חיפוש

עבור מילת מפתח: מודל להשראה

חכם חננאל רפאל ניפי - מקצת שבחו
חכם חֲנָנִאֵל רפאל חי נֵיפִּי - מקצת שבחו
חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מקצת שבחו
חכם יום טוב אלגאזי - מקצת שבחו
חכם יהודה פרץ - מקצת שבחו
חכם יהודה בן מויאל - מקצת שבחו
חכם יהודה חיים הכהן - מקצת שבחו
חכם יהודה בריאל - מקצת שבחו
חכם יהודה אלבז - מקצת שבחו
חכם יהודה עייאש - מקצת שבחו
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד רמז לולב שמקיים בה כל התורה, וכף הגורם להורדת שפע.
חכם אברהם דהאן - מלמד שמידת הצדיקים להסתכל על הצד הטוב שבאדם.
חכם אליעזר דון יחיא - מלמד שלהבין ולבאר קולמוס הראשונים, זאת ממש היא חידושה.
חכם אברהם דמרי - מלמד שבח הצדיקים הנגלים, שמהנים הרשעים חכמה ויראת ה'.
חכם אליעזר מנצור סתהון - מלמד שחובה להקדים לימוד הנהגת בריאות הגוף, שבזה יהיה שמח.
חכם אליהו הכהן - מלמד לפנים מן הענווה יכיר בערך עצמו, שחשוב כעולם מלא.
חכם אברהם חלואה - מלמד במה שמקילים את עצמם זוכים לקול יעקב.
מר אברהם רפאל בן ציון אלמליח - מלמד שמוסד ה'ראשון לציון' אינו עניינם הפרטי של דתיים בלבד.
חכם אליהו הצרפתי - מלמד חכמה יתרה בתלמיד חכם, המרבה בשתיית יין.
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד לסקל עצת המגדיל שקל במאזני מרמה ואפילו עשוי כדין.
חכם אליהו פרדס - מלמד שעתיד עם ישראל להיות האור המאיר לכל הארצות.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד אהבת האדם במשה רבינו, שאהב אומות העולם.
חכם בנימין חדאד - מלמד שאף שתש כוחו לעסוק בתורה כראוי, נטל שכרו בזה ובבא.
חכם בכור נסים יעקב מזרחי - מלמד מעלת העושה מצוות בחשק ובשמחה רבה.
חכם בנציון הכהן - מלמד הכרת טוב רבותיו, שחיבורו משתילי נטיעותם.
חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד שבח נעמה, שלימדה לתקן מחרשה, ולא להכין כלי מוות.
קֶס הדנה טקויה - מלמד פנייתם לחסידה, האם ירושלים עומדת על כנה
חכם חזקיה קטנוף - מלמד שהמחפש רווחים קלים גורם לו שלא יגלה מצוקתו לאיש.
חכם חיים אבולעפיה - מפרש שלימוד הבנים הוא במה שהאבא לומד.
חכם יוסף חיים שרים - מלמד לאחוז במעשה אבות, שהיו גומלי חסדים בגופם ובהונם.
חכם כמוס עגיב - מלמד לקטן להיות חזן ולקרוא בתורה, שיגרום להורים להתפלל עמו.
חכם מהלל העדני - מספר שהיו חוסים בבית תפילת הערבים מפני השודדים.
חכם מנצור מרזוק - מלמד שלא יהיה לתורה שום מציאות שתשתכח מישראל.
חכם מרדכי עזראן - מלמד שהיו מעולים על האומות רק מצד החכמה והמדע.
חכם מאיר אבוחצירא - מלמד זכות אברהם, שעמד על המלאכים להעלות מזונם לשורשו
חכם מאיר חי בן אלישע - מלמד שהתברך בחלומו בברכת כוהנים, והקיץ בתיבת שלום
חכם מלאכי הכהן - מלמד מה שכותב במשנה תורה דברי סופרים אף הוא מהתורה.
חכם מארי יחיא נחום - מלמד שאפילו תעבור חרב על צווארו, לא ישמע לנגד בקבלה
חכם מארי יוסף רצון - מלמד זכות יהושע, שאף שהיה חכם גדול, מרוב ענווה לא דיבר בה.
חכם משה שתרוג - מלמד לכתוב דבריהם בספר לזיכרון ולמשמרת לזכות את הרבים.
חכם מנחם עטיאה - מלמד שגילה טעם הפיכת סדום ללמד מעלת הרחמנות.
חכם מימון בן עטר - מלמד שנוח ראה בכל דורו שאין איש, השתדל בעצמו להיות איש.
חכם מקיקץ ישראל חדאד - מזהיר העשיר הלומד תורה, שאינו פטור מהחזקת לומדי תורה.
חכם נעים בן אליהו - מלמד התלהבות רבו במצוות כיסוי הדם בעפר
חכם ניסים חיים משה מודעי - מורה, שהמלמד לקטנים מעלתו גדולה יותר, מהמחכים חכמים.
חכם ניסים יגן - משתבח בברכת אפרים ומנשה, שגדלו בלי תלמוד תורה.
חכם נסים דוד עזראן - מלמד שבעל הבית יברך, ובני הבית יתפזרו לבדוק כל אחד במקומו.
חכם נחמן אנג'יל - מלמד הסגולה להבין מה שנתקשה, שמצייר בדעתו צורת רבו.
חכם סלמאן מוצפי - מלמד לבקש מכל צדיק עניין השייך למה שפעל בחייו.
חכם סאלם קורח - מלמד שעם אריכות ימיהם, במה שעבר עליהם, הוסיפו בידיעתו.
חכם עובדיה יעבץ - מלמד להביא התינוקות לבית הכנסת, אף שאינם יודעים כלום.
חכם עלוש חומאני - מלמד אפילו הפחות שבפחותים, כשיחטא, ילמדו ממנו בני ביתו.
חכם עזרא הדאיה - מורה לתלמיד חכם גם להשגיח על לימודו וגם להדריך את העם.
חכם עזריה פיג'ו - מלמד שהנחקק בלב הוא המעשה הטוב ולא המדרש שדורש.
חכם פריגא (ישועה) זוארץ - מלמד לשבח המעשים, גם שלא נזכרו כולם, מחמת ענוותנותם
חכם צדקה חוצין - מבאר שהבן יתכבד באביו, והאב יתכבד בבנו - ויחדיו יהיו תמים.
חכם קס אליאס מהרט - מלמד שבנה בעצמו, יהיה לכל קיבוץ בית הכנסת משל עצמו
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד להרגיע הבהמה לפני שחיטתה, ולא להבהיל אותה.
חכם רפאל משה פאלקון - מלמד גדול שמואל ממשה, שהיה הולך אצל ישראל בעיירות
חכם רחמים יוסף מאמאן - מלמד מידתו שאין כגדולתו להשגיח על צרכי העניים הבזויים.
חכם רחמים מאזוז - מלמד לרב לכבד עם הארץ המכבד את תורה, ולכתוב חידושו.
חכם רפאל ביטון - מלמד שמוכיח את בנוף לא ידחהו מכל וכל, שנוח לו בהפקר.
חכם רפאל אוחנה - רומז לגבירים שבחוץ לארץ, שיביטו אל אברהם ויקחו מוסר.
חכם רפאל משה בולה - מלמד לדיינים לעשות האמת והצדק, ולהניח בצד משפט התורה.
חכם רחמים בן עמארה - מלמד שאי אפשר לבקש מהבנים, יותר ממה שההורים עושים.
חכם שמואל אלבאז - מלמד תורתו, אשר מלמדה לאחרים, יתמיד לעשות בעצמו בקביעות.
חכם ששון בן משה פרסיאדו - מלמד שאף שאינו יודע הכוונה, עושה פעולתו למעלה.
חכם שמעון בן אליהו - מלמד שלמד השפה מהספרים החיצוניים, ללמוד ולא לעשות.
חכם שלמה אביטבול - מלמד שהדורש תורה ברבים, צריך שיאמר דברים מחודשים.
חכם שלמה מלכה - מלמד שהיהודים בזרותם נושאים שליחות של המדעים והדת.
חכם שמואל טייב - מלמד החיוב ללמד אחרים, להשפיע משלמותך אל הזולת.
חכם שמעון אגסי - מלמד שמצוות כתיבת ספר תורה היא כדי ללמד את בני ישראל.
חכם שמחה אפרתי - מלמד שה' הוא כצל, שדרך הצל לעשות כפי מה שהאדם עושה.
חכם שלמה קצין - מלמד כלל גדול בהנהגת הדורות הללו, שאינם מקבלים מרות.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד להורות לעם ישראל הדרך, למשוך ליבו של אדם ליראת שמיים.
חכם שמואל שאול סרירו - מבאר 'זקניך ויאמרו לך', שישמעו דבריו כאילו מפי זקנים נאמרו.
חכם שמעון לביא - מלמד מעלת המשמש, שבהכרח ילמד ממעשיו, ירגיל עצמו בדבריו.
חכם שלום הדאיה - מלמד שאחר שלמד תורה, צריך לחפש על פרנסתו.
חכם שמואל טייב - מלמד שלא יואחז ברסן הממשלה בקושי ובאכזריות.
חכם שלמה חזן - מלמד מעלת מלמדי תינוקות ככוכבים, כשהעולם נחשך הם נראים.
חכם שלום יצחק הלוי - מלמד, שההדיוטות מחקים אחרים מתוך זלזול במנהג אבותם.
חכם שלמה מלול - מלמד לקרב קרוביו, לשאול עליהם תמיד.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד שלא המדרש שדורש ברבים להראות תוקף כוח חוכמתו העיקר.
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד שיותר טוב שלא יהיה דלת כלל, שלא יצטרך העני להתעכב.
חכם שמעון לביא - מלמד דוגמת לימודי ה' למעלה, שהיו מרננים לשמח הלבבות.
חכם שמואל שאול עידאן - מלמד אם יתהלך נוח עם חבריו החכמים, אז יהיה איש צדיק ותמים
חכם ששון שנדוך - מבאר המנהג לכסות הראש בפני הגדולים, ולגלותו מחוץ למחנה.
חכם שמואל טייב - מלמד אהבת הבריות הם הפרוצים להשלים עם אביהם שבשמיים.
חכם שאול מטלוב עבאדי - משבח הוריו, מוריו וחבריו במה שראה ברכה בלימודו.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: