם אבן מוסא - מלמד כלל ברש"י שנמצאת לפניו גרסא משובשת

חכם אליהו הלוי - מלמד לברך על חכמי אומות, שחוכמתם, חוכמתו יתברך

חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד לתת פרוטה לצדקה באמירת 'ויברך דוד', שהוא עת לחננה.

חכם אליהו שריקי - מלמד עלבונה של תורה, שאינו מחשיב חידושיו לכותבם, בעת לימודו

חכם אליהו הצרפתי - מלמד שפיזורם בעמים כדי שיתוקנו כגרגיר הזרע הנופל בארץ.

חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד שלא יקח אישה והוא נער יושב בבית אביו.

חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד שעשיר ועני צריך להיות אהבה ביניהם, שכולם שווים במניינם.

חכם אברהם דידי - מלמד שדבריו פיו ומרמה, אינו רוצה לעסוק בתורה שיתרפא

חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד שהשלום שורש לכל השלמויות, וכולל כל הטובות שבעולם.

חכם אליה שמואל הרטום - מלמד שחיים מחודשים בישראל אינם יכולים להתעלם מהגולה.

חכם אליעזר חזן - מלמד כוח הציבור לעורר רחמים, שידון אותם הקב"ה ולא בית דינו.

חכם אברהם הכהן - מלמד לגמול חסד להחזירם למוטב אף לעם שיצא לשדה עשו.

חכם אברהם אנקאווה - מלמד שעיקר המצווה לבקש מחילה ממי ששונא לו.

הרב אהרן פרלוב - מלמד טלית גדול וטלית קטן כשני אורות, ובאמת הכל אור אחד.

חכם אליהו אזולאי - מלמד מנהגי חג המימונה, ובמה שמתברכים על חסה בדבש

חכם אליהו הלוי - מלמד כי גדול השלום וסימן לחכמה הנהגה של שלום

חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שעם הארץ ישב וישמע, ככל אשר לבו חפץ.

חכם אברהם עלוש - מלמד רמז ייחודו יתברך, במעשה בראשית, שמעשה אדם עדיף

חכם אליהו בן הרוש - מלמד שהקטן יכול לחדש מה שלא יכול גדול ממנו - כי הוא חלקו.

חכם אברהם ביתאן - מלמד לקרוא סדר 'חוק לישראל' תכף אחר תפילת שחרית.

חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד גם שאינם בני ברית, פרש ידיו להם די מחסורם.

חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד גם שכבר מת נקרא מתהלך, מצד שבניו אוחזים מעשה אבותם.

חכם אברהם דידי - מלמד אפילו יש לומדי תורה, לא כלה הגלות, שירדה שנאה לאומות

חכם אברהם ערוסי - מלמד בין פסח לעצרת ללמוד מוסר שהוא מסורת אבות ראשונים.

חכם אהרן עזריאל - מלמד להתרחק מאהבה לניצוח, שמאבד טובה הרבה.

הרב אהרן פרלוב - מלמד שהעוף פורח, בשביל ייסוד הרוח שגובר בו.

חכם אברהם אלמליח - מלמד גודל המצווה של אהבת ישראל, שבידו לבטל העונש.

חכם אליהו חי דמרי - מלמד ששת ימי בראשית כגד מלחמת ששת הימים.

חכם אריאל בן ציון יהודה לוי - מלמד שנאצלו מרוח יצירותיהן של שתי הדתות האחיות

חכם אברהם חלואה - מלמד ליקח מוסר ממה שנברא בערב שבת להתקין עצמך לגאולה.

חכם אליהו הצרפתי - מלמד שזכר מפלת מצרים, אינו שמחה לאידם, אלא ליראה.

חכם אברהם חיים אדאדי - בעניין שתיית הקפה בשבת בחנויות הגויים.

חכם אברהם אזולאי - משבח ארץ ישראל שהיא לב העולם ושער השמיים.

חכם אהרן מועטי - מלמד הטעם שדוד עשה משפט וצדקה, משום שיואב על הצבא.

חכם אהרון מעלי הכהן טוויל - מלמד מעשה באר"י, שהיה מתחיל לגלות סוד אחד מן התורה.

חכם אליהו כהן - מוצא רמז שמחדש חידושים בשבת מזכה לאביו ואמו.

חכם אברהם כלפון - מלמד שנקבע השלום בסוף כל תפילה, לפי שהוא צורך לכל.

חכם אברהם מונסונייגו - מלמד אף שחכם וטיפש גזירת מלך, ע"י יגיעתו ישיג חכמה.

חכם אברהם פונטרימולי - מלמד שלא יתקוטט עם בני ביתו, שמצד התקנה אשתו פטורה.

חכם אליעזר פאפו - מלמד להרבות מתנותיו לכל אדם, שבזה מרבה שלום.

חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד השלמים בפרטיותם, ברוב עם תרבה הכרת גדולת מעלתם.

חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד שאם יעשה רצון יוצרו, אין צריך לגלות ממקומו.

הרב אברהם יהודה חן - מלמד שבא לבנות המקדש על הדם, עוקר את יסוד היסודות

חכם אליהו שמעא הלוי - מזהיר לזוכה בתורה, שלא ישתרר לבוז על מי שלא זכה בה.

חכם אברהם ביתאן - מלמד להידבק במידותיו של הקב"ה, שאין לשנוא לרשעים.

חכם אפרים נבון - אינו מתיר הנדר לעלות לארץ, אף על פי שנאנס, שיעלה כשיוכל.

חכם אשר שלם - מלמד שהערבות הוא לטובת ישראל, ואפילו צדיק אחד ביניכם

חכם אהרון ברכיה ממודינא - מלמד צורת בתי כנסיות כדוגמת ארבע דרגות המציאות.

חכם אליעזר בן שנג'י - מלמד שהיו העם ניצבים על משה ללמוד תורה כל היום כולו.

חכם אברהם יצחקי - מתיר נדר הבן לעשות שלום עם אביו, לראות בצער אמו החולה.

חכם אלעזר אבוחצירא - מלמד לרעך כמוך, אפילו בני אומנותו, שאין כולם קונים אצלו

חכם אליהו הכהן - מלמד בני אדם היו שווים, ולא נסגרה הדרך בפני העמים.

חכם אברהם דוד שלם - מלמד שבחה שהיא 'גן נעול' לאויב ו'מעיין גנים' לבנים השבים.

חכם אברהם כהן דה הירירה - מלמד דעת סודות הא-לוהות נמסרו למשה, והוא לבאים אחריו

חכם אברהם אזולאי - מלמד שיפתח ביתו - לכל אדם, ובזה תלוי הקיבוץ המדיני.

חכם אברהם לניאדו - מלמד שחסד הלימוד, מתנה היא באדם בעבור זכות אברהם.

חכם אברהם חי בן אמוזג - מלמד רמז לאדם העולה לארץ, שצריך לנקות עצמו מכל העבירות.

חכם אברהם חכם - מלמד שזוכים זה בזה - צדיק עם רשע, תלמיד חכם עם עם ארץ.

חכם אליהו שרים - מלמד לסלול להם דרך בלימוד, שיהפכו בעצמם למפרשים.

חכם אליהו באהי עלוש - מלמד מעלת ה'קונסיסטואר' נעלה מאסיפת מועצת העיר.

חכם אליעזר די אבילה - מלמד שבחה של הארץ שעל ידי שישמרו המצוות תתן פירותיה.

חכם אברהם אביכזר - מלמד שירת הבוקר לתלמידיו הקטנים.

חכם אליהו ילוז - משבח שבטי ישראל - כולם קדושים, וכולם הושוו בה להודות.

חכם אברהם חי מוסאפיה - מלמד שצדקה כתיקנה היא מנותן צדיק שהרוויח מעותיו ביושר

חכם אליהו יצחק חזן - משיב, שגם נער בן י"ג ויום אחד ראוי לירד לפני התיבה.

חכם אברהם אביכזר - מלמד שהמאושרים בגולי ספרד הלכו למלכות תורכיה.

חכם אברהם חי - מלמד לעסוק בספר הזוהר מדי יום, גם אם קשה עליו ההבנה.

חכם אברהם רומנו מירקאדו - שמחויב אדם לעזור לזולתו שגם הוא לא יאכל חמץ

חכם אליעזר נחמן פואה - מלמד כל המרבה לספר ביציאת מצרים מעורר יותר הרחמים.

צדקת אסנת ברזאני - מלמדת שאין דרכה של אישה לחזר אחר הקהילות.

חכם אברהם אבוחצירא - מלמד להורים להרגיל עצמם בלימוד ילדיהם.

חכם אברהם יהושע קריספין - מלמד לשמוע דבר החכם, שאין הלכה כמותו, שלא נתבטלה סברתו.

חכם אברהם הלוי - מלמד שיסמוך החכם על מה שרגיל לזכות הרבים בעירוב שעושה.

חכם אברהם חיים נאה - מלמד להמתין על התיבה עד שיסיים חברו את קריאת התורה.

חכם אברהם בושערה - מלמד מחמת קושי השעבוד, גואלם גאולה שאין גלות אחריה.

חכם אברהם רומנו מירקאדו - מלמד תשובת הרדב"ז, שהעומד בכותל כאילו עמד בהר הבית.

חכם אברהם דיין - מסביר פשר הגומחה בקיר בבית הכנסת הגדול בחאלב.

חכם אליהו מני - מורה על מידת הצדקה מצד הנותן ומצד המקבל

חכם אברהם סתהון - מלמד שכופים אותו לזון אחיו, הגם שאינו עמו והוא בעיר אחרת.

חכם אליהו בן אמוזג - מלמד שמוסר יהודי נועד לעצב אזרחים טובים למעלה ולמטה.

חכם אברהם פלאג'י - מלמד שבח הבנים, שלמדו באליאנס, ומפרנסים להוריהם בריווח.

חכם אברהם הכהן - מלמד קושי מזונות מקבל הצדקה בשל טענת היצר במוח הנותן.

חכם אליהו חמווי - מביא המנהג לתלוש עשבים כשחוזרים מבית הקברות.

חכם אברהם דאנון - מפני מה דבק ישראל באמונתו ולא קיבל דתות העמים האחרים

חכם אברהם הלוי - מלמד, שהיורד מקריאת התורה, יתן דרך ומקום לחברו העולה.

חכם אלעזר אזכרי - מלמד להיזהר במצווה שנתרשל אביו לפי שטבע הבן קרוב לאביו.

חכם אליהו בכור חזן - מורה לשנות המנהג, כשגורם שנהיה חרפה לשכנינו.

חכם אבא שאול חדאד - מלמד שעל ידי השבים מתקרבת הגאולה לישראל.

חכם אברהם בושערה - מלמד מידת הבושה בפני אדם גדול, הבא לעשות שלום בביתו.

חכם אברהם קורקידי - מלמד הטעם למה אין בורא הקב"ה את כל אדם עפר מן האדמה.

חכם אברהם ביג'אג'ו - מלמד שדרך היהודי לחקור ולדרוש כל דבר מראשית

חכם אברהם הררי רפול - מלמד ברמז למי שלא זכה בבנים, שיכתוב הספר והוא תולדותיו.

חכם אליהו רפאל טואף - מלמד מימוש הזכות לחיים באמצעות חלוקה הוגנת של ההון.

חכם אהרן די טולידו (הראשון) - מלמד שבאמצעות ניגוניהם, נזכרים ונעשים בכל דוד ודור

חכם אליעזר מנצור סתהון - מלמד שחובה להקדים לימוד הנהגת בריאות הגוף, שבזה יהיה שמח.

חכם אברהם בלעיש - מלמד כוח השופטים לעשות רע, ומיראתם אין מנחם לעשוקים.

חכם אליהו בכור חזן - מלמד שמסור ביד מורה העדה להקל ולהחזיר הדבר לתיקונו.

חכם אלטר מאזוז - מלמד שבני עניים, הזוכים בכתר תורה, יוצאת מהם תועלת לרבים.

חכם אנריקה חיים בז'רנו - מלמד בשבח התקווה, המעודדת בימי הגלות המר, לשוב לגבולנו.

חכם אליהו יעקב הכהן מסלתון - מלמד טעם לומר לאחר י"ב מפטירת אביו או רבו 'הריני כפרתו'.

חכם אליהו דוד מאזוז - מלמד רמז לפדיון הבן במילה בראשית, בתיקון אשר ברא לעשות.

חכם אליהו לביא - מלמד שלא אבדה תקוותינו, שראויים להיגאל מקושי השעבוד.

חכם אלישע דנגור - מלמד שלא לטפח בשבת, אך נהגו בעירם לטפח בסעודת המילה.

חכם אליעזר דון יחיא - מלמד לסייע ביישוב הארץ, ויש בזה הצלת נפשות רבות מעמנו.

חכם אלטר מאזוז - מלמד אף שבטלים ממלאכתם, לא יבואו לדבר דברים בטלים.

חכם אברהם דהאן - מלמד בני התורה שלא לבטל אחרים, אדרבא אחריותם ללמדם.

חכם אליהו פרדס - קורא לכל מנהיגי האנושות להיחלץ להתיר עליית היהודים לארץ.

חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד שאין לערער על כוח הקהל לגזור מס על נכסים מחוץ לעיר.

חכם אברהם חן - מלמד מאברהם דין ערבות לאנושות כולה.

חכם אברהם בדוש - מלמד שיגלה הנקודה האמתית שבו, ובזה יזכה למציאת חן.

חכם אברהם דמרי - מלמד במידת השלום, מקיימים העולם, וזוכים מחלק עשיו.

חכם אברהם שאול אמיר - מלמד לעמלי הציבור להוסיף חלקם אל זכות האבות, וצדקותם לבניהם.

חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי - מורה שאפילו רמת לימודו נמוכה - הוא ותורתו בדרגה של חיבה

חכם אליהו בן עזרא - מלמד שעתידים השבטים שאבדו להחיות ולהתברך משבט יהודה.

חכם אברהם מיוחס - מלמד מדרכי התשובה, שלא צריך קלקול כדי לתקן אחר-כך.

חכם אברהם קונקי - מלמד שבח חכמי חברון לברך על פניהם ברוך יוצר המאורות.

חכם אברהם חי שאקי - נותן סימן שבזכות התפילין יוצאים ביד רמ"ה.

חכם אברהם פרחי - מלמד למהר להשלים המניין על מה שקמו עלינו, בימינו, להמעיטנו.

חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד שעל ידי הלימוד ממשיכים הטוב בעולם, הגם שיושבים בביתם.

חכם אברהם חזן - מלמד ההפרש בין מגדלי השן ליהודי האוהלים.

חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד שלא להכחיש בדברי רבותינו, שרוב דבריהם דברי קבלה.

חכם אברהם בדוש - מלמד ללחום את מלחמת החיים בדרך ישראל סבא.

חכם אברהם דמרי - מלמד שבח הצדיקים הנגלים, שמהנים הרשעים חכמה ויראת ה'.

חכם אברהם אלנדאף - מלמד שלא בקרבת הגופות תלוי העניין כי אם בקירוב הלבבות.

חכם אברהם עזרא כהן - מלמד שגדול משיח בן דוד ממשיח בן יוסף בכוח התשובה.

חכם אליעזר נחום - מלמד שלא יחסיר המשנה על ראשית לימודו בתלמוד

חכם אברהם אנקאווה - מלמד לומר דברי תורה בזמן שמתחנך הנער למצווה של תפילין.

חכם אהרן פרץ - מלמד רמז שבזכות עסק המשנה בא דוד בן ישי.

חכם אברהם אבן מוסא - מלמד שלא יפזר ממונו במשתה, שמא יקפוץ ידו בצדקה

חכם אליהו הלוי - מלמד שלא עלו כל ישראל בבית שני, שידעו שעתיד להיחרב

חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שיש אנשים המתרפאים מחוליים מרוב שמחתם ששמחים.

חכם אליהו בן הרוש - מורה שינשק יד הוריו, ויניח ידו על ראש בניו להתברך.

חכם אברהם חלואה - מלמד במה שמקילים את עצמם זוכים לקול יעקב.

חכם אליהו הצרפתי - מלמד שמצווה שאדם עושה היא על יד מלבוש הנפש של הוריו.

חכם אברהם חמוי - מלמד ליתן האפיקומן במפה לבנה, ולהעבירו על כתפי המסובין.

חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד שמחה שעושים לדורות ביום שפדה נפשם מעלילת דם.

חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד להזמין העני מבעוד יום אל ביתו, שביתו מסוגר בליל פסח.

חכם אברהם דידי - מלמד שנים מקרא ואחד תרגום, שמעלים בשפת הקודש

חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד אהבת האדם במשה רבינו, שאהב אומות העולם.

חכם אליעזר חזן - מלמד להתחזק בלומדו מוסר, להשכיל לילך תמיד אצל יראי ה'.

חכם אברהם הכהן - מלמד שמאחר הם באחדות אחת, מורים שה' הוא אחד.

חכם אברהם פנסו - מלמד 'על הארץ תישן' - שהכל דשים בו, לאחוז במידת הענווה.

הרב אהרן פרלוב - מלמד אות לטובה, להכיר כוח מלכותו, שהוא רוצה ליתן תמיד

חכם אליהו אזולאי - מלמד שע"י שעושה שלום בין האור לחושך - בורא את הכל

חכם אברהם אלמליח - מלמד איך לשנות מנהג אבותיו, שלבו מהסס עליו, מבלי לבטלו.

חכם אברהם עלוש - מלמד כל הלומד חכמת הקבלה, נקרא בן לקדוש ברוך הוא

חכם בועז חדאד - מלמד שבח היום בו ישראל יוצאים בדגל מגן דוד.

חכם בן ציון אבא שאול - מורה מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', בכל העדות, ואין הבדל מוצא.

חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מפרש 'אל אחד לכולנו' לחייב את הנדיבות

חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד הדורשים בדברי אגדה, כמים המרטיבים יער צומח עצים.

חכם ברוך ירושלמי - מלמד שמאהבתה לומדה בקול רם, ובזה התרופה לשכחה.

חכם ברוך מטראני - מלמד סדר חדש בלשון קודשנו, בסיפורים ושירים, קורות וידיעות.

חכם בנימין מקיקץ דידי - מלמד מעלת לימוד של רבים כתפילה בציבור, שלא ילמד כערער.

חכם בן ציון רפאל הכהן פריצי - מלמד לנטוע האמונה בכוח השכל, ולא די בכוח הקבלה.

חכם ברוך אברהם מני - מלמד שנהגו המוהלים לרדת לפני התיבה ביום המילה.

חכם בן ציון כהן יהונתן - מלמד חיוב האב לגדלו על ברכיה, הגם שלא רבים יחכמו.

חכם ברוך אסבאג - מלמד לגמול חסדים עם זרים המגיעים לעיר, יותר מעניי עירו, שהם גולים.

חכם בן ציון אלקלעי - מורה חיוב עלייה לארץ ב'קום עשה' אם אינו נמנע המציאות.

חכם ברזילי יעבץ - מלמד שסוף מגלה ערוותו, ושואל על הספק, שיהיה מורה הוראות.

חכם בכור מיוחס רפאל - מספר בשבח ירושלים שלא הוזקו ברעש בשנת תק"כ (1759)

חכם בועז חדאד - מלמד שבכלל מצוות תלמוד תורה לכבד את התורה ולנשקה.

חכם ברוך קאלומיטי - מלמד שנפטר הצדיק מתבטל הגיון התורה, וגורם ביטול קיום העולם.

חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מפרש גאולה כביטול שלטון משעבד וכובש בכוח הזרוע

חכם בכור יעקב יעבץ - מלמד שלח לך בעצמך אנשים הגואלים, שבידך הדבר.

חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד שבח נעמה, שלימדה לתקן מחרשה, ולא להכין כלי מוות.

חכם בנימין מקיקץ דידי - דורש בשם מורו ורבו אביו חכם יצחק מקיקץ

חכם בן ציון ניסים פרדס - מביא המנהג ללמוד המזמור ה' רועי בסעודות קודם שיבצע הלחם.

חכם ברוך מטראני - מלמד שכל הארצות יהיו ארצות מולדת העברים.

חכם בנימין מקיקץ דידי - מלמד שלא יפרוש מן הציבור, שאולי טועה בדמיונו ודן את חברו.

חכם בנציון הכהן - מלמד הכרת טוב רבותיו, שחיבורו משתילי נטיעותם.

חכם בן ציון רפאל הכהן פריצי - מלמד שלווית המת היא זיכרון הנפש, שהייתה בגופו, כשהיה חי.

חכם בנימין חדאד - מלמד שאף שתש כוחו לעסוק בתורה כראוי, נטל שכרו בזה ובבא.

חכם ברוך אברהם מני - מלמד שבח בני עמי הארץ, העניים בתורה, שתורתם מצד עצמם.

חכם ברוך קאלומיטי - מלמד לגמול חסד עימה בעת הספדה, בשער בית הכנסת.

חכם בן ציון אבא שאול - מורה שישראל כל אחד נוהג כמנהגו, וכל בני ספרד מנהג אחד.

חכם בן ציון אלקלעי - רואה בצערם של חכמים, שאין לאל ידם להחיות את נפשם.

חכם בועז חדאד - מלמד יסוד כל קיום אומתנו הוא בזכות האחדות.

חכם ברוך קאלומיטי - מלמד שאם נוקם ונוטר חברו, פוגע בצלם ה'

חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מפרש אהבת הרע בכיבוד הדעות והרגשות של כל אחד

חכם בכור יעקב יעבץ - מבאר בהיות אדם ילוד אישה, מתרבה אהבה והעולם ביישובו.

חכם בכור נסים יעקב מזרחי - מלמד מעלת העושה מצוות בחשק ובשמחה רבה.

חכם ברוך ירושלמי - מבאר שלומד עם רבו ואין מקום שיוציא התלמיד לא מתקיים לימודו

חכם ברוך מטראני - מלמד שהיו למלמדים מגילות עם חנוך הקריאה ומשלים קלים.

חכם בנימין מקיקץ דידי - מלמד שזוכה לבן צדיק, מובהר שאשתו היא הצדקת וקרויה חבר.

חכם בן ציון ניסים פרדס - מעורר האדם להתרחק משני הקצוות בהשגת שלמותו.

חכם ברוך טולידנו - מלמד שלא ידרוש רק טובת עצמו, ואין משגיח בצער אחרים.

חכם בן ציון רפאל הכהן פריצי - מלמד שבעל מלאכה בשדה הוא יסוד התורה וכמי שמתעסק בה.

חכם בוגיד חנינא סעדון - מלמד שתחיית האומה הישראלית מן התורה, בזכות התורה.

חכם ברוך אברהם מני - מלמד ששביה עוסקים בצדקה, גאולת ציון בתורת משפט.

חכם ברזילי יעבץ - מלמד זכות החיים תלוי בהספד המת, ובזה מוסיף שלמות על שלמותו.

מרת גרייס אגילר - מלמדת, שהמשוכנע באמונתו, ימצא בכל דת משהו ללבו.

חכם גד נבון - מלמד שהתשובה עולה על החוכמה, שתכלית החוכמה -תשובה.

חכם גד נבון - מלמד שמוסריות הלוחמים היא סימן ההיכר של רוח ישראל.

מרת גרייס אגילר - מלמדת לטעת בילד ההרגשה האצילית של עצמאות רוחנית.

חכם גרשום מנדס סיישאס - מלמד לראות עצמנו כשבויים בהשוואה לחלקנו בימי קדם.

חכם דוד שלמה אייבשיץ - מלמד מעט מעט יתן פריו, ומצטרף לחשבון גדול.

חכם דוד חי צאלח - מלמד שבא לעורר ישני עפר על ישראל שהם כגוש עפר.

חכם דוד פראנסייא - מלמד שהגאולה העתידה מרומזת בברכת כהנים.

חכם דוד פיפאנו - מלמד שרבו ההונגרים השתרש מנהגם בעיר, ולא ערערו אחריהם.

חכם דוד חיים שלוש - מלמד הפוסלים תלמידים שאינם שמים לב, שעוסקים בדיני נפשות.

חכם דוד מילדולה - מלמד שעל ידי חיות המצוות, מתדבק האדם עם חי עולמים.

חכם דוד כהן - מלמד שלא לבזות ולהכות הקטנים כי לב הבנים תלוי בלב האבות.

חכם דוד קצין - מלמד להקדיש אחד מבניו לתלמוד ובו יתברכו גם שאר בניו.

חכם דוד צבאח - מלמד שכוונת הקב"ה, שלא יהיו כפויי טובה בנתינת הארץ.

חכם דוד מלול - מעיד שקרא לספרו מה שהראהו אביו בחלומו.

חכם דוד עובדיה - מספר במצווה החביבה לשבת כל הלילה על יד מיטתו של חולה.

חכם דוד עובדיה - מתיר השמן השרוף הנמכר בשוק השחור מן הגוי.

חכם דניאל הכהן נהר - מלמד הטעם לפסוק שאומרים לקמים מהשבעה.

חכם דוד ציון לניאדו - מלמד שיסודות העיר חאלב מאברהם אבינו ומדוד מלכנו.

חכם דוד משתה - מלמד שבעצמו בא חדש נעורינו לאחר גלות, קרוב לאלפיים שנה.

חכם דוד הלוי קאראסו - מלמד חטאם שמתפארים לכתוב בפתח הבית שם נותן הצדקה.

חכם דוד מועטי - מלמד גודל חילול ה', שקנו שם אצל הגויים שהיהודים גנבים.

חכם דוד ניטו - מלמד שלא אמרו חכמי המשנה, ואפילו דבר קטן מליבם.

חכם דוד פאפו - מורה לשלם שכר המלמדים, שלא יהיו כעני המחזר על הפתחים.

חכם דוד אשכנזי - מלמד שהעוגב כאפס וכאין נגד דברים שהעולם עומד עליהם

חכם דוד קדוש - מלמד שישראל עוסקים בתורה אינם מתייראים משום אומה.

חכם דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י - מלמד שהימים שהיה לומד בהם משה, מסוגלים לחידושי תורה.

חכם דוד דה סולה פול - מלמד שמבית הכנסת נבעו מוסדות אהבת אדם ואחוות אנוש.

חכם דוד אבן כליפא - משבח הוריו וסבו, שהכניסו בליבו חיבה לתורה ולשירה.

חכם דוד דה סולה פול - מלמד שאין ארץ, שהיא מולדתו של האדם הראשון.

חכם דניאל טירני - מלמד שנושא בחטא חברו, שחסר בחסרון חברו.

חכם ד"ר משה גסטר - מלמד שהמסורות הקדומות מלמדות שאינם רק של עם אחד.

חכם ד"ר דוד פראטו - מלמד לענות על הצרכים המודרניים בעיצוב הרבנים לעתיד.

חכם דוד חזן - מלמד שלא יקשה בעיניו, לזלזל בכבודו לעשות שלום ביניהם.

חכם ד"ר הלל פרחי - מלמד סימנים למשיח, שצדק, חסד ושלום ישלטו בעולם.

חכם דוד חי צאלח - מלמד שעתיד לקבל תשובת האומות שהצרו את ישראל.

חכם דוד כהן - מלמד שרודף צדק לעצמו דווקא, גורם לפירוד, ומונע ירושת הארץ.

חכם דוד קצין - מלמד שגדול השלום אך לא עם שבלבו חורש מחשבות אוון.

חכם דוד פיפאנו - מלמד תהילת קהל קדושים האורחים שבאו להתקבץ במקום אחד.

חכם דוד חיים שלוש - מלמד שמגיע לעני בצדק, שכל הטוב שבעולם מגיע לכל אדם.

חכם דוד חדאד - מלמד לא לשאת פנים לעשירים, ובזה ישמעו גם הפשוטים בעם.

חכם דוד מילדולה - מלמד שם ישראל לא יחזור ליושנו עד שוב כל עשרת השבטים.

חכם דוד בן זמרה - מורה שיתפלל לשלום, אף שהאומות נלחמות אחת בשנייה.

חכם ד"ר משה ונטורה - מלמד שכרותה ברית האחווה בין בני ישראל לבני ישמעאל.

חכם דוד אבוחצירא - מרמז מקישור תחילת פרשת בראשית לסופה על ימי התשובה באלול

חכם דוד עובדיה - מספר מעשה סבו להכין התרופות מעשבים לחלקם לחולים.

חכם דוד עובדיה - מלמד על חברת אליהו, שהקימו להשתתף בלוויית המת.

חכם דניאל הכהן נהר - מלמד זכות הענווה לפייס זה את זה, ולא יישאר דין ומקטרג.

חכם דוד משתה - מלמד 'אל מלא רחמים' ככוס מלאה רחמים, שמרגיש כאבם לנחמם.

חכם דוד הלוי קאראסו - מלמד בדיני ממונות אפילו ממנהג הגויים למדים מישראל.

חכם דוד אלעזרוף - מלמד שלא יהיו הדרשות באזכרות סיפורים וגזלת הזמן.

חכם דוד פאפו - מלמד מוסר נחמד לאב ללמוד עם בנו מה שחננו ה'.

חכם דוד דה סולה פול - מלמד ששמיטת החובות מעניקה לעני תקווה להתחלה חדשה.

חכם דוד קדוש - מלמד שהאחדות היא תנאי הכרחי לקבלת התורה.

חכם דוד דה סולה פול - מלמד שהעברית מעניקה תחושה של בבית בכל בית כנסת.

חכם דוד פרץ בן זרירי - מלמד קולה לא ישמע, אבל אנו הלוואי נוציא התיבות מפינו.

חכם דוד הכהן - מחייב האב על לימוד בניו, ומחייב מנהיגי העיר להעמיד מלמדים.

חכם דוד צבאח - דורש בפקידת השנה של אמו על השתדלותה עמם בלמוד תורה.

חכם דוד פראנסייא - מלמד דבר השווה לכל נפש לבלתי היות מבלים זמנם בדברים בטלים.

חכם דוד חזן - מלמד שמונים לגבורה, שיגבור עצמו להוכיח בשער.

חכם דוד אמאדו - מלמד הסכנה שעושה צדקה בגזל ועושק הגוי

חכם דוד חיים שלוש - מלמד לברור את היפה והטוב שבכל קהילה מקהילות ישראל.

חכם דוד שבתי - מלמד שמל תאומים, להכניס הראשון ראשון, ואחריו השני.

חכם דוד כהן - מלמד כי באמת הגויים חוזרים בתשובה באחרית הימים.

חכם דוד קצין - מלמד לבעל תשובה שע"י השלום עם ישראל, נשלם במצוות שחיסר.

חכם דוד הכהן - מלמד יום ההילולה כיום שמחה של מצווה בסעודה שירה ולימוד.

חכם דוד חיים שלוש - מלמד שבחם של יהודי חבש, השבים להתאחד עם אחיהם בארץ.

חכם דוד אבוחצירא - מלמד שהשלום והאהבה הם תיקון גילוי הקץ

חכם דוד עובדיה - מלמד שעשו בפורים כעכים בצורת סולם, שהיתה עלייה לישראל.

חכם דוד מועטי - מלמד מנהג תענית לפני פורים של אלג'יר בד' בחשוון, ובי"א בתמוז.

חכם דוד משתה - מלמד שלא יפסק קיום השרשרת מאבות האומה עד סוף כל הדורות.

חכם דוד ניטו - מלמד שרבו מחלוקות משרבו תלמידים שלא שימשו כל צורכם.

חכם דוד אלעזרוף - מלמד סגולת חודש אייר שנמצא בו שני יודין.

חכם דוד אשכנזי - מלמד שאין בנגינת עוגב משום 'ובחוקותיהם לא תלכו'

חכם דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י - מלמד שצריך לברכה לפי שאין לו תורה ללמד עליו זכות.

חכם דוד דה סולה פול - מלמד שאף שהיו רחוקים מארץ מולדתם, שכנה ציון ברוחם.

חכם דוד אבן כליפא - מורה לבני אלג'יריה ללכת אחר הוראות מרן, גם בבואם לצרפת.

חכם דוד פאפו - מלמד שביד כל אדם לעשות שלום.

חכם דוד דה סולה פול - מלמד שבית כנסת הוא גוף חי, שכל היהודים הם איבריו.

חכם דניאל טירני - מלמד שאנו שמחים בשלוותם, והם שמחים, שאנו יושבים בטח.

חכם דוד פרץ בן זרירי - מלמד שמחת החי, שבאו אביו ואמו, מאותו עולם, לראות במילת בנו.

חכם דוד אסבאג - מלמד שתחילת דינו אם מאמין שירוויח בעשותו חיל, ויש קמח.

חכם דוד חיים קורינאלדי - מלמד חילול שמיים, ויציאה מדרך התורה בהונאת האומות.

חכם דוד עידאן - מבאר שילמד לבנו לשון הקודש שהיא הלשון המתהלך בארץ.

חכם דוד חזן - מלמד שה' לא ינום, וגם לא יניח לשומר ישראל לישון.

קֶס הדנה טקויה - מלמד שהתבודדו כ'קהילה', והתגנו בשם זה בפני הגויים

חכם הנרי שמואל מוראיס - מלמד שלא חסכו באמצעים ובמאמצים להרגיל את ביניהם.

חכם הנרי שמואל מוראיס - מלמד שבני עמנו, בולטים בעיסוק במלאכת הרפואה.

קֶס הדנה טקויה - מלמד פנייתם לחסידה, האם ירושלים עומדת על כנה

חכם המקובל פנחס סעדון - מלמד מדוד שהתפלל לקבל לב שומע חרפתו, ולא ישיב.

חכם ורג'אני גד יאנה - מלמד לתקן עצמו מחודש אלול, ששלהי הקיץ קשים מהקיץ

חכם וציף יתרו - מלמד לכתוב קונטרס חליפות מכתבים והתווכחות עם עמיתיו בתורה

חכם ורג'אני גד יאנה - מלמד לקרוא בשם הילד אחר המילה, כי שמו ממשיך לו שפע חיותו

הרב ז'וזי (יוסף) אייזנברג - מלמד שקין בעל האדמה רוצח את הנווד, המבקש לגור בה.

הרב ז'וזי (יוסף) אייזנברג - מלמד הלימוד מכונן קשר אישי בין מחבר הטקסט למעיין בו.

הרב ז'וזי (יוסף) אייזנברג - מלמד כל אחת מן הגלויות היא צורה מיוחדת של הגלות.

חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש - מלמד שעל ידי התפילה שרואה את חברו, בא גם הוא להתפלל.

חכם חיים פלאג'י - לומד מוסר מהקב"ה לבוא בתחילה ברך שלום.

חכם חיים סתהון - מלמד תקנתם לעשות סעודת המילה בדגים, משום טובת העניים.

חכם חיים אברהם גאגין - מלמד שכל אחד יושב בתחומו, כאילו הם איש אחד על מחנהו.

חכם חיים דוד הלוי - מלמד שבכלל 'אהבת הכלל' - הממלכתיות, שנשתכחה בגלות.

חכם חזקיה דוד אבולעפיה - נושא תפילה, שיזרע בלב כל יושבי חלד, זרע השלום.

חכם חיים פריירה מנדס - מלמד מזוזות הפתח להנחות הנהגתנו עם הבא במפתן הבית.

חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שאין לנצל הפועל, אפילו מסכים בחוסר בררה.

חכם חיים פינטו - מלמד שזכות תורת הצדיק מגינה ומצילה במותו כמו בחייו.

חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד תורת האדם השלם להשים כל מגמתו להשלים זולתו.

חכם חֲנָנִאֵל רפאל חי נֵיפִּי - מלמד שירו כאברהם נדיב ידיים, וכאהרון הקריב אלי שמיים

חכם חיים שונשול - מלמד לבטל טענת המן בכינוס היהודים, ובזה תבוא אל המלך.

חכם חיים משה אלישר - מלמד אופנים להתיר נסיעה ביום טוב, כדי שילך לבית הכנסת.

חכם חיים בן שלום שאער - מלמד הגומל חסד לחולים, אינו מייחל לחלות, שיגמלו לו בחוליו.

חכם חיים דוד שרירו - מלמד שע"י זכות שמירת שבת, גורם שיבואו נשמות בעולם.

חכם חיים נסים - מלמד שעל ידי נתינת שלום, פודה נפשו מהנידוי.

חכם חביב חיים דוד סתהון - מלמד שכל הנהגותיה להיות הולך בדרך הממוצע בכל ענייניו.

חכם חיים הכהן - מורה שמדרכי השלום לעשות צדקה עם עניי גויים.

חכם חיים מרדכי לבטון - מלמד שרואה אדם כשר שבאו לו ייסורים, ידע שבעוון הדור לקה.

חכם חיים כפוסי - מלמד בברית נוח ובניו, הבטחת גאולת עולם בגאולת ישראל.

חכם חסדאי אלמושנינו - מלמד בגלל שמכלכל דבריו כשחונן, ניצל מגלגל שחוזר בעולם.

חכם חיים חזקיהו מדיני - מלמד כי רוח ממרום נשבה בלב אדירי תורה להושיב אדמתה.

חכם חביב טולידאנו - מלמד אף שהיה שלו בארץ מולדתו, לא סבל גלות בני ישמעאל.

חכם חיים סינואני - מלמד שהמחלוקת היא מארכת הגלות, ומרחקת קץ הגאולה.

חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד טרם כל להכין ליבו להיות טוב בעיני א-לוהים ואדם.

חכם חוויתו חורי - מלמד שכשהקיבוץ קודם, אז יהיו דרים באוהלים דירת צער.

חכם חנניה דרעי - מלמד סגולה לצרף את תפילתו לבכי התינוק לאחר המילה.

חכם חיים שלמה בן עזרא - מלמד כל שאין שלום, לא חשוב עסק התורה

חכם חיים חורי - לשמוח בהילולת רשב"י ולעלות לקברו ביום זה.

חכם חיים קורח - מלמד אפילו אחד במעשיו הטובים מכריע להשרות השכינה.

חכם חיים אברהם גאגין - מוצא רמז לגאולת ישראל, שיהיו חונים כל ישראל כאיש אחד.

חכם חיים שאול הכהן דוויק - מלמד לסייע לפרוע חוב המוציא לאור ספרי החכמים לזיכוי הרבים.

חכם חיים בן יוסף חזן - מלמד ופדויי ה' ישובון - שלא כפדויי מצריים, שיזכו לבוא לארץ

חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש - מלמד שבזכות תורה וגמילות חסדים דווקא יכולים להינצל.

חכם חיים דוד חזן - מלמד שיציאת מצריים הוא חירות בכל דור מכל שבעים אומות.

חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שלולא האמונה במסורת, תתקלקל אמונתו של אדם.

חכם חיים פינטו - מלמד לרוץ אחר העשיר שגם אם לא נתן צדקה - גדול כוח התשובה.

חכם חיים כהן אלחדד - מלמד שיבטל עונשו של האב בברית בנו, ובו ביום יקרא בתורה.

חכם חֲנָנִאֵל רפאל חי נֵיפִּי - מלמד שאין חיוב שלא לגלח הזקן, ואינו מוטל אלא על חסידים

חכם חיים שונשול - מלמד לקוות בשלוש תקוות לשיבת ציון: כבוד, חסד והבטחה.

חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד שבקשו הגויים לבטל ההסכמה, שלא יעלו צעירים לארץ.

חכם חיים בן שלום שאער - מלמד שמחבבים ישראל המצוות, לעשות משתה ביום הברית.

חכם חיים נסים - מלמד שתעשו טוב, שנאו הרע שבה, שמבייש שעושה בפרהסיה.

חכם חיים עלי הכהן טוויל - מלמד שכל נשמות ישראל מדובקים בחיבור עצום לקבל השפע.

חכם חיים מרדכי לבטון - מבאר קושיית רבי יוחנן: 'גמולו ישלם לו' - שמשמעו בעל כורחו.

חכם חביב טולידאנו - מלמד שכל אדם יעשה עצמו כמי שצריך לאחרים.

חכם חביב טולידאנו - מלמד, שגם כל הכבוד אינו שווה, כשאנחנו בגלות תחת יד האומות.

חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד כל המברך אחד מישראל, יבורך מאת השם יתברך.

חכם חזקיה קטנוף - מלמד במה ינהגו להכרית ולמחות כל מקטרג.

חכם חיים מאימראן - מלמד שסתם הדברים, שיהיה ליבו משתוקק, ויחבב המצווה.

חכם חזקיה שבתי - מורה חיוב 'ואהבת לרעך' לשכנינו שאינם יהודיים.

חכם חוויתו חורי - מלמד בצערו - יקבל מאהבה, ובצער חברו - יוריד כנחל דמעה.

חכם חנניה דרעי - מלמד קשה מחלוקת, ובפרט במנהגי בית כנסת של כמה עדות.

חכם חיים שלמה בן עזרא - מלמד שהמתפלל על חברו נענה תחילה אם מתפלל בעצם ובאמת

חכם חיים אבולעפיה - מפרש שלימוד הבנים הוא במה שהאבא לומד.

חכם חי מימון - מלמד שחלק בני הגולה בישיבת ארץ ישראל, בהחזיק ביד יושביה.

חכם חיים סתהון - מלמד שכל מין הכנסה, יכנס לקופה אחת, ויחולק על פי סדר החלוקה.

חכם חיים אברהם גאגין - מלמד שעיקר תאוותו של יעקב לעשות שלום עם עשיו אחיו.

חכם חיים שאול הכהן דוויק - מלמד לתקן נשמתו גם מי שלא עצר כוח להתענות כל התעניות.

חכם חיים דוד אבולעפיה - מלמד שבמקום שנהגו לברך נגד דעת מרן, אין לבטלם ממנהגם.

חכם חיים פריירה מנדס - מלמד להצית בלב הילדים התלהבות עבור יהדותם.

חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שהתוכחה מאדם כמוהו מתקבלת יותר מתוכחה של רב גדול.

חכם חיים הכהן - מלמד משם אברהם שהעולם לא נברא אלא בשביל ישראל.

חכם חיים משה אלישר - מלמד שבח הצדקת שמלבד צדקותיה ייסדה ישיבה בהר ציון.

חכם חביב טולידאנו - מלמד הזדכות האנושיות כולה, בהגלות הצדק והשלום בעולם.

חכם חיים דוד שרירו - מלמד שמבטלים תלמוד תורה לאשת תלמיד חכם.

חכם חיים מאיר מזרחי - מלמד שמה שחייבה מידת הדין את סדום, ציוה אברהם את בניו.

חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד שדי לנו במנהגים שאינם משתווים, לאסור עליה לספר תורה.

חכם חיים הכהן - מורה ללומדים תורה מחצות הליל, לומר סליחות עם הציבור.

חכם חיים מרדכי לבטון - פוסק לפרנס עניי גויים גם כשאינם מתפרנסים עם ישראל.

חכם חנניה חביב אזולאי - מלמד שלא ירא האתרוג מחמת הקנאים לעשות אגודה אחת.

חכם חיים כפוסי - מלמד הברכה לישמעאל, תוכו רצוף אהבה לישראל.

חכם חיים כהן - מלמד רמז לא רגל על לשונו, להיזהר ביותר בחודש אלול

חכם חסדאי אלמושנינו - מלמד הטוב שרואה בנים לבניו, שלא יהיו קטטות ומריבות.

חכם חביב טולידאנו - מלמד יסודות החוכמה בערי אדום, שהם סדרי הלימוד.

חכם חיים סינואני - מלמד שכר המתענה, שיזדמנו לפניו עניים מהוגנים שייתן להם צדקה.

חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד לכבדו ולהקדים בשלומו ולהיות ישר ונאמן עמו.

חכם חזקיה קטנוף - מלמד שהמחפש רווחים קלים גורם לו שלא יגלה מצוקתו לאיש.

חכם חיים מאימראן - מלמד שאילולי אמרו המרגלים אמת לא היו ישראל שומעים להם.

חכם חזקיה שבתי - מלמד שמי שאוהב את השלום, כבר ראוי לקרבו לתורה.

חכם חיים קורח - מלמד שעם ישראל הם כללות העמים לכותבם בספר חיים.

חכם חיים אבולעפיה - מלמד שהכפוף, אין בידו למחות ואינו ערב, אבל אתם ערבים לו.

חכם חי מימון - מלמד שהצדיק חפץ בטובת ישראל, שיהיו בשלום ובמישור.

חכם יוסף ברבי - מלמד שהתשובה לאפיקורוס היא השלום והאחדות.

חכם יוסף גנאסיא - מלמד קושיות ארבע בנים מדוע הנשים חייבות באכילת מצה.

חכם יצחק ניסים - שכל חלק בישראל עושה את חלקו עבור כלל ישראל.

חכם יחזקאל עזרא - מלמד שצריך גבורה כארי לעמוד בבוקר, שעזה אהבת השינה.

חכם יוסף צרפתי - מלמד שלא תחול על המקבלים אותה, אם לא ימצא בהם הכנה.

חכם יצחק אלבעלי - מלמד שהניח חברו לבד בבית כנסת, גורם שתסתלק השכינה

חכם יעקב משה טולדאנו - מורה שמצוות תפילין שווה לכל, קטנים כגדולים, ואין בזה חילוק.

חכם יוסף שלמה דלמדיגו - מלמד ליצור לתועלת הרבים, ולא להקשות ולדקדק במילים.

חכם יוסף יהודה דנא - מלמד שמדריכם בדרך הישר, לא יצטרכו לפטירתו לכפר עליהם.

חכם יהודה בירדוגו - מלמד שקורבן העשיר הוא משלכם, מהרווחים או מהקנסות.

חכם יעקב נחמני - מביא רמז במילה 'צדקה', שחילוף אותיותיה 'צדקה'.

חכם ישועה שמעון חיים עובדיה - מלמד שהבאים לסעודת בר המצווה, נותנים מתנתם למורה הילד.

חכם יעקב פיתוסי - מבאר מילת בראשית – שתי ראשית, בשבילם נברא העולם.

חכם יחיא שטרית - מלמד מעלת הקבורה בארץ ישראל, ששם שער השמים.

חכם יוסף לוי - מלמד שאין נפשו של העשיר שווה יותר מנפשו של העני

חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין שלום בבית אבינו שבשמים שהנוער תפוס ביד החופשים.

חכם יצחק אקריש - מלמד להיות דעת כל ישראל כאחד חברים, כעם ככהן שווים לעשות חפצו.

חכם יוסף שאול אלישר - מלמד לקיים דבר המת, שלא ידליקו נרות על יד ארונו

חכם ישראל אבוחצירא - מלמד שכל ישראל שווים לטובה ממקום קדושה.

חכם יצחק הכהן רפפורט - מלמד שאין קניין במוכר אוויר חצרו, ואם לא בנה יכול לחזור בו.

חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד שאינו מחדש שום דבר, רק מלקט את שיורוהו מן השמיים.

חכם יוסף נחמולי - מלמד, שילכו אחר התורה, להביאה לסוכה הסמוכה, לקרוא בה.

חכם יוסף קאפח - מספר תקנתם לתמוך בפועלי הניקיון, בזמן שאין פרנסתם מצויה.

חכם יהודה בן יעקב נחמה - משבח העושים עם אחינו ישראל, להביא עזר לבנים הנעזבים.

חכם יעקב פאריינטי - מלמד שמקבל שכר ישיבת בית כנסת גם שאינו יודע להתפלל.

חכם יצחק שרים - מלמד שילמד תורתו לאחרים ולא יצפין אותה, שאז אין תוכו כברו.

חכם יוסף סוסו הכהן - מלמד להוכיח לצדיק ומזה ישמע הרשע, ולא תהיה לו שנאה.

חכם יעקב חיים סופר - מפרש אחדות - שכל אחד עושה מצווה, נחשב כאילו עשוה כולם

חכם יעקב פיתוסי - מלמד שבעמל בתורה, יזכר מה שלימדו המלאך במעי אמו.

חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד לדבר קשות נגד העשיר לכוף אותו להמציא טרף לביתם.

חכם יוסף (וזיפה) הכהן יהונתן - מלמד שהמלחמה היא נגד רצונו, שכולם אזרחים שלו.

חכם יוסף לוי - מלמד מעלת המשמח חתן וכלה שמקרב הגאולה

חכם יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת - מלמד להעלים עיניהם משורת הדין בענייני הזיווגים שלא למנעם.

חכם יעקב כהן גדישא - מלמד זכות כיבוד אב ואם של יתום, שגדול מכיבוד אב של עשיו.

חכם יעקב ענתבי - מלמד שחודש אלול בכוחו לתקן כל חודשי השנה.

חכם יהודה חי גיז - מיישב הקושיא - איך מצוות בין אדם למקום בכלל 'ואהבת לרעך'.

חכם יעקב כאלפון - מלמד פדיון שעבוד שבעים אומות, שהם כנפש אחת כאיש אחד.

חכם יוסף בן הרוש - מלמד רמז השמן, שנגאלים בשבת ובמילה, ונעשית בטחינה וכתישה.

חכם יעקב פאריינטי - 'נושא משך הזרע' - שכל מי שהוא זרע אברהם נותנים לו.

חכם יוסף שאלתיאל - מלמד שאם לא הצלה לגמרי, לפחות יהיה רווח בין צרה לצרה

חכם יצחק מאגריסו - מלמד שברכת כוהנים בתנאי שאין מחלוקת מפרידה ביניכם.

חכם יוסף פלאג'י - מלמד אישה שנהפכה לאיש תברך בברכות השחר, שהפכני לאיש.

חכם יצחק קובו - מלמד שלא יחזיקו אותו לבעל עבירות ומתרחקים ממנו

חכם ישועה ללום - מלמד מוסר משטח הארץ, שהחסר אצל אחד נמצא יותר בשני.

חכם יצחק צאלח מכמל - מלמד יסוד בתשובה לדבר עם אחיו, למשכם על דרך הישר.

חכם יוסף גז - מלמד תקנת הלל הזקן, שעל ידי האחדות מקיים כל התורה.

חכם יוסף ידיד הלוי - מתיר ללמד תינוקות צרפתית, שאין נזק בזה ביראת שמיים.

חכם יהודה ג'רמון - מלמד במקום שנהגו ללכת אחר חוקי ונימוסי הממשלה הוא הדין

חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד גאולת יעקב היא מורשה לגאולת בניו להעלות גם אותם.

חכם יעקב כהן גדישא - מלמד לשלוח אל העניים בערב ראש השנה ונחשב כאילו התענה.

חכם יצחק רפאל מאייו - מלמד שצריך שיהיו בתפילתנו בציבור מפושעי ישראל.

חכם יעקב ענתבי - מלמד שחסרון פרנסה לישראל בגולה הוא מסימני הגאולה ובזה.

חכם יוסף בן וואליד - מלמד שאף אם לא ביקשו ממנו מחילה, יבקש הוא השלום.

חכם ישועה עבאדי - מלמד שאינו מוכיח לאחרים, במה שאינו מקיימו.

חכם יצחק נסים טולידאנו - מלמד שאם יקראן אליו ביחד, לא יסלק שכינתו מעליהם.

חכם יוסף יצחק שלוש - מלמד החיוב להספיד לבעלי מצוות צדקה כחיוב בעלי תורה.

חכם יוסף מטראני - מלמד לעמוד כשבא בעל הברית למול את בנו.

חכם ישעיה חדאד - מלמד שעל ידי הענווה יוכל להבין את התורה לאמיתה

חכם יוסף כנאפו - נותן רמז לשבח המלמ"ד תורה לישראל.

חכם יצחק לומברוזו - מלמד שהזקנים אלו המיוחדים שבזקנים, ולא זקני השוק

חכם יצחק אלפייה - מבשר שבשנת תש"ח תתחיל להתגלות הארת קדושת השבת.

חכם יהודה חיים הכהן - מלמד שירא שמיים, יקח ראיה מהשמיים, לאהבה בלי שום פניה.

חכם יוסף שרביט - מלמד לדחות ביום קבורת הקרוב כדי לא להפסיד חתונתם.

חכם יצחק פרחי - דורש 'כל התורה' שאי אפשר לקיימה בגלגול אחד אלא באחדות.

חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד כמה מצוות שחובה על האדם לעשותן, בלי שהתורה תחייבהו.

חכם יוסף ארוואץ - מלמד שהמחזיקה ביד לומדי התורה זוכה למאורה, הלומדים שלוחיה.

חכם יצחק שמואל רג'יו - מלמד לחפש באמתחתם חכמתם, כל שכיות חמדה.

חכם יעקב משה מזרחי - מלמד שאין להפסיק הערבות, שאין אחד מבני ישראל, מזרע עמלק.

חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד שהגאולה מוכנה, ובתוככם נסתרת כעניין ניסים שבגלות.

חכם יוסף דוד - מלמד 'ואהבת לרעך' כלל בלימוד, שלא ימהר לחלוק על חברו.

חכם יוסף מור יוסף - מלמד שמתקדש שמו כשמתעוררים לעשות תשובה יחד בלב אחד.

חכם יצחק חנן - מלמד שאם התלמיד הגיע להוראה, תחלקו לו כבוד וישב.

חכם ישועה עטיה - מורה ללמוד כל יום בספרי מוסר – חוק ולא יעבור.

חכם יהודה אלבז - מבאר ששלמות יעקב, שמה שאינו בגופו, ישלים בצדקה.

חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שהתחלת ותחיית הגאולה תהיה בעיר הקודש טבריה.

חכם ידידיה מונסונייגו - מלמד שמנדים המחמיר בדבר המותר שחוששים ליוהרא.

חכם יוסף די אבילה - מלמד סלע המחלוקת, חלול ה', שנעשית התורה כשתי תורות.

חכם יהודה מועלם - מלמד שיקרא שמו בישראל, שיהיה שמו מוזכר, שיהיה גדול בתורה.

חכם יוסף קורח - מלמד שיוצא ידי חובה בכל נוסח תפילה: תימני, ספרדי ואשכנזי.

חכם יוסף אלמנצי - מלמד שירתו אשרי יודע את עני במסתר.

חכם יוסף אליהו שלוש - מלמד שעל האדם לנהל חייו במתינות וביושר, ולהרבות במעשים טובים.

חכם יצחק אבולעפיה - מלמד זכות לאסירי הגלות, שעיניהם צופיות מרחוק בבניית הארץ.

חכם יוסף חמיץ - מלמד שלא ישתוקק לקנות דבר נפסד כי חסרון הנפש אמיתי.

חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד גודל מצוות הכנסת אורחים על אשכנזי הבא בין ספרדים.

חכם יחיא צאלח - מלמד שעבד לאנשים הרבה, קשה הדבר, שיסכימו לשחררו.

חכם יוסף משה עדס - מלמד 'אשרי שומרי משפט' - שלא די בצדקה שעושה בכל עת

חכם יעקב בירדוגו - מלמד שהכופה חברו לדון בערכאות, גלוי הוא שרוצה להזיקו.

חכם יעקב משה מזרחי - מלמד אהבת העם העברי למין האנושי היא ירושתו הנצחית.

חכם יוסף חיים - מלמד שהדור מתמעט בהעדר השגחת ההורים.

הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד שאדם שאינו משרת, מנותק מכל הצרכים של המדינה.

חכם יעקב יצחקי - מזהיר שיבחר ללמוד בספר מוסר ממנו הוא מתפעל יותר.

חכם ישועה תורג'מן - מלמד לעלות לארץ ישראל, והתרחק מן אומות העולם

חכם יהודה הכהן מסלתון טראב - מלמד שנפרדו הלבבות, הנוטה לחכמה, לא נמשך רצונו לחברו.

חכם יהודה בריאל - מלמד להחרים הנותן חיתתו בארץ החיים, וירך לבבו ושב ורפא לו.

חכם יום טוב ידיד הלוי - מלמד, שהקב"ה מצטער על עשוקי עניי אומות העולם.

חכם ישמעאל הכהן - מלמד טעות הקטנים במלמדים, על שכופים אותם.

חכם ישראל זאב הלוי הורביץ - מלמד אפילו יהיה בקצה השמים, בשפל המדרגות, משם יקבצך.

חכם יהודה אבן דנאן - מלמד שהעניו, קונה השלמות - שהוא בכלל כל ישראל כגוף אחד.

חכם ישראל יעקב אלגאזי - מורה למוחזק בחסידות, שינהג עצמו בצנעה, שלא יטעה הבריות.

חכם יחיא קורח - מלמד להכיר במעלת השואל לאהוב אותו, ולהוציאו בכבוד גדול.

חכם יוסף דאנון - מלמד שאין בהם לב ולב על חברו מספיק צדיק אחד לכפר על הדור.

חכם יוסף בן ג'וייא - אחדות ולא אחידות, שגדול השלום, הכלת עוברים, ללמד זכות...

חכם יהודה אלקלעי - שהממציא מלאכה לעני היא הצדקה, שמקרבת את הגאולה.

חכם ישראל זיתון - מלמד שיצא חובתו במה שלמד, ולא תהיה דעתו מטורפת בלימודו.

חכם יוסף חמיץ - מלמד שנועד הפירוד להמציא מה שאין בידו, ולמלא חסרון חברו.

חכם יעיש קוריני - מלמד מוסר לחכם שאם ריב לו, לא יסמוך על עצמו ודעתו בזה.

חכם ישועה הלוי - מלמד תקנת שיתופי מבואות מכריח לגדולים לילך לבתי העניים.

חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד שעיקר האדם שליבו יהיה רחמן ורוחו ענוה.

חכם יאשיהו פינטו - מלמד שאין לשנות מנהג בני העיר ואפילו יש בו נדנוד איסור.

חכם ינון חורי - מלמד מעלת עשרה יהודים פשוטים על תשעה גדולי הדור

חכם יוסף חיים - מבאר כי בכלל לימוד התורה, ידיעת ענייני העולם הזה.

חכם ישעיה יוסף פונטרימולי - מלמד שקול הרבים נשמע למרחוק, שהקולות מחזיקים זה את זה.

חכם יוסף רפאל עוזיאל - מלמד משל ונמשל לכך שבזמן שבית המקדש היה קיים היה אור.

חכם יהושע יהודה אמאדו - מלמד 'שבעים נפש' ואפילו הם רבים כולם נפש אחת

חכם יוסף נסים בורלא - מלמד השותפות עם הנשמה במה שיגע בעשר אצבעותיו.

חכם יהודה אריה ליאון ביבאס - מלמד שמשרתו להעיד על כשרותו, יסלק עצמו מהנאתו.

חכם יעקב אלפנדארי - מפשר בין המוכר לחברו שימכור, ובא לכפר חברו ומוכר אך הוא.

חכם יוסף חיים שרים - משורר לעורר אהבה המרובה לקיום הארץ ולדרים בה.

חכם יעקב פינצי - מלמד ש'ועמך כולם צדיקים' עם בני העולם, ובזה 'ירשו ארץ'

חכם יוסף צוברי - מלמד שבעלי בתים האמידים שולחים לשכניהם מצה משומרת.

חכם יוסף קובו - מלמד אף שבידו לתת כולה לבדו, יערבב חלקו עם חלק כולם.

חכם יצחק ארגואיטי - מלמד מעלת המלמד ומחזיק ילדי ענים, שילמדו תורה.

חכם יעקב מאיר - מלמד להיות לנו חכמים על דבר אמת, יודעי תורה ואנשי מדע.

חכם יאשיהו פינטו - מלמד לא תאמץ לבבך מלפייס את העני ולדבר אל ליבו.

חכם יעקב כולי - מלמד לענג השבת בלמוד תורה בפני חכם, מגמר הסעודה ועד המנחה.

חכם יעקב מוצפי - מלמד הנהגת העולם, שיהיו כל היצורים צריכים זה לזה

חכם יעקב כהן יונתן - מלמד שתיקון המצוות שאין ביכולתם לקיימם נפדים בצדקה.

חכם יצחק חורי - מלמד בכל לב ידרשוהו - שיטרח בכל חלקי הפרד"ס בכל ליבו.

חכם יצחק קארדוזו - מלמד שהיו עומדים המלכים, במעמד ברכת שלום המלכות

חכם יוסף משה שטרית - מלמד תפקיד האדם השלם להשפיע מחסידותו על סביבתו

חכם ישראל בנימין באסאן - מלמד טובה ציפורן ראשונים, מן הברור שבה יעלה על שפתו.

חכם יעקב חיים - מלמד שהגאולה העתידה תהיה מצד הזכות של ישראל.

חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שיגיע הזמן שעליו להתגלות, הכל יהיה בזריזות ובמהירות.

חכם יוסף חוסה פאור הלוי - מלמד תלמידי חכמים מרבים שלום, ומומחים מרבים מחלוקות.

חכם יעקב צהלון - מלמד שלא יאמר כל הדרוש ממה שכתוב בספרים

חכם יעקב סוכרי - מלמד זכות המאריך שולחנו, לתת מקום לעני, שיאכל על שולחנו.

חכם יצחק בכר דוד - מלמד מעשה המנורה בצדקה שהמתן לתלמוד תורה מאיר לעולם.

חכם יצחק נבון - מלמד שלא הותר לתת מום במי שמפורסם שהלכה כמותו.

חכם יוסף חיים שרים - מלמד לאחוז במעשה אבות, שהיו גומלי חסדים בגופם ובהונם.

חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד הנבואה שבאה לבת השאש, שהחלה את קיבוץ הגלויות.

חכם יעקב פינצי - מלמד שזה מקיים אחת וזה מקיים אחרת, וכאילו קיים כולם.

חכם ישראל מאיר מזרחי - מלמד חלק אדם מא-לוהים לשמור את דרך עץ החיים.

חכם ישראל קושטא - מלמד שהשפה העברית הנה קשר אמיץ לחבר יחדיו את בני ישראל.

חכם יצחק מרעלי - מלמד סדר הכרת רב העיר בעיר אלג'יר.

חכם יוסף חיים חזני - מלמד שבשמירת שתי השבתות טמון רעיון 'ואהבת לרעך כמוך'.

חכם יהודה בן עטר - מלמד מה שמסדרות החכמות, והמקוננות בהספד להזיל דמעות.

חכם יעקב מלמד כהן - מלמד שהעולם עומד על החסד וקיים על האמת והאמונה

חכם יוסף גטנו - מלמד שקם הדין כרבי יהושע, שלעולם יעשו תשובה ויגאלו.

חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שהעיסוק בפרנסה אינו סתירה לחיוב לימוד התורה.

חכם יעקב צהלון - מלמד להקל כובד משא החכמה מעל המעיין והלומד

חכם יצחק אברהמי - מלמד שחמדת הזהב והדבש לפי שיעור, והנאת תורה קיימת לעד.

חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד תקנת הבשר, שממנה יוכלו למצוא הוצאות לטובת העניים.

חכם ישראל משה חזן - מלמד לתלמיד חכם לעמוד גם בהיכלי החכמות הטבעיות.

חכם יוסף פרץ - מלמד שיהיה נוח לבריות, ולא יהיה צדיק רק לעיני האנשים.

חכם ישראל בנבנישתי - מלמד מהסנה הבוער שאפילו קוצים זוכים באמצעותך לקדושה.

חכם יצחק סויסה - מלמד אם לא עכשיו, שילמד לאחרים בעת בחרותו, שאינו יודע עתו.

חכם יוסף אלקלעי - מלמד שיתירים ישראל על מלאכי השרת, ששייכים להם פשטי תורה.

חכם יוסף חיים חזני - מלמד שפרנס על הציבור, יהיה מורגל במידת הרחמנות.

חכם יצחק נוניש בילמונטי - מלמד ליתן שנה בשנה, מנת גורלם, להשיא יתומות ובנות צנועים

חכם יהודה עייאש - מלמד גדולת השלום, שבהעדרו לא יועיל שום תיקון.

חכם יצחק בן וואליד - אגרת לחכם בעיר אלקצר, שלא להחמיר בתנור של גויים.

חכם יהושע רפאל בנבנישתי - מלמד שישראל בכללותם מקבלים חיותם מאיתו יתברך.

חכם יעקב טולידאנו - מלמד שלא ירע לבבו, שנותן בסתר, שמא יחשדו בו שלא נתן.

חכם יצחק הצרפתי - מלמד טעם הדרשה על מעלת התורה בשבת שלפני שבועות.

חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד שחכמי האמת המקובלים, מעמידים התורה על מתכונתה.

חכם יחייא שניאור - מלמד מדוע השלום הוא הגורם לקבלת התורה.

חכם יצחק בוחניק - מלמד מעלת המחזיק ביד אחיו הן בתורה והן בגמילות חסדים.

חכם יצחק אליהו לניאדו - מלמד שעם על ערש דווי, שמח ומתחזק בראות רעו שבא לבקרו.

חכם ישראל נג'ארה - מלמד שהמשמח חתן וכלה, שמח בגאולה, שמביאים נשמות לעולם.

חכם יהודה קיסוס - מלמד להתחיל שיהיה על מה שתשרה הברכה

חכם יוסף מונטקיו - מלמד שצריך משל הדומה לנמשל בכל קצותיו כדי שיבינו דבריו.

חכם יעיש קריספין - מלמד החסדים במבקר את החולה העני, שהוא פיקוח נפשות.

חכם יצחק בוחניק - מלמד מוסר למוחזקים שהם יראי שמיים, ושונאים את הבריות.

חכם יעקב אמאדו - מלמד רמז לחזר אחר עשרה במצוות ברית המילה.

חכם יעקב ש' קצין - מלמד אותו על ידך - שלוש תועלות במצוות הנחת התפילין.

חכם יחיא קאפח - מלמד מצוות תחיית השפה העברית: לימדתם אותם - לדבר בם.

חכם יצחק אביחצירא - מבקש לשאוף לאחדות גמורה, ולחיסול ההפליה בין הגזעים.

חכם יוסף ענתבי - מלמד רמז ויהי ה' את יוסף להיות עמו בגלות, להביאו לבית אדוניו.

חכם יעקב רקח - מלמד לראות בעני את המשיח, ולכן גם הלוואה חשובה כצדקה.

חכם יוסף מרדכי סיבוני - מלמד איך יתבונן לחוש צער הגלות, שכלל ישראל אינו במקומו.

חכם יוסף גרג'י - מביא רמז שעתיד יום י"ז בתמוז לההפך יום טוב לעם ישראל.

חכם יצחק חסון - מלמד שקורא בניו בשם אבותיו הוא מלשון יקר ערך.

חכם יצחק ענתבי - מלמד מאהבת ה' נעשו ערבים זה לזה.

חכם ידידיה טולידאנו - מלמד שהכותב נכסיו לאחד מבניו, דעתו שלא יניח השאר ריקנים.

חכם ישעיהו מרדכי באסאן - מלמד שלא לחלק בית כנסת, משום שגנאי הדבר לחותכן.

חכם יעקב אלמליח - מלמד שהזריזות בצדקה היא מצווה נוספת על הצדקה עצמה.

חכם יצחק חזן - מלמד שאי אפשר להתקיים לבני התורה בלא הבעלי בתים.

חכם יחיא הכהן - מלמד למתנדב בסתם עניי העיר, שזכו בו כולם, אף בדבר מועט.

חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד פלא נצח ישראל, שנשתמרו בניגוד לסדר הטבעי

חכם יוסף משאש - מלמד שיהיה בכל ביתו של ישראל, דבר מה רווחה לעני.

חכם יוסף נחמיאש - מלמד שאין רשע במה שנטלו זכות שבעה עממים, שהוסיפו המצוות.

חכם יוסף פינטו - מלמד שלושים יום קודם הפסח דורשים מי צריך מתלמידי החכמים.

חכם יוסף קורקוס - מלמד אין יום הכיפורים מכפר עד שרוח הבריות נוחה הימנו

חכם יצחק בוכ'בזה - מלמד טעם הקמת מצבה שהיא ברית והתחייבות בין המת לחיים.

חכם יוסף בירדוגו - מורה שהנותן לילדיו הקטנים יתר על חלק אחיהם - עושה כדין.

חכם יוסף חיים ילוז - מלמד שכל אחד יתחזק במנהגו, שגם שערי הרקיע אינם שווים.

חכם יהושע שלמה ארדיט - מלמד שצריך שיהיה לו אחדות עם חברו כדי שתהיה לו פרנסה.

חכם יחיא עומיסי - מוכיח המתרשלים מלשלם שכר מלמדי התינוקות.

חכם יחיא משה עבודי - מלמד לתת קודם שעת דוחקו, ולא ירע לבבו בתיתו בשעת דוחקו.

חכם יוסף בן אדהאן - מלמד שכישראל בפירוד, אינם יכולים לקבל השפע.

חכם ישראל יעקב חגיז - מלמד לפעמים יש לרדוף השלום, ולא לעשות שלום.

חכם יצחק אלימלך - מלמד שעל האדם להשתתף בצרת חברו, שכולנו בני איש אחד אנחנו.

חכם יוסף אלנקאווה - מלמד אהבת הציבור, שרואה בצורכיהם ודואג על כל צערם

חכם יצחק אקשוטי - מלמד שמקל צערו, שמתמרמר בבכי בהגיד שבחיו של המת.

חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד שלא ציווה שנדרוש עליהם, אלא נלמד על מנת לקיימם

חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד לא להרחיב הריב, שיפרוץ ויהיה למריבה.

חכם יעקב אביחצירא - מלמד במן נשתוו ישראל מלאכים, ובסיני קרבו כאחים.

חכם יצחק אלגאזי - מביא ההסכמה לפטור מי שתורתו אומנותו ממסי הקהילה.

חכם יוסף פינטו - מלמד שהלומד עם תינוקות גדול מכולם, ורואה פני שכינה.

חכם יום טוב ישראל (שיריזלי) - מלמד דברי נחמה שאומר החזן לאבלים בשבת בבית הכנסת.

חכם יצחק עמדי - מלמד שנפטר משה מן העולם, לא השאיר אחריו מצבת זיכרון.

חכם יעקב אבן צור - מלמד שישב לאכול יפרוס מלחמו והוא לחם הפנים

חכם יהודה ליאון סיד - מלמד לדיינים, שלא לנהוג קלות ראש אפילו בעמי ארצות השפלים.

חכם יוסף גנאסיא - מלמד שברכת ה' היא בארץ ישראל, שהיא ביתו של הקב"ה..

חכם יצחק אלבעלי - מלמד 'עת רצון' שהיחיד מתפלל בשעה שהציבור מתפללים

חכם יוסף חיים ילוז - משבח אביו, שהיה מחשיב תלמידיו כחבריו, ושם עצמו דוגמא.

חכם יהודה רוזאניס - מלמד שבח ירושלים, אף שהיא כרך, יכולים לבנות בהרחבה.

חכם יצחק חדאד - מלמד מה שלקח יעקב מאבני המקום, לרמוז שהעיקר האחדות.

חכם יום טוב קריספין - מלמד זמן מתן תורה הם ימים מסוגלים להיות יחד כאיש אחד חברים.

חכם יצחק אלימלך - מלמד שהעוסק בתורה גומל חסד עם הקדוש ברוך הוא ושכינתו וכאילו פדה אותם מהגלות.

חכם יוחנן הכהן - מלמד לעשות סעודה לאחר התענית לקהל ובעיקר זקנים ועניים.

חכם יעקב נחמני - מלמד אף מי שיכול לעסוק בתורה יחידי, ישב ללמוד בין הרבים.

חכם יצחק אקשוטי - מלמד נר התמיד - כתית בגלות ומאור לגאולת עולם.

חכם יעקב פיתוסי - מפרש שמידת החסד היא הצדקה שטובה לה' ולבריות.

חכם יצחק מולכו - מלמד שעושה הנאה לדובר, במה ששומע לו.

חכם יעקב הכהן - מלמד שהמפרנס אביו ואימו, נקראת צדקה, והקב"ה מעשירו.

חכם יוסף נחמולי - מלמד שאף שפטור ממסי המלך חייב בהוצאות שיצטרכו הציבור.

חכם יחזקאל עזרא - שאין ליטול ספרים של חברו בבית הכנסת

חכם יעקב הכהן טראב - מלמד שלא יקרר אותך היצר בדרך הצדקה, ויזנב בך הנחלשים.

חכם יוסף צרפתי - מלמד דיינו, שקנינו האחדות אפילו לא נתן לנו את התורה.

חכם יוסף קאפח - מלמד שכשהעלייה לארץ ישראל טבעית אין צורך במושג ציונות.

חכם יצחק שרים - מלמד שישים אלף פנים לתורה, שכל אחד מהם יש לו אחיזה בפן אחד.

חכם יעקב בן שבת - מזהיר שלא יהיה שום פניה רעה, בעת תיתו הצדקה.

חכם יהודה בירדוגו - מלמד מכיוון שביטלו עסקיהם לחלוק כבוד אחרון ליעקב - ניצולו.

חכם יוסף סוסו הכהן - מלמד מי שאינו במצוות כיבוד אב ואם, יבוא לטעות בשאר מצוות.

חכם יעקב חיים סופר - מפרש כפל 'נתון תיתן לו' לתת בלב טוב

חכם ישועה שמעון חיים עובדיה - משבח המדרש, שאין התורה מוגבלת לכוונה אחת גלויה.

חכם יעקב פיתוסי - מלמד שירושת הארץ ברדיפת הצדק.

חכם יחיא שטרית - מלמד שנאה בעל תשובה לברך, ועדיף מצדיק גמור.

חכם יוסף (וזיפה) הכהן יהונתן - מלמד שלא לחינם נקבע התקווה לשיר הלאומי שלנו.

חכם יוסף לוי - מלמד שמצווה בין אדם לחברו עדיפה על מצווה בין אדם למקום

חכם יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת - מלמד שאף גדול בחוכמה, הקודמים שהנהיגום היו גדולים ממנו.

חכם יוסף יצחק שלוש - מוצא רמז שגאולת ישראל בשלום, בשלמות - שאין חטא בידם.

חכם יוסף מטראני - מלמד תשובת המשקל לשופך דם, שיפרוש כפו, וישלח לאביון.

חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד להתנות בלי נדר מתן מעשר לעשות לכל דבר מצווה.

חכם יוסף קאפח - מורה שמיזוג חיובי הוא שכל עדה תראה לזולתה את האור שבה.

חכם יוסף אלפנדארי - מלמד גדולה הצדקה הנעשית ע"י רבים, שזוכה ונוטל שכר כולם.

חכם יעקב פאריינטי - מלמד יהיה אדם מוכן ומזומן באלף השישי, שכבר נתמלאה סאתם.

חכם יוסף גז - מלמד טעם התוכחה היא אהבה, שיש ביו להצילו מהנזק.

חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד שמתפללים בבתים כהן יכול למחול לרבו לקרוא במקומו.

חכם יוסף לוי - מלמד שבאיסורי שבת הניח להם, שתהא דעתם צלולה לעסוק בה

חכם יעקב ששפורטש - מלמד לרדוף ולהשיג האמת, שאם טעה, לא יבוש בטעותו.

חכם יעקב כהן גדישא - מלמד שבצדקה נעשה שותף לקב"ה בבריאת אדם

חכם יעקב ענתבי - מלמד על הנסתרות במסתרים תבכה נפשו, ועל הנגלות יבכה בגלוי.

חכם יצחק אקריש - מלמד אופן התוכחה שתהיה בדרך פיוס לומר כי אותך ראיתי צדיק.

חכם יוסף שאול אלישר - מלמד שחששו לביזיון המת, והתירו לקוברו ביום טוב שני

חכם יהודה חי גיז - מלמד 'ושבתם איש אל אחוזתו' נרמז בסופי תיבות - שלום.

חכם יעקב כאלפון - מזהיר לעשות סייג לתורה - להפסיק הלימוד כדי לדון דין יתום.

חכם יעקב חיים בן נאים - מלמד המילה של כל ישראל, ואין נופלים גם אם אבי הבן איננו.

חכם יוסף בן הרוש - מלמד שנשמות ישראל שורש אחד, ואף אם הם רשעים, יש להם חלק.

חכם יוסף שאלתיאל - מלמד שהולכים בדרך, צריך התבוננות על כל אחד ואחד בשיירה.

חכם יהודה הכהן רבין - מלמד שעלו עם נכסיהם, והביאו לשגשוגה של ירושלים

חכם יצחק מאגריסו - מלמד טעם שנכתבה מצוות מתנות עניים באמצע המועדים.

חכם יוסף כנאפו - מביא רמז שאהבת השלום שקולה כתרי"ג מצוות.

חכם יוסף פלאג'י - מלמד לדיין לריב ריב האלמנה בעצמו כאילו הוא בעל הדין.

חכם יצחק קובו - מלמד 'טוב לי תורת פיך' - לאלף תורה לאחרים

חכם יחיא בדיחי - מלמד שיצחק ראה בעשיו נשמות קדושות שיצאו ממנו.

חכם ישועה ללום - מלמד הראשונים עולים בחוכמתם, שהיו הורגים עצמם עליה.

חכם יצחק פרחי - מלמד דרך טובה לאדם - לראות בנו הנולד לו בעין יפה.

חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד שלא יהיה שונא לשום אדם בעולם, יהיה מאיזה אומה שיהיה.

פרופ' יעקב מנחם שויקה - מלמד לחזן שינמיך קולו ב'מודים אנחנו לך', שלא להפריע לקהל

חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד לא לעכב הבן מהנחת התפילין, עד שישיג לעשות סעודה.

חכם ישועה שבבו - מלמד, שמותר לחזור ולהעלות העולים, רק שיקראו עניין חדש.

חכם ישעיה עטיה - מלמד מעלת ירא שמים שעמל בתורתו, וחסרון מי שאינו ירא שמיים.

חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד 'טרם יקראו ואני אענה' לשאינו ממתין לעני שיבוא ויבקש.

חכם יעקב כהן גדישא - מלמד, שהרואה עצמו חלק, אפילו הוא ריק, מלא במצוות חברו.

חכם יונה נבון - מלמד שלא לכפות מס על הסוחרים, כשפוטרים את טובי העיר.

חכם יצחק רפאל מאייו - מלמד מצוות זכירת מעשה עמלק, שלא ישכח בלבו לימוד התורה.

חכם יעקב ענתבי - מלמד מושכהו לבית המדרש, ואפילו בשמיעת דברי תורה.

חכם יוסף בן וואליד - מורה האיסור למנוע העניים מלחזר על הפתחים.

חכם ישועה עבאדי - מלמד לבקש שיסייעו אותו מהשמיים ללמוד לשמה, שלא ישתבש בה.

חכם יצחק נסים טולידאנו - מלמד שישראל נקראים ישורון, שכולם משוררים לאל יתברך.

חכם יוסף בן נאים - מפרש הצמדות הכתובים 'בצאת ישראל' ו'מושיבי עקרת הבית':

חכם יצחק טייב - מלמד בזכות שלחמו נתן מימיו נאמנים ותורתו לא משתכחת.

חכם יוסף יצחק שלוש - מלמד כוונת המסורה, שהלומד ואינו מחדש, שוכח עיקר הדבר.

חכם יוסף מטראני - מלמד שחייב הקב"ה לפדות את ישראל מדין גאולת קרובים.

חכם יצחק קאוואליירו - מלמד שאש התורה, עשנו כעשן הכבשן, שאין לו חזקה.

חכם יוסף דאנון - מלמד מצוות אברהם לקיים הצדקה בעצמו ולא על ידי שלוחו.

חכם יוסף כנאפו - מדייק לשון הזוהר 'צדקה שהוא עושה', שהוא לבדו יודע מעשיו.

חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד שכל צדקה שייתן העשיר יש בה גמילות חסדים מזה לזה

חכם יצחק אלפייה - מתקן סדר לימוד השנה, ואם לא מבין, בעולם האמת יסבירו לו הכל.

חכם יוסף שרביט - מלמד, שהמעלים מיסים עובר בלא תגזול, שזה דין המלכות.

חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד שהתורה, כמו שניתנה היא שלמותה ויופייה, ואין להוסיף עליה.

חכם יוסף משה עדס - מלמד שכל זמן שישראל בפירוד לא יכל משה להתעלות למדרגתו

חכם יוסף ארוואץ - מלמד שמושכו לבית המדרש הופך ייצרו הרע לטוב.

חכם יעקב משה מזרחי - מלמד ברשות התורה, אישה עולה למדרגת רבנית מורה הוראה.

חכם יוסף דוד - מלמד, שניים שאין ביניהם דברי תורה, שכל אחד לומד לעצמו.

חכם יוסף מור יוסף - מלמד שבונה מקדש למעלה ולמטה, ויושביה למטה בצדקה שנותנים.

חכם יצחק חנן - מלמד שיתיירא בלימודו, ששמיים שלו, לא יחזרו לתוהו ובוהו.

חכם ישועה עטיה - מוצא שעבודה מאהבה תכלית הכל, ותוכו רצוף אהבה בציצית.

חכם יהודה אלבז - מזהיר על האחדות כדי שיזכו בה להשראת שכינה.

חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שאין עבירה מכבה תורה, ואינה מכבה מצוות המחזיקים.

חכם ידידיה מונסונייגו - מתיר לברוח לבית תפילת גויים כדי להינצל מתפיסת הנושים בו.

חכם יוסף די אבילה - מלמד שמת משה במדבר כדי שיקים דור המדבר בתחיית המתים.

חכם יהודה מועלם - מלמד שבאהבת ישראל בין שני בני אדם, משרה שכינתו ביניהם.

חכם יוסף קורח - מלמד שאין לחכמי תימן להתיר השמיטה, והסמכות לחכמי הארץ.

חכם יצחק ארגואיטי - מלמד לתת לתינוק מעט דבש על גבי טבלת אותיות הא"ב.

חכם יעקב מאיר - מלמד שגרמנו איסור הכניסה לאחינו הרוסים, הנעים ונדים.

חכם יוסף אליהו שלוש - מלמד תכלית החיים להרבות במעשים, לטובת החברה האנושית כולה.

חכם יצחק אבולעפיה - מלמד שלא יחזיק מעצמו שתורתו אומנותו, ויפסיק לימודו להתפלל.

חכם יוסף חמיץ - מלמד שפקח עיניו הספר לעלות להשתחוות בהר ה' בירושלים.

חכם יעיש קוריני - מרמז שם קדוש שעל ידי נתינת הצדקה מקרב את הגאולה.

חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד רמז אימתי יבוא תשבי - שהם יחד בשלום.

חכם יחיא צאלח - לומד מידת העניות ממצת הפסח.

חכם יוסף משה עדס - מלמד שאם עוסק בה ביום, זוכה נשמתו להבינה בשעה שישן

חכם יעקב בירדוגו - פוסק לקיים דברי העשיר, ולחייבו לזון העני, שדבר פעוט הוא לו.

חכם יוסף גבאי - מלמד רמז שמות בנות צלפחד שמחילתו שירצה חברו.

חכם יוסף חיים - מורה שהחושש ב'בל תשחית' אינו מבטל מנהג ישראל'.

הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד שרק אם מרגיש הזולת, יחוש שהוא במחיצת הקב"ה.

חכם יצחק דיין - מלמד לדחות את הברית, אם יאלצו להסיע את התינוק בשבת

חכם יעקב יצחקי - נותן טעם נוסף לתקיעת השופר - להתאוות קיבוץ נדחי ישראל.

חכם ישועה תורג'מן - מלמד שרואה ירידתו בחשק התורה, בכוח תפילתו, זוכה לעלייה גדולה

חכם יהודה הכהן מסלתון טראב - מלמד שהטוב שניתן לאדם כדי לצרף לו העניים, ולא יוותר לבדו.

חכם יהודה בריאל - מלמד לבלום עצמו בשעת מריבה, ולא יתחלל שם ה' בין ההמון.

חכם יעקב דוויק הכהן - מלמד לתת צדקה לעני, אף אם גופו שלם, שדעתו חסרה.

חכם ישראל זאב הלוי הורביץ - מלמד אם יבקשו תורה רק מדומה למלאך ה', תורה מה יהא עליה.

חכם יהודה אבן דנאן - מלמד שהעשיר כמשפך - שופכים לו כדי שיריק לכלים ריקים.

חכם יחיא קורח - מלמד שאברהם לא קנה לו מקום בארץ שלא היה מקטני אמונה.

חכם יוסף דאנון - מלמד ביאתו במלאות ימי טהרה, בין איש ובין אישה.

חכם יוסף בן ג'וייא - מלמד שהחובל בבהמה חיה ועוף חייב משום נטילת נשמה.

חכם ישראל זיתון - מלמד להימנע מלהזמין בני אדם לסעודה שעושים על כיסא אליהו.

חכם ישועה הלוי - מלמד עשר תעשר - לעשות שמחת התורה דבר השווה לכל נפש.

חכם יאשיהו פינטו - מלמד להתקין עצמם לגאולה להיאסף להיות באחדות גמורה.

חכם יעקב כולי - מלמד שהשתוקק לדור בארץ ישראל, שהדרים שם בעלי אומנות.

חכם ינון חורי - מלמד לא תתעב החוטא כי אף על פי שחטא ישראל הוא

חכם יעקב כהן יונתן - מפרש אשת חיל שהתורה רחוקה מחכם המחשיב עצמו כפנינים.

חכם יהודה שטרית - מלמד שאפילו יחיד, אינו מתפלל רק על עצמו, אלא על כללות ישראל.

חכם יוסף משה שטרית - מלמד אביא לכם ראשון בזכות התאחדות כל ישראל בכל חלקיו

חכם ישעיה יוסף פונטרימולי - מבאר שהמלמד נעשה צינור לקבל שפע תלמידיו וחלקם מסיני.

חכם יוסף רפאל עוזיאל - מלמד שקול יהודה קול תורה, במהרה אל עמו יבוא משיח צדקנו.

חכם יוסף חוסה פאור הלוי - מלמד חוכמה שחנן ה' היא חוכמה שמניבה שלום.

חכם יעקב סוכרי - מביא למוד תורה ומצוות, אין די בהם עד שיהיה שלום ואהבה.

חכם יצחק בכר דוד - מלמד שמלמד תורה לבני עמי הארץ, גורם לאהבה למקום עלינו.

חכם יוסף נסים בורלא - פוסק שיחזרו לבית הכנסת, ויכפו יצרם שלא לעשות מחלוקת.

חכם יהודה אריה ליאון ביבאס - מלמד ליישב היטב דעת רש"י, שיהיה עולה עם רמב"ן ורמב"ם.

חכם יעקב אלפנדארי - בספק האם כופים על המוכר לאחד, ואינו רוצה למכור לשני.

חכם יוסף חיים שרים - מלמד להקדיש השבת בלימוד, ולפחות יבוא לשמוע דרוש.

חכם יעקב פינצי - מלמד עיקר הלימוד הוא לידע מה חובתו בעבודת בוראו ויעשנה.

חכם יצחק לופיס - מלמד שמבקשים רחמים על הפושעים המצרים להם.

חכם יחזקאל עזרא הלוי - מלמד שכל מה שהחושך הולך ומתווסף, האור הולך ומתחזק.

חכם יוסף קובו - מלמד שבוכים הצדיקים על בניהם, מועיל להעלותם מדינה של גיהנם.

חכם יוסף בוכריץ - מלמד שיתקבצו גם הנאבדים מן הדת, כל עוד בו לב יהודי.

חכם יעקב מאיר - מלמד כי קיום בחיים הוא דווקא ע"י התדבקות איש ברעהו.

חכם יהודה אלקלעי - מורה למנות זקנים, שיעמידו קיבוץ הגלויות, וישוו המנהגים.

חכם יעקב כולי - מלמד המצווה לטאטא ולנקות ביתו של החולה, שהוא חסד גדול.

חכם יעקב מוצפי - מלמד שהלוחות שלובי זרוע, והעיקר שיהיה לו יראת שמיים

חכם יעקב כהן יונתן - מלמד שמלך המשיח יבוא כשהתאספו יחד שבטי ישראל.

חכם יצחק קארדוזו - מלמד שבהשפלה הגדולה גבורתו ושכינתו עם בניו

חכם יוסף גטנו - מלמד דבר אסתר שאם אין אמת אין שלום, וממילא אין שמחה.

חכם יעקב חיים - מלמד שלא ידחה האורח, שמא יטרידו מלימוד התורה.

חכם יעקב מאיר עבאדי - למד ואקחה פת לחם, שמה שהוא נתן הוא לוקח לעצמו זכויות.

חכם יוסף חוסה פאור הלוי - מלמד ברוך שעשני חוליה בשרשרת חכמי הספרדים.

חכם יהודה ליאון אשכנזי - מלמד המוסר אצל אומות העולם, שהוא הקדמה לקדושה.

חכם יעקב צהלון - שיוכיח העם בכבוד ולא יקנטר ויבזה

חכם יעקב סוכרי - רומז בני הגולה לטעת כרם בישראל, אז תבוא השכינה ותתחבר.

חכם יצחק אברהמי - מלמד שזוכים כולם לתחייה ע"י שמהנים תלמידי חכמים מנכסיהם.

חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד להחזיק טובה לתימנים, לפי שהם הגרעין של קיבוץ גלויות.

חכם יהודה דיואן - מלמד להרחיק המניין מישראל כי אינם נפרדים זה מזה

חכם יהודה נג'אר - מלמד במקום יראה לא תכנס אהבה וכלפי מעלה צרכים שניהם.

חכם ישראל קושטא - מלמד להתבונן במעמקי מחשבתו על כל ענייני לימודיו.

חכם יצחק סויסה - מלמד תורה תחת חבורה, להיות בו ענווה יותר מבני האדם.

חכם יום טוב אלגאזי - מלמד זכותה של אשת חיל, שאינה מצווה ועושה בתורת חסד.

חכם יוסף אלקלעי - מלמד שזכות ברית המילה מגינה ומצילה בעליה במלחמה.

חכם יוסף חיים חזני - מביא סימן 'אם בחוקותי תלכו' שילכו הילדים בדרך הוריהם.

חכם יוסף אמאדו - מלמד שנחסרה אות אחת ע"י הנפטר, והרי היא כספר תורה פסול

חכם יוסף אירגאס - מלמד לעשות הטוב והישר גם באשר לא ציווך.

חכם יחיאל חיים ויטרבו - מלמד צעקת הרועים נגד עשירי עם, הממלאים בתיהם כסף.

חכם יהודה בן עטר - מבאר כוח המלמד לבטל הגזירה על בן עם הארץ להיות כאביו.

חכם יאיר חפוטא - מלמד שהיה מברך הבאים אליו, אף שלא הבין טעמו של דבר.

חכם יעקב מלמד כהן - מלמד שהקהל עומד על רגליו ומכריז: ברוך הבא בשם ה'

חכם יעקב הרופא - מלמד שאינה מקודשת, במה שבעוניה פשטה ידה לקבל מעות.

חכם ישעיה הדיין - מלמד שאין דומה השותה מבור מבאר, ממעיין או מפלגי מים.

חכם יעקב צהלון - מלמד שרופא לא יקבל שכר מעניים וקרובים ואוהבים כאחים

חכם יוסף אזוביב - מלמד כלל גדול בתורה, שאוהב הוא לכל ישראל כנפשו.

חכם יהושע מאמאן - מלמד שהבטחתו לאברהם מתקיימת בכל הגלויות.

חכם ישראל משה חזן - מודיע כי חכמי הנוצרים בזמנו אוהבי החכמה והמדע.

חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.

חכם ישראל בנבנישתי - מלמד שמורה שמקבל התורה מאהבה, כשמלמד בנו בטהרה.

חכם יעקב ש' קצין - מלמד שהשירה היא יסוד קדושה וסגולת הנבואה.

חכם יוסף אוחיון - מבאר שלא לבזות גויים בפני הגר, שכוונתו לשם שמיים.

חכם יצחק נוניש בילמונטי - מלמד שמתוך שבאו אליו ע"י ייסורים, יהיה זהיר בשמירתן

חכם ידידיה שמואל טאריקה - מלמד שדומים לבוראם, קרובים זה לזה באהבה ובאחווה.

חכם יוסף ענתבי - מלמד 'ונפשי כעפר לכל', שגס הרוח גוזל העפר שנברא ממנו האדם.

חכם יעקב ברוך הכהן טראב - מלמד לצאת מן הענן, להכניס את אלה שפלט אותם הענן.

חכם יעקב טולידאנו - מלמד אות שיהיו ישראל זכאים עד סוף כל הדורות.

חכם יצחק הצרפתי - מלמד שלרבו יש רק חלק מן התורה וצריך ללמוד מרביים הרבה.

חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד בזכות השכינה הפירות היו גדולים ומתוקים ונהפכים לזהב.

חכם יצחק חזקיה למפרונטי - מלמד לקבוע עיתים לתורה, לפי שהאדם צריך להתעסק בדרך ארץ.

חכם יצחק בוחניק - מלמד שהדורש על הנפטרים הוא בחינת מוכיח, סנגור, ורופא.

חכם יעקב אלמליח - מלמד שנולד לו ילד קורא בתורה ועושה סעודת יום טוב לקהל.

חכם יצחק אליהו לניאדו - מלמד שבא מלאך לעובר ומלמדו וכל טוב אדוניו בידו.

חכם ישראל נג'ארה - מלמד לראש הקהילה לשבת פתח בית כנסת, לקום בפני כל הנכנס.

חכם יהודה קיסוס - מלמד שמצוות הצדקה צריכה תכנון והתייעצות יותר משאר מצוות

חכם יוסף משאש - מפרש עוני של תלמיד חכם גורם לבניו, שלא יהיו תלמידי חכמים.

חכם יוסף מונטקיו - מלמד שעל ידי נתינת התורה בחלקנו מסתלק יצר הרע.

חכם יעיש קריספין - מלמד שעל ידי האחדות והערבות מעלה עליו הכתוב כאילו קיים.

חכם יהושע משה מרדכי קריספין - מלמד שלא די שהבטיח יוסף שיכלכל את אחיו, אלא שפייסם בדברים

חכם יעקב אמאדו - מלמד שהטורח להביא טרף לביתו ולקרוביו, עושה צדקה בכל עת.

חכם יעקב ש' קצין - מלמד אף שקבע עיתים לתורה, אינו נפטר אם היה פנוי לזמן ידוע.

חכם יוסף בירדוגו - מתיר לבנות בית כנסת חדש של באי קהילת דבדו בפאס.

חכם יעקב שאול אלישר - מפרש שהשלום הוא תנאי להשראת השכינה ולבניית המקדש.

חכם יוסף ענתבי - מלמד שאינו יכול לקיים את התורה, בהיות האדם לבדו.

חכם יעקב רקח - מלמד שתורת ה' חסד ואמת, ודי שמדבר אמת, שיקיים התורה.

חכם יוסף מרדכי סיבוני - מלמד שכל הבריאה כולה בית מדרש, ומה גדול ונפלא בית מדרש זה.

חכם יוסף גרג'י - מלמד מעלת לימוד הרבים יחדיו בבית הכנסת לבאר סודות התורה.

חכם יצחק חסון - מלמד לעשר, שלא יהיה מוכרח ליתן חלק מתורתו להתפרנס.

חכם יצחק ענתבי - מלמד שמקבל שכרו, אף אם אינו יכול לגמור כל תלמודו.

חכם ידידיה טולידאנו - מלמד שלא הניח בתיהם ברעב, שאחד אינו יכול להנהיג עשרה.

חכם יצחק מג'לד - מביא רמז נמלה עם מזונה - שעל ידי השתדלות לומד תורה.

חכם יצחק מולכו - מלמד שאם אין בנו מוצלח בתורה, מצווה ללמדו אומנות.

חכם יצחק חזן - מלמד כל עוד לא טעם ממנה, אינו מתאווה אליה.

חכם יחיא הכהן - מלמד לבער מן העולם שנאת חינם, ולתקנה בתשובת המשקל.

חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד החובה שלא לפגוע בממלכות המקיימות אותנו

חכם יוסף משאש - מורה שיש חיוב ללוות מת גוי, אף לפחותים שבהם.

חכם יעקב אביחצירא - רומז המדרש הנעלם, שיום המילה הווי מחילת עוון לנמצאים שם.

חכם יוסף נחמיאש - מבאר 'לא תרצח' על מורה הקופץ פיו ועל שאינו מורה ופתח פיו.

חכם יוסף פינטו - מלמד לגיבור לתמוך בחלוש, טרם ייפול ארצה, ויתלכלך מהטיט.

חכם יצחק בוכ'בזה - מלמד לנגח בפלפולו וללמוד פשטי התורה ולחזור עליהם תמיד.

חכם יעקב חי זריהן - מלמד שלא לעיין ולבדוק אחר העני אם ראוי לקבל לפי המשפט.

חכם יוסף חיים ילוז - מספר על ימיו הראשונים של אביו כעולה חדש בעיר טבריה.

חכם יחיא עומיסי - מלמד לפשפש בחדרי ליבו, אולי הוא הכריע העולם לכף חובה.

חכם יחיא משה עבודי - מלמד שמותר להחניף לאשתו לרבו ולתלמידו, שלא תאבד דרך.

חכם יהודה לייב דון יחיא - בשבח מידת החסד של עם ישראל

חכם ישראל יעקב חגיז - מלמד שיעשה ככל אשר יוכל אם יש בו כוח לעשות חיל בלימודו.

חכם יצחק אלימלך - מלמד שמתן של צדיקים מתוקן לעתיד לבוא; שיתן ה' לצדיקים שנפטרו בצעירותם, שכר גם על המצוות שהיו מקיימים אלו האריכו ימים.

חכם יוחנן הכהן - מלמד שלא יצא ידי חובתו עד שיבקש אהבת העני והאביון.

חכם יצחק אבן דנאן - נותן סימן לקורא שניים מקרא ואחד תרגום, שנקרא 'אדם'.

חכם יוסף אלנקאווה - מלמד שיש קשר גדול וחזק בין המוסר האנושי, ובין יראת ה'

חכם יצחק אקשוטי - מלמד מעלת תורת דוד, שהיה מקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו.

חכם ישעיהו מרדכי באסאן - מלמד שזכה הדור לאור קבלת האר"י כי בא עת לחננה.

חכם יעקב חורי - מלמד בכלל ביקור חולים, לדאוג לפרנסת בני ביתם.

חכם יצחק עמדי - מלמד שבכל המקומות, בהם שהו בני ישראל, גדלו אדירי תורה.

חכם יוסף ברבי - מלמד מעלת אוהבי התורה, שאינם תלמידי חכמים.

חכם יהודה ליאון סיד - מלמד שלא יהיה הספדו כמנהג הנשים והנערים, שבוכים על העבר.

חכם יוסף גנאסיא - מלמד שבזמן הזה כמעט נשכח התנ"ך, והקיצור נחמד לכל.

חכם יצחק ניסים - דוחה כל גזענות ומדבר על סובלנות בין דתית

חכם יוסף צרפתי - מלמד מעלתה שארץ ישראל בהר, ואין שולט בה העיפוש.

חכם יצחק אלבעלי - מלמד שידעו מה אירע להמן, ויראו מלעשות דבר כזה

חכם יצחק ניסים אבן ג'אמיל - מלמד שלא ימצא מי שיזכה בה לבדו, ולא יניח חלק חברו

חכם יעקב משה טולדאנו - מבאר ההסכמה בעיר פאס, לתת אך סכום נקוב לשליחי דרבנן.

חכם יוסף שלמה דלמדיגו - מלמד שלא לרצון להרבות הדיבור, שלא שקט יין הרתיחה.

חכם יוסף יהודה דנא - מלמד שבכבוד הורים מוכיח, שאין עוד מלבדו.

חכם יוחנן הכהן - מלמד שמידת הענווה וצרת העניים נוגעים אל לב החכמים.

חכם יעקב נחמני - מפרש שהקב"ה ילמד תורה לישראל, לא תהיה עוד מחלוקת.

חכם יצחק אקשוטי - מלמד שבא לידיו עסק, בא להשיג גבול חברו, ומרחיק מעצמו השלום.

חכם יעקב פיתוסי - כל ישראל זכו לקבלת התורה גם שומרי מצוות וגם שאינם.

חכם יחיא שטרית - מלמד משהרהר ליתן, הקב"ה נותן לו מה ליתן.

חכם יצחק מולכו - מלמד לקיים 'כתבו לכם את השירה' בקניית ספרי מוסר.

חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין ללכת לשבר ייצרו אלא אם גדול בתורה ובמעלה.

חכם יוסף קורקוס - מלמד שמעולם לא ראית יהודי מסכן מתהלך ברחובות קוראסאו

חכם יצחק גויטע - מביא ראיה , שישר עדיף מצדיק.

חכם יוסף נחמולי - מלמד שעדיף שליח ציבור תלמיד חכם אלמן על שליח ציבור נשוי.

חכם יחזקאל עזרא - מלמד שאסור לבזות את חברו אפילו ייתן לו כל ממון שבעולם.

חכם יוסף צרפתי - מלמד שנפרד לב האחים, אין ברכת אביהם יכולה לחול עליהם.

חכם יוסף קאפח - משיב ששקול לימוד המלאכה כלימוד התורה.

חכם יעקב פאריינטי - מלמד שמורה על האחדות, שנעשו דין אישה עם בעלה.

חכם יצחק שרים - מלמד שאפילו לעשו שונאו, אם יעשה שלום יאהבהו.

חכם יוסף סוסו הכהן - מלמד שיד הנותן תהא תחת יד המקבל כירך מכוסה תחת הבגד.

חכם יעקב חיים סופר - מדבר שכל שבט עולה תפילתו דרך שער המיוחד לו

חכם יעקב פיתוסי - מלמד, שהעני בשר מבשרך, ולא תתמה מה לך ולצרה הזאת?!

חכם יוסף (וזיפה) הכהן יהונתן - מלמד ייסוד אמונת ה', שכל בני האדם שווים לפניו.

חכם יוסף לוי - מלמד מעלת הנותן צדקה מתוך הדחק, שמקדש השם ברבים

חכם יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת - מלמד שלא ניתנה תורה על דעת האוסר את המותר, ומתיר את האסור.

חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש 'לחמך על פני המים', שימצאנה, דווקא אם הוא עניו ושפל.

חכם יוסף מטראני - מלמד שמפני ברית אהבה יפנה מעסקי הלימוד להשיב שאלותיו.

חכם יהושע מזרחי - מלמד שכל זמן שהאדם בתוך הכלל - מתחזק ע"י הכלל.

חכם יוסף קאפח - מספר מנהגם בערב שבת לדפוק על הדלתות וקוראים 'מצוה'

חכם יוסף אלפנדארי - מלמד זכות הריקנים שבישראל, שמחזיקים בלימוד התינוקות.

חכם יעקב פאריינטי - מלמד אהבת רען כי הוא עצמו, ובזה מתייחד שם הוי"ה ברוך הוא.

חכם יוסף פלאג'י - מלמד מי שאין בדברי תורתו חן בעיני שומעם, נוח לו שלא לאומרם.

חכם יצחק צאלח מכמל - מלמד שלא ירפה ממלאכתו לפרנסה, שזה גם כן נחשב קדושה.

חכם יוסף גז - מלמד שלימות הנפש, במה שהוא מרגיש במתיקות התורה.

חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד שניכר שקדושת הארץ נתמעטה בזה שאוכל בה פת חריבה.

חכם יעקב ששפורטש - מלמד זכות על האנוס, שעבר ולא נהרג, שלא נתכוון בלבו.

חכם יעקב כהן גדישא - מורה שלימוד תורה צריך שיהיה כמו האש, שאינו דולק יחידי.

חכם יעקב ענתבי - מלמד להשתדל להרבות בצדקה, ש'ענייה סוערה' מרוב המחלקות.

חכם יצחק עטיה - מלמד שאינו דומה הלומד וגומל חסדים ללומד תורה בלבד.

חכם יצחק אקריש - מלמד שבח מלכי החסד, המסייעים כל איש להיות שומר דתו.

חכם יעקב חיים בן נאים - מלמד שיעור המתנות, שיקנה ג' ביצים, ולא יוצא בפרוטה.

חכם ישעיה חדאד - מלמד טעם מאכלי חלב בשבועות, כנגד מה שנתן אברהם למלאכים

חכם יצחק מאגריסו - מלמד שבהר סיני, קיבל החכם סודות התורה ללמדם לבני דורו.

חכם יוסף כנאפו - מביא רמז שהצדקה מקרבת תשועת עמי ישראל.

חכם יצחק לומברוזו - מלמד מה לי ישראל מה לי גוי, שצער בע"ח מדאורייתא

חכם יחיא בדיחי - מלמד שישתלם הפרט גם הכלל ישתלם, ויהיו הכל חיבור אחד.

חכם יהודה בנבנישתי - מלמד שאינו מכפר בינו לבין קונו, אם אינו שב מבינו לבין חברו.

חכם יצחק אלפייה - מתקן תענית הדיבור ביום אש חודש שבט, ברוב עם והדרת מלך.

חכם יצחק פרחי - מלמד שכל אחד קיבל חלקו מסיני, אך לא ידע היכן חלקו נתון.

חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד שייתן אל ליבו כי בכל יום נעשה גאולה, בכל יום ובכל רגע.

פרופ' יעקב מנחם שויקה - מלמד שמגיע לגיל חינוך, קונה לו אביו טלית ממשי

חכם יוסף הכהן - מלמד אף שאכזרי על בנו למולו, אינם בועטים, ואדרבא מלים בשמחה.

חכם יצחק שמואל רג'יו - מלמד לא לאבד זמנו בפירושים ובמשא ומתן של גמרא.

חכם ישועה ששון - מלמד לפותח פיו בתורה ובחוכמה, שלא ידבר לשון הרע.

חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד כלל ישראל הם ספר תורה כשרה, ואין למחוק אות אחת.

חכם יונה נבון - מלמד בדבר מחלוקת כותב להלכה ולא למעשה, דרך משא ומתן.

חכם יוסף דוד - מלמד טעם שאין ישראל נגאלים עד שיהיו כולם בלב אחד.

חכם יוסף מור יוסף - מלמד ואמת הדבקים בה' א-לוהיכם, להשלים רמ"ח בקריאת שמע.

חכם יצחק נסים טולידאנו - מלמד להוכיח תלמיד חכם, שכל זמן שהוא מזקין דעתו מיושבת.

חכם ישועה עטיה - מלמד לקחת כולם יחד, שאם חסר אחד מהם לא יברך על השאר.

חכם יוסף בן נאים - משיב בדין כוהנים, העוברים בדרך חדשה, שהייתה מקודם בית החיים, ולא פינו אותה כראוי:

חכם יצחק טייב - מלמד אף שבורא מלאכים שלו מהמצוות שעושה, מלאך ה' שומרו.

חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש חיוב לימודה, אפילו הוא עושה מלאכה וטרוד בפרנסתו.

חכם יוסף מטראני - מלמד אל תקרי מאורסה, שנתקדשה ע"י שליח.

חכם יצחק קאוואליירו - מלמד ערך המנהג שבליל הסדר יש להישאר ערים כל הלילה ולא.

חכם יוסף די אבילה - מלמד שלא דרשה, אלא שיתחיל המלאכה, והיא גומרת לו מלאכתו.

חכם יעקב כאלפון - מפרש שהזורע צדקה זוכה לאמיתה של תורה.

חכם יהודה פתיה - מפרש שחכמים יחפשו התיקון, לטרוח עם הרע להחזירו למוטב.

חכם יוסף קורח - משורר יום נקבצו צאן הנפוצות, יום יום הוא יוסף כוסף לכל זאת.

חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד שהדל עומד על הדלת, כך קרוב בדופקו על שערי שמיים

חכם יוסף אליהו שלוש - מלמד התקרבות אל שכנינו היא חובה ראשונה של ילידי המקום.

חכם יצחק אבולעפיה - מלמד חיבתו של הקב"ה, שטרם מכה - ציץ רפואה פרח.

חכם יחזקאל חיים כהן - מלמד ערך אהבת ישראל ואחדותם וכן קבלת התורה בשמחה.

חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד תכלית המבוקש בתורה להיות רחום ואוהב את הבריות.

חכם יחיא צאלח - מורה לתת לכולם מזיגה יפה, וכל אחד ישתה כמידתו.

חכם יורם מיכאל אברג'יל - מלמד לפתוח כל מעשיו בברכה ופירושה עשיית טוב וחסד עם הזולת.

חכם יוסף משה עדס - מלמד 'למחר יהיה האות' - שתצטרף האות ו', שהיא גאולה שלימה

חכם יעקב משה מזרחי - מלמד שעשירותם מקשיחה את ליבם להתרחק מאחיהם העניים.

חכם יוסף חיים - מורה לברך שהחיינו גם בבגד ישן, ובלבד ששמח בו.

הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד הצורך בקשר אמיתי, שמביא לשוויון בין העוזר לנעזר.

חכם יעקב יצחקי - מלמד בכפרות לחלק הממון לעניים ובני המעיים לעופות השמיים.

חכם יוסף מור יוסף - מלמד בשל שנאת חינם נמכרתם, וכשתכלה פרוטה מן הכיס תגאלו.

חכם ישועה עטיה - מפרש שפתח כל דבר לרחם על כל בני ישראל.

חכם יוסף די אבילה - מלמד שאפילו בהיותו בדרך הוא עוסק בתורה.

חכם יהודה לייב הכהן מימון - מלמד קורח רוח מבנינו הנדחים, הנכנסים בצרתם של הציבור.

חכם ישראל יעקב אלגאזי - משורר בהקדמתו, מה רבה אהבתו, שם אתה מוצא ענוותנותו.

חכם יוסף דאנון - מלמד לקבוע עיתים כפי יכולתו, כל אחד מה שהוא יודע.

חכם יעקב מאיר - מלמד תושבי הארץ לבוא לעזרת אחיהם, הנמלטים מערי בוכארה.

חכם יהודה אלקלעי - מדבר בשבח האחדות

חכם ישראל זיתון - מלמד שיהיה מן הנעלבים, אך לא יחוש לדברי העולבים.

חכם יוסף חמיץ - מלמד המעשה הוא העיקר, אבל כי ידע שמי הוא העיקר למעשה.

חכם יעיש קוריני - מלמד 'ביום שמחתכם' להקדים חלקו להזמין העניים על שולחנו.

חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד שפיוסו חשוב מעסק התורה, ואי אפשר לו ע"י אחר.

חכם יצחק חי טייב - מלמד 'ודברת בם ולא בתפילה', מפסיק לימודו לקריאת שמע.

חכם יוסף גבאי - מלמד שמחת החכמים בלימוד, וגיל הקובעים עיתים לתורה.

חכם יוסף חיים - מורה לנדיבים, למנות מי בתחילתו היה עני, כממונה על צדקתם.

חכם יצחק דיין - מלמד שימנע מלעשן במקום שמזיק לאחרים, אפילו בבית שלו עצמו

חכם יעקב יצחקי - מביא נוסח המחילה לכל ישראל, שאומרים קודם יום הכיפורים.

חכם יהודה הכהן מסלתון טראב - מלמד לבאים לערים הגדולות, שממנים רב מיוחד לכל קהילה.

חכם יוסף נסים בורלא - מוכיח אחינו הספרדים, שאינם מחזיקים ביד לומדיה.

חכם יוסף חיים שרים - מלמד, שבח הריקנים שמחבבים שלוחי ארץ ישראל, ודי בזה.

חכם יעקב פינצי - מלמד שלא יצא במה שכבר גמל עימו חסד, אלא ברבים עד אין חקר.

חכם יוסף צוברי - משורר איך היו מתקיימים לימודי התורה ברוב עם ובחבורה.

חכם יוסף קובו - מלמד שהולך ברגליו בארץ מתכפר לו, ומיתת יעקב, שהפסיק הליכתו.

חכם יוסף קורח - מלמד שבח מוכר עראק, שהיה מריק הקופה לדבר מצווה בלי לשאול.

חכם יצחק ארגואיטי - מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד

חכם יאשיהו פינטו - מלמד שכל היודע ללמד סנגוריה על בניו, יבוא וילמד עליהם.

חכם יעקב כולי - מלמד שעולים לתורה מתנדבים למצוות ביקור חולים.

חכם יעקב כהן יונתן - מלמד שעל ידי השלום עושים סייג לתורה.

חכם יצחק חורי - מלמד שבהקהל אחד בלא מחלוקת כאילו קיימו כל התרי"ג.

חכם יהודה שטרית - ישראל' מלמד הגשמת חלום יוסף, שהגיע נשיא מצרים, תשתחוינה לאלומתי.

חכם יצחק קארדוזו - מלמד שתיקנו התפילות שיהיו שוות לכל למלומדים ולבורים

חכם יוסף משה שטרית - מלמד להחזיר לדור הזה את האמונה בטוב שבאדם

חכם ישראל בנימין באסאן - מלמד שהתחלת מיתוק הדינים ביום ל"ג נעשה בתחילת הלילה.

חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שמדבר לשון הרע, טורפים לו כל מצוותיו בפניו.

חכם יוסף רובין אלקבלה - מלמד לאזור חיל בעשיית הצדקה להיות שמח וטוב לב.

חכם יוסף חוסה פאור הלוי - מלמד מתחת לשוני התרבותי, מתעטפים ערכים משותפים.

חכם יהודה צדקה - מבאר מילת 'כמוך' - שיאהבו בזה שהוא דומה לו, ולא צריך לו.

חכם יהודה אריה ממודנה - מלמד אין בידו למחות ביד חברו מלהתפלל בבית כנסת שעה בביתו.

חכם יעקב סוכרי - מלמד שהלומד ואינו מקיים מה שלומד לא עשה כלום.

חכם יצחק בכר דוד - מלמד שנתמנו מאת כל הקהל, מעשיהם קיימים על כל הקהל.

חכם יצחק נבון - מלמד לקבל הסכמת גדולי המורים, שתהיה הלכה למעשה.

חכם יוסף חיים שרים - מלמד משנחרב הבית, מוכרחים השלוחים לקבץ מעט מן המעט.

חכם יעקב פינצי - מלמד הטעות שנותן לחכם נדבה לפי מה שמעריך גודל חוכמתו.

חכם יצחק לופיס - מלמד שאין קיום לעולם בלתי התורה, ואין לה קיום אלא בישראל.

חכם יחזקאל עזרא הלוי - מלמד שיסתיר מעשיו הטובים, במה שאין זכות הרבים תלוי בו.

חכם יעקב יוסף - מלמד שאין תלמיד חכם בתעודה, אלא שיודע הלכה בכל מקום.

חכם יוסף בוכריץ - מלמד להתחזק בשלושה דברים וכאילו קיימנו כל התרי"ג.

חכם יוסף חיים חזני - מזהיר ממצווה לשם יוהרה וגאווה שהיא נשיאת שם ה' לשווא.

חכם יהודה אלקלעי - מפרש 'משיח בן יוסף' להמציא פרנסה לישראל הדרים בארץ

חכם יעקב מוצפי - מלמד מעלת המתאפק להיות בשלום עם המכעיסים אותו

חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד שתהיה הרבה כוונה, שתיקה ומסירות בתפילתנו.

חכם יעקב מלמד כהן - מלמד אף שמחרפים אותו, שוקד גם בלילות, מאהבתו אותה

חכם יוסף גטנו - מלמד שיכול ואינו לומד, הקב"ה בוכה על חידושיו שלא נאמרו.

חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שמשנה את הרגלו, מוכיח שאין מעשיו מצוות אנשים מלומדה.

חכם יהודה ליאון אשכנזי - מלמד 'ואהבת לרעך' על הרע הקרוב, שקל יותר לאהוב מרחוק.

חכם יעקב צהלון - מלמד לשבח הנפטר במה שעשה, ולא יותר ממה שעשה

חכם יצחק אברהמי - מלמד שהודיעם שבכל צרתם, לא עזב אותם, ועדיין חביבותו עליהם.

חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד ששבט יהודה מקבלים פני כל אדם בשמחה.

חכם ישראל משה חזן - מתיר המוסיקה אשר מנגנים בבית תפילתם של אומות העולם.

חכם יהודה דיואן - מלמד שבחיסרון גמילות חסדים - מלחמה בעולם

חכם יהודה נג'אר - מלמד סגולת השראת השכינה, שהנשמה מרגשת ונכנעת.

חכם ישראל קושטא - מלמד מעשה בכומר שהיה מחסידי אומות העולם.

חכם יצחק סויסה - מלמד שלא יעשו הפיוטים עיקר, להתפלל במרוצה ובדילוג אותיות.

חכם יוסף אלקלעי - מלמד שלא יהא הפרש ביניכם בעניין הלבוש, ולא יתבייש.

חכם יוסף חיים חזני - מורה חסד של שקר על מזמין אורחים, כמלווה על מנת להחזיר.

חכם יוסף אמאדו - מלמד להזהיר העשיר להיות כמאור הגדול להאיר בכל יום לעולם

חכם יהודה עייאש - מפרש שבתורה כמו בעשיית חסד, יחמיר על עצמו, ולא באחרים.

חכם יוסף אירגאס - מלמד לחשב ביטול מצווה כנגד הפסד השלום ושב ואל תעשה.

חכם יצחק בן וואליד - מורה שאין לערער על האומר תיקון הטל והגשם בחזרת המוסף.

חכם יהושע רפאל בנבנישתי - מלמד השתוקקות להיקבר בארץ ישראל לעניין תחיית המתים.

חכם יעקב טולידאנו - מלמד נס המצוות שבהם, שאין אש גיהנם שולטת בפושעי ישראל.

חכם ידידיה טולידאנו - מלמד לתת צדקה עבור יום כיפורים לבטל מלאכתו בעצם היום.

חכם יחייא שניאור - מלמד לתת צדקה לעני, ויחשוב שזו הלוואה כדי לא לבייש העני.

חכם יהודה בן עטר - מפרש שהעשיר והעני אחים, ושניהם שווים באותו ממון.

חכם יעקב מלמד כהן - מלמד שאין לי חסד שאבטח בו כי אם בחסדך

חכם יעקב אָבֶּנדָנָה (אבן דאנה) - מלמד הדרך הממוצעת במידותיו, בצדק וברשע בזמן הראוי.

חכם ישעיה הדיין - מזהיר בכבוד החבר, שזה כלל לקיים את התורה כולה.

חכם יהודה קיסוס - מלמד מעשה בשלום בית, ובדק מזוזת ביתם

חכם יוסף מונטקיו - מלמד תקנת הרגיל להישבע, לתת בכל שבועה סכום שקצב לצדקה.

חכם יעיש קריספין - מלמד שעני בתורה, וקשה הבנה, סופו שישפיע עליו חכמה.

חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.

חכם יעקב ש' קצין - מלמד שתהיה מידת הצדיק כפרה להם כמקיז דם בזרועו.

חכם יצחק אביחצירא - משתתף בשמחה לחדש הסמיכה במי שעיני כל ישראל עליהם.

חכם יוסף ענתבי - מלמד שייתן מעדנים, וייתנו גם אחרים, ואינו יודע למי נתן וממי לקח.

חכם יעקב ברוך הכהן טראב - מלמד אף על פי שמתבטל מתורה, מחויב להשתדל למען הזולת.

חכם יוסף בן יוסף - מלמד ליישב פתח האוהל לפרנס העוברים והשבים.

חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד אפילו שחטא, לא ייכרת לעד לעולם, וישראל הוא.

חכם יוסף גרג'י - מלמד שבחה של ירושלים שהיא ממש בית כנסת של כל העולם.

חכם יצחק חסון - מלמד שנותן שלום בארץ, מגלה דעתו, שאוהבנו אהבה עזה.

חכם יעקב אלמליח - מזהיר על הגדולה מחמת שמו הטוב, ולא שזכה בה מחמת עושרו.

חכם יוסף שרביט - מלמד להיות ענוותן לשמוע בקול הוריו ומוריו ואין במה להתבייש.

חכם ישראל נג'ארה - מלמד שנתנה במקום שמם, שאינה לתיקון הישוב כי אם לתיקון הנפש.

חכם יוסף משאש - מספר על ההתעוררות לעלייה, ומה שגדר בעדם מלעלות.

חכם יוסף מונטקיו - מלמד הנהגת כבוד בחברו, שלומד ממנו מבלי שילמדו.

חכם יוסף בירדוגו - משיב שאין ראוי למנוע בעלי חוב לקיים מצוות העלייה לארץ.

חכם יוסף חיים ילוז - מפרש 'שומרי משפט' לשון רבים ו'עושה צדקה' לשון יחיד.

חכם יהושע שלמה ארדיט - מלמד ברכת השבת הוא השלום, שמשלים עם חברו בלא מחלוקת.

חכם יחיא משה עבודי - מלמד שיפדה שכינתו מן הגלות לתת כבוד לשמו.

חכם יוסף מרדכי סיבוני - מלמד שחוכמתו מכוסה, ואינה נראית לעין פשוטה עד שפותח לבו.

חכם יוסף גרג'י - מלמד להיות לו רגשי אהבה על העניים במחשבה, דיבור ומעשה.

חכם יצחק חסון - מלמד אפילו שפשענו, אם יש לנו אחדות, לא נתפחד משום דבר.

חכם יצחק מג'לד - מלמד למחול בו ביום למי שקיללו, ולעשות עימו טובה ולא רעה.

חכם יוסף אלנקאווה - מלמד שאל ישיב שארצנו שממה, והנה טובה הארץ מאוד מאוד

חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד שהמשיח יבוא לירושלים כולו ענווה, וייכנס בה כשר שלום

חכם יוסף משאש - מורה לתת מלחמו לשאינו מברך, שיש מצווה בהכנסת אורחים.

חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין השמחה שלמה כל זמן שבית מקדש חרב.

חכם יעקב אביחצירא - מלמד שכולם שבטי יה, ואין לבכר שום אחד על חברו.

חכם יוסף נחמיאש - מלמד כפל 'צדק צדק' - ליתן הצדקה בין לצדיק בין לרשע.

חכם יוסף פינטו - מלמד שצדקה, שאינה בעושק, מצילתו מחיל עמים המתקבצים עליו.

חכם יצחק עמדי - מלמד שהכסא המעמידים בפינת הסוכה נקרא כסא האבות

חכם יהודה ליאון סיד - מלמד שאומר יותר ממקצת שבחו של המת, אפילו בפניו.

חכם יוסף גנאסיא - מלמד רמז יעקב איש תם על בני אדם הבורחים מלימוד תינוקות.

מר יוסף מיוחס - מלמד שסיפורי האבות, נזקקים לפירוש החי של חיי הפלחים.

חכם יהודה בן מויאל - לומד 'דין בנים' לישראל, מאחוות הצדיקים על פושעי ישראל.

חכם יצחק אלבעלי - מלמד שאם לומד לקנטר, אי אפשר לו לבוא לידי לשמה

חכם יוסף חיים ילוז - מביא טעמו של האר"י, שכל ישראל הם גוף אחד כלול מאיברים.

חכם יצחק חדאד - מלמד מנהגו מקטנותו לרשום כל דבר חידוש כדי שיהיה זכור.

חכם ישראל יעקב חגיז - מלמד שעומדים על רגליהם בשעת קריאת ספר התורה.

חכם יצחק אלימלך - מלמד שמשעה שקבלו ישראל את התורה, נקראו 'בנים למקום', ומאז והלאה, אף אם יחטאו, יכולים לתקן את חטאם בתשובה ובמצוות.

חכם יוחנן הכהן - מלמד שהיו גובים מהישמעאלים כסף לתת לעניים.

חכם יצחק אבן דנאן - מלמד שבח האדם המאושר במידת הענווה, שירבה לעולם הבא.

חכם יעקב נחמני - מלמד שגדולה צדקה אפילו ממשפט, שמקרבת את הגאולה.

חכם יצחק אקשוטי - מלמד משלוח מנות, שאין התורה והמתנות מועילים בלי אחדות.

חכם יעקב פיתוסי - מסביר על הזכות ללמוד תורה מעוני

חכם יהודה פרץ - מלמד שאינו שמח בחלקו, מצערים אותו בחלום, של עני קדמך.

חכם יצחק מולכו - מלמד שלא ראוי להתפלל תפילה חטופה כדי ללכת לבית הקברות.

חכם כמייס מאזוז - מלמד העמדת התלמידים הוא מעשה המצוות ולא חריפות החידוד.

חכם כמייס עמוס כהן - מלמד שביום השבת כל הקהל מתפללים רק במניין אחד.

חכם כמייס מאזוז - מלמד שאין לך אדם, ואפילו פושעי ישראל, שאין לו מצוות עשה.

חכם כליפה הכהן - מלמד ושבתי אל בית אבי, שיושב עם תלמידי החכמים שהחזיק בידם.

חכם כדיר שלמה עטון - מלמד שלא ימוש ספר התורה מפיו אפילו אין יכולת בידו לקיימו.

חכם כלפא גיג' - מלמד שראוי שיהיו חלוקים בדעות אפילו כך נוטה דעתם לאמת.

חכם כמוס עגיב - מלמד לקטן להיות חזן ולקרוא בתורה, שיגרום להורים להתפלל עמו.

חכם כמייס מאזוז - מלמד עיקר הפרשה בהבנת הפשט, מצוות ומוסר, ולא ילמד כמצליף.

חכם כמוס בוכריץ - מלמד שעיקר הזמן המוכשר לתשובה היא ארבעים יום וארבעים לילה

חכם כלפא גיג' - מלמד המעלות שהקוראן מפאר את ישראל, שקיבלו התורה.

חכם כמייס עמוס כהן - מלמד מעשה הצדקה בהילולת רבי שמעון בר יוחאי.

חכם כמייס מאזוז - מלמד שישגיח מי שמתפרנס ממלאכתו להחזיק בידו לבל יתמוטט.

חכם כליפה הכהן - מלמד שמחתם בבית הכנסת אלגריבה, לכבוד רבי שמעון בר יוחאי.

חכם כדיר שלמה עטון - מלמד שימחל על שנאת אחיו בלבבו, שנשכחה מלבו.

חכם לוי אסולין - מלמד לבקש שלום, גם למי שרודף השלום ושונא אותו.

חכם לוי קוזין - מלמד שאהבת הרע בהרחקת השנאה וקללת חינם כדרור לעוף.

חכם לוי סעדיה נחמני - מתריע מפני המחיצות בין המאמין ושאינו מאמין.

חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד שעל אף השוני הדתי, אין להראות שנאה ביניהם.

חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד האהבה יוצרת אחדות, ומאפשרת להתחזק בדרכי התורה.

חכם לוי אסולין - מלמד החכם השלם בכל ענייניו, אינו מעמיד דבריו על קו הדין.

חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד הקפדתם על דיני טומאה וטהרה כאבן ייסוד לקיום הקהילה.

חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד שלא יקחו כסף עבור הנהגת התפילות עבור משפחה מתאבלת.

חכם לוי קוזין - מלמד לחכם להכין דיבורו כדבורים להמתיק החכמה לשומעים.

חכם לוי סעדיה נחמני - מלמד שהקטן הלומד מהגדולים, יעשה חכם בזמן מועט.

חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד תפקיד הקֶס ללמד בעצמו, במקום בו חסרים מורים.

חכם משה חורב - מלמד שאם זכו, יופחת שעבוד ארבע מאות שנה.

חכם משה חאגיז - מלמד חזקת נשים צדקניות לכבד לפני כותל מערבי.

חכם משה מרציאנו - משיב על אבדת ישמעאל, שפשוט להחזירו.

חכם מנשה בן ישראל - מלמד שעשרת השבטים נסתרים בחלק אמריקה בהשגחת ה'.

חכם מכלוף פדידא - מלמד שבסוף הגלות עתיד הקב"ה לפרש לנו התורה לאמיתתה.

חכם משה מלכה - משיב שלא למנות רב אחד לעיר, אלא ימנו רב לכל שבט ושבט.

חכם מניני ביתאן - מלמד שהיה שוחט לכל דורש באמצע הרחוב כפי שנהג בתוניס.

חכם מארי שלום הלוי אלשיך - מלמד שהרשות נתונה מאת המלך לבוא להתיישב בארצם

חכם מימון בן עטר - מלמד שנוח ראה בכל דורו שאין איש, השתדל בעצמו להיות איש.

חכם משה ברוך - מלמד כיוון שזכית ולמדת, תהיה נוטף טיפה לזולתך.

חכם משה בארקי - מלמד שלא יקפיד בכל הנוגע לו, אף למי שיבוא לו בקנטור.

חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד כי על ידי עשות צדקה, ימשכו הדורות עד שתתקיים מנת הארץ.

חכם מעתוק כהן (עתוג'י) - מלמד בעל תשובה לחדש בתורה בכל כוחו, לבנות שמיים חדשים.

חכם מאיר בניהו - הגאולה האמיתית כרוכה בגילוי המאור שבמורשת העבר

חכם משה דוד קאסוטו - מלמד מסורת קדומה, שהייתה בישראל, על פיה מתבאר התורה.

חכם משה כלפון הכהן - שהבן חש לאזהרת אביו, בכל מדרגה שיהיה האב

חכם מארי דוד משרקי - מלמד שנתפשטו דיני השולחן ערוך ומנהגיו בכל הארצות

חכם מכלוף נחמני - מלמד שסוכה רומזת לאדם כל יום לחזור בתשובה.

חכם מרדכי סבעוני (סיבוני) - מלמד שאין אדם יכול להשיג ולהבין בתורה כי אם ע"י ענווה

חכם משה זַכּוּת - מלמד נמסרו סדרי הדינים לתיקון עולם, ולימודם מישראל.

חכם משה גלנטי - מלמד לכל אחד יש לו סגולה משונה מחברו, ועוצמתם מהקב"ה.

חכם מסעוד רפאל אלפסי - מלמד שיעקב אבינו חי וקיים, וצריך שיעשה מה שבידו לעשות.

חכם מרדכי מערבי - מלמד מעלת חודש אלול, שהכל הולך אחר ההכנה

חכם משה עידאן - מלמד שמשיח בא על זאת - שבת, אחדות, תשובה.

חכם מאיר יהודה גץ - מצווה את בניו, לכבד את ביתו אחריו, לעשות צדקה ומשפט.

חכם משה עמבר - מבאר שלוש מדרגות במלמד תורה לאחרים.

חכם מסעוד חי בדוך - מלמד עם בא ועם הולך, ועם ישראל לעולם קיים.

חכם מעתוק מאזוז - מלמד שראוי לאדם לבכות, עיניו מקור דמעה על אורך הגלות.

חכם משה חיים לוצאטו - מלמד סוד הרגליים התומכות לגוף, מהבל פיהם של תינוקות.

חכם משה דוד קאסוטו - מלמד תכונות רוחו של משה, רודף צדק שואף לחירות וגבורה.

חכם משה כלפון הכהן - מבאר שפדות ציון במשפט העמים, אך השיבה אליה בצדקה

חכם מרדכי עטיה - מלמד שהרחוקים מהצדקה רחוקים מהשלום.

חכם מסעוד ריוח - מלמד לאדם שידבק עצמו בציבור, ובזה זוכה לחנינה הכללית.

חכם מנצור מרזוק - מלמד כשעשו עיקר מהמעשה, עמדה להם לגואלם.

חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד שבח המתים, שכבר מתו ממעשה הבנים אשר המה חיים.

חכם משה מיכאלשווילי - מלמד הקושי לעזוב הציבור אפילו לעלות לארץ ישראל.

חכם משה בישי מימון - מלמד חיזוק השלום ע"י מניעת הגאווה, שלא ישתרר על חברו.

חכם מארי ישעיהו משורר - מלמד החיוב ללמד את הבת עיקרי התורה והאמונה.

חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מפרש באתי לעולם במגילת ספר - ספר תורה שעשו בשמו.

חכם מרדכי הכהן - מלמד שגדול האדם מן המלאך, שמלאך אין חסרון ולא מעלה

חכם מארי יחיא יצחק הלוי - מלמד ללמד בניהם לשון העברית הצח, שלא יחליפו עין באין

חכם מרדכי עטיה - מלמד לאדם לקבל מוסר למען הבנים, שהם אחריתו ותקוותו.

חכם מרדכי עזראן - מלמד שיום פטירת רבי שמעון בר יוחאי כיום מתן תורה ממש.

חכם מסעוד זרביב - מלמד שהמתנחם על עבירות שעשה, נכלל בכללות ישראל.

חכם משה דוויק הכהן קצאב - מביא מנהג חסידים לדבר בשבת רק בלשון הקודש.

חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד להתחזק באמונה, אף כי ענינו מאוד בצרות הגלות.

חכם מימון יאפיל (יפה) - מלמד שצריך לברכם בשלום לכל דור כפי המחלוקת של אותו דור.

חכם מאיר אבוחצירא - מלמד זכות אברהם, שעמד על המלאכים להעלות מזונם לשורשו

חכם מרדכי עבאדי - מלמד שכל מקום שאני הולך בירושלים נקרא - הליכה לפני ה'.

חכם משה מימון - מלמד להתיר לשיר התקווה בימי בין המצרים, שעיקרו לשם נחמה.

חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מודעה רבה שעלינו לעתור ולרצות בעד שלומם.

חכם מרדכי סגרון - נותן סימן שהצדקה מקרבת הגאולה.

חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד שאין להתבייש, שלא יכירום כי מזרע יעקב הם

חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד אפילו יש לעני מה לאכול, אין זה דרך החיים המאושרים.

חכם משה זקן מאזוז - מלמד הרגלם ללמוד התורה כדרך שיר ואינה משתכחת.

חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד שמקצועות כלליים ילמדו ביחד עם לימודי הקודש.

חכם משה רפאל דה אגילר - מלמד זכות על האנוס כתינוק הנשבה, שיש חלק לעולם הבא

חכם משה לוי - מלמד שהציפייה לגאולה מזרזת את בואה.

חכם משה סתהון דבח - מלמד עצת פרעה, לעורר המחלוקת, שתסתלק השכינה מתוכם.

חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד המלעיג על עניותם של עניים, סופו שאחרים אוכלים את יגיעו

חכם משה דוויק הכהן - מלמד ויהי מקץ - לשון צער, כי זו הייתה גאולה בידי אדם

חכם מנשה עזריאל מלול - מלמד שאם יש ביניהם אהבה, אין דבר גדול יותר מזכות תקיעת שופר

חכם מיכאל יעקב ישראל - מפרש שהמלמד לכל עם הארץ, הקב"ה מבטל הגזרות בשבילו.

חכם מישאל דהאן - מלמד ערך חיבור ספרים, שמזכה את הרבים, ושכרו גדול מאוד.

חכם משה יוסף מרדכי מיוחס - מלמד שאין מצרפים מבני הארץ למניין יום טוב של חוץ לארץ.

חכם מרדכי יפת שרעבי - מלמד לומר בשם כל ישראל לפני כל מעשה טוב.

חכם משה אבן מכיר - מלמד שמצווה לשמוע סיפוריו של הזקן, לשאול את אשר עבר עליו.

חכם מכלוף שטרית - מלמד שמאותו הבל תורה, שהוא לשמה, נעשה לו מלבוש

חכם משה טולידאנו - מלמד איך יעשה שיעמוד הסומא לפני ספר תורה, ולא יביישו.

חכם מארי יוסף רצון - מלמד זכות יהושע, שאף שהיה חכם גדול, מרוב ענווה לא דיבר בה.

חכם משה סולאם - מלמד 'ואת אחיכם קחו', שהם גולים בארבע פינות הארץ.

חכם משה נחמיה כהניו - מלמד שנתרבה היישוב, ומרבים לבוא, ונתיישבו באיזה קולוניות.

חכם משה יחזקאל צאלח - מלמד שמצווה של הראשון נטועה בעולם, והיא יסוד מוסד לבניין.

חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד שמי שלמד בילדותו, גם כי יפתה, שב בזקנותו

חכם מאיר ואעקנין - מורה למנות החזן, אף שמשנה האותיות, מפני שדיבורו כמותם.

חכם מישאל דהאן - מלמד לאהוב את רעו על כל המגרעות שבו, שה' לבדו שלם.

חכם מנחם מנשה - מלמד זכות המדליק נר ומזכיר שמות הצדיקים, וכל שכן הלומד.

חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד כתר תורה מוכן לכל אדם מישראל, שלומד על מנת לעשות.

חכם משה מטראני - מלמד לעמוד עליהם ברוב בניינם, לבל ישיג איש גבול חברו.

חכם משה חרירי - מלמד בשם רב הטעם לתפילה בציבור עם פושעי ישראל.

חכם מסעוד יונה אדרעי - מלמד שמטריח עצמו עליה, מוסיף וקורא ,מתרחבת לו הדעת.

חכם משה בלולו - מלמד תשבו איש אל אחותו מרמז בא זמן לשוב אל ארץ ישראל.

חכם משה מאמאן - מלמד שבארץ ישראל אוכל לחמה של תורה בעשירות.

חכם מעתוק חטאב - מלמד לכוון במעשיו לעשות נחת רוח ליוצרו בכל מה שמבקש.

חכם מנחם עטיאה - מלמד לשאת ולתת באמונה, שלא ילך עקלקלות להראות חוכמתו.

חכם מכלוף אביחצירא - מלמד על ידי שמירת שתי שבתות, האחת לתקן, והשנייה לזכות.

חכם מימון עבו - מלמד שהגאווה היא יסוד המחלוקת, ובנפול היסוד יפול הבניין.

חכם משה פארדו - מלמד לחוש לחלום, שחלמו עליו, שהלבין פנים, נתכעס ונידה.

חכם מעתוק רחמים דמרי - מלמד לדאוג מהעבירות הקלות, שבנקל חוזר לעשותם.

חכם משה די בושאל - מלמד 'והחזקת בו' אף שמטה ידו בעוון, מה שעשה לך שהיה בגדולה

חכם משה איררה - מלמד המצווה לבנות בית הבחירה שיהיה מוקדש לתפילה.

חכם מלאכי הכהן - מלמד מה שכותב במשנה תורה דברי סופרים אף הוא מהתורה.

חכם מנחם מאזוז - מלמד שיטה אוזניו לשמוע תורה מכל אדם

חכם משה מוסא חדאד - מתיר למוכר הגרעינים בשבת, לקת בשתיקה ולשלם לאחריה.

חכם מארי שלמה אלחראזי - מלמד שבסיני לא היה צריך שופר גדול, לפי שהיו מקובצים יחד

חכם משה חי כהן יזדי אהרוני - מעורר הלב לפעול למען עמו ולאמץ קשר האחדות בעולמו.

חכם משה חיים קורקידי - מלמד כוונת התפילה ב'אל מלך יושב על כסא רחמים'.

חכם מעתוק רחמים דמרי - מלמד שמתוך הצרה שבאה על כללות ישראל, תבוא הגאולה.

חכם מרדכי דרמון (צ'רמון) - מלמד שיהא כולל אדם תפילתו בתוך הציבור, ואינו שואל בלשון יחיד.

חכם משה די בושאל - מלמד 'קדושים תהיו' כולם כאחד ולכל אחד ואחד

חכם מארי שלמה טביב - מלמד שדי לחכם שיקרב כל תלמיד, אוהב ה' במסירות נפש

חכם משה אבירמאט - מלמד שאהבת השלום היא עיקר לשפע ברכות על ישראל.

חכם משה איררה - מלמד מצוות חינוך הבנים בדרך התורה שקולה כנגד כל המצוות.

חכם משה בירדוגו - מלמד כמו חצות הלילה של אברהם כך אני יוצא בתוך מצריים.

חכם מהלל העדני - מספר שהיו חוסים בבית תפילת הערבים מפני השודדים.

חכם משה דוד גאון - מלמד על חלק הספרדים בהקמת מושבים בקום המדינה.

חכם משה חיים מצליח - מלמד שתולים לפרנס קופת שרצים, להזכירו, שאין בו צורך ומקיימו.

חכם מסיעד מאהצ'אר - מלמד שכבוד הצדיק, שיפקוד כל איש את עצמו ללכת בדרך טובים.

חכם מארי חיים חבשוש - מלמד שלו יגיע לארץ ישראל, וימות למחרת בואו, ניתנה בקשתו.

חכם מאיר יונה - מלמד על גדולים הנהנים, שותים ושמחים להעמיק בתורה הקדושה.

חכם מסעוד חי רקח - מלמד שמותר לכל לדוג בחכה בים טבריה, אף שאינה בשטחו.

חכם משה כהן שאולי - מלמד להיזהר בעולים לארץ אבותם, שלא תהיה הארץ מנוכרת.

חכם משה אלמושינינו - מלמד שהקדמונים היו כמו פתח, שפתחו להם הלימוד להוסיף ולחדש.

חכם מקיקץ ישראל חדאד - מזהיר העשיר הלומד תורה, שאינו פטור מהחזקת לומדי תורה.

חכם משה חורב - מלמד בזכות החכם, שדובבות שפתותיו, משדד מערכות שמים.

חכם משה מאימראן - דורש את התורה כמים, שיזכו לכתרה באסיפתם.

חכם משה דוד וואלי - מלמד שנשמת הצדיק כאיש אחד המחזיק אנשים הרבה.

חכם משה אזאגורי - מלמד כשעושה שלום עם רעהו, עושה שמו של הקב"ה שלם.

חכם משה עואץ' - מלמד שגם רשע גמור מתפלל ומצרפו עמו, שאדם משתנה כל שעה.

חכם מניני ביתאן - מלמד על סדר לימוד הילדים במעגל השנה.

חכם משה חפץ - מלמד שחנו במדבר להתבודד כדרך כל מבקש ה' ועיון תורתו

חכם משה כהן שאולי - מפרש השלום עושה את ישראל 'כלי' המחזיק את ברכת הכהנים.

חכם מסעוד בנימין - מלמד שכל מה שאדם מטיב מעשיו מגלים לו רזי תורה.

חכם מנחם שמואל הלוי - מלמד בסיס האיתן לעורר בלב העם ההכרה הלאומית המרנינה.

חכם מעתוק מאזוז - מלמד שברכת התורה היא סגולה, שלא ישכח את לימודו.

חכם משה חיים לוצאטו - מלמד רז הליכה למים, שמראה הנהגתו לשקע הרע מבריותיו.

חכם מרדכי קורקוס - מלמד הטעם ברמז מלכות שד"י לומר 'עלינו לשבח' אחרי המילה.

חכם משה חורב - מלמד אף שאינו בבית כנסת, אם מתפלל עם הציבור, תפילתו נשמעת.

חכם מנשה בן ישראל - מלמד שנתרצה בדברים האפשריים כי הדת ניתנה לכללות העם.

חכם מארי סעדיה בן אור דוראני - מלמד לחכם הלומד מכל אדם שיסתכל במראה, וילמד מעצמו.

חכם משה מלכה - מלמד שכוונת התפילה היא גם בלחן ובצלילים המוכרים.

חכם מארי שלום הלוי אלשיך - מלמד בשעת קריאת התורה, נעשה לנו מעמד הר סיני

חכם מימון בן עטר - מלמד לקרב אותם שלא תימשך השנאה כי גדול השלום.

חכם משה זַכּוּת - מלמד שמאהבתו נתן הדין בידם, ומכל מקום הוא יושב ביניהם.

חכם משה ברוך - מלמד לדאוג, בבוא דואג האדומי, להתחנן על כל פושעי ישראל.

חכם משה בארקי - מלמד שאין דין זה תלוי במהות הדברים, אלא לפי המקומות.

חכם מרדכי מערבי - מלמד שצריך להיות שלם באהבת השלום כדי שדבריו יהיו נשמעים

חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד שאינו מצליח ללמוד עם רבים, יעשה לו רב, שילמדו לבדו.

חכם משה עמבר - מבאר המנהג לברך הנימול 'כשם שזכה לברית'.

חכם מעתוק כהן (עתוג'י) - מלמד שהשלום מדבק לאגודה אחת, ולכן הוא קודם לתורה.

חכם מסעוד חי בדוך - מלמד כשמרגישים במיתתו לקבל מצוות, נעשה שותף באותם המצוות.

חכם מאיר בניהו - מלמד פדיון שבויים בתלמיד חכם ובבחורה יפה למעלה משורת הדין.

חכם משה דוד קאסוטו - מלמד שכל בני האדם, שבאותה ארץ כלולים במושג רעך.

חכם משה כלפון הכהן - שלא די בהקמת בית לאומי, שגאולת ציון היא בקיבוץ גלויות.

חכם מסעוד ריוח - מחבר קינה על השואה בערי אירופה.

חכם מכלוף נחמני - ישראל' מלמד ש'עשיתי משפט וצדק', צריך הקב"ה לקיים 'ישועתי לבוא'.

חכם מרדכי סבעוני (סיבוני) - מלמד ללמוד תורה לשמה ולקיים ואהבת לרעך כמוך

חכם מרדכי מורטארה הלוי - מלמד לב האדם מודיע לו בשמחה שאדם שמח בעשותו הטוב.

חכם מנצור בן שמעון - מלמד לטבול בשבת לקבל תוספת נפש רוח נשמה.

חכם מרדכי מערבי - מלמד שהאיחוד משפיע לקבל שפע מעל הטבע

חכם משה עידאן - מלמד שהשונא אחיו בלבבו, עובר על לאו כל רגע.

חכם משה בישי מימון - מלמד זכות משה, שזיכה הרבים, להבינם הטעמים כשולחן ערוך.

חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מלמד לחלוק כבוד לזקנים, שהוא דבר הנוגע לגוף התורה.

חכם מעתוק מאזוז - מלמד שייתן אל ליבו שנמצא במחצית השקל במשקל של שמים.

חכם משה חיים לוצאטו - מלמד שהקב"ה חפץ במי שעומדים בפרץ לבטל הגזירות הקשות.

חכם משה כלפון הכהן - שמנהגם פשוט שכל המוהלים מלים בחינם

חכם מארי מאיר צובירי - מלמד סדר הכנסת ילד לתלמוד תורה בתימן

חכם מרדכי עטיה - מלמד, ששמחת כולם בנס, בשיר ושבחה, היתה עושה גאולה.

חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד שמסלקים הקערה כדי שהתינוקות ישאלו מה שישאלו.

חכם מנצור מרזוק - מלמד שלא יהיה לתורה שום מציאות שתשתכח מישראל.

חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד יהיו בעיניו כחדשים נגד התחדשות שמחדש היצר הרע.

חכם מרדכי עבאדי - לומד מאבות העולם דרך ארץ: אב בבניו, ובן באביו.

חכם משה מיכאלשווילי - מלמד להחזיר עטרת קריאת התורה לתלמידים ולא לחזן יחיד.

חכם משה בישי מימון - מלמד רמז יעקב, שצדקת אישה המקמצת עיסתה - כולה שלה.

חכם מארי ישעיהו משורר - מלמד להרגיש בה טעמם חירות ובטחון להיות חופשי לקבוע דרכו.

חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מפרש כשיש שלום בישראל יבנה בית המקדש.

חכם מרדכי הכהן - מלמד שעיקר השליחות בחוץ לארץ שיהודים יכירו ביהדותם

חכם מרדכי עזראן - מלמד שהיו מעולים על האומות רק מצד החכמה והמדע.

חכם משה דוויק הכהן קצאב - מלמד שהטרוד במזונותיו, לוקח השבת לעסוק בתורה.

חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד להשתדל עם התועה מחסרון הידיעה, להשיבו אל דרכי ה'

חכם מתתיה ניסים טירני - מלמד שגדולה תשובה להתיר שליח ציבור שעבר באשת איש.

חכם מכלוף יאנה - מלמד שלא יהיה בחזקת 'אם בגפו יבוא' כדי שיצאו כולם עמו.

חכם משה זקן מאזוז - מלמד שהדברים המועילים לקרב הגאולה הם אהבה ואחדות.

חכם מרדכי עבאדי - מפרש שאם כל הדור דורשים באהבה כאיש אחד - אזי נגאלים.

חכם משה מימון - מלמד סגולת ברכת ההדס של מילת התינוק למי ששמו כשם התינוק.

חכם מרדכי סגרון - מפרש לעשות נשיאות למגורשים מתורה, שישובו לבית אבותם.

חכם משה דוויק הכהן - מלמד שכל יהודי העולה ומתיישב בארץ, נמחלים לו כל עוונותיו

חכם מרדכי עטיה - מלמד שהמאמין בביאת המשיח, צריך לקדמו בארץ ישראל.

חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד אזהרת המבקשים תועלתם, ואינם חשים לתועלת זולתם

חכם משה זקן מאזוז - מלמד בשבח האחדות שעל ידי האחדות זוכים לדברים הרבה.

חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד בפיוטו עד מתי תשים בניך חופשים.

חכם משה סתהון דבח - מלמד שיבואו האבות בראש גולים, ואין צריך להביא ראיה על הבנים.

חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד שגובים מבעלי הבתים, כל אחד לפי מצבו

חכם מאיר שלמה פארינטי - מלמד עדיף הצדיק הלוקח נפשות ללמדם מהטוב לשמיים בלבד.

חכם משה דוויק הכהן - מלמד 'קדושים תהיו' בלשון עתיד, שזו הבטחתו לעם ישראל

חכם מאיר ואעקנין - מורה לברך על בשמים בברית, כנגד גדול מאשכנז, שהורה לבטל.

חכם מנשה עזריאל מלול - מלמד כי השלישי בזכות יעקב, לכן יהיה קיים לעולם

חכם מישאל דהאן - מלמד לכתוב מגילת יום העצמאות ולקוראה בבתי כנסיות.

חכם משה יוסף מרדכי מיוחס - מלמד שמפני השלג הגדול, הוציא ספר תורה במנחה ועלו שבעה.

חכם מרדכי יפת שרעבי - מלמד שבעסק התורה זוכה לארבע בחינות בכוח ושכנתי בתוכם.

חכם מנחם מנשה - מלמד להתקדש ברבים - יחד עם הציבור ובתוך הציבור.

חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד להשתטח בערב ראש השנה, בן אצל אביו, ותלמיד אצל רבו.

חכם משה כהן דריהם - מלמד כי כל הייסורים כאין כנגד הרווח של ישיבתנו בארץ.

חכם משה נחמיה כהניו - מלמד שאהבת עם ה' לנחלת אבותיהם נטועה מימות עולם.

חכם משה יחזקאל צאלח - מלמד שבלא רשעתם, האומות וישראל יושבים יחדיו בארץ.

חכם מאיר בנימין מנחם דאנון - מלמד לא לתבוע מתלמידי חכמים שישתתפו בעול המס בענייני מצוות

חכם מרדכי שמואל גירונדי - מלמד שאין הדעת סובל להזיק דבר שברא הקדש ברוך הוא.

חכם משה בלולו - מלמד שירו אל איום יקרב יום גאולתי, אני ולאום.

חכם משה מאמאן - מלמד שביגיעתו מוצא החלק שלימדו במעי אימו ונשכח ממנו.

חכם מנחם מנשה - מלמד שדווקא בלילה - שעת הדין עלינו לזכור אור של תקווה.

חכם מנחם עטיאה - מלמד שגילה טעם הפיכת סדום ללמד מעלת הרחמנות.

חכם משה מטראני - מלמד להתיר נזיר, שהולך בצער גופו, ולא יכול להתאפק.

חכם משה חרירי - מלמד שאם עשה מחלוקת ילך ויתפייס ואפילו לקטן שחטא לו.

חכם מסעוד יונה אדרעי - מלמד בביאתנו לארץ צריך להוסיף יותר על מה שהיינו שם.

חכם מעתוק חטאב - מלמד לסוטה מהדרך, לבוא אל החכם, שיורה לו דרך התשובה.

חכם משה שתרוג - מלמד לכתוב דבריהם בספר לזיכרון ולמשמרת לזכות את הרבים.

חכם משה חי כהן יזדי אהרוני - מלמד שעיקר הגאולה היא יסוד הלאומיות וקיום רוח היהדות.

חכם מימון עבו - מלמד כיוון שיבוא גואל, אין מענה בפיהם לבטל שמירת שבת.

חכם משה חיים קורקידי - מלמד שבחלוקת החיטים בפסח הם באים לזכור יציאת מצרים.

חכם מעתוק רחמים דמרי - מלמד שלא יעשו שבתותם חול, ויתן להם בהיתר הריווח של ימי החול.

חכם משה די בושאל - מלמד שאינו יכול לקיימן, קריאתן, יחשב לו עשייתן

חכם משה איררה - מלמד שבת הגדול, השייכת לרב הגדול, ומלבישים בה היתומים.

חכם מנחם מאזוז - מלמד כדי לשבר מוסר מלכות אדום, צריך לחדש חידושי תורה

חכם משה מוסא חדאד - מתיר לקנות דגים במוצאי יום טוב מדייגים גויים.

חכם מארי שלמה אלחראזי - מלמד שסיבת האדם בעולם לעשות הטוב וגמילות חסדים

חכם מנחם עזריה מפאנו - מלמד שהאבות קמו לראות גאולת בניהם בצאתם ממצרים.

חכם מרדכי דרמון (צ'רמון) - מלמד המצפים לראות בשיבת ציון ירננו אפילו חורבות ירושלים.

חכם משה איררה - מלמד חפץ ה' להטיב עם אויבו, וישכח שנאתו בעת דוחקו.

חכם מרדכי אליהו - מלמד למנהיגי ישראל לצאת מאוהלה של תורה ללמד את העם.

חכם משה בירדוגו - מלמד שציפויו זהב, שמראהו דין, ותוכו עץ חיים ורחמים.

חכם מהלל העדני - מלמד כי נפשות האדם הן אחיות, שנולדו מבטן אחת.

חכם מכלוף אמסלם - מלמד רמז עין של אדם התלויה למעלה, שלסוף יעלו למעלה.

חכם מסעוד דנינו - מלמד החובה המוטלת על האב והאם להיות שווים בחינוך.

חכם משה דוד גאון - מלמד שלא ידע בארץ מגוריו את פירוש ההגדרה יהודי המזרח.

חכם משה חיים מצליח - מלמד טעם שפיכת מים במיתת מת, שיהיו ניצולים במידת הענווה.

חכם משה מאימראן - מביא טעם קריאה בתורה בנעימה, שכך נכתבת על לבו ונתונה לו.

חכם משה דוד וואלי - מלמד שהנבואה שורה בחוץ לארץ, למי שהשכינה שורה עליו.

חכם מסיעד מאהצ'אר - מלמד שתלויה בתפילה בכוונה, בשפה רפה, ובחיתוך האותיות.

חכם מאיר יונה - רומז לפייס העני במענה לשון מ'הא לחמא עניא'

חכם מסעוד חי רקח - מלמד השולח כלי כסף לחתן יכול לתבעם אך עליו הראיה.

חכם משה כהן שאולי - מלמד ש'בנים אתם' - ואין תואר זה נפקע לעולמים.

חכם מסעוד בנימין - מלמד אהבת הנשים שמביאות ילדיהן, שלא הגיעו לחינוך.

חכם משה אלמושינינו - מלמד להודיעם תחילה התכלית שכל ישראל יש להם חלק.

חכם מעתוק כהן (עתוג'י) - מלמד שההמונים, שכרם טוב יותר בלימוד מתלמידי החכמים.

חכם משה חורב - מלמד רמז זה שער השמים על י"ב שערים לתפילה בשמיים.

חכם משה חאגיז - מלמד אהבת הרע, שאפילו הרע לך, שאין דבר רע יורד מן השמיים.

חכם משה מרציאנו - מסביר יסוד המנהג לעשות סעודה משום ישועה.

חכם מנשה בן ישראל - מלמד שהשליכו חייהם מנגד להציל נוצרים שטבעו בנהר.

חכם מאיר טולידאנו - מזהיר מן ההיתר בפה מלא, שמזה נמשך ביטול התוכחה

חכם מניני ביתאן - מלמד דרך לזכור מניין שנות החורבן לפי התאריך העברי והלועזי.

חכם משה חפץ - מלמד שאי אפשר להשיג הטוב, טרם יעברו עליו יגונים ואנחות

חכם מאיר חי בן אלישע - מלמד שהתברך בחלומו בברכת כוהנים, והקיץ בתיבת שלום

חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד שטוב לעשות קרוב אל דת התורה, ולא לגמרי מפני השלום.

חכם משה חיים לוצאטו - מלמד כי כבר ניתן להם גילוי להאיר לנו, להתיש כוח הרע בגלות.

חכם מאיר בניהו - מלמד עמדת 'חמדת ימים', שעיקר תפקיד 'מרביץ התורה' הוא הדרשה

חכם מארי סעדיה בן אור דוראני - מלמד לכבד את כל הנבראים לכבוד הבורא אשר בראם.

חכם משה מלכה - משיב שמנהיגם על פי התורה והמוסר, אף שאינו רב הוא רבם.

חכם מרדכי סבעוני (סיבוני) - מלמד שבחו של מקום, שהלימוד הוא אחר האכילה

חכם משה זַכּוּת - מלמד דרכו הישרה, ללמוד גופי תורה, סולת נקיה וברה.

חכם משה גלנטי - מלמד אות לגאולה בראות הקשת מקושטת בגוונים ברורים.

חכם מסעוד רפאל אלפסי - מלמד הייתה כאניות סוחר, שרוב ספנים חסידים.

חכם מרדכי מערבי - מלמד חובת מנהיגי המפלגות, שלא יחללו דברם לפני הבחירות

חכם משה עידאן - מלמד להספיד על אדם ירא שמיים כהספדו של תלמיד חכם.

חכם מנחם עזריה - מלמד שהאבות קמו לראות גאולת בניהם בצאתם ממצרים.

חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד לרדוף השלום, מאהבת הבריות, גם למי שאינו חפץ בשלומך.

חכם משה עמבר - מלמד זמן הגאולה כי גדול יום יזרעאל - לשון זריעה וקיבוץ גלויות.

חכם מעתוק כהן (עתוג'י) - מזהיר הדרים בחוצה לארץ לקיים מצוות שעל ידם יזכו לגאולה.

חכם מסעוד חי בדוך - מלמד שהרבה חוכמה לזכות כל אדם להוציא מה שקבלה נשמתו.

חכם מעתוק מאזוז - מלמד שיהיה הלימוד בצנעה, וגם מעשה המצווה בסתר.

חכם משה דוד קאסוטו - מלמד תרגומו המוזר של המורה, היא מסורת שהייתה בידו

חכם משה כלפון הכהן - מפרש 'בצלם א-לוהים' מורה על אחווה בין הברואים

חכם מסעוד ריוח - משורר פיוט לקרב יום הגאולה.

חכם מכלוף נחמני - מלמד שצריך אדם לשמוח בארץ ישראל.

חכם מרדכי סבעוני (סיבוני) - מלמד שנושע בה', תהיה הידועה תשועת עולמים

חכם מרדכי מורטארה הלוי - מלמד שכל הגויים יתערבו אלה באלה והיו לקהילת אחים.

חכם מנצור בן שמעון - מלמד שהחכמה אינה אלא שער להיכנס בה ליראת שמיים.

חכם מרדכי מערבי - מלמד שמראה עצמו צדיק, אפילו על פתחו של גיהנם אינו חוזר

חכם משה בישי מימון - מלמד לספר בשבח הנפטר ולעורר עליו רחמים להיות לו עילוי.

חכם מארי ישעיהו משורר - מלמד שהתנהגות ההורים היא המשפיעה על דמותו הרוחנית.

חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מלמד שמידת הענווה עולה על זכות התורה והצדקה והתשובה.

חכם מעתוק מאזוז - מלמד כי לא עזבת דורשיך, שתמיד מתפללים שיבוא הגואל.

חכם מר שלמה אברהם רוזאניס - מלמד שרבי דוד בן זמרא השבית המריבה בין שני הקהלים.

חכם מארי יחיא יצחק הלוי - מלמד לנדות הרוצה למנוע אחד מהתפילה בבית כנסת

חכם משה כלפון הכהן - מורה שלא להעלים עין מן המחלוקת, אלא להסירה מכל וכל

חכם מרדכי עטיה - לומד מעלת אסיפת הזקנים, אפילו מהציפורים היותר חלשים.

חכם מסעוד זרביב - מלמד שיצר הרע כחציר ייכרת, ויצר הטוב כעשב הולך וגדל.

חכם משה דוויק הכהן קצאב - מלמד אפילו עובדי עבודה זרה, בזכות הצדקה נגאלים.

חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד החיוב לספר אפילו יודע כל התורה, שלא ישכח מהבנים.

חכם מנצור מרזוק - מלמד שנמלך בתחתונים להרחיק את הגדולים ממידת הגאווה.

חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד כשם שתלמוד גדול, כך קשה הרהור מעבירה עצמה.

חכם מרדכי עבאדי - מורה שלא לשנות ולשבש שום נוסחה בתפילה וכל קהל ומנהגם.

חכם משה מיכאלשווילי - מלמד לגדל חסידים בביתו, בקרובים שלו, וזה יביא את המשיח.

חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מפרש כיוון שביניהם שלום, נמצא שקיימו כל תרי"ג מצוות.

חכם מרדכי הכהן - מלמד שלח משיחנו, כמו גשם לנו

חכם מאיר ביקייאם - מלמד אהבת הבריות לכלול אומות העולם באהבה.

חכם משה דוויק הכהן קצאב - מלמד כוח האהבה והאחדות בין בני האדם, לא להיאבד מן העולם.

חכם מכלוף יאנה - מלמד שחותמים במידת הצדקה, ואינה צריכה לחתימה תורה תפילה.

חכם משה זקן מאזוז - מלמד שאין זוכים בלימוד, אלא בקניית מידת הענווה.

חכם משה לוי - מקבל להחמיר שלא לעשות מלאכה לאחר השקיעה בערב שבת.

חכם מיכאל כמוס חדאד - מלמד משה קיבל תורה, ולא התורה הידועה, גם מה שעתיד לחדש.

חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד ליצור בלב הצעירים תחושת הזדהות עם פועלם של הראשונים

חכם מרדכי סגרון - מלמד שהרך בשנים דומה לנטיעה, שבעודו קטן אפשר להטותו.

חכם משה דוויק הכהן - מלמד זכות מי שיש לו רק כוס אחת בשחרית, ומשאירה להבדלה

חכם מרדכי עזראן - מלמד שהתורה מתקיימת בכללות ישראל, שהם כגוף אחד.

חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד כל בני אדם הם כשלשלת חובקת כל טבעותיה

חכם מארי זכריה יחיאל שרעבי - מלמד שמן הדין, כל עם ישראל חייב לסובלים בשביל עם ישראל.

חכם משה אבן מוסא - מלמד שנגלה בחלום שיעלה לדור בקרבת רבי שמעון בר יוחאי

חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד משרבו העוברים נצרך למצוא צד היתר לצאת חוץ לעיר בשבת.

חכם משה יוסף מרדכי מיוחס - מלמד שאין נופלים אפיים בבית האבל, והעושה זה מתייהר.

חכם מכלוף שטרית - מלמד שהעולה לארץ ישראל בזמן הזה, פרנסתו בדוחק גדול

חכם מארי יוסף רצון - מלמד שלא להתגאות בקיום המצווה ולכן טומנים העורלה בעפר.

חכם מארי יחיא נחום - מלמד שאפילו תעבור חרב על צווארו, לא ישמע לנגד בקבלה

חכם משה אדרעי - מלמד שלא שינו שמן הרומז למידת השלום.

חכם משה נחמיה כהניו - מלמד שפעת לבושם, כל איש ואיש כרצונו, באין מכלים דבר.

חכם משה יחזקאל צאלח - מורה, אף שאינו יודע ללמוד, מחויב ללומדה כפי השגת שכלו.

חכם משה דוויק הכהן - מלמד וזאת הברכה, שמנהיגי ישראל יהיו אישי א-לוהים

חכם מעתוק חטאב - מלמד לדבר מוסר במשלים ומעשיות כדי למשוך ולתקן הלבבות.

חכם מאיר ואעקנין - מורה מתי יתנו לעניים מעות פדיון שבויים, ומעות תלמודי תורה.

חכם מנשה עזריאל מלול - מלמד שילמד כל יום, הלכה, משנה וגמרא נוסף על תנ"ך

חכם מישאל דהאן - מלמד תורה לשמה הוא לקיים מצוותיה ולא להתפלפל בה.

חכם מנחם מנשה - מלמד שרגלים - על שם האבות וראשי חדשים הפסידום האנשים.

חכם משה דיין - מלמד לתקן תענית אחר פטירת הוריו למה שצערם בחייהם.

חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד שאין תלמיד חכם יכול לפטור עצמו מעסקיה של ארץ ישראל.

חכם משה כהן דריהם - מלמד שאלה שאין ביכולתם לקנות מצוות לא יצאו בזמן מכירתם.

חכם משה מטראני - מלמד שאל יהיו חסידים הרבה, שדי במה שאסרה תורה.

חכם משה חרירי - מלמד כשנשאל לשלום אז ירושלים תבנה כעיר החיבור והאחדות.

חכם מסעוד יונה אדרעי - מלמד שטוב שאדם נקרא בשני שמות, שהשם השני מגן על חיותו.

חכם משה בלולו - מלמד משל לאדם ששכר חדר בבית חברו.

חכם משה מאמאן - מלמד טעם שקוראים התינוקות מסכת אבות בפני אבותיהם.

חכם משה מוסא חדאד - משיב במי שעקר מדירתו למקום שנוהגים לאכול בשר הנפיחה.

חכם מנחם עטיאה - מלמד 'לך ולזרעך' - לאברהם בתחיית המתים, ולזרעו כבר קיים.

חכם מכלוף אביחצירא - מלמד שצריך שיהיה בו תנאי התלמיד חכם, שיהיה עושה מעשה עמך.

חכם מימון עבו - מלמד כשחרב הבית חיסר יוד מירושלים, ולעתיד תהיה שלמה.

חכם משה פארדו - משיב להדליק בשעווה כיוון שנהגו טעם האיסור, ואינו מתקיים.

חכם מעתוק חטאב - מלמד להחשיב עצמו כפלג גוף ושלמותו הוא רק ע"י חברו.

חכם משה חי כהן יזדי אהרוני - מלמד כי הדור נהפך, ואין כל אב מקפיד ללמד את בנו.

חכם מימון עבו - מלמד להקדים מבעוד יום להזמין העניים לאכל על שולחנו.

חכם משה חיים קורקידי - מלמד להמתין בחזרה רק לרב הקהל, ואפילו המאריך גדול בתורה.

חכם מעתוק רחמים דמרי - מלמד שנתנם למשיסה בעבור שלא היו באחדות, וזו חטאנו לו.

חכם מרדכי דרמון (צ'רמון) - מלמד לבקש מחילה על דברים קשים שדיבר על כללות ישראל.

חכם משה די בושאל - מלמד מי האיש החפץ חיים לראות בטובתם של הבריות

חכם מארי שלמה טביב - מלמד שהמוכיח בגערות, כאילו ביטל כל התורה כולה

חכם משה אבירמאט - מלמד לשמור דרכו להטיב עם זולתו, ובזה זוכה לרשת הארץ.

חכם משה איררה - מלמד להתפלל בצרת אחינו להצילם מהגרמנים והסובייטים.

חכם משה בירדוגו - מלמד לשורר תחילה על גלות השכינה ואחר כך לשאול על עצמו.

חכם מנחם מאזוז - מלמד שתחילה להתלמד להבין דבר מתוך דבר, ואח"כ יקנה בקיאות

חכם משה שתרוג - משיב לענות אמן אחר ברכת ישמעאלי כשמכוון לשם שמיים.

חכם מארי סאלם עוזירי - מלמד מעלת הזוכר את הצדיקים עוד בחייהם ומבקר אותם בחוליים

חכם משה חיים מצליח - מלמד לשיר מאשמורת הבוקר עד עלות השחר בשבת הלבשה.

חכם מכלוף עידאן - מלמד על ידי תפילת פושעי ישראל, מתעלת תפילת הצדיקים.

חכם מרדכי אליהו - מחדש מנהג להתחזק בלימוד מוסר ביום העצמאות.

חכם מאיר יונה - מלמד שכל ישראל קיבלו חלקם מסיני כמשה.

חכם משה כהן שאולי - מורה שיש לקרב העדות אחד אל אחד, אך לא לטשטש ייחודם.

חכם משה אלמושינינו - מלמד כפי ריבוי הצער בגלות יהיה ריבוי שמחת הגאולה.

חכם מסעוד דנינו - מלמד שיצליח להגיע לאהבת חברים, יזכה להגיע גם לאהבת הבורא.

חכם מקיקץ ישראל חדאד - מדמה הקב"ה כארי השואג על חורבן ביתו במלחמה העולמית.

חכם משה חיים מצליח - מלמד שתתבטל הגאווה, ויהיו ראויים לקבלת השפע שלא בהדרגה.

חכם משה מאימראן - דורש חכמי ישראל - אבניה, וענייה - עפרה, ובהם תיקונה.

חכם משה דוד וואלי - מלמד 'יוצר יחד ליבם' להביאם אל שוק אחד לתועלת הכללות.

חכם משה אזאגורי - מלמד מוסר לאדם מפירוש טעמי המקרא.

חכם משה עואץ' - מלמד, שנקרא סתם חסיד מי שמתחסד עם קונו על ידי הצדקה.

חכם מסעוד חי רקח - מלמד מה צורך להביא ראיות אחרות, שהם הלכה למשה מסיני.

חכם משה חפץ - מלמד שפשתה הצרעת לעזוב האחדות ודם הקרובים

חכם משה כהן שאולי - מלמד שכל עדה בישראל מהווה חוליה נאמנה בשרשרת האומה.

חכם מסעוד בנימין - מלמד התקנה להיגאל משפל המדרגה, לדרוש במעשים טובים.

חכם מרדכי בנימין נבון (ג'יליבון) - מלמד להתיר החרם, ובלבד שיחזרו בהם, ויבקשו התרה.

חכם מנחם שמואל הלוי - מלמד שלא לבכר אחד מאברי האומה על חשבון חברו.

חכם נתן עמרם - מלמד שלא יסגף עצמו בייסורים קשים רק יעזוב מעשיו הרעים.

חכם נסים עידאן - מלמד שצריך כל מניין להגיד בקול ובנגינה מזמורי קבלת שבת.

חכם נסים רפאל יצחק צורייאנו - מלמד רמז 'ועשו לי בגדי קודש', להרבות צדקה שיהיה חסד עימה.

חכם ניסים חדאד - מלמד רמז האחדות שריפאה אסתר השבר בחלום יוסף לאחיו.

חכם ניסים חיים משה מודעי - מלמד שלעתיד לבוא הקב"ה מלמדם תורה, ואינם שוכחים.

חכם נסים עידאן - מלמד 'עני ורוכב על חמור' להראות שעיקר הגאולה תלוי בענווה.

חכם נחמן אנג'יל - מלמד הסגולה להבין מה שנתקשה, שמצייר בדעתו צורת רבו.

חכם נתנאל חבובה - מלמד הטעם שעושים שמחה גדולה על זכיית ספר בראשית.

חכם נסים אלמליח - מלמד על הניסים, שנתן גבורה ביד חיילי צה"ל, והתקיים בנו

חכם נסים שמואל יהודה ארוואץ - מלמד בהיפרד בני אדם מאחדותם, שייך לתת נחלת ישראל לגויים.

חכם נסים בנימין אוחנה - מלמד שאין לשנות נוסח התפילה, אך להחליף המבטא לספרדי.

חכם ניסים אברהם אשכנזי - מפרש להרבות שלום בפיו ובשפתיו, שאינו ירא שישאלוהו דבר.

חכם ניסים מויאל - מלמד שבתשובתם, פשוטי העם יכולים להגיע לדרגת הצדיק.

חכם ניסים יגן - מזכיר חיבת ישראל, הנוהרים בהמוניו לחונן אבני הכותל המערבי.

חכם ניסים טרבלסי - מלמד שעושים סעודה בראש חודש ניסן, שכל בני המשפחה נוכחים.

חכם נסים פאלומבו - מלמד שאם היינו אומרים שירה, לא היתה שכינה בגלות.

חכם נסים אליקים - מלמד מיתת הצדיק מכפרת, שהם באחדות אחד בגוף אחד.

חכם ניסים הכהן רבין - מלמד, שלא יקיימו מצוות עמלק מתוך חימה או תאוות נקמה.

חכם נסים פרץ - מלמד בכל דבר טוב שעושה, להקפיד לומר בשם כל ישראל.

חכם נתן עמרם - מלמד יהי רצון ללמד זכות אומץ ואיילות על ישראל בכללות.

חכם נסים עידאן - מלמד גמילות חסדים, שעושה לחברו טובה, ולמחר מחזיר לו.

חכם נעים בן אליהו - מלמד התלהבות רבו במצוות כיסוי הדם בעפר

חכם נסים גבאי - מלמד שגם בלי התעוררות האדם, הוא ברחמיו מטהר אותנו.

חכם ניסים חיים משה מודעי - מלמד שדורשים במצוות הלבשת תינוקות סמוך לדרשת חנוכה.

חכם נסים חיים שלום מארגונטו - מלמד שכיוון שנשא ונתן באמונה, כאילו קיים את כל התורה.

חכם נחמן אנג'יל - מלמד רק שנעשו גוף אחד יכולים לקיים כל התרי"ג.

חכם נתנאל חבובה - נותן רמז למה שהקב"ה מבי"א גואל בצדקה ובמשפט.

חכם נסים בנימין אוחנה - מלמד זכות על הרופאים הישראלים, שכשרים למול הבנים.

חכם ניסים חיים משה מזרחי - תמה איך יאיר מאור השכל, לחכם הטמון בחדר לפנים מחדר.

חכם ניסים אברהם אשכנזי - מביא רמז למנהג להתוודות לפני תחילת הזמירות.

חכם נתן עמינדב יונה קאסוטו - מלמד לחזק את קשר האחים לעמוד מול הרשע השואף לחסלנו.

חכם ניסים יגן - משתבח בברכת אפרים ומנשה, שגדלו בלי תלמוד תורה.

חכם ניסים טרבלסי - מלמד שאין בן ישי בא רק לזכות בארץ ולהיות לנו מדינה.

חכם נסים פאלומבו - מלמד מי נתן למשיסה יעקב - שחטאנו לו בפירוד ע"י שנאה.

חכם נסים דוד עזראן - מלמד בזכות התקווה זכינו להתחלת הגאולה ביום הקמת מדינתנו.

חכם נסים אליקים - מלמד מענוות משה, שלא התקנא ביהושע להכניסם אל הארץ.

חכם נסים פרץ - מלמד להראות לך שבשיא הגלות נמצאת הגאולה.

חכם נסים עידאן - מלמד לתת שמירה בשערי גופו, שלא יבוא לידי שנאת חינם.

חכם ניסים חיים משה מודעי - מלמד, שה' נושא פנים לישראל שיש בהם העושים מעשה אבות.

חכם נסים עידאן - מלמד עוון שנאת חינם חמורה מכל הלאווין שבתורה.

חכם ניסים חיים משה מודעי - מורה, שהמלמד לקטנים מעלתו גדולה יותר, מהמחכים חכמים.

חכם נחמן אנג'יל - מפרש 'ושילח את הציפור' להכריז קבוץ נדחי ישראל.

חכם נסים חיים שלום מארגונטו - מלמד שאם שמח בעשיית המצוות מקבל שכר גם בעולם הזה.

חכם נתנאל חבובה - מלמד שכל אחד יש לו חלק חברו, ובאחדותם שורה השכינה.

חכם נסים שמואל יהודה ארוואץ - מלמד שבגלות היה בהסתר פנים, ובביאת משיחנו יאיר פניו בתורה.

חכם ניסים אברהם אשכנזי - מפרש שהקב"ה בונה בכל יום ויום את ירושלים.

חכם ניסים מויאל - מלמד שהמלך המשיח אינו חייב להתגלות בכל בחינותיו.

חכם ניסים הכהן - מלמד שנקברה רחל בדרך כדי שתעמוד טענתה לעתיד לבוא.

חכם ניסים טרבלסי - מלמד שזכו בתורה בזכות השלום והאחדות שעשו בזמן מתן תורה.

חכם נסים פאלומבו - מלמד כשהם באחדות אז יבוא משיח צדקנו במהרה ובזמן קרוב.

חכם נסים פרץ - מלמד שבט"ו באב מתחילים 'תיקוני הזוהר', וביום הכיפורים מסיימים.

חכם נסים יצחק אלגרנטי - מלמד שמי שמתמיד לעשות צדקה וחסד תופס אומנותו יתברך שמו.

חכם נסים דוד עזראן - מלמד שבעל הבית יברך, ובני הבית יתפזרו לבדוק כל אחד במקומו.

חכם נסים אליקים - מלמד שמברכים לולב ולא כפות תמרים להוציא מדעת הקראים.

חכם נתן בוקובזה - מלמד שכדי לקבל ברכת רחל, יש להתחבר למידותיה הטובות

חכם סאסי יהונתן הכהן מעתוק - מלמד שאדם יחידי ממילא הוא עני, ולכן מבקש פנה אלי וחנני.

חכם סעדיה שוראקי - מלמד למנוע בנו מהגיית המקרא, אלא שיתרחב שכלו בסברות.

חכם סמחון חלואה - מלמד שכל מי שמלווים אותו ארבע אמות, מרחמים עליו מן השמיים.

חכם סלמאן חוגי עבודי - מלמד שהעני עוטף את תפילתו, ובזכותו מקבלים תפילת העשיר.

חכם סאסי כהן - מלמד שאף שנפטר מן העולם ממשיך להתהלך מכוח מעשי בניו.

חכם סולומון גאון - מלמד פשעם שרצו שלטון עם כוח בלתי מוגבל ובעל זכויות יתר

חכם סלימן דוד ששון - מיישב מנהג העומדים בעשרת הדברות, שכוונתם לקבל הברית.

חכם סעיד חדאד - מלמד שהמוכיח דומה לזורע גרעין אחד ומוצא כמה גרעינים

חכם סעדיה אזוביב - מלמד שרצונו יתברך לחיות עם בני ישראל בתכלית האחדות.

חכם סעדיה אלנדאף - מלמד שאין מתקבלת תפילתו אלא אם כן הוא אוהב לכל אדם.

חכם סעדיה הלוי מירקאדו - מלמד שחכם דורש ברבים, אין אומה יכולה לשלוט בהם.

חכם סלימאן מנחם מני - מלמד על התנועה החדשה, תנועת המסע מבבל אל ארץ הקודש.

חכם סאלם קורח - מלמד מרחל, הגם בהקשותה, זה לה בן, שבוודאי נולדה תשועה.

חכם סאסי נסים חדאד - מרמז שמות ה' ברחמים תמיד בארץ ישראל יותר מחוץ לארץ.

חכם סעדיה צפירה - מלמד התשובה שעשה תרח, מאהבת בנו, שהלך לו מארצו.

חכם סלמאן מוצפי - מלמד לכווין בצער הדרך להשתתף בצער השכינה בגלות.

חכם סאסי יהונתן הכהן מעתוק - מלמד שהנשמה מתעטפת במילים ועולה לדרגות עליונות.

חכם סאסי יהונתן הכהן מעתוק - מלמד שירושת ארץ ישראל היא בעבור ישמרו חוקיו.

חכם סמחון חלואה - מלמד קבלה בידינו איך ינצל מכרת אחד.

חכם סאסי כהן - מלמד מראש חודש אלול למעט בלימוד התורה בדברים החמורים.

חכם סולומון גאון - מלמד שבטורקיה עוד שורדות מסורתו הקהילות הספרדיות

חכם סלמאן חוגי עבודי - מלמד לעבור ממעברה למעברה להיות צר לו בצרתם.

חכם סאסי כהן - מלמד שלא נתן התורה אלא לעשות את הדינים בין אדם לחברו.

חכם סולומון גאון - מלמד שעד בוא הנאצים לא חוו הספרדים אנטישמיות מאורגנת

חכם סעיד חדאד - מלמד שאני לעצמי, שחושב רק עלי ועל חברי, דומה לבמה אני

חכם סעדיה אזוביב - מלמד 'הושיעני' מצרת הגלות 'ואושעה' בשלמות הכוונה והמעשה.

חכם סעדיה אלנדאף - מחזק סוד מנהגם למכור מצוות בית הכנסת בשמן למאור.

חכם סעדיה אלדמארי - מלמד שאין מקרה, שלא לבטל הדעה ברציפות ההשגחה בעולם.

חכם סלימאן מנחם מני - מלמד שכהן, שנישא ליהודייה בת גוי נושא כפיים ועולה ראשון.

חכם סאלם קורח - מלמד שעוסק בתהילים בדעת מיושבת, אין ירא שמיים יותר ממנו.

חכם סעדיה הלוי מירקאדו - מלמד מיתת הצדיק מכפרת כקורבן, כשמנסכים דמעותיהם.

חכם סעדיה צפירה - מלמד להיזהר מן המחלוקת לריב עם בני אדם חינם.

חכם סאסי נסים חדאד - מלמד שאפילו מפרים התורה, כשידידותם גמורה, נמחל להם.

חכם סעדיה צפירה - מלמד, שהעוסק בתורה לבדו, אינו מועיל לא לו, ולא לזולתו.

חכם סלמאן מוצפי - מלמד להתחנן לפני יוסף שיוותר על עלבונו, שמכרוהו אחיו.

חכם סאסי יהונתן הכהן מעתוק - מלמד לפדות הגנב, שאם היה מוצא ממון בהיתר, לא היה גונב.

חכם סעדיה שוראקי - מלמד שבגאולה זו נתרחבה ירושלים ממש בפועל ולא בדרך נס.

חכם סמחון חלואה - מלמד שלא יעשו כקטני אמנה, להפוך פניהם למי שבא מחוץ למדינה.

חכם סאסי כהן - מלמד שהארץ היא 'מה' - שצריך להתנהג בה במידת הענווה.

חכם סולומון גאון - מלמד ליישב ההגות המדינית עם ההשקפות הנובעות מהמקורות

חכם סלימן דוד ששון - מד שמחנכים התינוק יפה, בוראים טובה אמיתית בעולם.

חכם סלמאן חוגי עבודי - מלמד הטעם לכך שאין תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת.

חכם סולומון גאון - מלמד שספרד מחייה אצלנו דוגמא לאחווה בכוח הסובלנות

חכם סעדיה אזוביב - מלמד לקרוא בספר משלי במוצאי חג הפסח.

חכם סעדיה אלנדאף - מלמד להחזיק ביד תלמידי חכמים בלי קצבה, שמעמידים העולם.

חכם סלימאן מנחם מני - מלמד לשלוח לרב המתיר סרכה, במקום הפסד גדול.

חכם סאלם קורח - מלמד שאין בלבו על הבריות, דבריו מקובלים לעשות שלום.

חכם סעדיה אלדמארי - מלמד עיקרי האמונה מטעמי התורה בכל החגים והמועדים.

חכם סאלם קורח - מלמד שעם אריכות ימיהם, במה שעבר עליהם, הוסיפו בידיעתו.

חכם סאסי נסים חדאד - מרמז אותיות 'אמרי פי' להזכיר התנא רבי מאיר בעת צרה.

חכם סעדיה צפירה - מלמד רמז 'למועד אשוב' ל'אעלה בתמר'.

חכם סלמאן מוצפי - מלמד לבקש מכל צדיק עניין השייך למה שפעל בחייו.

חכם עזיז בנימין - מלמד אמונתם לעשות יד אחת, להשתחרר מעול הגלות.

חכם עובדיה יעבץ - מספר על התארגנות העלייה מארץ ההרים הגבוהים במערב.

חכם עזיז בנימין - מלמד מנהג זאכו להכין עצמם ליום הכיפורים בנר, במלקות ובטבילה.

חכם עזריה חיים סנגויניטי - מלמד גדול האומן היגע מאומנותו, יותר מסוחר ירא שמים.

חכם עבדאללה סומך - משיב האם לשנות המנהג לפטור בני חכמים ממיסי המלך.

חכם עלוש חומאני - מלמד זכות השלום להיות גוף אחד, ושקיים זה כאילו קיים זה.

חכם עזרא הבבלי - מלמד שזכה עשיו שהיה משמש לאביו, ויעקב לא היה לו פנאי.

חכם עזרא ששון דנגור - מבאר המנהג ללמוד קהלת בימי האסיף - שלסוף יאסף האדם.

חכם עמרם קורח - מלמד שכל נוסח כשר ורצוי, ובלבד שיעבדו את ה' בדעה נכונה.

חכם עזריה פיג'ו - משבח המנהג ללמוד פרקי אבות באביב שהם כתרופה לנפש.

חכם עזרא הדאיה - מלמד שמנהג הארץ קיים, אך קשה לקבעו, שכל אחד בא עם מנהגו.

חכם עובדיה יוסף - מורה שהמזכיר קדושת שבת, אפילו אינו שומרה, אין יינו נסך.

חכם עזרא עטייה - מפרש עבודת ה' זו תפילה בציבור, שמתברך בפרנסה ובריאות.

חכם עובדיה הדאיה - פוסק שאם מנהג כל העיר כן - מנהג אבותם בידיהם.

חכם עובדיה מזרחי הלוי - מלמד אשר ברא א-לוהים לעשות חסד עם ברואיו.

חכם עזרא ציון מלמד - משורר על הניסים ליום העצמאות.

חכם עזיז בנימין - מלמד שבונים בית הכנסת בידיים, בית הכנסת שייך לכל הקהילה.

חכם עובדיה וארשאנו - מלמד שיסלק שנאת חינם מביניכם, ממילא ישבור עול גלות.

חכם עובדיה יעבץ - מלמד להודיע אומות העולם מעלת התורה לפתוח בשלום.

חכם עזריה חיים סנגויניטי - מלמד ליתן פעולת שכיר לבעל מלאכה, טרם ישאלנה.

חכם עזרא מלכי - מלמד שיפרוש מאותם דברים שצריך, בלי נדר, שסייג לחכמה שתיקה.

חכם עבדאללה סומך - מפרש שאלת הבן החכם לחזק אמונת הגאולה.

חכם עזרא ששון דנגור - מלמד שכיבוד הורים הוא מצוות האומה ומקור הסדר החברתי.

חכם עמרם קורח - מלמד מנהגם לעלות האב לתורה, כשמגיע תור בנו לתרגם הפרשה.

חכם עזרא עבאדי שעיו - מלמד הפסוק מישעיהו, שאומרים בתפילת האשכבה.

חכם עמרם בן שמעון - מלמד שלא ידור במדבר, שמה שאין לזה, יש לחברו במצוות.

חכם עלוואן שמעון אבידני - מדבר בשבח השירה, שבזכותה ישראל נגאלים

חכם עמור אביטבול - נותן רמז שהקהל לב אחד תקובל תפילתם ברבים.

חכם עוזיאל אלחייאך - מלמד שאין לקונן ולהספיד על מת בשבת ויום וטוב

חכם עזרא הדאיה - מורה לתלמיד חכם גם להשגיח על לימודו וגם להדריך את העם.

חכם עזרא הכהן טראב - מלמד מנהג עם הארץ, ותלמידי חכמים לא יכנסו בספק זה.

חכם עזיזי דעי - מלמד עוז רוח העם, שעלו בליבי ניצי החרות, הפדות והשחרור.

חכם עזיז בנימין - מלמד שמי שגזל אותם בעלייה לארץ, לא נהנה מגזלתו.

חכם עזרא ציון מלמד - מלמד שאינם יושבים לסעוד בשבת בטרם ישלחו לעני שבשכנותם.

חכם עובדיה יעבץ - מביא סמך למנהגם לשתיית כוס ערק ביום החינא, לפני החתונה.

חכם עזיז בנימין - מלמד מנהגם לתת חלק של מתים ממזונם לעני או לתלמיד חכם.

חכם עובדיה וארשאנו - מלמד אף שיכול להנות מהם, שנא את הרבנות להתפרנס ממנה.

חכם עובדיה יעבץ - מלמד להביא התינוקות לבית הכנסת, אף שאינם יודעים כלום.

חכם עלוש חומאני - מלמד אפילו הפחות שבפחותים, כשיחטא, ילמדו ממנו בני ביתו.

חכם עזרא מלכי - מלמד שלא רק למי שאין לו מה לאכול, אלא שלא יהא אדם עצב.

חכם עובדיה שאקי - מלמד מראה קדושת 'ספר תיסלית' מתאזנכ'ת במרוקו

חכם עזרא ששון דנגור - מלמד לא להישען על הזכות, וייוועץ איך להינצל בדרך הנהוג.

חכם עמרם קורח - מלמד לחנך בדרכי התורה ונתיבות היושר תלמוד וספרי מדע.

חכם עזריה פיג'ו - מלמד שהנחקק בלב הוא המעשה הטוב ולא המדרש שדורש.

חכם עמרם בן שמעון - מלמד כל אדם שיש בו אמונה זוכה ורואה פני שכינה.

חכם עוזיאל אלחייאך - מלמד מצווה להתמנות על הציבור בכוח שירותו בחצר בית מלכות

חכם עובדיה יוסף - מורה שאין דין מנהג, במה שנהגו כאשכנזים, משום שהיו כפופים.

חכם עזרא הכהן טראב - ויאמר עזרא, דרוש א' לתשובה, דף קס"ג עמ' ב', ירושלים תרע"ד, (1914)

חכם עמרם אבורביע - מלמד שכל זמן שבניו עוסקים בתורה, נשמתו זוכה לעלות.

חכם עובדיה הדאיה - מלמד שגדול כוח החינוך, שמזכה לאב ולבן כאחד שנות חיים.

חכם עובדיה מזרחי הלוי - מלמד שעיקר ההספד להמשיך הבכי על הנפטר, שצריך חיזוק וצער.

חכם פרג' חיים יהודה - מלמד מחילת עוון לשמח בשירת הים ומצייר בדעתו הצלתו.

מרת פרחה פלורה ששון - מלמדת על אותם עמי ארצות, ששפת ארצם היא ארמית של גמרא.

חכם פרג'י נעים - מלמד שבברכת כוהנים, הברכות בלשון יחיד לומר שהן באחדות.

חכם פנחס רחמים חדאד - מלמד סיבות קירוב הגאולות הן מידות ההולך תמים ופועל צדק.

חכם פנחס הכהן - מלמד כשישראל על אדמתם אין צריך להתפלל אלא במחשבה.

חכם פרג' חיים יהודה - מלמד זכות אביו, שבשעת האוכל היה דומע על העטופים ברעב.

חכם פראג'י עלוש - מלמד שזקני עירו עדים שמעולם לא ראו – ודאי שאין מנהג.

מרת פרחה פלורה ששון - מלמדת שאין האישה כשיריים לכבדה לשבת בראש, אחת לשבעים.

חכם פרג'י נעים - מביא טעם למה שהחתן לובש טלית, שהווי לו כליל יום הכיפורים.

חכם פרג'אללה סרוסי - מלמד לשמוח בשמחת הצדיק, שהיה מצטער בצער ישראל בחייו.

חכם פנחס רחמים חדאד - מלמד שכל השפע יורד שם, בשעת יישובה של ירושלים.

חכם פנחס כהן - מלמד שהלומד בצער, נפתחים לו שבילים אחרים בהבנת התורה.

חכם פרג' חיים יהודה - מלמד שאם נצטער ממנו אדם, לא יחוס על כבודו, וילך ויפייסנו.

חכם פנחס הכהן - משבח המנהג ללמוד תהילים בשבת ומרמזם בסופי תיבות.

חכם פרג' חיים יהודה - מלמד אפילו מידתך אש, תכוף טבעך, להעביר על מידתך.

חכם פריגא (ישועה) זוארץ - מלמד לשבח המעשים, גם שלא נזכרו כולם, מחמת ענוותנותם

חכם פרג'י נעים - מלמד שעל ידי הצדקה, אין מידת הדין מעכבת הגאולה.

חכם פנחס רחמים חדאד - מלמד טעם סגולת האר"י לירוק שלוש פעמים לפני התפילה.

חכם ציון סופר - מלמד שהולך בדרך כל הארץ, יש לו חלק במצוות שעושה בנו.

חכם צדקה חוצין (השני) - מלמד שלא ישחית מסורת נחלת אבותיו בנימוק פרנסה

חכם צבי דידי - נותן הטעם למנהג לסובב קערת הסדר על ראש המסובים.

חכם צמח הכהן - מלמד הפסוקים שאומרים על שולחן ששלושה אכלו עליו.

חכם ציון סופר - מלמד לרץ אחר הכבוד, כשחושב עצמו לשאר העם נעשה לראש.

חכם צדקה חוצין - מבאר שהבן יתכבד באביו, והאב יתכבד בבנו - ויחדיו יהיו תמים.

חכם צמח הכהן - מלמד שלא יתעכב הקטט, תיכף מחבקים זה את זה.

חכם צמח הלוי - מלמד בזה שלא אבוש מלשאול, לא תיתן חסידך לראות שחת

חכם ציון סופר - מלמד שנכנס אל הקדושה או לומד תורה, צריך להתחזק במתן צדקה.

חכם צדקה חוצין (השני) - מלמד תפילת הצלה לבני ישראל, הנפוצים בארבע כנפות עולם

חכם צבי דידי - מלמד שדברי המוסר שווים למצוות כיבוד, שזוכה לכתר תורה.

חכם ציון הכהן - מלמד להרים ראש הרשעים, שגם ישובו לבית אבותם, שורש קדוש.

חכם קס אליאס מהרט - מלמד שלא ישנה משמירת המצוות, אף את המגבעת לא יוריד

חכם קס אליאס מהרט - מלמד שבנה בעצמו, יהיה לכל קיבוץ בית הכנסת משל עצמו

חכם קס וובשט אייטבג - מלמד החובה על כל אחד מבני הקהילה לעזור לכל אחד מהקהילה.

חכם קס איילין מנשה אדגואיצ'או - מלמד על מסירות נפשם במסע הארוך בדרך לארץ ישראל.

חכם קס סבוהו ברוך - מלמד סדר הכנת ספרי קודש, שהכין במו ידיו.

חכם קס אבא יצחק יאסו - מלמד שיש דת אחת, תורה אחת ועם ישראל אחד.

חכם קס מנשה זמרו - מלמד, שחייב להושיט יד לנזקקים, לכל מי שמבקש.

חכם קס אבא יצחק יאסו - מלמד שהתורה מגנה ומצלה, בלכתם בדרך לארץ ישראל.

חכם קס אליאס מהרט - מלמד לצאת לדרך, שהוא יתברך יודע הדרך לירושלים.

חכם קס וובשט אייטבג - מלמד להתפלל על אחינו הנמצאים באתיופיה, שיזכו להגיע לארץ.

חכם קס מלקה עזריה יהייס - מלמד לסייע במציאת בית, למי שיצא לארץ, אך חזר על עקבותיו.

חכם קס סבוהו ברוך - מלמד מורשתו, שבמותו יישארו קסים אחריו.

חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שמה שחנן אותך ה' בדעת, הוא לחלוק החכמה עם הדור הצעיר.

חכם קס מנשה זמרו - מלמד לחושב שאצלו היהדות, שבאתיופיה שמרו עליה בטהרתה.

חכם קס אבא יצחק יאסו - מלמד להתפלל עבור כל לומד, לממש את כל מה שלמד.

חכם קס אליאס מהרט - מלמד לצאת לדרך, שהוא יתברך יודע הדרך לירושלים.

חכם קס וובשט אייטבג - מלמד לדור הצעיר ללמוד אמהרית, שיעזרו בקליטת אחינו.

חכם קס איילין מנשה אדגואיצ'או - מלמד אופן חגיגת הסמכת קס חדש שבוע.

חכם קס מלקה עזריה יהייס - מלמד לעשות סעודה גדולה לכל הקהילה במוצאי יום הכיפורים.

חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שלימודו כמו מים טהורים הזורמים בנחת.

חכם קס סבוהו ברוך - מלמד להרגיע הבהמה לפני שחיטתה, ולא להבהיל אותה.

חכם קס אבא יצחק יאסו - מלמד לתת לכהן הפרי הראשון, והוא מברך הבעלים.

חכם קס מנשה זמרו - מלמד שלכל קייס יש את האזור שלו, וכולם שווים ומשמעותיים.

חכם קס אבא יצחק יאסו - מלמד שבעינינו ראינו, שהביאנו בחיבוק ובתמיכה לארץ הקדוש.

חכם רפאל זרוק - מלמד מנהג סליחות בלכביר, וסליחות ליל שבת, ב'שפתי רננות'.

חכם רפאל אברהם שאקי - מלמד שאין לבכות על האבדה עצמה, אלא על האובדים אותו.

חכם רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש - מלמד מצוות הולכת ספר תורה, במי שנולד לו בן.

חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י - מביא מנהגם להתעטף בטלית של כותנה למי שאינו יכול צמר.

חכם רחמים בן עמארה - מלמד לחזק מניין שני בליל שבת, ליוצאים מאוחר מעבודתם.

חכם רחמים חי חויתה הכהן - מלמד שבעוד הילד רך ילמדו תורה, ואחר כך מדע ושפות.

חכם רפאל חיים שושנה - מלמד שהבקשות הם מפתח להיות תמיד קשור עם ארץ ישראל.

חכם רפאל יוסף חזן - מלמד שהשב בכל ליבו הרי זה צדיק גמור.

חכם רפאל ורגאני חדאד - מלמד שלא ימנע הבנים מלעלות ארצה אפילו הבן מפרנס אביו.

חכם רפאל יעקב מנשה - מלמד שעיקר נתינת התורה הוא במצוות הדינים לדון את ישראל.

חכם רפאל דוד מזרחי - מלמד סמוכים ראש התורה וסופה, שהגדולים לא יתגאו על הציבור.

חכם רפאל מאיר פאניז'ל - מפרש, שירושלים בנייתה ככרך, אך אווירתה תישמר כעיירות.

חכם רפאל שלמה מורדוך - מלמד להביא האורח אל ביתו, אף שאין לו מקום כי עם בערבוביה.

חכם רפאל ברוך טולידאנו - מורה שלא להניח חברו יחידי, אפילו מעכבו בדרך.

חכם רפאל יהודה ישראל - מלמד שלא יקנא לה' לרדוף כפנחס, שאין קנאתו תפארת לעושהו.

חכם רחמים נסים יהודה - מלמד שבימי אלול, צריך שיהיה עם רעהו באהבה ואחווה.

חכם ראובן שלום שראבני - מלמד כמה הכעיס את בוראו, והקב"ה ממשיך להטיב לו

חכם רפאל אהרון בן שמעון - מלמד שמנהגי הדת בכל תפוצות הגולה אושרו ע"י גאוני דורם.

חכם רחמים חורי - מלמד שבאמן של הקדיש שאומרים אחר דרשה, נמחלים העוונות.

חכם רפאל מרדכי מלכי - מלמד חיוב הקהילות בחוץ לארץ, לשום ירושלים תהילה בארץ

חכם רפאל בירדוגו - מתקן לבטל מנהג בעלי שמחה, כדי למנוע צער וביוש עניים.

חכם רפאל משה בולה - מלמד הגם שעוברים על התורה, הרי הם חברים בכל המצוות.

חכם רפאל קריספין - מלמד שחכמת חקר הלשון מסורה לנו מדורי דורות

חכם רפאל אנקאווא - פוסק שעולה ישראל ראשון ב'בראשית', הואיל וכבר נהגו כך.

חכם רפאל דוד סבאן - מלמד תקנתו שרק שליח ציבור יאמר קדיש אחר ספר תורה

חכם ראובן מוריס עלוש - מלמד שהיה ברית מילה בעיר, לא היו אומרים תחנונים בכל המניינים.

חכם רפאל יעקב חקק - מלמד שכבר אפסו סיכוייו, יגיש משפטו עד לפני המלך.

חכם רפאל קצין - מלמד לספרדים ולאשכנזים, שטובים השניים, לשמיים ולבריות.

חכם רחמים מאזוז - מלמד הסגולה להיות סנדק, שלא ינדבה לרבנים להיות במקומו.

חכם רפאל אשכנזי - מלמד שנהגו מצוות הלבשת ערומים על ידי פקידי תלמוד תורה.

חכם ראובן תמצטית - מבאר שהקב"ה התעצב על ירושלים שהיא קודש קודשים.

חכם רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש - מלמד החיוב לספוד לאדם כשר, ולאו דווקא לתלמיד חכם.

חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י - משבח הדר בארץ ישראל וזהו דווקא בתוככי ירושלים.

חכם רחמים בן עמארה - מלמד שאי אפשר לבקש מהבנים, יותר ממה שההורים עושים.

חכם ראובן בן דוד - מביא טעם המנהג לשים עשר אצבעות על הלחם, כשבוצע הלחם.

חכם רחמים חי חויתה הכהן - מלמד הפסד מנהגם להכות המן בזמן קריאת המגילה.

חכם רפאל חיים שושנה - מלמד שבארבע קירות בית כנסת, כל ישראל שווים.

חכם רחמים חיים יהודה ישראל - מורה לבטל מנהגם, שנחסרו הדורות, והכל לפי הזמן והמקום.

חכם רפאל פנחס יהושע די שיגורה - מלמד טעם 'שבת הלבשה' לעניים כדי להתלמד במעשה הצדקה.

חכם רפאל ורגאני חדאד - מלמד למורה לתת אל לבו לדברים שאומרים התלמידים.

חכם רפאל אלאשווילי - מלמד שעיקר תוקף המנהג ללמוד אבות הוא בין פסח לעצרת.

חכם רפאל טריויש - מספר מנהגם להתקבץ בבית ועד החכמים בחג הפסח כל הלילה.

חכם רפאל דוד מזרחי - מלמד שלא בא להספיד הצדיק, מורה שאין בו מידת האחדות.

חכם רפאל מאיר פאניז'ל - מורה לשמור הניקוד בתפילה כמנהג, ולא כמו שכתבו בסידורים.

חכם רחמים יוסף אג'ייני (זיני) - מלמד שלא לצבוע ידי ורגלי הקטנים בחינה, להדריכם בדרך ישרה.

חכם רפאל שלמה מורדוך - מלמד החובה לבכות כל אדם גם אם אינו מוחזק כצדיק וחסיד.

חכם רפאל ביטון - מלמד שמוכיח את בנוף לא ידחהו מכל וכל, שנוח לו בהפקר.

חכם רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי - מלמד לבעלי התורה להדבק עם אנשי מעשה, ויושלמו בגוף אחד.

חכם ראובן שלום שראבני - מלמד שהלומד לשמה לא יתבייש מכל שאלה שיש לו

חכם רפאל שלמה לאנייאדו - מלמד להתפלל בשלומה של ירושלים, שיבואו לשבת בה.

חכם רפאל אלעזר נחמיאש - מלמד שלא להרבות בשבח המת יותר מדי, רק שהחי יתן אל ליבו.

חכם רפאל משה בולה - מלמד רמז השיבה אל הארץ בשביל השכינה שהיא בגלות עמנו.

חכם רחמים חורי - מלמד שעל ידי המחלוקת מסתלקת הברכה.

חכם רפאל אוחנה - רומז שמידות תיבת נוח כמניין שלום, שלא היה שלום ביניהם.

חכם רפאל משה פאלקון - מלמד גדול שמואל ממשה, שהיה הולך אצל ישראל בעיירות

חכם רחמים בוכריץ - מלמד 'כל ישראל' לרבות אפילו מי אינו יודע לשנות הלכות.

חכם רפאל חיים משה בן נאים - מספר צדקת הוריו, שסבבו מציאותו להתקיים בארץ הצבי.

חכם רפאל כדיר צבאן - מפרש דברי פרעה ליוסף, שעולה ארצה, יביא את מסורת אבותיו.

חכם ראובן מוריס עלוש - מלמד לרדוף אחרי השלום בעולם, איפה שצריך לעשות שלום.

חכם רפאל יעקב חקק - מוכיח הדבקים בה' ובתורתו, שעושים עצמם לא רואים מצב הקהל.

חכם רחמים יוסף מאמאן - מלמד מידתו שאין כגדולתו להשגיח על צרכי העניים הבזויים.

חכם רפאל משה אלבז - מפרש קול הישועה באהלי רשעים, שימין ה' פשוטה לקבל שבים.

חכם רפאל אהרן מונסונייגו - מלמד להרחיק המנהג הגרוע, אם בשאר מקומות הולכים לחומרא.

חכם רפאל חיים שושנה - מלמד מנהג הבקשות קול הנכנס אל הלב.

חכם רפאל יעקב מנשה - מלמד חיוב הספד בבכי, במסתכן נפשו כדי להציל נפשות של ישראל.

חכם רפאל פנחס יהושע די שיגורה - מלמד שתכף שאנשים ניצים, יבקשו לעשות שלום ביניהם.

חכם רפאל שלמה מורדוך - מלמד חובת ההספד כפי מדרגתו הנגלה ליודעים מכירים אותו.

חכם רפאל טריויש - מלמד להפריש מעותיו להוצאות העלייה לארץ ישראל.

חכם רפאל יהודה ישראל - מלמד כל העמים שווים בצלמם, ותורת כל אחד בידו.

חכם רפאל אשר קובו - משיב שיש כוח לרבני הדור לבטל חרם גדולים מדורות קודמים.

חכם רפאל מאיר פאניז'ל - מפרש שאין חוכמת הבן מכוח האב, ובזה משמח את אביו.

חכם רחמים נסים יהודה - מלמד הרחמן הוא יפרנסנו, ולא נצטרך לבשר ודם שיעשה שלום בינינו.

חכם ראובן בן אברהם - מלמד גדול המפרנס משפחתו, מירא שמיים, המטיל עצמו על הציבור.

חכם רפאל ביטון - מלמד שאין קיום לאדם החי לבדו.

חכם רפאל אליהו עבו - מלמד על הצורך לסדר בית מדרש לרבנים ספרדים.

חכם רפאל שלמה לאנייאדו - מלמד שאם יהיו נשבעים, אין אדם מאמין אותם, ואבדה האמונה.

חכם רחמים חורי - מלמד שניצוץ מנשמתו של הרב נופל בתלמיד

חכם רפאל מאיר חסן - מלמד של יבער אש הכעס בעבור יום השבת, בעולם שכולו טוב.

חכם רפאל מרדכי מלכי - מלמד לשכור שלושה שליחי ציבור, צדיקים וחסידים ואנשי מעשה

חכם רפאל בירדוגו - מפרש שכל עיר שתתחבר לירושלים, שהיא כלולה מכל העולם.

חכם רחמים אליהו חזן - מבחין מה הוא מנהג המבטל הלכה, ומה הוא מנהג המקיימה.

חכם רפאל משה בולה - מלמד לדיינים לעשות האמת והצדק, ולהניח בצד משפט התורה.

חכם רפאל אוחנה - רומז לגבירים שבחוץ לארץ, שיביטו אל אברהם ויקחו מוסר.

חכם רפאל משה פאלקון - מלמד 'יודוך ה' כל מעשיך' - שאין לומר יברכוך טובים ולא רעים

חכם רפאל חיים משה בן נאים - מלמד חיבת הקב"ה לכל מין האדם, ואין לחלק בין עם ולשון.

חכם רפאל אנקאווא - מלמד מעלת ירושלים בקדושתה גם מצד הארץ וגם מצד יושביה.

חכם רפאל קצין - מלמד שאביו נתנו מיטה שולחן כיסא ומנורה להגדילה ולהאדירה.

חכם רחמים שאלתיאל יעקב ניניו - מלמד שעל ידי מילה בבשרם - אין פחד בלילות.

חכם רחמים מאזוז - מלמד לרב לכבד עם הארץ המכבד את תורה, ולכתוב חידושו.

חכם ששון עזרא סחייק - מלמד למנות מלמדים ראויים להגדיל אור התורה בבתי הילדים.

חכם שלמה מלכה - מפנה אל אנשי הדת מילתו לטהר את האווירה מן הקנאות הדתית.

חכם שלמה שלם - מלמד שאם ישכח החלק שהתגלה לו, מאבד אותו החלק מן העולם.

חכם שמעון אגסי - דורש הפרש אות א' בין גולה לגאולה היא האות לטובה

חכם שלום עמאר - כותב על תשוקתם לעבוד את האדמה בארצנו נחלת אבותינו.

חכם שמואל טייב - מלמד החיוב ללמד אחרים, להשפיע משלמותך אל הזולת.

חכם שלמה מאזוז - מלמד שאין עושים רצונו, מקים להם אביונים, שיזכו וימחל להם.

חכם שמשון באקי - מלמד שעוקר הרים בשפתו, שוחק אבנים ומדביקן זה לזה.

חכם שמואל עמאר - מלמד שעל ידי האחווה, מצטרפים גלות של זה עם זה, ונגאלים.

חכם שלמה אבן דנאן - מלמד חזקת שליח ציבור העומד ומשרת בקהל - לו ולזרעו.

חכם שלמה אמסלם - מלמד שמדין קרוב יגאלנו, שאין לך קרוב יותר מאב לבן.

חכם שלמה הכהן סקלי א-זאגורי - מלמד שנותן עוז כנגד העמים, בזמן שישראל מבקשים שלום

חכם שאול הכהן - מלמד שלא די להיות בארץ ישראל, אלא להיות בה בני חורין.

חכם שאול דוד סתהון - מלמד לבקש על הגשמים בזמן חורף שלהם, ולא בזמן של בני בבל.

חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד להיזהר שלא ישתרר להנהיג עצמו ברבנות, שלא לשם שמיים.

חכם שלמה בכור חוצין - מלמד שיתפרנסו מיגיע כפם, ולא יצטרכו לידי מתנת בשר ודם.

חכם שמעון מימון - מלמד אות ר' בתשרי היא רחמים להשגיח על העניים ברחמים.

חכם שלמה מלול - מלמד לקרב קרוביו, לשאול עליהם תמיד.

חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד לגבאי שלא יעבור לפני מי שאין לו, שמא יתן מעות שבידו.

חכם שלמה ועקנין - מלמד קלה כבחמורה - לשמוע קול המוכיח בשר ודם כבת קול היוצאת.

חכם שלמה דאנה - מלמד שעל ידי הגשמים יהיה שלום בישראל, וירושלים תיכונן.

חכם שמואל דוד לוצאטו - מלמד איסור נקמה, אף שהיא נראית כמשפט צדק.

חכם שלמה טולידאנו - מלמד לשמוע מוסר יום יום כמו המטר הנוקב אבן.

חכם שלום פלאח - מלמד שמיות יסוד העבריות, שמכבדים כל אדם באשר הוא אדם.

חכם שלום יצחק מזרחי - מלמד שאין להתיר מנהג שקיבלו בהסכמה מחמת גדר לרבים.

חכם שמעון בן אליהו - מלמד שלמד השפה מהספרים החיצוניים, ללמוד ולא לעשות.

חכם שלום כאסכי - מלמד אהבת ה' תלויה בלבו שיבין במעשיו, בבריותיו ובחכמתו.

חכם שלמה אדהאן - מלמד גדול הנהנה מיגיעו בתורה ואינו ירא להחמיר במותר.

חכם שושן דוד יום טוב הכהן - מלמד לדון אחיו לכף זכות, ולהסיר השנאה מלבו.

חכם שלמה קצין - מלמד בניינה באיחוד כל המעשים והכוחות לאצילות ולקדושה.

חכם שמואל שמאי - מלמד בעת ההיא, בכל הזדמנות, שכל שעה יפה לתורה ולתפילה.

חכם שמואל שאול עידאן - מלמד לא נחם דרך ארץ - שלא יפלשו לאיזה בית להופכו בית כנסת

חכם שלמה אדהאן - מלמד שאם פותח ידו מעוני, סופו שיפתח ידו מעושר.

חכם שמואל אלבאז - מלמד תורתו, אשר מלמדה לאחרים, יתמיד לעשות בעצמו בקביעות.

חכם שמחה אפרתי - מזהיר לחכם לדרוש לישראל לפי שהוא צורך גדול ויסוד האומנה.

חכם שאול מטלוב עבאדי - משבח הוריו, מוריו וחבריו במה שראה ברכה בלימודו.

חכם שמעון אביקציץ - מלמד שלא המדרש שדורש ברבים להראות תוקף כוח חוכמתו העיקר.

חכם שלמה יפה אשכנזי - מלמד שיוצא לשוק לפרנסת אשתו ובניו הרי הוא לו כעוסק בתורה.

חכם שלמה אאיליון - מלמד להודות בטעותו מיד, שלא לדחות החכם מלבוא בקהל.

חכם שמואל שאול סרירו - משיב לנוצרי, שעם כל אורך הגלות, אומתנו קיימת בעולם.

חכם שמחה אפרתי - מלמד שצריך יראת שמיים להדר פני זקנים.

חכם שלום משה חי גאגין - מלמד שנותן לדל מלחם העני, והברכה שלו היא בעינו הטובה.

חכם שמעון חיררי - מלמד לעשות חידושיו קבע, להדפיסם שייהנו בהם כולם.

חכם שמעון לביא - מלמד כוח תפילת הרבים בסוד הקטורת, שצריך לחזק הדבר בהופכו.

חכם שלמה הלוי אלקבץ - מלמד שהנה בא יום ויסיר האדם חמדת הממון ועלה לארץ ישראל.

חכם שמחה לוצאטו - מלמד שהחכמים אינם נביאים לקבל דעתם כחוק בל יעבור.

חכם שלמה ילוז - מלמד למכור ספר תורה כדי להשיא העניות, שלא תתייאשנה.

חכם שמעון הכהן - מלמד האר עינינו בלימוד כשלעצמו, ודבק לבנו בלימוד לקיום המצוות.

חכם שמואל שאול סרירו - מלמד שתכלית המצוות לקשר האחווה והאחדות.

חכם שבתאי בן חיים - מלמד באהבת הרע סנגוריה למעלה, המועילה לקבל התפילות.

חכם שלמה חכים - מלמד הגם שחכמים ועושים צדקות, הפירוד מונע מלהוריד השפע.

חכם שמעון דריהם הכהן - מלמד 'שבשפלנו זכר לנו' - שהעניו זוכה להוליד בנים הרבה.

חכם שלמה סלימאן פרץ - מלמד כי ינצו אנשים, בתלמידי חכמים שנחלקו בדברי תורה

חכם שלום משאש - מלמד שבית הכנסת הוא גורם לאחדות לכלל ישראל.

חכם שלום יצחק הלוי - מלמד שמתהדקת האחווה, כששואל מתוך ידידות, ומשיב ברצון טוב.

חכם שלמה וזאן - מפרש משל כלי האבן השבור, שתקנתו בתפירת חוטים של חול.

חכם שבתי אקשוטי - מלמד סדרי לימוד בישיבת אחד תלמיד חכמים ואחד בעלי בתים.

חכם שמואל גרג'י - מלמד מי שמזגו חלוש, יעסוק בתורה, ואם הוא עם הארץ יתן צדקה.

חכם ששון שנדוך - מבאר המנהג לכסות הראש בפני הגדולים, ולגלותו מחוץ למחנה.

חכם שלמה שמאמא - מלמד שיקנה התורה במלאכות התורה ובלימוד התלמידים.

חכם שלמה אביטבול - מלמד שהמנהג שקיבלו חכמי העיר מאבותיהם מכריע ההלכה.

חכם שלום משאש - מורה שהאב ילמד את בנו 'שמע', ואחר ילמדוהו מדעים וחכמה.

חכם שמואל פרימו - מלמד שכל אחד יהיה יודע את התורה לאמיתותה, לא תהיה המחלוקת.

חכם שמואל יוסף עדני - מספר נסיעתו ברכבת מיפו לראות לראשונה את ירושלים

חכם שארל שלום תואתי - מלמד שהתרככו הדרישות, שלא לנעול דלת בפני הלווים.

חכם שלמה חזן - מלמד שתיקנו שבת שקלים, להעיר ישני הגלות לקרב בצדקה.

חכם שלמה מלכה - מורה להשוות הפילוסופיה, שתתעצם האמונה לדרגה גבוהה.

חכם שמואל עלוש - מלמד שכל אחד יקיים לפי יכולתו, ובכללותם נחשב כאילו קיימו הכל.

חכם שאול ישועה אביטבול - מלמד בשבח ישיבת ארץ ישראל ששקולה ככל המצוות.

חכם שמואל אדוני - מביא הנוסח שהיו נוהגים בו ל'יהיה רצון מלפני א-לוהי השמיים'.

חכם ששון עזרא סחייק - מלמד שמחת הצדיקים, לשוב לעולם הזה, להטיב ולתקן לאחרים.

חכם שמעון אגסי - נותן טעם לעשות יום שמחה, ביום שנעשה אדם בר מצווה.

חכם שלום עמאר - תופש מנהג אבותיו בשבת תשובה, ואינו כמזהיר אלא כמזכיר.

חכם שלמה מלכה - מלמד להכין דרוש קצר מענייני השבוע כדי לאומרו ליד השולחן.

חכם שאול נחמיאש - מלמד פרד"ס ראשי תורה: השונה, ההומה, הדרשן, המחדש

חכם שמואל מרציאנו - מספר רצונו לעלות לארץ ומה שעיכבו אותו הסוכנות מלעלות.

חכם שמעון אגסי - מלמד שהקב"ה לא ברא את האדם שלם כדי שיהיה צריך לזולתו.

חכם שמואל טייב - מלמד שלא יואחז ברסן הממשלה בקושי ובאכזריות.

חכם שלמה סוכרי - מלמד שחפץ בגאולתכם, אינו מביט בחשבונכם.

חכם שלום דניאל יהודה כהן - מכיר טובה למי שהשתדל עבורו לקבל רישיון כניסה לארץ.

חכם שלמה מאזוז - מלמד שכל אחד מישראל שותף ושווה, ואין אחד יתר על חברו.

חכם שבתאי מוראיס - מלמד על מנהגי יהודי איטליה, השונים מיהודי אשכנז או ספרד.

חכם שמואל עמאר - מלמד שרודף שלום הבריות מאהבה, מדביק גם את שאינו חפץ.

חכם שלמה קורח - מלמד שאף אם הוכיחו, עדיין אינו מזיד, שאין יודע להוכיחו.

חכם שמשון חיים נחמני - מלמד היאך בן חורין, מי שעוסק בתורה, והרי הוא עבד ליוצרו.

חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד תקנתו שלא יבוא לידי לשון הרע, שאם תלמיד חכם יעסוק בה.

חכם שלמה בכור חוצין - מלמד מנהג הישמעאלים למול בניהם קטנים בבית הכנסת.

חכם שמעון מימון - מלמד שאינם מלמדים לאחרים - תמות חוכמתם עמם.

חכם שלמה מלול - מלמד שאינו יודע ללמוד הרי הוא אנוס ולימודו הפסוק שיודע.

חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד זמן לימוד תורה בלילה, ולפחות מט"ו באב עד ט"ו באייר.

חכם שלמה דאנה - מלמד שאמות הארון שבורות לרמוז לעניים שמהם תצא תורה.

חכם שלמה טולידאנו - מלמד אף שחלקו מסיני, אל ישען על בינתו, שאי אפשר בלא יגיעה.

חכם שלום פלאח - מלמד שהונחו כל הלימודים בחכמה על סודי המוסר והחינוך.

חכם שלמה קצין - מלמד עיקר המור לקיים בפועל כל מה שאפשר לו.

חכם שמשון מורפורגו - מלמד בציבור לנהוג כמנהגם, ולעצמו לא לזוז ממנהג אבותיו.

חכם שלמה אליעזר אלפנדארי - מלמד שיש לסמוך על הגדולים שלא ביטלו מנהג השתטחות על קברי צדיקים

חכם שלום כאסכי - מלמד כל שרוח הבריות נוחה הימנו, ודאי דעתו שפלה עליו.

חכם שלמה אדהאן - מלמד שבח בני המערב, ששולחים הקידוש לעניים מיין משובח.

חכם שושן דוד יום טוב הכהן - מלמד שיציאת מצרים היא יסוד להאמין בגאולה בכל הגלויות.

חכם שלמה קצין - מלמד כלל גדול בהנהגת הדורות הללו, שאינם מקבלים מרות.

חכם שאול שלי מקיקץ - מלמד שהקב"ה שומר אותנו בכל גלויותינו עד אין קץ.

חכם שמואל שאול עידאן - מלמד אם יתהלך נוח עם חבריו החכמים, אז יהיה איש צדיק ותמים

חכם שמואל אבוהב - מלמד 'ושמרתם לעשות', ששמירה היא שינון, ולעשות כמשמעו.

חכם שבתאי בוחבוט - כותב מביירות האם לשנות מנהגם לעמוד בעשרת הדברות.

חכם שמואל אלבאז - מלמד שנא את הרבנות מלהתפרנס על ידי היותך רב ומורה צדק.

חכם שמחה אפרתי - מלמד כשבאים לארץ ישראל, מוסיפים חוכמה על חוכמתם.

חכם שלום משה חי גאגין - מלמד הרגלם בירושלים לקבל שבת ברוב העם בכותל המערבי.

חכם שאול מטלוב עבאדי - משורר על הוראה כקיום ייעודו ועם תלמידיו ימתיק סודו.

חכם שלמה אאיליון - מלמד להתיר טלטול בכפר שסביבתו מחורצת כעיר מוקפת חומה.

חכם שמואל לאנייאדו - מלמד שהאב מוליד כוח בגוף הבן, כן הרב מאציל נשמתו על תלמידו.

חכם שמעון הכהן - מלמד שעושה סולמות, לקרב הדעות, ולהתאים זיווגם, יום יום.

חכם שמואל שאול סרירו - מלמד המדרש להחזיק טובה לרב שלימדו.

חכם שמחה אפרתי - מלמד כשמוסיפים אהבה זה עם זה תתפרסם גדולתו בעולם.

חכם שבתאי בן חיים - מלמד להקל להתגלח ולהסתפר לכבוד יום העצמאות.

חכם שמעון חיררי - מלמד שרחל מבכה על שבניה אינם באחדות.

חכם שלום הדאיה - מביא המנהג להגדיל השמחה איש ואישה בהילולת רבי שמעון.

חכם שמעון לביא - מלמד דוגמת לימודי ה' למעלה, שהיו מרננים לשמח הלבבות.

חכם שמחה לוצאטו - מלמד שהחברה האנושית מתקיימת על מיזוג של צרכי גומלין.

חכם שלום יצחק הלוי - מורה לקיים טקס הצולחה משום השכנת שלום.

חכם שלמה וזאן - מבאר לבטל מלימודו לעשות מצווה, שאי אפשר לה ע"י אחרים.

חכם שלמה חכים - מלמד עניי עירך קודמים, שחלקם מופקד אצלך, שלא יכתתו רגלם.

חכם שמעון דריהם הכהן - מלמד שבראש השנה, יהרהרו בתשובה למחול זה לזה.

חכם שלום משאש - מורה איך יתפללו יחד כמה עדות במקום אחד.

חכם שלמה הלוי אלקבץ - מלמד אבדת רבו קודמת, שמתנוצץ בו נשמת המלמד ונתעצם בו.

חכם שלום כהן יונתן - מלמד רמז להזמין תלמיד חכם ללמוד הסדר של המילה.

חכם שבתי אקשוטי - מלמד מעלת הנותן צדקה בגלוי, כדי שילמדו ממנו אחרים לתת.

חכם ששון שנדוך - שהלומד תורה בלא מידות טובות יוצא ריקם מן העולם.

חכם שלמה שמאמא - מבאר ללמד בנו אומנות של תורה, שהיא גם מלאכת שמיים.

חכם שמואל יוסף עדני - מלמד שבעטו ההמון בעטיים של המתחסדים להחמיר יותר מדי.

חכם שלמה אביטבול - מלמד שהדורש תורה ברבים, צריך שיאמר דברים מחודשים.

חכם שמעון ועקנין - מלמד אם משמר את הדבר, אימתי יבוא לידיו, נחשב כאילו מקיימו.

חכם שלום יצחק הלוי - מלמד שמקריאת 'על האדמה' מתחילים במרוצה בחיבתם לארץ.

חכם שלמה תווינא - מלמד לעסוק בתורה שבכתב, לראות בעיניהם - 'לעיני כל ישראל'

חכם שארל שלום תואתי - מלמד שהמגוון של העשייה הדתית מבוססת על אישים ללא דופי.

חכם שלמה חזן - מלמד שיהיו שלמים בערך עצמם, ולא רק בהשוואה לשאר העמים.

חכם שלמה מלכה - מברך הערבים והיהודים כי הטוב יבוא עליהם בשיתוף הפעולה.

חכם שאול ישועה אביטבול - מלמד שכל משפחות ישראל בני איש אחד, ומצווים על האחדות.

חכם ששון עזרא סחייק - מלמד שבח המייסד בית חולים להחיות בו חולי עניי בני ישראל.

חכם שמעון אגסי - מלמד שלא פסקה ישיבה מבבל, ונעשה טבעה כארץ ישראל.

חכם שמואל שלם - מלמד שאינו נמלך בקטן כאילו מאמין בשתי רשויות בשמים

חכם שלום עמאר - מלמד ענווה מניקוד האותיות כי נקודה קטנה, עושה ממנה כל.

חכם שלמה מלכה - מלמד שהיהודים בזרותם נושאים שליחות של המדעים והדת.

חכם שלמה מאזוז - מרמז לעשות בתורה דברים שיהיו שלהם, והם חידושי תורה.

חכם שלמה אוליוירה - מלמד שעוסק בה בלא מעשים טובים, מכחיש ומורד בדבריו.

חכם שמואל די מדינה - מלמד גדר בהנהגת רבים לתת לכל כת וכת דבר הצריך להם.

חכם שלמה אבן דנאן - מלמד להכיר מקומו, וירא להורות עד שיסכימו איתו רוב החכמים.

חכם שמעון אגסי - מלמד שמצוות כתיבת ספר תורה היא כדי ללמד את בני ישראל.

חכם שלמה אמסלם - מלמד בשביל האהבה שהיתה בין בני ישראל נתנה להם.

חכם שמואל טייב - מלמד אהבת הבריות הם הפרוצים להשלים עם אביהם שבשמיים.

חכם שלמה סוכרי - מלמד מניין תורה כגמילות חסדים, וצריכים לאחדות ולעסוק בתורה.

חכם שלום דניאל יהודה כהן - מלמד מחלוקת לשם שמיים - חלוקי הלכות ספרדים ואשכנזים.

חכם שמואל יצחק מודילינו - מלמד שדובר אמת גדול ממי שיש בו תורה, שיראתו משמרת מידותיו הטובות.

חכם שאול הכהן - מלמד שצריך להאכיל העניים - כל הרעב ולא לקיים המצווה.

חכם שמואל עמאר - מלמד שאינו מכיר בחסרונו, יצא מגדר חכם, המשיח עם כל אדם.

חכם שאול דוד סתהון - מלמד רינתו, ימינו כקדם השב, וארמון על משפטו ישב.

חכם שלמה הכהן - מלמד שאין כל האנשים שווים, ולכן הכל צריכים זה לזה..

חכם שמעון מימון - מלמד חשובה גאולה ישראל השלמה שנקבע כסאה עם המלכויות.

חכם שמשון חיים נחמני - מלמד שיותר טוב שלא יהיה דלת כלל, שלא יצטרך העני להתעכב.

חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד 'סולם מוצב ארצה' - שהסולם איברים איברים והם קשר אחד.

חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד שאין לדיין להוציא יותר מאשר הקצבה, שיש להם מהקהל.

חכם שמואל דוד לוצאטו - מורה שהחקירה ואהבת האמת תרחיק מלקבל בעיניים עצומות.

חכם שמעון ברוך אוחיון - מלמד זה ספר תולדות אדם - שכל אדם צריך שיהיה לו יומן

חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד ה'כסיל לשמאלו' - לחפש אם כבר כלו הדפים אם לא..

חכם שלמה דאנה - מלמד שהשכינה שורה בזמן שהפירות מרובים ועין טובה בעולם.

חכם שלום יצחק מזרחי - מלמד שאבל יוצא מביתו לומר קדיש במקום שיש לו מניין.

חכם שמעון בן אליהו - מלמד שידע התינוק לתרגם התורה בשפת ארצו ולדבר כלשון אמו.

חכם שלמה טולידאנו - מלמד שאם ינצו אנשים, שניהם שווים לרעה, שכל אחד מתנשא.

חכם שושן דוד יום טוב הכהן - מלמד הפטרת שמות 'הודע את ירושלים', שקדם מושבם לחורבן.

חכם שלמה קצין - מזהיר לכל מחבר ספר להזכיר בפירוש שם בעל השמועה עצמו.

חכם שלמה ואעקנין - מלמד ערך לימוד התורה בלילה, ושכך נהגו רבים מגדולי.

חכם שלום אביצרור - מלמד שינצחו האויב ע"י האחדות הגמורה, שיהיו נחשבים לגוף אחד.

חכם שלמה אליעזר אלפנדארי - מזהיר העוסקים בתורה, ואינם שמים לב לעורר לב העם.

חכם שלמה אדהאן - מלמד העניין שמברכים על הבשמים, בברית המילה ובמוצאי שבת.

חכם שמעון אביקציץ - מלמד להורות לעם ישראל הדרך, למשוך ליבו של אדם ליראת שמיים.

חכם שאול קצין - מלמד התחלת הגאולה בקיבוץ ישראל שמתרבה אור השכינה.

חכם שלמה אאיליון - מלמד עלבון התורה במחלוקת באש מתלקחת בתוך קהל ועדה.

חכם שמואל שאול סרירו - מבאר 'זקניך ויאמרו לך', שישמעו דבריו כאילו מפי זקנים נאמרו.

חכם שמחה אפרתי - מלמד שה' הוא כצל, שדרך הצל לעשות כפי מה שהאדם עושה.

חכם שלום משה חי גאגין - מלמד שלא זכינו ביציאת מצרים אלא בשביל מתנת ארץ ישראל.

חכם שמעון חיררי - מלמד, שמספיק רצונו ליתן צדקה, שכבר נחשב לו צדקה.

חכם שמעון לביא - מלמד מעלת המשמש, שבהכרח ילמד ממעשיו, ירגיל עצמו בדבריו.

חכם שמואל שאול עידאן - מלמד 'אל תרבה שיחה', שלא ידבר דברי חול בלומדו תורה

חכם שלמה הלוי אלקבץ - מלמד שהנתלה בחלק העיוני כנכנס פתח הבית, ואין כוחו לבנות בנין.

חכם שאול שלי מקיקץ - מפרש 'וכשלו איש באחיו', מכיוון ש'אין רודף' שלום.

חכם שמעון הכהן - מלמד כשם שאות הנוגעת בחברתה פוסלת הספר, כן הפוגע בחברו.

חכם שמואל שאול סרירו - מפרש הפסוק שיתנו הצדקה כענני הגשם המפזרים בכל מקום.

חכם שבתאי בן חיים - מלמד לשנות מנהגם שלא להדיח כלים בליל שבת, שבטל טעמם.

חכם שלמה חורי - מלמד 'זכר לעולם בריתו' במי ש'דבר צוה', ושונה מאה ואחת פעמים.

חכם שלום הדאיה - מלמד שאחר שלמד תורה, צריך לחפש על פרנסתו.

חכם שלמה בירדוגו - מלמד שוותרנות היא עיקר בעבודת ה', שניצל מקנאה, ועושה צדקה.

חכם שמעון לביא - מלמד שאם קולטים העשירים, השפע רק לעצמם העולם מתמוטט.

חכם שלום משאש - מדבר על שנאת חינם שהביאה לרציחתו אמיל גרינצוויג.

חכם שמחה לוצאטו - מלמד שכמראה המים, המושפע מהקרקע, מקבלים מנהגי מקומם.

חכם שלום יצחק הלוי - מלמד, שההדיוטות מחקים אחרים מתוך זלזול במנהג אבותם.

חכם שלמה וזאן - מפרש שהוצרכה תורה שתהא משיבת נפש לכל אחד מישראל.

חכם שושן מאזוז - מלמד שיהיה ביתו בית ועד לחכמים ע"י שיהיה פתוח לרווחה לעניים

חכם שמעון דריהם הכהן - מלמד מוסר מבעלי החיים, המשוררים לשם שמיים, בלא שום פנייה.

חכם שלום משאש - מלמד שאפילו תלמיד חכם, אם אין בו ענווה, אינו אהוב למקום

חכם שם טוב גאגין - מלמד סדר הקדושה שתיקנוה שיהיו כל ישראל עוסקים בתורה.

חכם שמואל פרימו - מלמד שלא חידש בלימוד שהיה לומד, לא יאמרו משמו אותו חידוש.

חכם שבתי אקשוטי - מלמד 'וקבל היהודים' להיות באחדות שזכות הצדיקים מגנה עליהם.

חכם ששון שנדוך - מפרש 'בנפול אויבך' שאין לשמוח שנכשל אדם בעבירה

חכם שמואל יוסף עדני - מלמד מעלת לימוד האגדתות, שחכמה רבה מוצפנת בקצרים.

חכם שלמה חזן - מלמד מעלת מלמדי תינוקות ככוכבים, כשהעולם נחשך הם נראים.

חכם שמעון ועקנין - מלמד זאת חוקת התורה לאומרה בפה מלא, ולא לגמגם בהם.

חכם שמואל עלוש - אומר שמלמד תורה לאחרים פותח שערי חכמה

שבט - אדר
פברואר 2026

ראשון	שני	שלישי	רביעי	חמישי	שישי	שבת
1 יד שבט	2 טו שבט	3 טז שבט	4 יז שבט	5 יח שבט	6 יט שבט	7 כ שבט
8 כא שבט	9 כב שבט	10 כג שבט	11 כד שבט	12 כה שבט	13 כו שבט	14 כז שבט
15 כח שבט	16 כט שבט	17 ל שבט	18 א אדר	19 ב אדר	20 ג אדר	21 ד אדר
22 ה אדר	23 ו אדר	24 ז אדר	25 ח אדר	26 ט אדר	27 י אדר	28 יא אדר

לתאריכי פטירת חכמים

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: