חיפוש

עבור מילת מפתח: ל

חכם יורם מיכאל אברג'יל - מקצת שבחו
חכם אליהו בכור חזן - מביא מנהגם, שיחיד קונה המצווה לזכות הרבים, בברכת הלולב.
חכם אליהו שמעא הלוי - מלמד מנהג לומר הפסוקים לפני ברכת אבי הבן בברית המילה.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד שמצילה ממוות הגוף העולם הזה והנשמה בעולם הבא.
חכם אליעזר דון יחיא - מלמד לסייע ביישוב הארץ, ויש בזה הצלת נפשות רבות מעמנו.
חכם אברהם כלפון - מלמד הטעם שנקראו חכמי ישראל תלמידי חכמים.
חכם אליעזר בן שנג'י - מלמד שהכופר בשמיטה כופר במעשה בראשית ובעולם הבא.
חכם אפרים לניאדו - מלמד ירושלים בנויה, ואין אווירה יפה, אך עלייתם לשם שמים.
חכם אלישע דנגור - מכריע לנו שאחרי מרן הולכים - מצוות ישוב הארץ גם בזמן הזה.
חכם אליהו רפאל טואף - מלמד מימוש הזכות לחיים באמצעות חלוקה הוגנת של ההון.
חכם אברהם חיים נאה - מלמד להמתין על התיבה עד שיסיים חברו את קריאת התורה.
הרב אהרן פרלוב - מלמד העוסק בתהילים שישבר ליבו כמנתץ ביתו בתיקון נגעים.
חכם אברהם חן - מלמד שראיית הלב גרמה למשה לנטוש מעמדו להצטרף לנדכאים.
חכם אליהו בכור חזן - מלמד שמסור ביד מורה העדה להקל ולהחזיר הדבר לתיקונו.
חכם אליהו מני - מפרש 'ואהבת לרעך' להרבות שלום בעולם
חכם אברהם דידי - מלמד שמותר לשמוח בחדוות הלימוד, וזוכה לשמוח בשמחת ירושלים
חכם אברהם סתהון - מלמד שעוסקים בתורה אין עליהם טענת האומות.
חכם אליהו בן הרוש - מלמד לומר ברכות למי יש בו חיבור ואחדות – להיותם בית אחד.
חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד שלא להכחיש בדברי רבותינו, שרוב דבריהם דברי קבלה.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד שיש לו שלום עם הכל, כל ישראל כללים בו, ודין רבים יש לו.
חכם אלעזר הלוי - מלמד אשריו שיודע שאינו חייב לזון את בניו, ואפילו כך עושה צדקה
חכם אברהם אזולאי - מלמד שהתורה היא כמראה, שרואה כל אחד כפי צורתו.
מר אברהם רפאל בן ציון אלמליח - מלמד שהתארגנות היהודים הספרדים, תתרום לחזוק יהדות העולם.
צדקת אסנת ברזאני - מלמדת שאין דרכה של אישה לחזר אחר הקהילות.
חכם אליהו אזולאי - מלמד המצווה לאסוף חיילים, הפושטים ידם לכל רכב
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד רמז לולב שמקיים בה כל התורה, וכף הגורם להורדת שפע.
חכם אפרים נבון - אינו מתיר הנדר לעלות לארץ, אף על פי שנאנס, שיעלה כשיוכל.
חכם אליעזר נחמן פואה - מלמד לכבד כל ברייה, שהיא כציור הנעשה מידו יתברך.
חכם אליהו חמווי - מלמד שלימוד התורה יהיה כדי לעשות משפט ואהבת חסד.
חכם אברהם חי מוסאפיה - מלמד שצדקה כתיקנה היא מנותן צדיק שהרוויח מעותיו ביושר
חכם אלטר מאזוז - מלמד אפילו שיש לה כבר שלום, יתפלל שימשיך ויתמיד.
חכם אברהם מיוחס - מלמד מדרכי התשובה, שלא צריך קלקול כדי לתקן אחר-כך.
חכם אליהו הלוי - מלמד שהזכירה נפעלת מהתפעלות האדם
חכם אברהם דוד שלם - מלמד לא לעכב ילד מלימודו, ולעתור לשופט להצילו מיד עושקו.
חכם אברהם דמרי - מלמד במידת השלום, מקיימים העולם, וזוכים מחלק עשיו.
חכם אברהם הכהן - מלמד שאף בשלום תהיה אהבה ואחדות בין השונאים.
חכם אברהם הררי רפול - מבכה את חורבנה של העיר העתיקה, שנפלה ביד אויב.
חכם אברהם אביכזר - מלמד שהמאושרים בגולי ספרד הלכו למלכות תורכיה.
חכם אליהו הכהן - מזהיר, שאף אם מכיר בעצמו, שאינו מבין - יתמיד בלימודו.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד שעשיר ועני צריך להיות אהבה ביניהם, שכולם שווים במניינם.
חכם אנריקה חיים בז'רנו - מלמד בשבח התקווה, המעודדת בימי הגלות המר, לשוב לגבולנו.
חכם אליעזר חזן - מלמד כוח הציבור לעורר רחמים, שידון אותם הקב"ה ולא בית דינו.
חכם אברהם דיין - משבח משיב אפו, ומגנה כועס על חברו, ושופך חמתו על אשתו.
חכם אברהם שאול אמיר - מלמד שאין להעליב אדם ולא להחשיבו כאחד מן הרבים.
חכם אברהם פונטרימולי - מלמד שלא יתקוטט עם בני ביתו, שמצד התקנה אשתו פטורה.
חכם אליהו פרדס - מלמד שעתיד עם ישראל להיות האור המאיר לכל הארצות.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שעם הארץ ישב וישמע, ככל אשר לבו חפץ.
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד לסקל עצת המגדיל שקל במאזני מרמה ואפילו עשוי כדין.
חכם אברהם חזן - מלמד ההפרש בין מגדלי השן ליהודי האוהלים.
חכם אברהם דהאן - מלמד בני התורה שלא לבטל אחרים, אדרבא אחריותם ללמדם.
חכם אברהם ביג'אג'ו - מלמד שדרך היהודי לחקור ולדרוש כל דבר מראשית
חכם אברהם מיוחס - דורש ירושת הארץ באברהם - לעולם כולו, בהיותם כמותו.
חכם אליהו הצרפתי - מלמד שפיזורם בעמים כדי שיתוקנו כגרגיר הזרע הנופל בארץ.
חכם אברהם הלוי - מלמד, שהיורד מקריאת התורה, יתן דרך ומקום לחברו העולה.
חכם אליהו שרים - מלמד לתבוע שיהיה לנו רב בכל בית כנסת כאחינו האשכנזים.
חכם אברהם עלוש - מלמד רמז ייחודו יתברך, במעשה בראשית, שמעשה אדם עדיף
חכם אברהם ערוסי - מלמד שבחן של נשות עיר אלנבאת בתימן, שעינם יפה באורחים.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - שמחויב אדם לעזור לזולתו שגם הוא לא יאכל חמץ
חכם אברהם לניאדו - מלמד טעם שעונים אמן יהא שמיה רבה.
חכם אריאל בן ציון יהודה לוי - מלמד מעשה רב שחלץ נעליו, ונתן ברגלי האישה היחפה
חכם אברהם פלאג'י - מלמד שבח מחזיקי העניים, לשכור מלמדים, שלא יאבדו התינוקות.
חכם אברהם בושערה - מלמד שעל ידי השלום מצווה שעשה חברו כאילו עשאה בעצמו.
חכם אליהו הכהן - מלמד להכיר ערך ירושלים לאחרים, אף שלא זכה ליישוב הארץ.
חכם אליהו דוד מאזוז - מלמד שאוהב את בני אומנותו, מגדלי היתומים כהורים טבעיים.
חכם אלעזר אזכרי - מלמד ללכת באומץ לב אחר הפושעים להשיבם כרודף אחר החיים.
חכם אברהם חכם - מזהיר שלא יביא מנחת קין לתת מפירורי לחם או משיירי התבשיל.
חכם אברהם אלמליח - מלמד גודל המצווה של אהבת ישראל, שבידו לבטל העונש.
חכם אליהו דוויק הכהן - מלמד שאם יש שלום ואחד לומד תורה, נראה כאילו למדו כולם.
חכם אשר שלם - מלמד שהערבות הוא לטובת ישראל, ואפילו צדיק אחד ביניכם
חכם אלעזר אבוחצירא - מלמד לרעך כמוך, אפילו בני אומנותו, שאין כולם קונים אצלו
חכם אהרן עזריאל - מלמד להתרחק מאהבה לניצוח, שמאבד טובה הרבה.
חכם אליהו בכור חזן - מורה לשנות המנהג, כשגורם שנהיה חרפה לשכנינו.
חכם אליהו שמעא הלוי - מלמד לעשות תקנה לעצמו לעלות אל ארץ הקדושה בעודנו חי.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד שהשלום שורש לכל השלמויות, וכולל כל הטובות שבעולם.
חכם אליעזר דון יחיא - מלמד שלהבין ולבאר קולמוס הראשונים, זאת ממש היא חידושה.
חכם אלישע דנגור - מלמד שאב העושה נר יפה יותר מחיובו זוכה לבנים חכמים.
חכם אליהו קובו - מלמד לאחוז בפלך השתיקה במקום שהסתרים גלויים והכל צפוי.
חכם אליהו רפאל טואף - מלמד שחזרתו של העם היהודי לארצו הוא הישג עבור העולם.
חכם אברהם חי שאקי - נותן רשות לבת הקטנה לגבות חלקה מסבה או מאחותה הגדולה.
חכם אברהם כלפון - מלמד שנקבע השלום בסוף כל תפילה, לפי שהוא צורך לכל.
חכם אפרים לניאדו - מלמד 'גדול תלמוד' שמלמד לאחרים, שאין לך מעשה גדול מזה.
חכם אליעזר די אבילה - מלמד שבחה של הארץ שעל ידי שישמרו המצוות תתן פירותיה.
חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד שאינו רוצה בשיתוף הסובר שבידיו לעשות מלחמה.
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד גם שאינם בני ברית, פרש ידיו להם די מחסורם.
חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי - נושא רינה ותפילה, שארמון ישב על משפטו כבתחילה.
חכם אברהם ביתאן - מלמד שעל ידי שיהיו יחד בשלום ואחווה, יהיו כולם למודי תורה.
חכם אבא שאול חדאד - מלמד מדרגת האמונה היא יסוד כל תורתנו הקדושה.
חכם אברהם חן - מלמד מאברהם דין ערבות לאנושות כולה.
חכם אליעזר בן שנג'י - מלמד שהיו העם ניצבים על משה ללמוד תורה כל היום כולו.
חכם אליהו מני - מורה על מידת הצדקה מצד הנותן ומצד המקבל
חכם אליהו באהי עלוש - מלמד מעלת ה'קונסיסטואר' נעלה מאסיפת מועצת העיר.
חכם אברהם דידי - מלמד אפילו יש לומדי תורה, לא כלה הגלות, שירדה שנאה לאומות
חכם אפרים ארדיט - מלמד שלא העלו ההלכה, אלא על ידי משא ומתן ברבים.
חכם אליהו אזולאי - מלמד שאינם מראים שמחתם, שאינו גם טיפה מהגאולה השלימה
חכם אברהם סתהון - מלמד שכופים אותו לזון אחיו, הגם שאינו עמו והוא בעיר אחרת.
חכם אליהו בן הרוש - מלמד שהקטן יכול לחדש מה שלא יכול גדול ממנו - כי הוא חלקו.
חכם אברהם אזולאי - מלמד לאהוב את הבריות במה שהם בריותיו של הקב"ה.
מר אברהם רפאל בן ציון אלמליח - מלמד שמוסד ה'ראשון לציון' אינו עניינם הפרטי של דתיים בלבד.
חכם אליהו הלוי - מלמד לברך על חכמי אומות, שחוכמתם, חוכמתו יתברך
חכם אברהם מונסונייגו - מלמד שבאבוד רשעים, נתמעטה הפמליה, ואין מלכותו שלמה.
חכם אפרים נבון - מלמד מעלת לימוד התינוקות כל היום, יותר מישיבה חצי היום.
חכם אליעזר נחמן פואה - מלמד כל המרבה לספר ביציאת מצרים מעורר יותר הרחמים.
חכם אלטר מאזוז - מלמד שמעריכים את השלום, גובר ישראל על עמלק.
חכם אליעזר פאפו - מלמד סנגוריה על ישראל שבאו לשכון בארץ הקדושה.
חכם אליהו הלוי - מלמד כי גדול השלום וסימן לחכמה הנהגה של שלום
חכם אברהם דוד שלם - מלמד לעשות צדקה ומשפט ללא אפליה של גזע צבע ודת.
חכם אברהם דמרי - מלמד שבח הצדיקים הנגלים, שמהנים הרשעים חכמה ויראת ה'.
חכם אברהם הכהן - מלמד קושי מזונות מקבל הצדקה בשל טענת היצר במוח הנותן.
חכם אליעזר פאפו - מלמד להרבות מתנותיו לכל אדם, שבזה מרבה שלום.
חכם אברהם עזרא כהן - מלמד יש לנו אב זקן, שמדליקים חנוכה כבית הלל.
חכם אליעזר חזן - מלמד להתחזק בלומדו מוסר, להשכיל לילך תמיד אצל יראי ה'.
חכם אברהם הכהן - מלמד לגמול חסד להחזירם למוטב אף לעם שיצא לשדה עשו.
חכם אברהם חלואה - מלמד במה שמקילים את עצמם זוכים לקול יעקב.
חכם אליהו בן אמוזג - מלמד שמוסר יהודי נועד לעצב אזרחים טובים למעלה ולמטה.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד להזמין העני מבעוד יום אל ביתו, שביתו מסוגר בליל פסח.
חכם אברהם שאול אמיר - מלמד, שחביב כל אדם, ואין הבדל בין גזע לגזע, בין עם לעם.
חכם אברהם דהאן - מלמד שמידת הצדיקים להסתכל על הצד הטוב שבאדם.
חכם אליהו שריקי - מלמד בן כסיל תוגת אימו, שהשקיעה כל כוחה בחינוכו
חכם אליהו הצרפתי - מלמד חכמה יתרה בתלמיד חכם, המרבה בשתיית יין.
חכם אברהם בלעיש - מלמד מצווה לאהוב את הנוצרים ולדרוש שלומם כי אחיך הוא.
חכם אליעזר נחום - מלמד אף על פי שלא נתקנו לגמרי, זוכים שתשרה עליהם
חכם אליהו שרים - מלמד לסלול להם דרך בלימוד, שיהפכו בעצמם למפרשים.
חכם אברהם עלוש - מלמד שבשלום יחדיו, ואין קטטה בין איש לאשתו, אז אש כבה
חכם אברהם חיים אדאדי - בעניין שתיית הקפה בשבת בחנויות הגויים.
חכם אליעזר מנצור סתהון - מלמד שחלקי רוחניותו משמשים בזה העולם, כאילו הוא עדין בחיותו.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - מלמד שעיקר השלווה, צריך שיהיה בין בוני העיר דהיינו פרנסיה.
חכם אברהם ענתבי - משבח מנהג דור קודם להקדיש זמנם בשבת ללימוד בחבורה
חכם אהרן שויקה - מלמד אפילו על מחלוקת לשם עשיית השמיים לא נאמר 'כי טוב'.
הרב אברהם יהודה חן - מלמד ועשו כולם אגודה אחת - מינים שונים מאוגדים
חכם אליהו לביא - מלמד שלא אבדה תקוותינו, שראויים להיגאל מקושי השעבוד.
חכם אלעזר אזכרי - מלמד לכל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל להיות נכסף אליה.
חכם אברהם חכם - מלמד שהמטיל שלום, הקב"ה לא יביא עליו כורת ומחבל.
חכם אליהו הכהן - מלמד לפנים מן הענווה יכיר בערך עצמו, שחשוב כעולם מלא.
חכם אליהו דוד מאזוז - מלמד שלא יכול להיות תלמיד חכם כי עם ע"י המחזיק אותו.
חכם אליהו בכור חזן - מייעץ להיאסף נציג לכל דעה ועדה, לברר ולהשוות כל הדעות.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד שעל ידי הלימוד ממשיכים הטוב בעולם, הגם שיושבים בביתם.
חכם אברהם בדוש - מלמד ללחום את מלחמת החיים בדרך ישראל סבא.
חכם אלעזר אבוחצירא - מלמד 'ולא בכסף תגאלו', כשאין כסף, אין שנאה, ואז תגאלו
חכם אברהם כלפון - מלמד שחוזר מעלייתו לתורה אומרים לו חזק מפני אימת הציבור.
חכם אלעזר אזכרי - מלמד מידת היהודי הרחמני מצטער כי יעש עוול, ויציל בכל עוז.
חכם אליהו בכור חזן - מעורר אהבת ארץ הקודש באוזן בני עמינו בארצות החופשיות.
חכם אברהם כהן דה הירירה - מלמד להלביש החכמה העברית בשלל חכמת המצרית
חכם אליהו שמעא הלוי - מזהיר לזוכה בתורה, שלא ישתרר לבוז על מי שלא זכה בה.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד אהבת האדם במשה רבינו, שאהב אומות העולם.
חכם אלישע דנגור - מלמד שלא לטפח בשבת, אך נהגו בעירם לטפח בסעודת המילה.
חכם אליהו רפאל טואף - מלמד הרעיון הרוחני של ישראל הוא להפגיש את היקום באהבה.
חכם אברהם חי - מלמד כולם תולדות הברית הנקרא נוח, ותיקונו צדיק תמים.
חכם אברהם חן - מלמד לקרוא הפרשה הארוכה בתורה מיד לאחר חג השבועות.
חכם אליעזר די אבילה - מלמד שנרפאו כל בעלי מומים במעמד הר סיני.
חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד השלמים בפרטיותם, ברוב עם תרבה הכרת גדולת מעלתם.
חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי - מורה שאפילו רמת לימודו נמוכה - הוא ותורתו בדרגה של חיבה
חכם אברהם ביתאן - מלמד להידבק במידותיו של הקב"ה, שאין לשנוא לרשעים.
חכם אברהם חן - מלמד שהדאגה לחסר ישע היא עיקר גדול בדיני ישראל.
חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד אפילו לא ישמעו ישראל למצוות, נותן להם מטר בעתו.
חכם אברהם אזולאי - מלמד שהמבזה אדם, שנראה פחות ממנו - מבטל כל התורה.
חכם אליהו באהי עלוש - מלמד שעל ידי הצדקה שעושים זה עם זה, באה להם הגאולה.
חכם אברהם דידי - מלמד שהלומד תורה ניצול מיצר הרע ועושה נחת רוח לה'
חכם אליהו אזולאי - מלמד שע"י שעושה שלום בין האור לחושך - בורא את הכל
חכם אליהו חי דמרי - מלמד ששת ימי בראשית כגד מלחמת ששת הימים.
חכם אהרן מועטי - מלמד שאכבדהו לעיני העמים, ששכינתי שרויה ביניהם.
חכם אליהו חמווי - מביא המנהג לתלוש עשבים כשחוזרים מבית הקברות.
חכם אברהם אביכזר - מלמד באין ארץ ומולדת, ברוח יקום עם עני בחשכת ימי הגלות.
חכם אלטר מאזוז - מלמד שבני עניים, הזוכים בכתר תורה, יוצאת מהם תועלת לרבים.
חכם אליהו הלוי - מלמד שלא עלו כל ישראל בבית שני, שידעו שעתיד להיחרב
חכם אברהם מונסונייגו - מלמד אף שחכם וטיפש גזירת מלך, ע"י יגיעתו ישיג חכמה.
חכם אליעזר נחמן פואה - מלמד שגם דברי חכמים, יכול אדם לפרשם לכל צד שירצה.
חכם אלטר מאזוז - מלמד אף שבטלים ממלאכתם, לא יבואו לדבר דברים בטלים.
חכם אליהו הכהן - מלמד שתיקון הגאולה הוא הצדקה, שעושים בגלות.
חכם אליעזר פאפו - מלמד שהחכמים לא מתייראים מקטרוג, ומתחילים מראש הספר.
חכם אברהם פרחי - מלמד לכונן סימן לאחים המפורדים בין האומות כענפים של עץ אחד.
חכם אליהו ילוז - משבח שבטי ישראל - כולם קדושים, וכולם הושוו בה להודות.
חכם אנריקה חיים בז'רנו - מלמד נהי על אובדן אחינו בארצות החושך רוסיה אוקראינה ופולין.
חכם אליהו בן עזרא - מלמד שעתידים השבטים שאבדו להחיות ולהתברך משבט יהודה.
חכם אליעזר חזן - מלמד שטוב צדיק, העוסק בתורה בארץ ישראל מבית המקדש.
חכם אברהם יהושע קריספין - מלמד שאפשר להיות התורה בכל אדם, אלא שיזכה למידת השלום.
חכם אברהם דיין - מסביר פשר הגומחה בקיר בבית הכנסת הגדול בחאלב.
חכם אברהם דאנון - מלמד אף אם בספק על דתו, עודנו יודע חובתו לבלתי שכוח בני עמו.
חכם אליעזר פאפו - מלמד אהבת הגר בכל הנודד ממקומו, ואין לעשות שום חילוק.
חכם אברהם עזרא כהן - מלמד ואלה שמות, ראשי תיבות: 'ושביה' וסופי תיבות: 'תהלים'.
חכם אליהו פרדס - קורא לכל מנהיגי האנושות להיחלץ להתיר עליית היהודים לארץ.
חכם אליהו שטרית - מלמד שהשלום לא היה מושלם, מאחר ויצא ממנו שפיכות דמים
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד שרשות המלך לדון כדיננו, אין לדון כדין המלכות.
חכם אברהם דהאן - מלמד גדול השלום שאין העולם מתנהג אלא על פי השלום.
חכם אברהם הכהן - מלמד שמאחר הם באחדות אחת, מורים שה' הוא אחד.
חכם אליהו בן אמוזג - מלמד שאהבת הרע הוא בכל מין האדם, יהיה מי שיהיה.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד שהעושה עם עמלי תורה, זוכה ויושב עם תלמידי חכמים.
חכם אברהם אלנדאף - מלמד שלא בקרבת הגופות תלוי העניין כי אם בקירוב הלבבות.
חכם אברהם אבוחצירא - נותן רמז ראשי תיבות לעמ"ל שאדם ללמוד על מנת ללמד יולד.
חכם אליהו שריקי - מלמד עלבונה של תורה, שאינו מחשיב חידושיו לכותבם, בעת לימודו
חכם אהרון מנדל הכהן - מלמד שסגולת הקדיש מכוח האמונה של כללות ישראל.
חכם אליהו הצרפתי - מלמד שזכר מפלת מצרים, אינו שמחה לאידם, אלא ליראה.
חכם אהרון ברכיה ממודינא - מלמד חג האסיף, שיאספו כל האומות מדי שנה לחוג החג.
חכם אברהם בלעיש - מלמד אל תמנע הטוב לעשות אותו, וקנה לך חבר נאמן בבריתו.
חכם אליעזר נחום - מלמד שלא יחסיר המשנה על ראשית לימודו בתלמוד
חכם אברהם לניאדו - מלמד שנוגע הדבר אליו, כי סוף סוף הם בריותיו.
חכם אריאל בן ציון יהודה לוי - מלמד שנאצלו מרוח יצירותיהן של שתי הדתות האחיות
חכם אברהם פלאג'י - מלמד שאפילו מצד עצמם לא היו כדאים, גדול כוח הציבור.
חכם אברהם חיים אדאדי - מורה הלכה לעשות צדקה בדברים שבקדושה.
חכם אליעזר מנצור סתהון - מלמד שחובה להקדים לימוד הנהגת בריאות הגוף, שבזה יהיה שמח.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - מלמד תשובת הרדב"ז, שהעומד בכותל כאילו עמד בהר הבית.
חכם אליהו הכהן - מלמד בני אדם היו שווים, ולא נסגרה הדרך בפני העמים.
חכם אליהו דוד מאזוז - מלמד רמז לפדיון הבן במילה בראשית, בתיקון אשר ברא לעשות.
חכם אליהו יעקב הכהן מסלתון - מלמד תדיר עדיף ממקודש, שמילה דוחה את השבת.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד שעיקר המצווה לבקש מחילה ממי ששונא לו.
חכם אלעזר אזכרי - מלמד להיזהר במצווה שנתרשל אביו לפי שטבע הבן קרוב לאביו.
חכם אברהם חכם - מלמד שזוכים זה בזה - צדיק עם רשע, תלמיד חכם עם עם ארץ.
חכם אשר שלם - מלמד שלא כתב אלא ללמד את עצמו, ואינו אלא כמעתיק
חכם אברהם חמוי - מלמד ליתן האפיקומן במפה לבנה, ולהעבירו על כתפי המסובין.
הרב אברהם יהודה חן - מלמד שבסיפורי הקודש משתקפת תבנית העולם במחשבת היוצר
חכם בועז חדאד - מלמד שבכלל מצוות תלמוד תורה לכבד את התורה ולנשקה.
חכם ברוך קאלומיטי - מלמד לגמול חסד עימה בעת הספדה, בשער בית הכנסת.
חכם בן ציון אבא שאול - מורה מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', בכל העדות, ואין הבדל מוצא.
חכם ברוך מטראני - מלמד שכל הארצות יהיו ארצות מולדת העברים.
חכם בן ציון ניסים פרדס - מביא המנהג ללמוד המזמור ה' רועי בסעודות קודם שיבצע הלחם.
חכם בכור יעקב יעבץ - מלמד שלח לך בעצמך אנשים הגואלים, שבידך הדבר.
חכם ברוך ירושלמי - מלמד שמאהבתה לומדה בקול רם, ובזה התרופה לשכחה.
חכם בוגיד חנינא סעדון - מלמד שתחיית האומה הישראלית מן התורה, בזכות התורה.
חכם בן ציון רפאל הכהן פריצי - מלמד לנטוע האמונה בכוח השכל, ולא די בכוח הקבלה.
חכם ברוך אברהם מני - מלמד ששביה עוסקים בצדקה, גאולת ציון בתורת משפט.
חכם ברזילי יעבץ - מלמד שסוף מגלה ערוותו, ושואל על הספק, שיהיה מורה הוראות.
חכם בן ציון אלקלעי - מורה חיוב עלייה לארץ ב'קום עשה' אם אינו נמנע המציאות.
חכם בנימין מקיקץ דידי - מלמד שזוכה לבן צדיק, מובהר שאשתו היא הצדקת וקרויה חבר.
חכם בכור נסים יעקב מזרחי - מלמד מעלת העושה מצוות בחשק ובשמחה רבה.
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מפרש 'אל אחד לכולנו' לחייב את הנדיבות
חכם ברוך טולידנו - מלמד שלא ידרוש רק טובת עצמו, ואין משגיח בצער אחרים.
חכם בועז חדאד - מלמד יסוד כל קיום אומתנו הוא בזכות האחדות.
חכם ברוך מטראני - מלמד שהיו למלמדים מגילות עם חנוך הקריאה ומשלים קלים.
חכם ברוך קאלומיטי - מלמד שנפטר הצדיק מתבטל הגיון התורה, וגורם ביטול קיום העולם.
חכם בכור יעקב יעבץ - מבאר בהיות אדם ילוד אישה, מתרבה אהבה והעולם ביישובו.
חכם בן ציון ניסים פרדס - מעורר האדם להתרחק משני הקצוות בהשגת שלמותו.
חכם בנימין חדאד - מלמד שאף שתש כוחו לעסוק בתורה כראוי, נטל שכרו בזה ובבא.
חכם ברוך אברהם מני - מלמד שנהגו המוהלים לרדת לפני התיבה ביום המילה.
חכם בן ציון רפאל הכהן פריצי - מלמד שלווית המת היא זיכרון הנפש, שהייתה בגופו, כשהיה חי.
חכם ברוך אסבאג - מלמד לגמול חסדים עם זרים המגיעים לעיר, יותר מעניי עירו, שהם גולים.
חכם בן ציון אלקלעי - רואה בצערם של חכמים, שאין לאל ידם להחיות את נפשם.
חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד הדורשים בדברי אגדה, כמים המרטיבים יער צומח עצים.
חכם בנימין מקיקץ דידי - מלמד מעלת לימוד של רבים כתפילה בציבור, שלא ילמד כערער.
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מפרש גאולה כביטול שלטון משעבד וכובש בכוח הזרוע
חכם בועז חדאד - מלמד שבח היום בו ישראל יוצאים בדגל מגן דוד.
חכם בן ציון אבא שאול - מורה שישראל כל אחד נוהג כמנהגו, וכל בני ספרד מנהג אחד.
חכם ברוך מטראני - מלמד סדר חדש בלשון קודשנו, בסיפורים ושירים, קורות וידיעות.
חכם ברוך קאלומיטי - מלמד שאם נוקם ונוטר חברו, פוגע בצלם ה'
חכם ברוך ירושלמי - מבאר שלומד עם רבו ואין מקום שיוציא התלמיד לא מתקיים לימודו
חכם בן ציון רפאל הכהן פריצי - מלמד שבעל מלאכה בשדה הוא יסוד התורה וכמי שמתעסק בה.
חכם בן ציון כהן יהונתן - מלמד חיוב האב לגדלו על ברכיה, הגם שלא רבים יחכמו.
חכם ברוך אברהם מני - מלמד שבח בני עמי הארץ, העניים בתורה, שתורתם מצד עצמם.
חכם ברזילי יעבץ - מלמד זכות החיים תלוי בהספד המת, ובזה מוסיף שלמות על שלמותו.
חכם בנציון הכהן - מלמד הכרת טוב רבותיו, שחיבורו משתילי נטיעותם.
חכם בנימין מקיקץ דידי - דורש בשם מורו ורבו אביו חכם יצחק מקיקץ
חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד שבח נעמה, שלימדה לתקן מחרשה, ולא להכין כלי מוות.
חכם בכור מיוחס רפאל - מספר בשבח ירושלים שלא הוזקו ברעש בשנת תק"כ (1759)
חכם בנימין מקיקץ דידי - מלמד שלא יפרוש מן הציבור, שאולי טועה בדמיונו ודן את חברו.
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מפרש אהבת הרע בכיבוד הדעות והרגשות של כל אחד
חכם גד נבון - מלמד שמוסריות הלוחמים היא סימן ההיכר של רוח ישראל.
מרת גרייס אגילר - מלמדת לטעת בילד ההרגשה האצילית של עצמאות רוחנית.
חכם גרשום מנדס סיישאס - מלמד לראות עצמנו כשבויים בהשוואה לחלקנו בימי קדם.
מרת גרייס אגילר - מלמדת, שהמשוכנע באמונתו, ימצא בכל דת משהו ללבו.
חכם גד נבון - מלמד שהתשובה עולה על החוכמה, שתכלית החוכמה -תשובה.
חכם דוד אלעזרוף - מלמד סגולת חודש אייר שנמצא בו שני יודין.
חכם ד"ר משה גסטר - מלמד שהמסורות הקדומות מלמדות שאינם רק של עם אחד.
חכם דוד חי צאלח - מלמד שעתיד לקבל תשובת האומות שהצרו את ישראל.
חכם דוד פראנסייא - מלמד שהגאולה העתידה מרומזת בברכת כהנים.
חכם דוד אשכנזי - מלמד שאין בנגינת עוגב משום 'ובחוקותיהם לא תלכו'
חכם דוד כהן - מלמד כי באמת הגויים חוזרים בתשובה באחרית הימים.
חכם ד"ר משה ונטורה - מלמד שכרותה ברית האחווה בין בני ישראל לבני ישמעאל.
חכם דוד עובדיה - מתיר השמן השרוף הנמכר בשוק השחור מן הגוי.
חכם דניאל טירני - מלמד שאנו שמחים בשלוותם, והם שמחים, שאנו יושבים בטח.
חכם דניאל הכהן נהר - מלמד זכות הענווה לפייס זה את זה, ולא יישאר דין ומקטרג.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד ששמיטת החובות מעניקה לעני תקווה להתחלה חדשה.
חכם דוד בן זמרה - מורה שיתפלל לשלום, אף שהאומות נלחמות אחת בשנייה.
חכם דוד פאפו - מלמד מוסר נחמד לאב ללמוד עם בנו מה שחננו ה'.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שהעברית מעניקה תחושה של בבית בכל בית כנסת.
חכם דוד חיים שלוש - מלמד שבחם של יהודי חבש, השבים להתאחד עם אחיהם בארץ.
חכם דוד חיים קורינאלדי - מלמד חילול שמיים, ויציאה מדרך התורה בהונאת האומות.
חכם דוד אמאדו - מלמד הסכנה שעושה צדקה בגזל ועושק הגוי
חכם דוד קצין - מלמד שגדול השלום אך לא עם שבלבו חורש מחשבות אוון.
חכם דוד אבן כליפא - מורה לבני אלג'יריה ללכת אחר הוראות מרן, גם בבואם לצרפת.
חכם דוד הלוי קאראסו - מלמד בדיני ממונות אפילו ממנהג הגויים למדים מישראל.
חכם דוד חיים שלוש - מלמד לברור את היפה והטוב שבכל קהילה מקהילות ישראל.
חכם דוד קדוש - מלמד שהאחדות היא תנאי הכרחי לקבלת התורה.
חכם דוד שלמה אייבשיץ - מלמד מעט מעט יתן פריו, ומצטרף לחשבון גדול.
חכם דניאל טירני - מלמד שנושא בחטא חברו, שחסר בחסרון חברו.
חכם ד"ר הלל פרחי - מלמד סימנים למשיח, שצדק, חסד ושלום ישלטו בעולם.
חכם דוד ציון לניאדו - מלמד שיסודות העיר חאלב מאברהם אבינו ומדוד מלכנו.
חכם דוד אבוחצירא - מרמז מקישור תחילת פרשת בראשית לסופה על ימי התשובה באלול
חכם דוד אשכנזי - מלמד שהעוגב כאפס וכאין נגד דברים שהעולם עומד עליהם
חכם דוד הכהן - מחייב האב על לימוד בניו, ומחייב מנהיגי העיר להעמיד מלמדים.
חכם דוד עובדיה - מספר במצווה החביבה לשבת כל הלילה על יד מיטתו של חולה.
חכם דוד כהן - מלמד שלא לבזות ולהכות הקטנים כי לב הבנים תלוי בלב האבות.
חכם דוד עובדיה - מלמד על חברת אליהו, שהקימו להשתתף בלוויית המת.
חכם דוד משתה - מלמד שבעצמו בא חדש נעורינו לאחר גלות, קרוב לאלפיים שנה.
חכם דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י - מלמד שצריך לברכה לפי שאין לו תורה ללמד עליו זכות.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שאף שהיו רחוקים מארץ מולדתם, שכנה ציון ברוחם.
חכם דוד פאפו - מלמד שביד כל אדם לעשות שלום.
חכם דוד חיים שלוש - מלמד הפוסלים תלמידים שאינם שמים לב, שעוסקים בדיני נפשות.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שבית כנסת הוא גוף חי, שכל היהודים הם איבריו.
חכם דוד שבתי - מלמד שמל תאומים, להכניס הראשון ראשון, ואחריו השני.
חכם דוד חזן - מלמד שה' לא ינום, וגם לא יניח לשומר ישראל לישון.
חכם דוד צבאח - מלמד שכוונת הקב"ה, שלא יהיו כפויי טובה בנתינת הארץ.
חכם דוד פיפאנו - מלמד שרבו ההונגרים השתרש מנהגם בעיר, ולא ערערו אחריהם.
חכם דוד קצין - מלמד לבעל תשובה שע"י השלום עם ישראל, נשלם במצוות שחיסר.
חכם דוד אבן כליפא - משבח הוריו וסבו, שהכניסו בליבו חיבה לתורה ולשירה.
חכם דוד ניטו - מלמד שרבו מחלוקות משרבו תלמידים שלא שימשו כל צורכם.
חכם דוד פרץ בן זרירי - מלמד שמחת החי, שבאו אביו ואמו, מאותו עולם, לראות במילת בנו.
חכם דוד אלעזרוף - מלמד שלא יהיו הדרשות באזכרות סיפורים וגזלת הזמן.
חכם דוד אבוחצירא - מלמד שהשלום והאהבה הם תיקון גילוי הקץ
חכם דוד מילדולה - מלמד שם ישראל לא יחזור ליושנו עד שוב כל עשרת השבטים.
חכם דוד כהן - מלמד שרודף צדק לעצמו דווקא, גורם לפירוד, ומונע ירושת הארץ.
חכם דוד עובדיה - מלמד שעשו בפורים כעכים בצורת סולם, שהיתה עלייה לישראל.
חכם דוד מועטי - מלמד גודל חילול ה', שקנו שם אצל הגויים שהיהודים גנבים.
חכם דניאל הכהן נהר - מלמד הטעם לפסוק שאומרים לקמים מהשבעה.
חכם דוד משתה - מלמד 'אל מלא רחמים' ככוס מלאה רחמים, שמרגיש כאבם לנחמם.
חכם דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י - מלמד שהימים שהיה לומד בהם משה, מסוגלים לחידושי תורה.
חכם דוד פאפו - מורה לשלם שכר המלמדים, שלא יהיו כעני המחזר על הפתחים.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שמבית הכנסת נבעו מוסדות אהבת אדם ואחוות אנוש.
חכם דוד חיים שלוש - מלמד שמגיע לעני בצדק, שכל הטוב שבעולם מגיע לכל אדם.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שאין ארץ, שהיא מולדתו של האדם הראשון.
חכם דוד הכהן - מלמד יום ההילולה כיום שמחה של מצווה בסעודה שירה ולימוד.
חכם דוד חזן - מלמד שלא יקשה בעיניו, לזלזל בכבודו לעשות שלום ביניהם.
חכם ד"ר דוד פראטו - מלמד לענות על הצרכים המודרניים בעיצוב הרבנים לעתיד.
חכם דוד קדוש - מלמד שישראל עוסקים בתורה אינם מתייראים משום אומה.
חכם דוד קצין - מלמד להקדיש אחד מבניו לתלמוד ובו יתברכו גם שאר בניו.
חכם דוד אסבאג - מלמד שתחילת דינו אם מאמין שירוויח בעשותו חיל, ויש קמח.
קֶס הדנה טקויה - מלמד פנייתם לחסידה, האם ירושלים עומדת על כנה
חכם הנרי שמואל מוראיס - מלמד שלא חסכו באמצעים ובמאמצים להרגיל את ביניהם.
חכם המקובל פנחס סעדון - מלמד מדוד שהתפלל לקבל לב שומע חרפתו, ולא ישיב.
קֶס הדנה טקויה - מלמד שהתבודדו כ'קהילה', והתגנו בשם זה בפני הגויים
חכם הנרי שמואל מוראיס - מלמד שבני עמנו, בולטים בעיסוק במלאכת הרפואה.
חכם ורג'אני גד יאנה - מלמד לתקן עצמו מחודש אלול, ששלהי הקיץ קשים מהקיץ
חכם וציף יתרו - מלמד לכתוב קונטרס חליפות מכתבים והתווכחות עם עמיתיו בתורה
חכם ורג'אני גד יאנה - מלמד לקרוא בשם הילד אחר המילה, כי שמו ממשיך לו שפע חיותו
הרב ז'וזי (יוסף) אייזנברג - מלמד שקין בעל האדמה רוצח את הנווד, המבקש לגור בה.
הרב ז'וזי (יוסף) אייזנברג - מלמד הלימוד מכונן קשר אישי בין מחבר הטקסט למעיין בו.
הרב ז'וזי (יוסף) אייזנברג - מלמד כל אחת מן הגלויות היא צורה מיוחדת של הגלות.
חכם חזקיה דוד אבולעפיה - נושא תפילה, שיזרע בלב כל יושבי חלד, זרע השלום.
חכם חי מימון - מלמד שהצדיק חפץ בטובת ישראל, שיהיו בשלום ובמישור.
חכם חיים דוד אבולעפיה - מלמד שבמקום שנהגו לברך נגד דעת מרן, אין לבטלם ממנהגם.
חכם חיים מאימראן - מלמד שסתם הדברים, שיהיה ליבו משתוקק, ויחבב המצווה.
חכם חביב טולידאנו - מלמד אף שהיה שלו בארץ מולדתו, לא סבל גלות בני ישמעאל.
חכם חזקיה קטנוף - מלמד שהמחפש רווחים קלים גורם לו שלא יגלה מצוקתו לאיש.
חכם חיים בן שלום שאער - מלמד שמחבבים ישראל המצוות, לעשות משתה ביום הברית.
חכם חזקיה שבתי - מורה חיוב 'ואהבת לרעך' לשכנינו שאינם יהודיים.
חכם חיים אברהם גאגין - מוצא רמז לגאולת ישראל, שיהיו חונים כל ישראל כאיש אחד.
חכם חיים מרדכי לבטון - פוסק לפרנס עניי גויים גם כשאינם מתפרנסים עם ישראל.
חכם חיים שלמה בן עזרא - מלמד שהמתפלל על חברו נענה תחילה אם מתפלל בעצם ובאמת
חכם חיים דוד שרירו - מלמד שמבטלים תלמוד תורה לאשת תלמיד חכם.
חכם חוויתו חורי - מלמד שכשהקיבוץ קודם, אז יהיו דרים באוהלים דירת צער.
חכם חיים כהן - מלמד רמז לא רגל על לשונו, להיזהר ביותר בחודש אלול
חכם חביב טולידאנו - מלמד שכל אדם יעשה עצמו כמי שצריך לאחרים.
חכם חיים אבולעפיה - מפרש שלימוד הבנים הוא במה שהאבא לומד.
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שלולא האמונה במסורת, תתקלקל אמונתו של אדם.
חכם חיים הכהן - מורה ללומדים תורה מחצות הליל, לומר סליחות עם הציבור.
חכם חיים שונשול - מלמד לקוות בשלוש תקוות לשיבת ציון: כבוד, חסד והבטחה.
חכם חביב טולידאנו - מלמד, שגם כל הכבוד אינו שווה, כשאנחנו בגלות תחת יד האומות.
חכם חיים פלאג'י - לומד מוסר מהקב"ה לבוא בתחילה ברך שלום.
חכם חיים דוד חזן - מלמד שיציאת מצריים הוא חירות בכל דור מכל שבעים אומות.
חכם חיים הכהן - מלמד משם אברהם שהעולם לא נברא אלא בשביל ישראל.
חכם חביב טולידאנו - מלמד הזדכות האנושיות כולה, בהגלות הצדק והשלום בעולם.
חכם חיים פריירה מנדס - מלמד להצית בלב הילדים התלהבות עבור יהדותם.
חכם חזקיה שבתי - מלמד שמי שאוהב את השלום, כבר ראוי לקרבו לתורה.
חכם חיים אברהם גאגין - מלמד שעיקר תאוותו של יעקב לעשות שלום עם עשיו אחיו.
חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד שבקשו הגויים לבטל ההסכמה, שלא יעלו צעירים לארץ.
חכם חיים דוד שרירו - מלמד שע"י זכות שמירת שבת, גורם שיבואו נשמות בעולם.
חכם חי מימון - מלמד שחלק בני הגולה בישיבת ארץ ישראל, בהחזיק ביד יושביה.
חכם חוויתו חורי - מלמד בצערו - יקבל מאהבה, ובצער חברו - יוריד כנחל דמעה.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד לכבדו ולהקדים בשלומו ולהיות ישר ונאמן עמו.
חכם חיים דוד הלוי - מלמד שבכלל 'אהבת הכלל' - הממלכתיות, שנשתכחה בגלות.
חכם חביב טולידאנו - מלמד יסודות החוכמה בערי אדום, שהם סדרי הלימוד.
חכם חיים אבולעפיה - מלמד שהכפוף, אין בידו למחות ואינו ערב, אבל אתם ערבים לו.
חכם חביב חיים דוד סתהון - מלמד שכל הנהגותיה להיות הולך בדרך הממוצע בכל ענייניו.
חכם חיים כהן אלחדד - מלמד שיבטל עונשו של האב בברית בנו, ובו ביום יקרא בתורה.
חכם חיים הכהן - מורה שמדרכי השלום לעשות צדקה עם עניי גויים.
חכם חזקיה קטנוף - מלמד במה ינהגו להכרית ולמחות כל מקטרג.
חכם חיים בן שלום שאער - מלמד הגומל חסד לחולים, אינו מייחל לחלות, שיגמלו לו בחוליו.
חכם חיים סינואני - מלמד שהמחלוקת היא מארכת הגלות, ומרחקת קץ הגאולה.
חכם חיים חורי - לשמוח בהילולת רשב"י ולעלות לקברו ביום זה.
חכם חיים סתהון - מלמד תקנתם לעשות סעודת המילה בדגים, משום טובת העניים.
חכם חיים קורח - מלמד שעם ישראל הם כללות העמים לכותבם בספר חיים.
חכם חיים אברהם גאגין - מלמד שכל אחד יושב בתחומו, כאילו הם איש אחד על מחנהו.
חכם חיים משה אלישר - מלמד שבח הצדקת שמלבד צדקותיה ייסדה ישיבה בהר ציון.
חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד שדי לנו במנהגים שאינם משתווים, לאסור עליה לספר תורה.
חכם חיים חזקיהו מדיני - מלמד כי רוח ממרום נשבה בלב אדירי תורה להושיב אדמתה.
חכם חיים בן יוסף חזן - מלמד ופדויי ה' ישובון - שלא כפדויי מצריים, שיזכו לבוא לארץ
חכם חנניה דרעי - מלמד סגולה לצרף את תפילתו לבכי התינוק לאחר המילה.
חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד הנבואה שבאה לבת השאש, שהחלה את קיבוץ הגלויות.
חכם יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת - מלמד שאף גדול בחוכמה, הקודמים שהנהיגום היו גדולים ממנו.
חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד לא לעכב הבן מהנחת התפילין, עד שישיג לעשות סעודה.
חכם יעיש קריספין - מלמד שעני בתורה, וקשה הבנה, סופו שישפיע עליו חכמה.
חכם יוסף מונטקיו - מלמד שעל ידי נתינת התורה בחלקנו מסתלק יצר הרע.
חכם יוסף צרפתי - מלמד שנפרד לב האחים, אין ברכת אביהם יכולה לחול עליהם.
חכם ינון חורי - מלמד מעלת עשרה יהודים פשוטים על תשעה גדולי הדור
חכם יוסף (וזיפה) הכהן יהונתן - מלמד שהמלחמה היא נגד רצונו, שכולם אזרחים שלו.
חכם יום טוב ידיד הלוי - מלמד, שהקב"ה מצטער על עשוקי עניי אומות העולם.
חכם יוסף קורקוס - מלמד שמעולם לא ראית יהודי מסכן מתהלך ברחובות קוראסאו
חכם יוסף מטראני - מלמד לעמוד כשבא בעל הברית למול את בנו.
חכם יוסף קורח - משורר יום נקבצו צאן הנפוצות, יום יום הוא יוסף כוסף לכל זאת.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד שייתן אל ליבו כי בכל יום נעשה גאולה, בכל יום ובכל רגע.
חכם יוסף חיים - מלמד שהדור מתמעט בהעדר השגחת ההורים.
חכם יוסף אלקלעי - מלמד שזכות ברית המילה מגינה ומצילה בעליה במלחמה.
חכם יעקב כולי - מלמד שעולים לתורה מתנדבים למצוות ביקור חולים.
חכם יוסף יהודה דנא - מלמד שבכבוד הורים מוכיח, שאין עוד מלבדו.
חכם יוסף שרביט - מלמד להיות ענוותן לשמוע בקול הוריו ומוריו ואין במה להתבייש.
חכם יצחק קארדוזו - מלמד שהיו עומדים המלכים, במעמד ברכת שלום המלכות
חכם יהודה רוזאניס - מלמד שבח ירושלים, אף שהיא כרך, יכולים לבנות בהרחבה.
חכם יוסף בוכריץ - מלמד שיתקבצו גם הנאבדים מן הדת, כל עוד בו לב יהודי.
חכם יעקב אביחצירא - רומז המדרש הנעלם, שיום המילה הווי מחילת עוון לנמצאים שם.
חכם יהודה בירדוגו - מלמד מכיוון שביטלו עסקיהם לחלוק כבוד אחרון ליעקב - ניצולו.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד פלא נצח ישראל, שנשתמרו בניגוד לסדר הטבעי
חכם יעקב כהן גדישא - מלמד לשלוח אל העניים בערב ראש השנה ונחשב כאילו התענה.
חכם יצחק שרים - מלמד שאפילו לעשו שונאו, אם יעשה שלום יאהבהו.
חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד רמז אימתי יבוא תשבי - שהם יחד בשלום.
חכם יוסף משאש - מורה שיש חיוב ללוות מת גוי, אף לפחותים שבהם.
חכם יהודה אלקלעי - מורה למנות זקנים, שיעמידו קיבוץ הגלויות, וישוו המנהגים.
חכם יוסף סוסו הכהן - מלמד מי שאינו במצוות כיבוד אב ואם, יבוא לטעות בשאר מצוות.
חכם יהושע רפאל בנבנישתי - מלמד השתוקקות להיקבר בארץ ישראל לעניין תחיית המתים.
חכם יוסף חוסה פאור הלוי - מלמד מתחת לשוני התרבותי, מתעטפים ערכים משותפים.
חכם יוסף גרג'י - מלמד שבחה של ירושלים שהיא ממש בית כנסת של כל העולם.
חכם יהודה מועלם - מלמד שיקרא שמו בישראל, שיהיה שמו מוזכר, שיהיה גדול בתורה.
חכם יצחק פרחי - מלמד דרך טובה לאדם - לראות בנו הנולד לו בעין יפה.
חכם יאשיהו פינטו - מלמד שאין לשנות מנהג בני העיר ואפילו יש בו נדנוד איסור.
חכם יעקב אלמליח - מלמד שנולד לו ילד קורא בתורה ועושה סעודת יום טוב לקהל.
חכם יעקב אמאדו - מלמד רמז לחזר אחר עשרה במצוות ברית המילה.
חכם ישראל קושטא - מלמד מעשה בכומר שהיה מחסידי אומות העולם.
חכם יוסף חיים ילוז - מלמד שכל אחד יתחזק במנהגו, שגם שערי הרקיע אינם שווים.
חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד ששבט יהודה מקבלים פני כל אדם בשמחה.
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד גאולת יעקב היא מורשה לגאולת בניו להעלות גם אותם.
חכם ישועה תורג'מן - מלמד לעלות לארץ ישראל, והתרחק מן אומות העולם
חכם יוסף קאפח - מספר מנהגם בערב שבת לדפוק על הדלתות וקוראים 'מצוה'
חכם יעקב ש' קצין - מלמד שהשירה היא יסוד קדושה וסגולת הנבואה.
חכם יהודה בן עטר - מלמד מה שמסדרות החכמות, והמקוננות בהספד להזיל דמעות.
חכם יהודה ליאון סיד - מלמד שלא יהיה הספדו כמנהג הנשים והנערים, שבוכים על העבר.
חכם יצחק אקריש - מלמד שבח מלכי החסד, המסייעים כל איש להיות שומר דתו.
חכם יעקב מלמד כהן - מלמד שהקהל עומד על רגליו ומכריז: ברוך הבא בשם ה'
חכם יוסף אליהו שלוש - מלמד התקרבות אל שכנינו היא חובה ראשונה של ילידי המקום.
חכם יוסף אלנקאווה - מלמד שאל ישיב שארצנו שממה, והנה טובה הארץ מאוד מאוד
חכם יהודה שטרית - ישראל' מלמד הגשמת חלום יוסף, שהגיע נשיא מצרים, תשתחוינה לאלומתי.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד גודל מצוות הכנסת אורחים על אשכנזי הבא בין ספרדים.
חכם יוסף אירגאס - מלמד לחשב ביטול מצווה כנגד הפסד השלום ושב ואל תעשה.
חכם יוסף חיים - מורה שהחושש ב'בל תשחית' אינו מבטל מנהג ישראל'.
חכם יהודה ליאון אשכנזי - מלמד המוסר אצל אומות העולם, שהוא הקדמה לקדושה.
חכם יעקב צהלון - מלמד לשבח הנפטר במה שעשה, ולא יותר ממה שעשה
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד אהבת העם העברי למין האנושי היא ירושתו הנצחית.
חכם יהודה חי גיז - מלמד 'ושבתם איש אל אחוזתו' נרמז בסופי תיבות - שלום.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד החובה שלא לפגוע בממלכות המקיימות אותנו
חכם יוסף חיים חזני - מביא סימן 'אם בחוקותי תלכו' שילכו הילדים בדרך הוריהם.
הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד שאדם שאינו משרת, מנותק מכל הצרכים של המדינה.
חכם יהודה הכהן מסלתון טראב - מלמד לבאים לערים הגדולות, שממנים רב מיוחד לכל קהילה.
חכם יהודה ג'רמון - מלמד במקום שנהגו ללכת אחר חוקי ונימוסי הממשלה הוא הדין
חכם יוחנן הכהן - מלמד שהיו גובים מהישמעאלים כסף לתת לעניים.
חכם יצחק ניסים - דוחה כל גזענות ומדבר על סובלנות בין דתית
חכם יהודה אלקלעי - מפרש 'משיח בן יוסף' להמציא פרנסה לישראל הדרים בארץ
חכם יצחק אלבעלי - מלמד שידעו מה אירע להמן, ויראו מלעשות דבר כזה
חכם יצחק שמואל רג'יו - מלמד לחפש באמתחתם חכמתם, כל שכיות חמדה.
חכם יאשיהו פינטו - מלמד להתקין עצמם לגאולה להיאסף להיות באחדות גמורה.
חכם יצחק מולכו - מלמד שאם אין בנו מוצלח בתורה, מצווה ללמדו אומנות.
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שמשנה את הרגלו, מוכיח שאין מעשיו מצוות אנשים מלומדה.
חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין שלום בבית אבינו שבשמים שהנוער תפוס ביד החופשים.
חכם ישראל משה חזן - מודיע כי חכמי הנוצרים בזמנו אוהבי החכמה והמדע.
חכם ישראל יעקב חגיז - מלמד לפעמים יש לרדוף השלום, ולא לעשות שלום.
חכם יוסף מונטקיו - מלמד שצריך משל הדומה לנמשל בכל קצותיו כדי שיבינו דבריו.
חכם יוסף (וזיפה) הכהן יהונתן - מלמד שלא לחינם נקבע התקווה לשיר הלאומי שלנו.
חכם יוסף יצחק שלוש - מלמד כוונת המסורה, שהלומד ואינו מחדש, שוכח עיקר הדבר.
חכם יעקב חיים סופר - מדבר שכל שבט עולה תפילתו דרך שער המיוחד לו
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד שלא יהיה שונא לשום אדם בעולם, יהיה מאיזה אומה שיהיה.
חכם ידידיה מונסונייגו - מלמד שמנדים המחמיר בדבר המותר שחוששים ליוהרא.
חכם יצחק לומברוזו - מלמד מה לי ישראל מה לי גוי, שצער בע"ח מדאורייתא
חכם יוסף פינטו - מלמד שלושים יום קודם הפסח דורשים מי צריך מתלמידי החכמים.
חכם יעקב ענתבי - מלמד על הנסתרות במסתרים תבכה נפשו, ועל הנגלות יבכה בגלוי.
חכם יחזקאל עזרא - מלמד שצריך גבורה כארי לעמוד בבוקר, שעזה אהבת השינה.
חכם יוסף ענתבי - מלמד 'ונפשי כעפר לכל', שגס הרוח גוזל העפר שנברא ממנו האדם.
חכם יצחק חסון - מלמד שקורא בניו בשם אבותיו הוא מלשון יקר ערך.
חכם יחיא בדיחי - מלמד שיצחק ראה בעשיו נשמות קדושות שיצאו ממנו.
חכם יוסף חיים שרים - מלמד לאחוז במעשה אבות, שהיו גומלי חסדים בגופם ובהונם.
חכם יעקב פאריינטי - מלמד שמקבל שכר ישיבת בית כנסת גם שאינו יודע להתפלל.
חכם יוסף משאש - מספר על ההתעוררות לעלייה, ומה שגדר בעדם מלעלות.
חכם יוסף לוי - מלמד שמצווה בין אדם לחברו עדיפה על מצווה בין אדם למקום
חכם יוסף נחמולי - מלמד שעדיף שליח ציבור תלמיד חכם אלמן על שליח ציבור נשוי.
חכם יוחנן הכהן - מלמד לעשות סעודה לאחר התענית לקהל ובעיקר זקנים ועניים.
חכם יוסף מור יוסף - מלמד ואמת הדבקים בה' א-לוהיכם, להשלים רמ"ח בקריאת שמע.
חכם יוסף הכהן - מלמד אף שאכזרי על בנו למולו, אינם בועטים, ואדרבא מלים בשמחה.
חכם יוסף קובו - מלמד שהולך ברגליו בארץ מתכפר לו, ומיתת יעקב, שהפסיק הליכתו.
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד שביום השבת כל הקהל מתפללים רק במניין אחד.
חכם כדיר שלמה עטון - מלמד שימחל על שנאת אחיו בלבבו, שנשכחה מלבו.
חכם כליפה הכהן - מלמד שמחתם בבית הכנסת אלגריבה, לכבוד רבי שמעון בר יוחאי.
חכם כלפא גיג' - מלמד המעלות שהקוראן מפאר את ישראל, שקיבלו התורה.
חכם כמייס מאזוז - מלמד עיקר הפרשה בהבנת הפשט, מצוות ומוסר, ולא ילמד כמצליף.
חכם כדיר שלמה עטון - מלמד שלא ימוש ספר התורה מפיו אפילו אין יכולת בידו לקיימו.
חכם כמוס עגיב - מלמד לקטן להיות חזן ולקרוא בתורה, שיגרום להורים להתפלל עמו.
חכם כליפה הכהן - מלמד ושבתי אל בית אבי, שיושב עם תלמידי החכמים שהחזיק בידם.
חכם כמוס בוכריץ - מלמד שעיקר הזמן המוכשר לתשובה היא ארבעים יום וארבעים לילה
חכם כמייס מאזוז - מלמד שישגיח מי שמתפרנס ממלאכתו להחזיק בידו לבל יתמוטט.
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד מעשה הצדקה בהילולת רבי שמעון בר יוחאי.
חכם כלפא גיג' - מלמד שראוי שיהיו חלוקים בדעות אפילו כך נוטה דעתם לאמת.
חכם כמייס מאזוז - מלמד העמדת התלמידים הוא מעשה המצוות ולא חריפות החידוד.
חכם כמייס מאזוז - מלמד שאין לך אדם, ואפילו פושעי ישראל, שאין לו מצוות עשה.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד תפקיד הקֶס ללמד בעצמו, במקום בו חסרים מורים.
חכם לוי אסולין - מלמד החכם השלם בכל ענייניו, אינו מעמיד דבריו על קו הדין.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד שעל אף השוני הדתי, אין להראות שנאה ביניהם.
חכם לוי סעדיה נחמני - מלמד שהקטן הלומד מהגדולים, יעשה חכם בזמן מועט.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד האהבה יוצרת אחדות, ומאפשרת להתחזק בדרכי התורה.
חכם לוי קוזין - מלמד לחכם להכין דיבורו כדבורים להמתיק החכמה לשומעים.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד הקפדתם על דיני טומאה וטהרה כאבן ייסוד לקיום הקהילה.
חכם לוי סעדיה נחמני - מתריע מפני המחיצות בין המאמין ושאינו מאמין.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד שלא יקחו כסף עבור הנהגת התפילות עבור משפחה מתאבלת.
חכם לוי אסולין - מלמד לבקש שלום, גם למי שרודף השלום ושונא אותו.
חכם לוי קוזין - מלמד שאהבת הרע בהרחקת השנאה וקללת חינם כדרור לעוף.
חכם מימון בן עטר - מלמד לקרב אותם שלא תימשך השנאה כי גדול השלום.
חכם מישאל דהאן - מלמד תורה לשמה הוא לקיים מצוותיה ולא להתפלפל בה.
חכם מארי מאיר צובירי - מלמד סדר הכנסת ילד לתלמוד תורה בתימן
חכם מאיר ואעקנין - מורה למנות החזן, אף שמשנה האותיות, מפני שדיבורו כמותם.
חכם מכלוף עידאן - מלמד על ידי תפילת פושעי ישראל, מתעלת תפילת הצדיקים.
חכם מאיר אבוחצירא - מלמד זכות אברהם, שעמד על המלאכים להעלות מזונם לשורשו
חכם מרדכי הכהן - מלמד שגדול האדם מן המלאך, שמלאך אין חסרון ולא מעלה
חכם מאיר חי בן אלישע - מלמד שהתברך בחלומו בברכת כוהנים, והקיץ בתיבת שלום
חכם מאיר יונה - מלמד שכל ישראל קיבלו חלקם מסיני כמשה.
חכם מאיר בניהו - הגאולה האמיתית כרוכה בגילוי המאור שבמורשת העבר
חכם מארי ישעיהו - מלמד החיוב ללמד את הבת עיקרי התורה והאמונה.
חכם מארי יוסף רצון - מלמד זכות יהושע, שאף שהיה חכם גדול, מרוב ענווה לא דיבר בה.
חכם מאיר טולידאנו - מזהיר מן ההיתר בפה מלא, שמזה נמשך ביטול התוכחה
חכם מאיר שלמה פארינטי - מלמד עדיף הצדיק הלוקח נפשות ללמדם מהטוב לשמיים בלבד.
חכם מנחם מאזוז - מלמד שתחילה להתלמד להבין דבר מתוך דבר, ואח"כ יקנה בקיאות
חכם מרדכי עבאדי - לומד מאבות העולם דרך ארץ: אב בבניו, ובן באביו.
חכם מארי שלמה אלחראזי - מלמד שסיבת האדם בעולם לעשות הטוב וגמילות חסדים
חכם משה מאמאן - מלמד שביגיעתו מוצא החלק שלימדו במעי אימו ונשכח ממנו.
חכם מסעוד ריוח - מחבר קינה על השואה בערי אירופה.
חכם מכלוף נחמני - מלמד שסוכה רומזת לאדם כל יום לחזור בתשובה.
חכם מנצור מרזוק - מלמד שנמלך בתחתונים להרחיק את הגדולים ממידת הגאווה.
חכם משה שתרוג - משיב לענות אמן אחר ברכת ישמעאלי כשמכוון לשם שמיים.
חכם מארי שלום הלוי אלשיך - מלמד בשעת קריאת התורה, נעשה לנו מעמד הר סיני
חכם מסעוד חי רקח - מלמד מה צורך להביא ראיות אחרות, שהם הלכה למשה מסיני.
חכם מרדכי מערבי - מלמד שצריך להיות שלם באהבת השלום כדי שדבריו יהיו נשמעים
חכם משה איררה - מלמד חפץ ה' להטיב עם אויבו, וישכח שנאתו בעת דוחקו.
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד המלעיג על עניותם של עניים, סופו שאחרים אוכלים את יגיעו
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד כל בני אדם הם כשלשלת חובקת כל טבעותיה
חכם מנחם מנשה - מלמד שרגלים - על שם האבות וראשי חדשים הפסידום האנשים.
חכם מעתוק חטאב - מלמד לסוטה מהדרך, לבוא אל החכם, שיורה לו דרך התשובה.
חכם משה דוד קאסוטו - מלמד מסורת קדומה, שהייתה בישראל, על פיה מתבאר התורה.
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד כשם שתלמוד גדול, כך קשה הרהור מעבירה עצמה.
חכם משה זַכּוּת - מלמד נמסרו סדרי הדינים לתיקון עולם, ולימודם מישראל.
חכם מארי שלמה טביב - מלמד שדי לחכם שיקרב כל תלמיד, אוהב ה' במסירות נפש
חכם מימון יאפיל (יפה) - מלמד שצריך לברכם בשלום לכל דור כפי המחלוקת של אותו דור.
חכם משה מאימראן - דורש את התורה כמים, שיזכו לכתרה באסיפתם.
חכם משה אבן מכיר - מלמד שמצווה לשמוע סיפוריו של הזקן, לשאול את אשר עבר עליו.
חכם משה עמבר - מבאר שלוש מדרגות במלמד תורה לאחרים.
חכם מאיר יהודה גץ - מצווה את בניו, לכבד את ביתו אחריו, לעשות צדקה ומשפט.
חכם משה כלפון הכהן - שלא די בהקמת בית לאומי, שגאולת ציון היא בקיבוץ גלויות.
חכם מעתוק מאזוז - מלמד שיהיה הלימוד בצנעה, וגם מעשה המצווה בסתר.
חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מודעה רבה שעלינו לעתור ולרצות בעד שלומם.
חכם מסיעד מאהצ'אר - מלמד שכבוד הצדיק, שיפקוד כל איש את עצמו ללכת בדרך טובים.
חכם משה כלפון הכהן - מורה שלא להעלים עין מן המחלוקת, אלא להסירה מכל וכל
חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד שמקצועות כלליים ילמדו ביחד עם לימודי הקודש.
חכם מאיר ואעקנין - מורה לברך על בשמים בברית, כנגד גדול מאשכנז, שהורה לבטל.
חכם משה יחזקאל צאלח - מורה, אף שאינו יודע ללמוד, מחויב ללומדה כפי השגת שכלו.
חכם מישאל דהאן - מלמד לאהוב את רעו על כל המגרעות שבו, שה' לבדו שלם.
חכם משה דוויק הכהן - מלמד וזאת הברכה, שמנהיגי ישראל יהיו אישי א-לוהים
חכם משה אלמושינינו - מלמד שהקדמונים היו כמו פתח, שפתחו להם הלימוד להוסיף ולחדש.
חכם מאיר יונה - מלמד על גדולים הנהנים, שותים ושמחים להעמיק בתורה הקדושה.
חכם מאיר בניהו - מלמד פדיון שבויים בתלמיד חכם ובבחורה יפה למעלה משורת הדין.
חכם מארי ישעיהו - מלמד להרגיש בה טעמם חירות ובטחון להיות חופשי לקבוע דרכו.
חכם מארי יחיא יצחק הלוי - מלמד לנדות הרוצה למנוע אחד מהתפילה בבית כנסת
חכם משה מלכה - משיב שמנהיגם על פי התורה והמוסר, אף שאינו רב הוא רבם.
חכם מנצור בן שמעון - מלמד שהחכמה אינה אלא שער להיכנס בה ליראת שמיים.
חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד החיוב לספר אפילו יודע כל התורה, שלא ישכח מהבנים.
חכם מהלל העדני - מספר שהיו חוסים בבית תפילת הערבים מפני השודדים.
חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד כתר תורה מוכן לכל אדם מישראל, שלומד על מנת לעשות.
חכם מכלוף יאנה - מלמד שלא יהיה בחזקת 'אם בגפו יבוא' כדי שיצאו כולם עמו.
חכם מרדכי יפת שרעבי - מלמד שבעסק התורה זוכה לארבע בחינות בכוח ושכנתי בתוכם.
חכם מרדכי סבעוני (סיבוני) - מלמד שאין אדם יכול להשיג ולהבין בתורה כי אם ע"י ענווה
חכם מעתוק רחמים דמרי - מלמד לדאוג מהעבירות הקלות, שבנקל חוזר לעשותם.
חכם מניני ביתאן - מלמד על סדר לימוד הילדים במעגל השנה.
חכם מארי זכריה יחיאל שרעבי - מלמד שמן הדין, כל עם ישראל חייב לסובלים בשביל עם ישראל.
חכם מימון עבו - מלמד שהגאווה היא יסוד המחלוקת, ובנפול היסוד יפול הבניין.
חכם מרדכי מערבי - מלמד חובת מנהיגי המפלגות, שלא יחללו דברם לפני הבחירות
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד שגובים מבעלי הבתים, כל אחד לפי מצבו
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד שמי שלמד בילדותו, גם כי יפתה, שב בזקנותו
חכם מנחם מנשה - מלמד זכות המדליק נר ומזכיר שמות הצדיקים, וכל שכן הלומד.
חכם מלאכי הכהן - מלמד מה שכותב במשנה תורה דברי סופרים אף הוא מהתורה.
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד שבח המתים, שכבר מתו ממעשה הבנים אשר המה חיים.
חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד שאינו מצליח ללמוד עם רבים, יעשה לו רב, שילמדו לבדו.
חכם מנשה עזריאל מלול - מלמד שילמד כל יום, הלכה, משנה וגמרא נוסף על תנ"ך
חכם מקיקץ ישראל חדאד - מזהיר העשיר הלומד תורה, שאינו פטור מהחזקת לומדי תורה.
חכם מנשה בן ישראל - מלמד שהשליכו חייהם מנגד להציל נוצרים שטבעו בנהר.
חכם משה בישי מימון - מלמד זכות משה, שזיכה הרבים, להבינם הטעמים כשולחן ערוך.
חכם משה דוד קאסוטו - מלמד שכל בני האדם, שבאותה ארץ כלולים במושג רעך.
חכם מעתוק כהן (עתוג'י) - מלמד שההמונים, שכרם טוב יותר בלימוד מתלמידי החכמים.
חכם מארי חיים חבשוש - מלמד שלו יגיע לארץ ישראל, וימות למחרת בואו, ניתנה בקשתו.
חכם מסעוד חי בדוך - מלמד שהרבה חוכמה לזכות כל אדם להוציא מה שקבלה נשמתו.
חכם מארי סעדיה בן אור דוראני - מלמד לחכם הלומד מכל אדם שיסתכל במראה, וילמד מעצמו.
חכם מסעוד דנינו - מלמד החובה המוטלת על האב והאם להיות שווים בחינוך.
חכם משה מטראני - מלמד שאל יהיו חסידים הרבה, שדי במה שאסרה תורה.
חכם מנחם עטיאה - מלמד שגילה טעם הפיכת סדום ללמד מעלת הרחמנות.
חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מלמד לחלוק כבוד לזקנים, שהוא דבר הנוגע לגוף התורה.
חכם משה בירדוגו - מלמד שציפויו זהב, שמראהו דין, ותוכו עץ חיים ורחמים.
חכם מכלוף אביחצירא - מלמד שצריך שיהיה בו תנאי התלמיד חכם, שיהיה עושה מעשה עמך.
חכם משה כלפון הכהן - מפרש 'בצלם א-לוהים' מורה על אחווה בין הברואים
חכם מעתוק מאזוז - מלמד שראוי לאדם לבכות, עיניו מקור דמעה על אורך הגלות.
חכם מארי דוד משרקי - מלמד שנתפשטו דיני השולחן ערוך ומנהגיו בכל הארצות
חכם מרדכי סגרון - מלמד שהרך בשנים דומה לנטיעה, שבעודו קטן אפשר להטותו.
חכם מימון בן עטר - מלמד שנוח ראה בכל דורו שאין איש, השתדל בעצמו להיות איש.
חכם מישאל דהאן - מלמד ערך חיבור ספרים, שמזכה את הרבים, ושכרו גדול מאוד.
חכם מאיר ואעקנין - מורה מתי יתנו לעניים מעות פדיון שבויים, ומעות תלמודי תורה.
חכם מנחם שמואל הלוי - מלמד שלא לבכר אחד מאברי האומה על חשבון חברו.
חכם מאיר בנימין מנחם דאנון - מלמד לא לתבוע מתלמידי חכמים שישתתפו בעול המס בענייני מצוות
חכם משה דוד וואלי - מלמד שנשמת הצדיק כאיש אחד המחזיק אנשים הרבה.
חכם מרדכי עטיה - מלמד לאדם לקבל מוסר למען הבנים, שהם אחריתו ותקוותו.
חכם מיכאל כמוס חדאד - מלמד משה קיבל תורה, ולא התורה הידועה, גם מה שעתיד לחדש.
חכם מאיר בניהו - מלמד עמדת 'חמדת ימים', שעיקר תפקיד 'מרביץ התורה' הוא הדרשה
חכם משה דוויק הכהן קצאב - מלמד שהטרוד במזונותיו, לוקח השבת לעסוק בתורה.
חכם מכלוף שטרית - מלמד שמאותו הבל תורה, שהוא לשמה, נעשה לו מלבוש
חכם מארי ישעיהו - מלמד שהתנהגות ההורים היא המשפיעה על דמותו הרוחנית.
חכם מארי יוסף רצון - מלמד שלא להתגאות בקיום המצווה ולכן טומנים העורלה בעפר.
חכם מאיר יונה - רומז לפייס העני במענה לשון מ'הא לחמא עניא'
חכם מנחם מאזוז - מלמד שיטה אוזניו לשמוע תורה מכל אדם
חכם מסעוד יונה אדרעי - מלמד שמטריח עצמו עליה, מוסיף וקורא ,מתרחבת לו הדעת.
חכם מאיר ביקייאם - מלמד אהבת הבריות לכלול אומות העולם באהבה.
חכם מארי שלמה אלחראזי - מלמד שבסיני לא היה צריך שופר גדול, לפי שהיו מקובצים יחד
חכם מארי יחיא יצחק הלוי - מלמד ללמד בניהם לשון העברית הצח, שלא יחליפו עין באין
חכם מיכאל יעקב ישראל - מפרש שהמלמד לכל עם הארץ, הקב"ה מבטל הגזרות בשבילו.
חכם מנצור מרזוק - מלמד שלא יהיה לתורה שום מציאות שתשתכח מישראל.
חכם מרדכי עזראן - מלמד שהיו מעולים על האומות רק מצד החכמה והמדע.
חכם מהלל העדני - מלמד כי נפשות האדם הן אחיות, שנולדו מבטן אחת.
חכם מארי שלום הלוי אלשיך - מלמד שהרשות נתונה מאת המלך לבוא להתיישב בארצם
חכם משה בלולו - מלמד משל לאדם ששכר חדר בבית חברו.
חכם מסעוד בנימין - מלמד שכל מה שאדם מטיב מעשיו מגלים לו רזי תורה.
חכם משה איררה - מלמד מצוות חינוך הבנים בדרך התורה שקולה כנגד כל המצוות.
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד ליצור בלב הצעירים תחושת הזדהות עם פועלם של הראשונים
חכם מנחם מנשה - מלמד להתקדש ברבים - יחד עם הציבור ובתוך הציבור.
חכם מניני ביתאן - מלמד שהיה שוחט לכל דורש באמצע הרחוב כפי שנהג בתוניס.
חכם מעתוק חטאב - מלמד לדבר מוסר במשלים ומעשיות כדי למשוך ולתקן הלבבות.
חכם מימון עבו - מלמד להקדים מבעוד יום להזמין העניים לאכל על שולחנו.
חכם מארי יחיא נחום - מלמד שאפילו תעבור חרב על צווארו, לא ישמע לנגד בקבלה
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד יהיו בעיניו כחדשים נגד התחדשות שמחדש היצר הרע.
חכם מנשה בן ישראל - מלמד שנתרצה בדברים האפשריים כי הדת ניתנה לכללות העם.
חכם מארי סאלם עוזירי - מלמד מעלת הזוכר את הצדיקים עוד בחייהם ומבקר אותם בחוליים
חכם מארי שלמה טביב - מלמד שהמוכיח בגערות, כאילו ביטל כל התורה כולה
חכם מעתוק כהן (עתוג'י) - מלמד בעל תשובה לחדש בתורה בכל כוחו, לבנות שמיים חדשים.
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד אפילו יש לעני מה לאכול, אין זה דרך החיים המאושרים.
חכם מארי סעדיה בן אור דוראני - מלמד לכבד את כל הנבראים לכבוד הבורא אשר בראם.
חכם משה מרציאנו - משיב על אבדת ישמעאל, שפשוט להחזירו.
חכם מנחם עטיאה - מלמד לשאת ולתת באמונה, שלא ילך עקלקלות להראות חוכמתו.
חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מלמד שמידת הענווה עולה על זכות התורה והצדקה והתשובה.
חכם משה כלפון הכהן - מבאר שפדות ציון במשפט העמים, אך השיבה אליה בצדקה
חכם ניסים חיים משה מודעי - מורה, שהמלמד לקטנים מעלתו גדולה יותר, מהמחכים חכמים.
חכם נסים עידאן - מלמד גמילות חסדים, שעושה לחברו טובה, ולמחר מחזיר לו.
חכם ניסים חיים משה מזרחי - תמה איך יאיר מאור השכל, לחכם הטמון בחדר לפנים מחדר.
חכם נסים יצחק אלגרנטי - מלמד שמי שמתמיד לעשות צדקה וחסד תופס אומנותו יתברך שמו.
חכם נסים עידאן - מלמד עוון שנאת חינם חמורה מכל הלאווין שבתורה.
חכם ניסים יגן - משתבח בברכת אפרים ומנשה, שגדלו בלי תלמוד תורה.
חכם סעדיה אלנדאף - מלמד להחזיק ביד תלמידי חכמים בלי קצבה, שמעמידים העולם.
חכם סמחון חלואה - מלמד שכל מי שמלווים אותו ארבע אמות, מרחמים עליו מן השמיים.
חכם סולומון גאון - מלמד שספרד מחייה אצלנו דוגמא לאחווה בכוח הסובלנות
חכם סלמאן חוגי עבודי - מלמד שהעני עוטף את תפילתו, ובזכותו מקבלים תפילת העשיר.
חכם סעדיה צפירה - מלמד, שהעוסק בתורה לבדו, אינו מועיל לא לו, ולא לזולתו.
חכם סולומון גאון - מלמד ליישב ההגות המדינית עם ההשקפות הנובעות מהמקורות
חכם עלוואן שמעון אבידני - מדבר בשבח השירה, שבזכותה ישראל נגאלים
חכם עזרא הכהן טראב - ויאמר עזרא, דרוש א' לתשובה, דף קס"ג עמ' ב', ירושלים תרע"ד, (1914)
חכם עזיז בנימין - מלמד שבונים בית הכנסת בידיים, בית הכנסת שייך לכל הקהילה.
חכם עמור אביטבול - נותן רמז שהקהל לב אחד תקובל תפילתם ברבים.
חכם עמרם קורח - מלמד שכל נוסח כשר ורצוי, ובלבד שיעבדו את ה' בדעה נכונה.
חכם עובדיה יעבץ - מלמד להודיע אומות העולם מעלת התורה לפתוח בשלום.
חכם עזרא הדאיה - מורה לתלמיד חכם גם להשגיח על לימודו וגם להדריך את העם.
חכם עמרם בן שמעון - מלמד שלא ידור במדבר, שמה שאין לזה, יש לחברו במצוות.
חכם עובדיה מזרחי הלוי - מלמד שעיקר ההספד להמשיך הבכי על הנפטר, שצריך חיזוק וצער.
חכם עזיז בנימין - מלמד מנהגם לתת חלק של מתים ממזונם לעני או לתלמיד חכם.
חכם עזרא ציון מלמד - משורר על הניסים ליום העצמאות.
חכם עזיזי דעי - מלמד עוז רוח העם, שעלו בליבי ניצי החרות, הפדות והשחרור.
חכם עובדיה וארשאנו - מלמד שיסלק שנאת חינם מביניכם, ממילא ישבור עול גלות.
חכם עזיז בנימין - מלמד אמונתם לעשות יד אחת, להשתחרר מעול הגלות.
חכם עזרא ציון מלמד - מלמד שאינם יושבים לסעוד בשבת בטרם ישלחו לעני שבשכנותם.
חכם עובדיה יעבץ - מספר על התארגנות העלייה מארץ ההרים הגבוהים במערב.
חכם עזרא מלכי - מלמד שלא רק למי שאין לו מה לאכול, אלא שלא יהא אדם עצב.
חכם עלוש חומאני - מלמד זכות השלום להיות גוף אחד, ושקיים זה כאילו קיים זה.
חכם עובדיה יוסף - מורה שהמזכיר קדושת שבת, אפילו אינו שומרה, אין יינו נסך.
חכם עזרא ששון דנגור - מלמד לא להישען על הזכות, וייוועץ איך להינצל בדרך הנהוג.
חכם פרג' חיים יהודה - מלמד אפילו מידתך אש, תכוף טבעך, להעביר על מידתך.
חכם פרג'י נעים - מלמד שבברכת כוהנים, הברכות בלשון יחיד לומר שהן באחדות.
חכם פנחס הכהן - מלמד כשישראל על אדמתם אין צריך להתפלל אלא במחשבה.
חכם פנחס רחמים חדאד - מלמד שכל השפע יורד שם, בשעת יישובה של ירושלים.
חכם פרג' חיים יהודה - מלמד שאם נצטער ממנו אדם, לא יחוס על כבודו, וילך ויפייסנו.
חכם פרג' חיים יהודה - מלמד מחילת עוון לשמח בשירת הים ומצייר בדעתו הצלתו.
חכם פרג'י נעים - מלמד שעל ידי הצדקה, אין מידת הדין מעכבת הגאולה.
מרת פרחה פלורה ששון - מלמדת שאין האישה כשיריים לכבדה לשבת בראש, אחת לשבעים.
חכם צדקה חוצין (השני) - מלמד תפילת הצלה לבני ישראל, הנפוצים בארבע כנפות עולם
חכם צמח הכהן - מלמד שלא יתעכב הקטט, תיכף מחבקים זה את זה.
חכם קס מנשה זמרו - מלמד, שחייב להושיט יד לנזקקים, לכל מי שמבקש.
חכם קס אליאס מהרט - מלמד שלא ישנה משמירת המצוות, אף את המגבעת לא יוריד
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד מורשתו, שבמותו יישארו קסים אחריו.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד להרגיע הבהמה לפני שחיטתה, ולא להבהיל אותה.
חכם קס אבא יצחק יאסו - מלמד שיש דת אחת, תורה אחת ועם ישראל אחד.
חכם קס אבא יצחק יאסו - מלמד שהתורה מגנה ומצלה, בלכתם בדרך לארץ ישראל.
חכם קס איילין מנשה אדגואיצ'או - מלמד על מסירות נפשם במסע הארוך בדרך לארץ ישראל.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד לדור הצעיר ללמוד אמהרית, שיעזרו בקליטת אחינו.
חכם קס אליאס מהרט - מלמד לצאת לדרך, שהוא יתברך יודע הדרך לירושלים.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שלימודו כמו מים טהורים הזורמים בנחת.
חכם קס אבא יצחק יאסו - מלמד להתפלל עבור כל לומד, לממש את כל מה שלמד.
חכם קס מנשה זמרו - מלמד לחושב שאצלו היהדות, שבאתיופיה שמרו עליה בטהרתה.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד החובה על כל אחד מבני הקהילה לעזור לכל אחד מהקהילה.
חכם קס אליאס מהרט - מלמד לצאת לדרך, שהוא יתברך יודע הדרך לירושלים.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שמה שחנן אותך ה' בדעת, הוא לחלוק החכמה עם הדור הצעיר.
חכם קס אבא יצחק יאסו - מלמד שבעינינו ראינו, שהביאנו בחיבוק ובתמיכה לארץ הקדוש.
חכם קס מלקה עזריה יהייס - מלמד לסייע במציאת בית, למי שיצא לארץ, אך חזר על עקבותיו.
חכם רפאל מאיר פאניז'ל - מפרש שאין חוכמת הבן מכוח האב, ובזה משמח את אביו.
חכם רפאל אשר קובו - משיב שיש כוח לרבני הדור לבטל חרם גדולים מדורות קודמים.
חכם רפאל יהודה ישראל - מלמד כל העמים שווים בצלמם, ותורת כל אחד בידו.
חכם רפאל חיים שושנה - מלמד שהבקשות הם מפתח להיות תמיד קשור עם ארץ ישראל.
חכם רחמים נסים יהודה - מלמד שבימי אלול, צריך שיהיה עם רעהו באהבה ואחווה.
חכם ראובן תמצטית - מבאר שהקב"ה התעצב על ירושלים שהיא קודש קודשים.
חכם רפאל משה בולה - מלמד הגם שעוברים על התורה, הרי הם חברים בכל המצוות.
חכם רחמים יוסף מאמאן - מלמד מידתו שאין כגדולתו להשגיח על צרכי העניים הבזויים.
חכם רחמים מאזוז - מלמד לרב לכבד עם הארץ המכבד את תורה, ולכתוב חידושו.
חכם רפאל משה פאלקון - מלמד 'יודוך ה' כל מעשיך' - שאין לומר יברכוך טובים ולא רעים
חכם רפאל ורגאני חדאד - מלמד שלא ימנע הבנים מלעלות ארצה אפילו הבן מפרנס אביו.
חכם רפאל קצין - מלמד שאביו נתנו מיטה שולחן כיסא ומנורה להגדילה ולהאדירה.
חכם רפאל כדיר צבאן - מפרש דברי פרעה ליוסף, שעולה ארצה, יביא את מסורת אבותיו.
חכם רפאל ביטון - מלמד שמוכיח את בנוף לא ידחהו מכל וכל, שנוח לו בהפקר.
חכם רפאל בירדוגו - מפרש שכל עיר שתתחבר לירושלים, שהיא כלולה מכל העולם.
חכם רחמים חורי - מלמד שניצוץ מנשמתו של הרב נופל בתלמיד
חכם רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש - מלמד מצוות הולכת ספר תורה, במי שנולד לו בן.
חכם רפאל יעקב מנשה - מלמד שעיקר נתינת התורה הוא במצוות הדינים לדון את ישראל.
חכם רפאל יהודה ישראל - מלמד שלא יקנא לה' לרדוף כפנחס, שאין קנאתו תפארת לעושהו.
חכם רפאל טריויש - מלמד להפריש מעותיו להוצאות העלייה לארץ ישראל.
חכם רפאל חיים שושנה - מלמד שבארבע קירות בית כנסת, כל ישראל שווים.
חכם רחמים חי חויתה הכהן - מלמד שבעוד הילד רך ילמדו תורה, ואחר כך מדע ושפות.
חכם רפאל משה בולה - מלמד רמז השיבה אל הארץ בשביל השכינה שהיא בגלות עמנו.
חכם רפאל ברוך טולידאנו - מורה שלא להניח חברו יחידי, אפילו מעכבו בדרך.
חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י - משבח הדר בארץ ישראל וזהו דווקא בתוככי ירושלים.
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד כמה הכעיס את בוראו, והקב"ה ממשיך להטיב לו
חכם רפאל חיים משה בן נאים - מספר צדקת הוריו, שסבבו מציאותו להתקיים בארץ הצבי.
חכם רחמים בן עמארה - מלמד שאי אפשר לבקש מהבנים, יותר ממה שההורים עושים.
חכם רפאל מרדכי מלכי - מלמד חיוב הקהילות בחוץ לארץ, לשום ירושלים תהילה בארץ
חכם רפאל אוחנה - רומז שמידות תיבת נוח כמניין שלום, שלא היה שלום ביניהם.
חכם רפאל מאיר חסן - מלמד של יבער אש הכעס בעבור יום השבת, בעולם שכולו טוב.
חכם ראובן מוריס עלוש - מלמד לרדוף אחרי השלום בעולם, איפה שצריך לעשות שלום.
חכם רפאל ורגאני חדאד - מלמד למורה לתת אל לבו לדברים שאומרים התלמידים.
חכם רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי - מלמד לבעלי התורה להדבק עם אנשי מעשה, ויושלמו בגוף אחד.
חכם רפאל שלמה מורדוך - מלמד להביא האורח אל ביתו, אף שאין לו מקום כי עם בערבוביה.
חכם רפאל יעקב חקק - מלמד שכבר אפסו סיכוייו, יגיש משפטו עד לפני המלך.
חכם רפאל פנחס יהושע די שיגורה - מלמד שתכף שאנשים ניצים, יבקשו לעשות שלום ביניהם.
חכם רפאל מאיר פאניז'ל - מפרש, שירושלים בנייתה ככרך, אך אווירתה תישמר כעיירות.
חכם רפאל ביטון - מלמד שאין קיום לאדם החי לבדו.
חכם רפאל משה אלבז - מפרש קול הישועה באהלי רשעים, שימין ה' פשוטה לקבל שבים.
חכם רחמים חורי - מלמד שעל ידי המחלוקת מסתלקת הברכה.
חכם רפאל דוד מזרחי - מלמד שלא בא להספיד הצדיק, מורה שאין בו מידת האחדות.
חכם רפאל יוסף חזן - מלמד שהשב בכל ליבו הרי זה צדיק גמור.
חכם רפאל משה בולה - מלמד לדיינים לעשות האמת והצדק, ולהניח בצד משפט התורה.
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד שהלומד לשמה לא יתבייש מכל שאלה שיש לו
חכם רפאל חיים משה בן נאים - מלמד חיבת הקב"ה לכל מין האדם, ואין לחלק בין עם ולשון.
חכם רפאל משה פאלקון - מלמד גדול שמואל ממשה, שהיה הולך אצל ישראל בעיירות
חכם רפאל אוחנה - רומז לגבירים שבחוץ לארץ, שיביטו אל אברהם ויקחו מוסר.
חכם רפאל אנקאווא - מלמד מעלת ירושלים בקדושתה גם מצד הארץ וגם מצד יושביה.
חכם רפאל שלמה מורדוך - מלמד החובה לבכות כל אדם גם אם אינו מוחזק כצדיק וחסיד.
חכם ראובן בן אברהם - מלמד גדול המפרנס משפחתו, מירא שמיים, המטיל עצמו על הציבור.
חכם רפאל שלמה לאנייאדו - מלמד להתפלל בשלומה של ירושלים, שיבואו לשבת בה.
חכם רפאל אלעזר נחמיאש - מלמד שלא להרבות בשבח המת יותר מדי, רק שהחי יתן אל ליבו.
חכם רפאל יעקב חקק - מוכיח הדבקים בה' ובתורתו, שעושים עצמם לא רואים מצב הקהל.
חכם שאול מטלוב עבאדי - משבח הוריו, מוריו וחבריו במה שראה ברכה בלימודו.
חכם שלמה חזן - מלמד שתיקנו שבת שקלים, להעיר ישני הגלות לקרב בצדקה.
חכם שאול שלי מקיקץ - מפרש 'וכשלו איש באחיו', מכיוון ש'אין רודף' שלום.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שהדת האמיתית מבקשת דעת וגבורה התלויים ברצון האדם.
חכם שמואל טייב - מלמד שלא יואחז ברסן הממשלה בקושי ובאכזריות.
חכם שלמה הלוי אלקבץ - מלמד שהנה בא יום ויסיר האדם חמדת הממון ועלה לארץ ישראל.
חכם ששון שנדוך - מפרש 'בנפול אויבך' שאין לשמוח שנכשל אדם בעבירה
חכם שלמה אמסלם - מלמד שמדין קרוב יגאלנו, שאין לך קרוב יותר מאב לבן.
חכם שמואל עמאר - מלמד שעל ידי האחווה, מצטרפים גלות של זה עם זה, ונגאלים.
חכם שמואל שאול עידאן - מלמד אם יתהלך נוח עם חבריו החכמים, אז יהיה איש צדיק ותמים
חכם שמואל עלוש - מלמד שכל אחד יקיים לפי יכולתו, ובכללותם נחשב כאילו קיימו הכל.
חכם שמעון ועקנין - מלמד אם משמר את הדבר, אימתי יבוא לידיו, נחשב כאילו מקיימו.
חכם שאול דוד סתהון - מלמד רינתו, ימינו כקדם השב, וארמון על משפטו ישב.
חכם שלום עמאר - כותב על תשוקתם לעבוד את האדמה בארצנו נחלת אבותינו.
חכם שלום משאש - מורה שהאב ילמד את בנו 'שמע', ואחר ילמדוהו מדעים וחכמה.
חכם שלמה מלול - מלמד לקרב קרוביו, לשאול עליהם תמיד.
חכם שמעון חיררי - מלמד, שמספיק רצונו ליתן צדקה, שכבר נחשב לו צדקה.
חכם שלמה דאנה - מלמד שעל ידי הגשמים יהיה שלום בישראל, וירושלים תיכונן.
חכם שלמה אוליוירה - מלמד שעוסק בה בלא מעשים טובים, מכחיש ומורד בדבריו.
חכם שלמה מלכה - מברך הערבים והיהודים כי הטוב יבוא עליהם בשיתוף הפעולה.
חכם שמואל שמאי - מלמד בעת ההיא, בכל הזדמנות, שכל שעה יפה לתורה ולתפילה.
חכם שלמה אדהאן - מלמד שבח בני המערב, ששולחים הקידוש לעניים מיין משובח.
חכם שמשון מורפורגו - מלמד בציבור לנהוג כמנהגם, ולעצמו לא לזוז ממנהג אבותיו.
חכם שלמה מלכה - מלמד שהיהודים בזרותם נושאים שליחות של המדעים והדת.
חכם שמחה אפרתי - מלמד שצריך יראת שמיים להדר פני זקנים.
חכם שמואל אלבאז - מלמד תורתו, אשר מלמדה לאחרים, יתמיד לעשות בעצמו בקביעות.
חכם שושן דוד יום טוב הכהן - מלמד לדון אחיו לכף זכות, ולהסיר השנאה מלבו.
חכם שלמה אאיליון - מלמד עלבון התורה במחלוקת באש מתלקחת בתוך קהל ועדה.
חכם שלום דניאל יהודה כהן - מכיר טובה למי שהשתדל עבורו לקבל רישיון כניסה לארץ.
חכם שלמה אביטבול - מלמד שהדורש תורה ברבים, צריך שיאמר דברים מחודשים.
חכם שמעון לביא - מלמד דוגמת לימודי ה' למעלה, שהיו מרננים לשמח הלבבות.
חכם שבתי אקשוטי - מלמד 'וקבל היהודים' להיות באחדות שזכות הצדיקים מגנה עליהם.
חכם שמואל שאול סרירו - מבאר 'זקניך ויאמרו לך', שישמעו דבריו כאילו מפי זקנים נאמרו.
חכם שלום יצחק הלוי - מלמד שמקריאת 'על האדמה' מתחילים במרוצה בחיבתם לארץ.
חכם שמעון מימון - מלמד אות ר' בתשרי היא רחמים להשגיח על העניים ברחמים.
חכם ששון עזרא סחייק - מלמד שבח המייסד בית חולים להחיות בו חולי עניי בני ישראל.
חכם שמעון דריהם הכהן - מלמד שבראש השנה, יהרהרו בתשובה למחול זה לזה.
חכם שמואל שאול סרירו - מפרש הפסוק שיתנו הצדקה כענני הגשם המפזרים בכל מקום.
חכם שאול שלי מקיקץ - מלמד שהקב"ה שומר אותנו בכל גלויותינו עד אין קץ.
חכם שמואל יוסף עדני - מלמד שבעטו ההמון בעטיים של המתחסדים להחמיר יותר מדי.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד 'סולם מוצב ארצה' - שהסולם איברים איברים והם קשר אחד.
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד שיותר טוב שלא יהיה דלת כלל, שלא יצטרך העני להתעכב.
חכם שלמה הכהן - מלמד שאין כל האנשים שווים, ולכן הכל צריכים זה לזה..
חכם שלמה קורח - מלמד שאף אם הוכיחו, עדיין אינו מזיד, שאין יודע להוכיחו.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד להורות לעם ישראל הדרך, למשוך ליבו של אדם ליראת שמיים.
חכם שלום משה חי גאגין - מלמד שלא זכינו ביציאת מצרים אלא בשביל מתנת ארץ ישראל.
חכם שמעון אגסי - מלמד שלא פסקה ישיבה מבבל, ונעשה טבעה כארץ ישראל.
חכם שמואל שלם - מלמד שאינו נמלך בקטן כאילו מאמין בשתי רשויות בשמים
חכם שבתאי בן חיים - מלמד באהבת הרע סנגוריה למעלה, המועילה לקבל התפילות.
חכם שלמה קצין - מלמד בניינה באיחוד כל המעשים והכוחות לאצילות ולקדושה.
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד שאין לדיין להוציא יותר מאשר הקצבה, שיש להם מהקהל.
חכם שמעון הכהן - מלמד כשם שאות הנוגעת בחברתה פוסלת הספר, כן הפוגע בחברו.
חכם שמעון אגסי - מלמד שמצוות כתיבת ספר תורה היא כדי ללמד את בני ישראל.
חכם שלמה חכים - מלמד הגם שחכמים ועושים צדקות, הפירוד מונע מלהוריד השפע.
חכם שלמה חזן - מלמד שיהיו שלמים בערך עצמם, ולא רק בהשוואה לשאר העמים.
חכם שלמה מאזוז - מלמד שאין עושים רצונו, מקים להם אביונים, שיזכו וימחל להם.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שהחברה האנושית מתקיימת על מיזוג של צרכי גומלין.
חכם שאול מטלוב עבאדי - משורר על הוראה כקיום ייעודו ועם תלמידיו ימתיק סודו.
חכם ששון שנדוך - מבאר המנהג לכסות הראש בפני הגדולים, ולגלותו מחוץ למחנה.
חכם שלמה שלם - מלמד שאם ישכח החלק שהתגלה לו, מאבד אותו החלק מן העולם.
חכם שאול ישועה אביטבול - מלמד בשבח ישיבת ארץ ישראל ששקולה ככל המצוות.
חכם שמואל טייב - מלמד אהבת הבריות הם הפרוצים להשלים עם אביהם שבשמיים.
חכם שמואל עמאר - מלמד שרודף שלום הבריות מאהבה, מדביק גם את שאינו חפץ.
חכם שמעון ועקנין - מלמד זאת חוקת התורה לאומרה בפה מלא, ולא לגמגם בהם.
חכם שמואל אדוני - מביא הנוסח שהיו נוהגים בו ל'יהיה רצון מלפני א-לוהי השמיים'.
חכם שלמה טולידאנו - מלמד לשמוע מוסר יום יום כמו המטר הנוקב אבן.
חכם שמעון חיררי - מלמד לעשות חידושיו קבע, להדפיסם שייהנו בהם כולם.
חכם שלמה דאנה - מלמד שאמות הארון שבורות לרמוז לעניים שמהם תצא תורה.
חכם שלמה מלכה - מפנה אל אנשי הדת מילתו לטהר את האווירה מן הקנאות הדתית.
חכם שלמה אדהאן - מלמד שאם פותח ידו מעוני, סופו שיפתח ידו מעושר.
חכם שמחה אפרתי - מלמד כשבאים לארץ ישראל, מוסיפים חוכמה על חוכמתם.
חכם שלום אביצרור - מלמד שינצחו האויב ע"י האחדות הגמורה, שיהיו נחשבים לגוף אחד.
חכם שמחה אפרתי - מלמד כשמוסיפים אהבה זה עם זה תתפרסם גדולתו בעולם.
חכם שמעון לביא - מלמד מעלת המשמש, שבהכרח ילמד ממעשיו, ירגיל עצמו בדבריו.
חכם שושן דוד יום טוב הכהן - מלמד שיציאת מצרים היא יסוד להאמין בגאולה בכל הגלויות.
חכם שלמה אאיליון - מלמד להודות בטעותו מיד, שלא לדחות החכם מלבוא בקהל.
חכם שלום יצחק הלוי - מורה לקיים טקס הצולחה משום השכנת שלום.
חכם שארל שלום תואתי - מלמד שהתרככו הדרישות, שלא לנעול דלת בפני הלווים.
חכם ששון עזרא סחייק - מלמד למנות מלמדים ראויים להגדיל אור התורה בבתי הילדים.
חכם שלמה וזאן - מפרש שהוצרכה תורה שתהא משיבת נפש לכל אחד מישראל.
חכם שמעון לביא - מלמד שאם קולטים העשירים, השפע רק לעצמם העולם מתמוטט.
חכם שלום משאש - מדבר על שנאת חינם שהביאה לרציחתו אמיל גרינצוויג.
חכם שמואל שאול סרירו - משיב לנוצרי, שעם כל אורך הגלות, אומתנו קיימת בעולם.
חכם שמואל שאול סרירו - מלמד שתכלית המצוות לקשר האחווה והאחדות.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שכמראה המים, המושפע מהקרקע, מקבלים מנהגי מקומם.
חכם שמואל יוסף עדני - מספר נסיעתו ברכבת מיפו לראות לראשונה את ירושלים
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד לגבאי שלא יעבור לפני מי שאין לו, שמא יתן מעות שבידו.
חכם שמעון מימון - מלמד שאינם מלמדים לאחרים - תמות חוכמתם עמם.
חכם שאול קצין - מלמד התחלת הגאולה בקיבוץ ישראל שמתרבה אור השכינה.
חכם שאול הכהן - מלמד שצריך להאכיל העניים - כל הרעב ולא לקיים המצווה.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד שלא המדרש שדורש ברבים להראות תוקף כוח חוכמתו העיקר.
חכם שלום משה חי גאגין - מלמד שנותן לדל מלחם העני, והברכה שלו היא בעינו הטובה.
חכם שלמה קצין - מלמד עיקר המור לקיים בפועל כל מה שאפשר לו.
חכם שלמה סוכרי - מלמד שחפץ בגאולתכם, אינו מביט בחשבונכם.
חכם שמעון אגסי - דורש הפרש אות א' בין גולה לגאולה היא האות לטובה
חכם שמעון בן אליהו - מלמד שידע התינוק לתרגם התורה בשפת ארצו ולדבר כלשון אמו.
חכם שלמה קצין - מלמד כלל גדול בהנהגת הדורות הללו, שאינם מקבלים מרות.
חכם שלום כאסכי - מלמד כל שרוח הבריות נוחה הימנו, ודאי דעתו שפלה עליו.
חכם שלמה חזן - מלמד מעלת מלמדי תינוקות ככוכבים, כשהעולם נחשך הם נראים.
חכם שלמה הכהן סקלי א-זאגורי - מלמד שנותן עוז כנגד העמים, בזמן שישראל מבקשים שלום
חכם שלמה חכים - מלמד עניי עירך קודמים, שחלקם מופקד אצלך, שלא יכתתו רגלם.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שהחכמים אינם נביאים לקבל דעתם כחוק בל יעבור.
חכם שלמה מאזוז - מלמד שכל אחד מישראל שותף ושווה, ואין אחד יתר על חברו.
חכם שלמה אליעזר אלפנדארי - מלמד שיש לסמוך על הגדולים שלא ביטלו מנהג השתטחות על קברי צדיקים
חכם שמואל טייב - מלמד החיוב ללמד אחרים, להשפיע משלמותך אל הזולת.
חכם שמואל לאנייאדו - מלמד שהאב מוליד כוח בגוף הבן, כן הרב מאציל נשמתו על תלמידו.
חכם ששון שנדוך - שהלומד תורה בלא מידות טובות יוצא ריקם מן העולם.
חכם שושן מאזוז - מלמד שיהיה ביתו בית ועד לחכמים ע"י שיהיה פתוח לרווחה לעניים
חכם שלמה אמסלם - מלמד בשביל האהבה שהיתה בין בני ישראל נתנה להם.
חכם שאול ישועה אביטבול - מלמד שכל משפחות ישראל בני איש אחד, ומצווים על האחדות.
חכם שמואל די מדינה - מלמד גדר בהנהגת רבים לתת לכל כת וכת דבר הצריך להם.
חכם שמואל שאול עידאן - מלמד לא נחם דרך ארץ - שלא יפלשו לאיזה בית להופכו בית כנסת
חכם שמואל עלוש - אומר שמלמד תורה לאחרים פותח שערי חכמה
חכם שלום משאש - מלמד שבית הכנסת הוא גורם לאחדות לכלל ישראל.
חכם שלמה סוכרי - מלמד מניין תורה כגמילות חסדים, וצריכים לאחדות ולעסוק בתורה.
חכם שמואל עמאר - מלמד שאינו מכיר בחסרונו, יצא מגדר חכם, המשיח עם כל אדם.
חכם שמואל מרציאנו - מספר רצונו לעלות לארץ ומה שעיכבו אותו הסוכנות מלעלות.
חכם שלום פלאח - מלמד שמיות יסוד העבריות, שמכבדים כל אדם באשר הוא אדם.
חכם שלמה בכור חוצין - מלמד מנהג הישמעאלים למול בניהם קטנים בבית הכנסת.
חכם שלמה טולידאנו - מלמד שאם ינצו אנשים, שניהם שווים לרעה, שכל אחד מתנשא.
חכם שמעון חיררי - מלמד שרחל מבכה על שבניה אינם באחדות.
חכם שלמה דאנה - מלמד שהשכינה שורה בזמן שהפירות מרובים ועין טובה בעולם.
חכם שלמה מלכה - מלמד להכין דרוש קצר מענייני השבוע כדי לאומרו ליד השולחן.
חכם שמחה אפרתי - מלמד שה' הוא כצל, שדרך הצל לעשות כפי מה שהאדם עושה.
חכם שמעון לביא - מלמד כוח תפילת הרבים בסוד הקטורת, שצריך לחזק הדבר בהופכו.
חכם ששון בן משה פרסיאדו - מלמד שאף שאינו יודע הכוונה, עושה פעולתו למעלה.
חכם שבתי אקשוטי - מלמד מעלת הנותן צדקה בגלוי, כדי שילמדו ממנו אחרים לתת.
חכם שמואל פרימו - מלמד שלא חידש בלימוד שהיה לומד, לא יאמרו משמו אותו חידוש.
חכם שאול נחמיאש - מלמד פרד"ס ראשי תורה: השונה, ההומה, הדרשן, המחדש
חכם שלום יצחק הלוי - מלמד שמתהדקת האחווה, כששואל מתוך ידידות, ומשיב ברצון טוב.
חכם שמעון מימון - מלמד חשובה גאולה ישראל השלמה שנקבע כסאה עם המלכויות.
חכם ששון עזרא סחייק - מלמד שמחת הצדיקים, לשוב לעולם הזה, להטיב ולתקן לאחרים.
חכם שלמה וזאן - מפרש משל כלי האבן השבור, שתקנתו בתפירת חוטים של חול.
חכם שמעון דריהם הכהן - מלמד 'שבשפלנו זכר לנו' - שהעניו זוכה להוליד בנים הרבה.
חכם שמואל שאול סרירו - מלמד המדרש להחזיק טובה לרב שלימדו.
חכם שלום הדאיה - מלמד שאחר שלמד תורה, צריך לחפש על פרנסתו.
חכם שמואל דוד לוצאטו - מלמד איסור נקמה, אף שהיא נראית כמשפט צדק.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד ה'כסיל לשמאלו' - לחפש אם כבר כלו הדפים אם לא..
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד להיזהר שלא ישתרר להנהיג עצמו ברבנות, שלא לשם שמיים.
חכם שמעון אגסי - נותן טעם לעשות יום שמחה, ביום שנעשה אדם בר מצווה.
חכם שאול הכהן - מלמד שלא די להיות בארץ ישראל, אלא להיות בה בני חורין.
חכם שבתאי בן חיים - מלמד להקל להתגלח ולהסתפר לכבוד יום העצמאות.
חכם שלמה קצין - מזהיר לכל מחבר ספר להזכיר בפירוש שם בעל השמועה עצמו.
חכם שמעון הכהן - מלמד שעושה סולמות, לקרב הדעות, ולהתאים זיווגם, יום יום.
חכם שלמה ילוז - מלמד למכור ספר תורה כדי להשיא העניות, שלא תתייאשנה.
חכם שמעון אגסי - מלמד שהקב"ה לא ברא את האדם שלם כדי שיהיה צריך לזולתו.
חכם שמעון בן אליהו - מלמד שלמד השפה מהספרים החיצוניים, ללמוד ולא לעשות.
חכם שלמה בירדוגו - מלמד שוותרנות היא עיקר בעבודת ה', שניצל מקנאה, ועושה צדקה.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: