חיפוש

עבור מילת מפתח: לומד

חכם אברהם אלמליח - מלמד איך לשנות מנהג אבותיו, שלבו מהסס עליו, מבלי לבטלו.
חכם אברהם קונקי - מלמד שבח חכמי חברון לברך על פניהם ברוך יוצר המאורות.
חכם אברהם דוד שלם - מלמד לא לעכב ילד מלימודו, ולעתור לשופט להצילו מיד עושקו.
חכם אליעזר בן שנג'י - מלמד שהיו העם ניצבים על משה ללמוד תורה כל היום כולו.
חכם אשר שלם - מלמד שלא כתב אלא ללמד את עצמו, ואינו אלא כמעתיק
חכם אברהם דידי - מלמד שדבריו פיו ומרמה, אינו רוצה לעסוק בתורה שיתרפא
חכם אהרן מועטי - מלמד הטעם שדוד עשה משפט וצדקה, משום שיואב על הצבא.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שעם הארץ ישב וישמע, ככל אשר לבו חפץ.
חכם אלטר מאזוז - מלמד שבני עניים, הזוכים בכתר תורה, יוצאת מהם תועלת לרבים.
חכם אברהם דידי - מלמד יבוא עזרי, שבזכות שעושים כבוד לתלמידי חכמים יבוא משיח
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד שהעושה עם עמלי תורה, זוכה ויושב עם תלמידי חכמים.
חכם אברהם פלאג'י - מלמד שבח הבנים, שלמדו באליאנס, ומפרנסים להוריהם בריווח.
חכם אליהו שריקי - מלמד עלבונה של תורה, שאינו מחשיב חידושיו לכותבם, בעת לימודו
חכם אברהם ביתאן - מלמד לא לסמוך על מה שלומדים בביה"ס, שהנגינה משתכחת.
חכם אליעזר חזן - מלמד להתחזק בלומדו מוסר, להשכיל לילך תמיד אצל יראי ה'.
חכם אברהם לניאדו - מלמד טעם שעונים אמן יהא שמיה רבה.
חכם אליעזר נחום - מלמד שלא יחסיר המשנה על ראשית לימודו בתלמוד
חכם אפרים ארדיט - מלמד שלא העלו ההלכה, אלא על ידי משא ומתן ברבים.
חכם אברהם דידי - מלמד שנים מקרא ואחד תרגום, שמעלים בשפת הקודש
חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי - מורה שאפילו רמת לימודו נמוכה - הוא ותורתו בדרגה של חיבה
חכם אברהם פנסו - מלמד 'על הארץ תישן' - שהכל דשים בו, לאחוז במידת הענווה.
חכם אברהם ערוסי - מלמד בין פסח לעצרת ללמוד מוסר שהוא מסורת אבות ראשונים.
חכם אהרן בן סמחון - מלמד תקנה למידת הגאווה - לתלות חידוש התורה שלו בחכם אחר.
חכם אברהם חן - מלמד לקרוא הפרשה הארוכה בתורה מיד לאחר חג השבועות.
חכם אהרן פרץ - מלמד רמז שבזכות עסק המשנה בא דוד בן ישי.
חכם אברהם הכהן - מלמד לגמול חסד להחזירם למוטב אף לעם שיצא לשדה עשו.
חכם אברהם כלפון - מלמד הטעם שנקראו חכמי ישראל תלמידי חכמים.
חכם אברהם עלוש - מלמד כל הלומד חכמת הקבלה, נקרא בן לקדוש ברוך הוא
חכם אברהם ענתבי - משבח מנהג דור קודם להקדיש זמנם בשבת ללימוד בחבורה
חכם אברהם דמרי - מלמד לזכות האב בלמידת ח"י פרקי משנה, זוהר ותהילים.
חכם אברהם אבן מוסא - מלמד כלל ברש"י שנמצאת לפניו גרסא משובשת
חכם אברהם אזולאי - מלמד להעריך הכבוד שתלמידו מכבדו.
חכם אברהם חי - מלמד לעסוק בספר הזוהר מדי יום, גם אם קשה עליו ההבנה.
חכם אברהם דיין - מפרש לאב שלא זכה ללמוד תורה - יש לו תיקון שילמד לבנו.
חכם אליהו לופס - מלמד זכות ישראל סבא ללמוד ספר תהילים להינצל ממצרים.
חכם אברהם דידי - מלמד שמותר לשמוח בחדוות הלימוד, וזוכה לשמוח בשמחת ירושלים
חכם אליהו קובו - מלמד לאחוז בפלך השתיקה במקום שהסתרים גלויים והכל צפוי.
חכם אליהו שרים - מלמד לסלול להם דרך בלימוד, שיהפכו בעצמם למפרשים.
חכם אברהם בדוש - מלמד ללחום את מלחמת החיים בדרך ישראל סבא.
חכם אברהם כהן דה הירירה - מלמד דעת סודות הא-לוהות נמסרו למשה, והוא לבאים אחריו
חכם אהרון מעלי הכהן טוויל - מלמד מעשה באר"י, שהיה מתחיל לגלות סוד אחד מן התורה.
חכם אברהם אבוחצירא - מלמד להורים להרגיל עצמם בלימוד ילדיהם.
חכם אברהם ביתאן - מלמד לקרוא סדר 'חוק לישראל' תכף אחר תפילת שחרית.
הרב אברהם יהודה חן - מלמד שמושג החידוש והנצח, תלויים זה בזה, ואחד יוצא מחברו
חכם אליהו כהן - מוצא רמז שמחדש חידושים בשבת מזכה לאביו ואמו.
חכם אברהם דמרי - מלמד שבח הצדיקים הנגלים, שמהנים הרשעים חכמה ויראת ה'.
חכם אליעזר דון יחיא - מלמד שלהבין ולבאר קולמוס הראשונים, זאת ממש היא חידושה.
חכם אברהם חמוי - מלמד ליתן האפיקומן במפה לבנה, ולהעבירו על כתפי המסובין.
חכם אברהם יהושע קריספין - מלמד לשמוע דבר החכם, שאין הלכה כמותו, שלא נתבטלה סברתו.
חכם אליהו הלוי - מלמד שהזכירה נפעלת מהתפעלות האדם
חכם אברהם אביכזר - מלמד שירת הבוקר לתלמידיו הקטנים.
חכם אברהם אזולאי - מלמד שהתורה היא כמראה, שרואה כל אחד כפי צורתו.
חכם ברזילי יעבץ - מלמד שסוף מגלה ערוותו, ושואל על הספק, שיהיה מורה הוראות.
חכם בועז חדאד - מלמד שבכלל מצוות תלמוד תורה לכבד את התורה ולנשקה.
חכם ברוך מטראני - מלמד שהיו למלמדים מגילות עם חנוך הקריאה ומשלים קלים.
חכם בנימין מקיקץ דידי - דורש בשם מורו ורבו אביו חכם יצחק מקיקץ
חכם ברוך ירושלמי - מלמד שמאהבתה לומדה בקול רם, ובזה התרופה לשכחה.
חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד הדורשים בדברי אגדה, כמים המרטיבים יער צומח עצים.
חכם דוד חיים שלוש - מלמד הפוסלים תלמידים שאינם שמים לב, שעוסקים בדיני נפשות.
חכם דוד הכהן - מחייב האב על לימוד בניו, ומחייב מנהיגי העיר להעמיד מלמדים.
חכם דוד חזן - מלמד שמונים לגבורה, שיגבור עצמו להוכיח בשער.
חכם דוד אבן כליפא - משבח הוריו וסבו, שהכניסו בליבו חיבה לתורה ולשירה.
חכם דוד מילדולה - מלמד שעל ידי חיות המצוות, מתדבק האדם עם חי עולמים.
חכם דוד מלול - מעיד שקרא לספרו מה שהראהו אביו בחלומו.
חכם דוד פאפו - מלמד מוסר נחמד לאב ללמוד עם בנו מה שחננו ה'.
חכם דוד פראנסייא - מלמד דבר השווה לכל נפש לבלתי היות מבלים זמנם בדברים בטלים.
חכם הנרי שמואל מוראיס - מלמד שלא חסכו באמצעים ובמאמצים להרגיל את ביניהם.
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שלולא האמונה במסורת, תתקלקל אמונתו של אדם.
חכם חביב טולידאנו - מלמד יסודות החוכמה בערי אדום, שהם סדרי הלימוד.
חכם חיים פריירה מנדס - מלמד להצית בלב הילדים התלהבות עבור יהדותם.
חכם ישעיה הדיין - מלמד שאין דומה השותה מבור מבאר, ממעיין או מפלגי מים.
חכם יצחק עמדי - מלמד שבכל המקומות, בהם שהו בני ישראל, גדלו אדירי תורה.
חכם יוסף חיים ילוז - מפרש 'שומרי משפט' לשון רבים ו'עושה צדקה' לשון יחיד.
חכם יצחק אבולעפיה - מלמד שלא יחזיק מעצמו שתורתו אומנותו, ויפסיק לימודו להתפלל.
חכם יוסף ידיד הלוי - מתיר ללמד תינוקות צרפתית, שאין נזק בזה ביראת שמיים.
חכם יצחק עטיה - מלמד שאינו דומה הלומד וגומל חסדים ללומד תורה בלבד.
חכם יצחק אבן דנאן - נותן סימן לקורא שניים מקרא ואחד תרגום, שנקרא 'אדם'.
חכם יוסף מרדכי סיבוני - מלמד שכל הבריאה כולה בית מדרש, ומה גדול ונפלא בית מדרש זה.
חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.
חכם ישעיה עטיה - מלמד מעלת ירא שמים שעמל בתורתו, וחסרון מי שאינו ירא שמיים.
חכם יצחק חנן - מלמד שיתיירא בלימודו, ששמיים שלו, לא יחזרו לתוהו ובוהו.
חכם יוסף ענתבי - מלמד שאינו יכול לקיים את התורה, בהיות האדם לבדו.
חכם יצחק אלפייה - מתקן סדר לימוד השנה, ואם לא מבין, בעולם האמת יסבירו לו הכל.
חכם יצחק חדאד - מלמד מנהגו מקטנותו לרשום כל דבר חידוש כדי שיהיה זכור.
חכם יוסף צרפתי - מלמד שלא תחול על המקבלים אותה, אם לא ימצא בהם הכנה.
חכם יצחק חזן - מלמד כל עוד לא טעם ממנה, אינו מתאווה אליה.
חכם יעקב צהלון - מלמד להקל כובד משא החכמה מעל המעיין והלומד
חכם יעקב כאלפון - מזהיר לעשות סייג לתורה - להפסיק הלימוד כדי לדון דין יתום.
חכם יעקב יצחקי - מזהיר שיבחר ללמוד בספר מוסר ממנו הוא מתפעל יותר.
חכם יצחק אקשוטי - מלמד מעלת תורת דוד, שהיה מקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו.
חכם יוסף ברבי - מלמד מעלת אוהבי התורה, שאינם תלמידי חכמים.
חכם ישראל קושטא - מלמד להתבונן במעמקי מחשבתו על כל ענייני לימודיו.
חכם יוסף לוי - מלמד שבאיסורי שבת הניח להם, שתהא דעתם צלולה לעסוק בה
חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד שחכמי האמת המקובלים, מעמידים התורה על מתכונתה.
חכם יוסף יצחק שלוש - מלמד כוונת המסורה, שהלומד ואינו מחדש, שוכח עיקר הדבר.
חכם יצחק קאוואליירו - מלמד שאש התורה, עשנו כעשן הכבשן, שאין לו חזקה.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד רמז יעקב איש תם על בני אדם הבורחים מלימוד תינוקות.
חכם יעקב ש' קצין - מלמד אף שקבע עיתים לתורה, אינו נפטר אם היה פנוי לזמן ידוע.
חכם יוסף נסים בורלא - מוכיח אחינו הספרדים, שאינם מחזיקים ביד לומדיה.
חכם יעקב ענתבי - מלמד מושכהו לבית המדרש, ואפילו בשמיעת דברי תורה.
חכם יוסף נחמיאש - מבאר 'לא תרצח' על מורה הקופץ פיו ועל שאינו מורה ופתח פיו.
חכם יוסף משה עדס - מלמד שאם עוסק בה ביום, זוכה נשמתו להבינה בשעה שישן
חכם יצחק טייב - מלמד בזכות שלחמו נתן מימיו נאמנים ותורתו לא משתכחת.
חכם יוסף גטנו - מלמד שיכול ואינו לומד, הקב"ה בוכה על חידושיו שלא נאמרו.
חכם יצחק אברהמי - מלמד שחמדת הזהב והדבש לפי שיעור, והנאת תורה קיימת לעד.
חכם ישועה שמעון חיים עובדיה - משבח המדרש, שאין התורה מוגבלת לכוונה אחת גלויה.
חכם יצחק שמואל רג'יו - מלמד לא לאבד זמנו בפירושים ובמשא ומתן של גמרא.
חכם ישעיה יוסף פונטרימולי - מבאר שהמלמד נעשה צינור לקבל שפע תלמידיו וחלקם מסיני.
חכם יצחק מאגריסו - מלמד שבהר סיני, קיבל החכם סודות התורה ללמדם לבני דורו.
חכם יצחק חי טייב - מלמד 'ודברת בם ולא בתפילה', מפסיק לימודו לקריאת שמע.
חכם יוסף חמיץ - מלמד שלא ישתוקק לקנות דבר נפסד כי חסרון הנפש אמיתי.
חכם יעקב כולי - מלמד לענג השבת בלמוד תורה בפני חכם, מגמר הסעודה ועד המנחה.
חכם יעקב ששפורטש - מלמד לרדוף ולהשיג האמת, שאם טעה, לא יבוש בטעותו.
חכם יחיאל חיים ויטרבו - מלמד צעקת הרועים נגד עשירי עם, הממלאים בתיהם כסף.
חכם יצחק חזקיה למפרונטי - מלמד לקבוע עיתים לתורה, לפי שהאדם צריך להתעסק בדרך ארץ.
חכם יוסף גבאי - מלמד שמחת החכמים בלימוד, וגיל הקובעים עיתים לתורה.
חכם יעקב חיים - מלמד שלא ידחה האורח, שמא יטרידו מלימוד התורה.
חכם יצחק שרים - מלמד שילמד תורתו לאחרים ולא יצפין אותה, שאז אין תוכו כברו.
חכם יצחק קובו - מלמד 'טוב לי תורת פיך' - לאלף תורה לאחרים
חכם ישועה עטיה - מורה ללמוד כל יום בספרי מוסר – חוק ולא יעבור.
חכם יצחק ענתבי - מלמד שמקבל שכרו, אף אם אינו יכול לגמור כל תלמודו.
חכם יצחק מולכו - מלמד לקיים 'כתבו לכם את השירה' בקניית ספרי מוסר.
חכם יוסף מונטקיו - מלמד הנהגת כבוד בחברו, שלומד ממנו מבלי שילמדו.
חכם יוסף חיים - מבאר כי בכלל לימוד התורה, ידיעת ענייני העולם הזה.
חכם יוסף חיים ילוז - משבח אביו, שהיה מחשיב תלמידיו כחבריו, ושם עצמו דוגמא.
חכם יוסף בן הרוש - מלמד שנשמות ישראל שורש אחד, ואף אם הם רשעים, יש להם חלק.
חכם ישראל זיתון - מלמד שיצא חובתו במה שלמד, ולא תהיה דעתו מטורפת בלימודו.
חכם ישועה הלוי - מלמד עשר תעשר - לעשות שמחת התורה דבר השווה לכל נפש.
חכם יעקב בירדוגו - פוסק לקיים דברי העשיר, ולחייבו לזון העני, שדבר פעוט הוא לו.
חכם יצחק נסים טולידאנו - מלמד להוכיח תלמיד חכם, שכל זמן שהוא מזקין דעתו מיושבת.
חכם ישעיה חדאד - מלמד שעל ידי הענווה יוכל להבין את התורה לאמיתה
חכם יצחק פרחי - מלמד שכל אחד קיבל חלקו מסיני, אך לא ידע היכן חלקו נתון.
חכם יצחק בוכ'בזה - מלמד לנגח בפלפולו וללמוד פשטי התורה ולחזור עליהם תמיד.
חכם יצחק לופיס - מלמד שאין קיום לעולם בלתי התורה, ואין לה קיום אלא בישראל.
חכם יעקב מאיר - מלמד להיות לנו חכמים על דבר אמת, יודעי תורה ואנשי מדע.
חכם יעקב סוכרי - מלמד שהלומד ואינו מקיים מה שלומד לא עשה כלום.
חכם יוסף מטראני - מלמד אל תקרי מאורסה, שנתקדשה ע"י שליח.
חכם יחיא עומיסי - מוכיח המתרשלים מלשלם שכר מלמדי התינוקות.
חכם יצחק אליהו לניאדו - מלמד שבא מלאך לעובר ומלמדו וכל טוב אדוניו בידו.
חכם יוסף שאול אלישר - מלמד לקיים דבר המת, שלא ידליקו נרות על יד ארונו
חכם יעקב פינצי - מלמד עיקר הלימוד הוא לידע מה חובתו בעבודת בוראו ויעשנה.
חכם יוסף משאש - מפרש עוני של תלמיד חכם גורם לבניו, שלא יהיו תלמידי חכמים.
חכם יוסף אלפנדארי - מלמד זכות הריקנים שבישראל, שמחזיקים בלימוד התינוקות.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד שלא ציווה שנדרוש עליהם, אלא נלמד על מנת לקיימם
חכם יהודה בן עטר - מבאר כוח המלמד לבטל הגזירה על בן עם הארץ להיות כאביו.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש 'לחמך על פני המים', שימצאנה, דווקא אם הוא עניו ושפל.
חכם יצחק צאלח מכמל - מלמד שלא ירפה ממלאכתו לפרנסה, שזה גם כן נחשב קדושה.
חכם ישראל יעקב חגיז - מלמד שיעשה ככל אשר יוכל אם יש בו כוח לעשות חיל בלימודו.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש חיוב לימודה, אפילו הוא עושה מלאכה וטרוד בפרנסתו.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד שבזמן הזה כמעט נשכח התנ"ך, והקיצור נחמד לכל.
חכם יוסף די אבילה - מלמד שלא דרשה, אלא שיתחיל המלאכה, והיא גומרת לו מלאכתו.
חכם ישועה תורג'מן - מלמד שרואה ירידתו בחשק התורה, בכוח תפילתו, זוכה לעלייה גדולה
חכם יוסף כנאפו - נותן רמז לשבח המלמ"ד תורה לישראל.
חכם יעקב כהן גדישא - מורה שלימוד תורה צריך שיהיה כמו האש, שאינו דולק יחידי.
חכם יצחק אלגאזי - מביא ההסכמה לפטור מי שתורתו אומנותו ממסי הקהילה.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שאין עבירה מכבה תורה, ואינה מכבה מצוות המחזיקים.
חכם יצחק בוחניק - מלמד מעלת המחזיק ביד אחיו הן בתורה והן בגמילות חסדים.
חכם ישעיהו מרדכי באסאן - מלמד שזכה הדור לאור קבלת האר"י כי בא עת לחננה.
חכם יצחק רפאל מאייו - מלמד מצוות זכירת מעשה עמלק, שלא ישכח בלבו לימוד התורה.
חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין ללכת לשבר ייצרו אלא אם גדול בתורה ובמעלה.
חכם יצחק חסון - מלמד לעשר, שלא יהיה מוכרח ליתן חלק מתורתו להתפרנס.
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שהעיסוק בפרנסה אינו סתירה לחיוב לימוד התורה.
חכם יוסף חיים שרים - מלמד להקדיש השבת בלימוד, ולפחות יבוא לשמוע דרוש.
חכם יצחק ארגואיטי - מלמד לתת לתינוק מעט דבש על גבי טבלת אותיות הא"ב.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד שהתורה, כמו שניתנה היא שלמותה ויופייה, ואין להוסיף עליה.
חכם יוסף חמיץ - מלמד שפקח עיניו הספר לעלות להשתחוות בהר ה' בירושלים.
חכם יוסף דוד - מלמד, שניים שאין ביניהם דברי תורה, שכל אחד לומד לעצמו.
מר יוסף מיוחס - מלמד שסיפורי האבות, נזקקים לפירוש החי של חיי הפלחים.
חכם יוסף גרג'י - מלמד מעלת לימוד הרבים יחדיו בבית הכנסת לבאר סודות התורה.
חכם ישראל זאב הלוי הורביץ - מלמד אם יבקשו תורה רק מדומה למלאך ה', תורה מה יהא עליה.
חכם יוסף נחמולי - מלמד, שילכו אחר התורה, להביאה לסוכה הסמוכה, לקרוא בה.
חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד לדבר קשות נגד העשיר לכוף אותו להמציא טרף לביתם.
חכם יצחק אלבעלי - מלמד שאם לומד לקנטר, אי אפשר לו לבוא לידי לשמה
חכם יצחק מג'לד - מביא רמז נמלה עם מזונה - שעל ידי השתדלות לומד תורה.
חכם יצחק הצרפתי - מלמד שלרבו יש רק חלק מן התורה וצריך ללמוד מרביים הרבה.
חכם יוסף קאפח - משיב ששקול לימוד המלאכה כלימוד התורה.
חכם יוסף דאנון - מלמד לקבוע עיתים כפי יכולתו, כל אחד מה שהוא יודע.
חכם יצחק חנן - מלמד שאם התלמיד הגיע להוראה, תחלקו לו כבוד וישב.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד מי שאין בדברי תורתו חן בעיני שומעם, נוח לו שלא לאומרם.
חכם ישראל בנבנישתי - מלמד שמורה שמקבל התורה מאהבה, כשמלמד בנו בטהרה.
חכם ישועה ללום - מלמד הראשונים עולים בחוכמתם, שהיו הורגים עצמם עליה.
חכם יעקב רקח - מלמד שתורת ה' חסד ואמת, ודי שמדבר אמת, שיקיים התורה.
חכם יעקב סוכרי - רומז בני הגולה לטעת כרם בישראל, אז תבוא השכינה ותתחבר.
חכם יצחק נבון - מלמד שלא הותר לתת מום במי שמפורסם שהלכה כמותו.
חכם יוסף שרביט - מלמד להיות ענוותן לשמוע בקול הוריו ומוריו ואין במה להתבייש.
חכם יעקב צהלון - מלמד שלא יאמר כל הדרוש ממה שכתוב בספרים
חכם יונה נבון - מלמד בדבר מחלוקת כותב להלכה ולא למעשה, דרך משא ומתן.
חכם יוסף צוברי - משורר איך היו מתקיימים לימודי התורה ברוב עם ובחבורה.
חכם יעקב יוסף - מלמד שאין תלמיד חכם בתעודה, אלא שיודע הלכה בכל מקום.
חכם ישועה ששון - מלמד לפותח פיו בתורה ובחוכמה, שלא ידבר לשון הרע.
חכם ישראל נג'ארה - מלמד שנתנה במקום שמם, שאינה לתיקון הישוב כי אם לתיקון הנפש.
חכם יעקב נחמני - מלמד אף מי שיכול לעסוק בתורה יחידי, ישב ללמוד בין הרבים.
חכם יוסף יצחק שלוש - מלמד החיוב להספיד לבעלי מצוות צדקה כחיוב בעלי תורה.
חכם יצחק סויסה - מלמד אם לא עכשיו, שילמד לאחרים בעת בחרותו, שאינו יודע עתו.
חכם ישמעאל הכהן - מלמד טעות הקטנים במלמדים, על שכופים אותם.
חכם יוסף פינטו - מלמד שהלומד עם תינוקות גדול מכולם, ורואה פני שכינה.
חכם יוסף די אבילה - מלמד שאפילו בהיותו בדרך הוא עוסק בתורה.
חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד שפיוסו חשוב מעסק התורה, ואי אפשר לו ע"י אחר.
חכם יצחק קארדוזו - מלמד שבהשפלה הגדולה גבורתו ושכינתו עם בניו
חכם ישראל בנימין באסאן - מלמד טובה ציפורן ראשונים, מן הברור שבה יעלה על שפתו.
חכם יצחק בכר דוד - מלמד מעשה המנורה בצדקה שהמתן לתלמוד תורה מאיר לעולם.
חכם ישועה שמעון חיים עובדיה - מלמד שהבאים לסעודת בר המצווה, נותנים מתנתם למורה הילד.
חכם יוסף גז - מלמד שלימות הנפש, במה שהוא מרגיש במתיקות התורה.
חכם ישועה עבאדי - מלמד לבקש שיסייעו אותו מהשמיים ללמוד לשמה, שלא ישתבש בה.
חכם יצחק ניסים אבן ג'אמיל - מלמד שלא ימצא מי שיזכה בה לבדו, ולא יניח חלק חברו
חכם יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת - מלמד שלא ניתנה תורה על דעת האוסר את המותר, ומתיר את האסור.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד שבעמל בתורה, יזכר מה שלימדו המלאך במעי אמו.
חכם יצחק ארגואיטי - מלמד מעלת המלמד ומחזיק ילדי ענים, שילמדו תורה.
חכם ישראל משה חזן - מלמד לתלמיד חכם לעמוד גם בהיכלי החכמות הטבעיות.
חכם יעקב כהן יונתן - מפרש אשת חיל שהתורה רחוקה מחכם המחשיב עצמו כפנינים.
חכם יוסף חמיץ - מלמד המעשה הוא העיקר, אבל כי ידע שמי הוא העיקר למעשה.
חכם יצחק חורי - מלמד בכל לב ידרשוהו - שיטרח בכל חלקי הפרד"ס בכל ליבו.
חכם יהודה הכהן מסלתון טראב - מלמד שנפרדו הלבבות, הנוטה לחכמה, לא נמשך רצונו לחברו.
חכם יצחק שרים - מלמד שישים אלף פנים לתורה, שכל אחד מהם יש לו אחיזה בפן אחד.
חכם כמייס מאזוז - מלמד עיקר הפרשה בהבנת הפשט, מצוות ומוסר, ולא ילמד כמצליף.
חכם כדיר שלמה עטון - מלמד שלא ימוש ספר התורה מפיו אפילו אין יכולת בידו לקיימו.
חכם לוי קוזין - מלמד לחכם להכין דיבורו כדבורים להמתיק החכמה לשומעים.
חכם מארי שלמה טביב - מלמד שדי לחכם שיקרב כל תלמיד, אוהב ה' במסירות נפש
חכם מנצור בן שמעון - מלמד שהחכמה אינה אלא שער להיכנס בה ליראת שמיים.
חכם מרדכי אליהו - מחדש מנהג להתחזק בלימוד מוסר ביום העצמאות.
חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד שאינו מצליח ללמוד עם רבים, יעשה לו רב, שילמדו לבדו.
חכם משה אבן מכיר - מלמד שמצווה לשמוע סיפוריו של הזקן, לשאול את אשר עבר עליו.
חכם משה מאמאן - מלמד שבארץ ישראל אוכל לחמה של תורה בעשירות.
חכם מסעוד דנינו - מלמד החובה המוטלת על האב והאם להיות שווים בחינוך.
חכם מסעוד יונה אדרעי - מלמד בביאתנו לארץ צריך להוסיף יותר על מה שהיינו שם.
חכם מנחם מאזוז - מלמד כדי לשבר מוסר מלכות אדום, צריך לחדש חידושי תורה
חכם משה בישי מימון - מלמד זכות משה, שזיכה הרבים, להבינם הטעמים כשולחן ערוך.
חכם משה חפץ - מלמד שחנו במדבר להתבודד כדרך כל מבקש ה' ועיון תורתו
חכם משה מיכאלשווילי - מלמד לגדל חסידים בביתו, בקרובים שלו, וזה יביא את המשיח.
חכם מסעוד חי רקח - מלמד מה צורך להביא ראיות אחרות, שהם הלכה למשה מסיני.
חכם מסעוד בנימין - מלמד אהבת הנשים שמביאות ילדיהן, שלא הגיעו לחינוך.
חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד שמסלקים הקערה כדי שהתינוקות ישאלו מה שישאלו.
חכם מרדכי סגרון - מלמד שהרך בשנים דומה לנטיעה, שבעודו קטן אפשר להטותו.
חכם מישאל דהאן - מלמד תורה לשמה הוא לקיים מצוותיה ולא להתפלפל בה.
חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד שאין תלמיד חכם יכול לפטור עצמו מעסקיה של ארץ ישראל.
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד יהיו בעיניו כחדשים נגד התחדשות שמחדש היצר הרע.
חכם מעתוק מאזוז - מלמד שברכת התורה היא סגולה, שלא ישכח את לימודו.
חכם משה אלמושינינו - מלמד שהקדמונים היו כמו פתח, שפתחו להם הלימוד להוסיף ולחדש.
חכם מנשה עזריאל מלול - מלמד שילמד כל יום, הלכה, משנה וגמרא נוסף על תנ"ך
חכם משה יחזקאל צאלח - מורה, אף שאינו יודע ללמוד, מחויב ללומדה כפי השגת שכלו.
חכם משה חי כהן יזדי אהרוני - מלמד שעיקר הגאולה היא יסוד הלאומיות וקיום רוח היהדות.
חכם מנחם מאזוז - מלמד שתחילה להתלמד להבין דבר מתוך דבר, ואח"כ יקנה בקיאות
חכם מיכאל יעקב ישראל - מפרש שהמלמד לכל עם הארץ, הקב"ה מבטל הגזרות בשבילו.
חכם מארי ישעיהו - מלמד החיוב ללמד את הבת עיקרי התורה והאמונה.
חכם מרדכי סבעוני (סיבוני) - מלמד שבחו של מקום, שהלימוד הוא אחר האכילה
חכם מרדכי יפת שרעבי - מלמד שבעסק התורה זוכה לארבע בחינות בכוח ושכנתי בתוכם.
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד שמי שלמד בילדותו, גם כי יפתה, שב בזקנותו
חכם משה ברוך - מלמד כיוון שזכית ולמדת, תהיה נוטף טיפה לזולתך.
חכם מכלוף אביחצירא - מלמד שצריך שיהיה בו תנאי התלמיד חכם, שיהיה עושה מעשה עמך.
חכם מעתוק חטאב - מלמד לסוטה מהדרך, לבוא אל החכם, שיורה לו דרך התשובה.
חכם משה די בושאל - מלמד שאינו יכול לקיימן, קריאתן, יחשב לו עשייתן
חכם משה זקן מאזוז - מלמד הרגלם ללמוד התורה כדרך שיר ואינה משתכחת.
חכם מארי יוסף רצון - מלמד זכות יהושע, שאף שהיה חכם גדול, מרוב ענווה לא דיבר בה.
חכם מכלוף פדידא - מלמד שבסוף הגלות עתיד הקב"ה לפרש לנו התורה לאמיתתה.
חכם משה עמבר - מבאר שלוש מדרגות במלמד תורה לאחרים.
חכם מארי סעדיה בן אור דוראני - מלמד לחכם הלומד מכל אדם שיסתכל במראה, וילמד מעצמו.
חכם מכלוף שטרית - מלמד שמאותו הבל תורה, שהוא לשמה, נעשה לו מלבוש
חכם מסעוד יונה אדרעי - מלמד שמטריח עצמו עליה, מוסיף וקורא ,מתרחבת לו הדעת.
חכם מנחם מאזוז - מלמד שיטה אוזניו לשמוע תורה מכל אדם
חכם משה דוד קאסוטו - מלמד מסורת קדומה, שהייתה בישראל, על פיה מתבאר התורה.
חכם מרדכי סבעוני (סיבוני) - מלמד שאין אדם יכול להשיג ולהבין בתורה כי אם ע"י ענווה
חכם נסים שמואל יהודה ארוואץ - מלמד שבגלות היה בהסתר פנים, ובביאת משיחנו יאיר פניו בתורה.
חכם נתנאל חבובה - מלמד שכל אחד יש לו חלק חברו, ובאחדותם שורה השכינה.
חכם נסים חיים שלום מארגונטו - מלמד שכיוון שנשא ונתן באמונה, כאילו קיים את כל התורה.
חכם ניסים חיים משה מודעי - מלמד שלעתיד לבוא הקב"ה מלמדם תורה, ואינם שוכחים.
חכם נחמן אנג'יל - מלמד הסגולה להבין מה שנתקשה, שמצייר בדעתו צורת רבו.
חכם ניסים חיים משה מודעי - מורה, שהמלמד לקטנים מעלתו גדולה יותר, מהמחכים חכמים.
חכם סעיד חדאד - מלמד שהמוכיח דומה לזורע גרעין אחד ומוצא כמה גרעינים
חכם סמחון חלואה - מלמד קבלה בידינו איך ינצל מכרת אחד.
חכם סאסי כהן - מלמד מראש חודש אלול למעט בלימוד התורה בדברים החמורים.
חכם סאלם קורח - מלמד שעוסק בתהילים בדעת מיושבת, אין ירא שמיים יותר ממנו.
חכם סלמאן מוצפי - מלמד לכווין בצער הדרך להשתתף בצער השכינה בגלות.
חכם עזרא ששון דנגור - מבאר המנהג ללמוד קהלת בימי האסיף - שלסוף יאסף האדם.
חכם עזריה פיג'ו - משבח המנהג ללמוד פרקי אבות באביב שהם כתרופה לנפש.
חכם פנחס כהן - מלמד שהלומד בצער, נפתחים לו שבילים אחרים בהבנת התורה.
חכם ציון סופר - מלמד שנכנס אל הקדושה או לומד תורה, צריך להתחזק במתן צדקה.
חכם צמח הלוי - מלמד בזה שלא אבוש מלשאול, לא תיתן חסידך לראות שחת
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד מורשתו, שבמותו יישארו קסים אחריו.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שלימודו כמו מים טהורים הזורמים בנחת.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שמה שחנן אותך ה' בדעת, הוא לחלוק החכמה עם הדור הצעיר.
חכם ראובן בן דוד - מביא טעם המנהג לשים עשר אצבעות על הלחם, כשבוצע הלחם.
חכם רפאל מאיר פאניז'ל - מפרש שאין חוכמת הבן מכוח האב, ובזה משמח את אביו.
חכם רפאל ורגאני חדאד - מלמד למורה לתת אל לבו לדברים שאומרים התלמידים.
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד שהלומד לשמה לא יתבייש מכל שאלה שיש לו
חכם רחמים חורי - מלמד שניצוץ מנשמתו של הרב נופל בתלמיד
חכם שמעון בן אליהו - מלמד שידע התינוק לתרגם התורה בשפת ארצו ולדבר כלשון אמו.
חכם שלמה טולידאנו - מלמד לשמוע מוסר יום יום כמו המטר הנוקב אבן.
חכם שמעון הכהן - מלמד האר עינינו בלימוד כשלעצמו, ודבק לבנו בלימוד לקיום המצוות.
חכם שם טוב גאגין - מלמד סדר הקדושה שתיקנוה שיהיו כל ישראל עוסקים בתורה.
חכם שמעון מימון - מלמד שאינם מלמדים לאחרים - תמות חוכמתם עמם.
חכם שמואל שאול סרירו - מלמד המדרש להחזיק טובה לרב שלימדו.
חכם שלום עמאר - מלמד ענווה מניקוד האותיות כי נקודה קטנה, עושה ממנה כל.
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד תקנתו שלא יבוא לידי לשון הרע, שאם תלמיד חכם יעסוק בה.
חכם שאול מטלוב עבאדי - משורר על הוראה כקיום ייעודו ועם תלמידיו ימתיק סודו.
חכם שמעון ברוך אוחיון - מלמד זה ספר תולדות אדם - שכל אדם צריך שיהיה לו יומן
חכם שלום משאש - מלמד שאפילו תלמיד חכם, אם אין בו ענווה, אינו אהוב למקום
חכם שלום הדאיה - מלמד שאחר שלמד תורה, צריך לחפש על פרנסתו.
חכם שלמה הלוי אלקבץ - מלמד שהנתלה בחלק העיוני כנכנס פתח הבית, ואין כוחו לבנות בנין.
חכם שלמה ואעקנין - מלמד ערך לימוד התורה בלילה, ושכך נהגו רבים מגדולי.
חכם שלמה שלם - מלמד שאם ישכח החלק שהתגלה לו, מאבד אותו החלק מן העולם.
חכם שלמה חורי - מלמד 'זכר לעולם בריתו' במי ש'דבר צוה', ושונה מאה ואחת פעמים.
חכם שלמה מאזוז - מרמז לעשות בתורה דברים שיהיו שלהם, והם חידושי תורה.
חכם שלמה טולידאנו - מלמד אף שחלקו מסיני, אל ישען על בינתו, שאי אפשר בלא יגיעה.
חכם שלום כאסכי - מלמד אהבת ה' תלויה בלבו שיבין במעשיו, בבריותיו ובחכמתו.
חכם שמואל אלבאז - מלמד תורתו, אשר מלמדה לאחרים, יתמיד לעשות בעצמו בקביעות.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד זמן לימוד תורה בלילה, ולפחות מט"ו באב עד ט"ו באייר.
חכם שמעון לביא - מלמד מעלת המשמש, שבהכרח ילמד ממעשיו, ירגיל עצמו בדבריו.
חכם שלמה חזן - מלמד מעלת מלמדי תינוקות ככוכבים, כשהעולם נחשך הם נראים.
חכם שלמה מלול - מלמד שאינו יודע ללמוד הרי הוא אנוס ולימודו הפסוק שיודע.
חכם שמואל דוד לוצאטו - מורה שהחקירה ואהבת האמת תרחיק מלקבל בעיניים עצומות.
חכם שמואל גרג'י - מלמד מי שמזגו חלוש, יעסוק בתורה, ואם הוא עם הארץ יתן צדקה.
חכם שלום פלאח - מלמד שהונחו כל הלימודים בחכמה על סודי המוסר והחינוך.
חכם שמואל אבוהב - מלמד 'ושמרתם לעשות', ששמירה היא שינון, ולעשות כמשמעו.
חכם שלמה שמאמא - מלמד שיקנה התורה במלאכות התורה ובלימוד התלמידים.
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד היאך בן חורין, מי שעוסק בתורה, והרי הוא עבד ליוצרו.
חכם שמואל לאנייאדו - מלמד שהאב מוליד כוח בגוף הבן, כן הרב מאציל נשמתו על תלמידו.
חכם שמואל עלוש - אומר שמלמד תורה לאחרים פותח שערי חכמה

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: