חיפוש

עבור מילת מפתח: מודל להשראה

חכם חננאל רפאל ניפי - מקצת שבחו
חכם אליעזר מנצור סתהון - מלמד שחובה להקדים לימוד הנהגת בריאות הגוף, שבזה יהיה שמח.
חכם אברהם דהאן - מלמד שמידת הצדיקים להסתכל על הצד הטוב שבאדם.
חכם אברהם אביכזר - מלמד שירת הבוקר לתלמידיו הקטנים.
חכם אהרון מעלי הכהן טוויל - מלמד מעשה באר"י, שהיה מתחיל לגלות סוד אחד מן התורה.
חכם אברהם דאנון - מפני מה דבק ישראל באמונתו ולא קיבל דתות העמים האחרים
חכם אליהו שטרית - מלמד מדוע ה' אהב את יהושע, שלא הסתגר בארבע אמותיו
חכם אברהם אנקאווה - מלמד שאין זו גאווה לעשיר לשמוח בחלקו להשפיע טוב ביד אחרים.
חכם אהרן די טולידו (הראשון) - מלמד שבאמצעות ניגוניהם, נזכרים ונעשים בכל דוד ודור
חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד שצדקת הבנים בא להם מצד גדולת אבותיהם.
חכם אליהו בכור חזן - רואה תועלת לעשות דיוקן דמות אביהם - זיכרון לדור אחרון.
חכם אברהם הררי רפול - מלמד הכתוב בשער היכלו של אברהם למען יחנך את בניו אחריו.
חכם אהרון ברכיה ממודינא - מלמד צורת בתי כנסיות כדוגמת ארבע דרגות המציאות.
חכם אברהם חי מוסאפיה - מלמד שמאבות ילמד לעשות שלום ומאימהות לעשות צדקה
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד לסקל עצת המגדיל שקל במאזני מרמה ואפילו עשוי כדין.
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד שלא יקח אישה והוא נער יושב בבית אביו.
חכם אברהם חיים נאה - מלמד שרפואת החולה אינה מופת אלא אבן טובה שבעיני המביט.
חכם אברהם לניאדו - מלמד שחסד הלימוד, מתנה היא באדם בעבור זכות אברהם.
חכם אליהו הצרפתי - מלמד חכמה יתרה בתלמיד חכם, המרבה בשתיית יין.
חכם אברהם אביכזר - מלמד פורים מצריים בו נקבע יום תשועתם ביום כ"ח באדר.
חכם אברהם ביתאן - מלמד החובה לדעת גודל העול המוטל על המך.
חכם אברהם בושערה - מלמד מידת הבושה בנותן הצדקה, שלא להכלים העני מחמת דוחקו.
חכם אברהם קונקי - מלמד שבח חכמי חברון לברך על פניהם ברוך יוצר המאורות.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - מלמד ותיקח לו תיבת גומא, שאהרון האהוב עשה התיבה.
חכם אברהם חלואה - מלמד במה שמקילים את עצמם זוכים לקול יעקב.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד גם שכבר מת נקרא מתהלך, מצד שבניו אוחזים מעשה אבותם.
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד רמז לולב שמקיים בה כל התורה, וכף הגורם להורדת שפע.
חכם אברהם דמרי - מלמד שבח הצדיקים הנגלים, שמהנים הרשעים חכמה ויראת ה'.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד אהבת האדם במשה רבינו, שאהב אומות העולם.
חכם אליהו פרדס - מלמד שעתיד עם ישראל להיות האור המאיר לכל הארצות.
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד חוב המוטל על רב העיר להשתתף בצרת הציבור.
חכם אבא שאול חדאד - מלמד זכות אברהם לדורות לכל יהודי שילחם מלחמת ה' בכל כוחו.
חכם אליעזר דון יחיא - מלמד שלהבין ולבאר קולמוס הראשונים, זאת ממש היא חידושה.
חכם אברהם דיין - מורה להכניס העני לתוך הבית, וישבו עימו לאכול על שולחן אחד.
חכם אלטר מאזוז - מלמד הגם שאתה בפני עצמך, ואין לך ילדים, יש לך להיות צדיק.
חכם אברהם בושערה - מלמד מידת הבושה בפני אדם גדול, הבא לעשות שלום בביתו.
חכם אברהם חלואה - מלמד שהכסף והעפר במשקל אחד, שאינו נחשב בעיניו לכלום.
חכם אליהו הכהן - מלמד לפנים מן הענווה יכיר בערך עצמו, שחשוב כעולם מלא.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שיש אנשים המתרפאים מחוליים מרוב שמחתם ששמחים.
חכם אברהם פנסו - מלמד 'על הארץ תישן' - שהכל דשים בו, לאחוז במידת הענווה.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד שלא יהיו דברי המנהיג מקובלים, אלא אם הוא עניו.
חכם אהרן בן סמחון - מלמד תקנה למידת הגאווה - לתלות חידוש התורה שלו בחכם אחר.
מר אברהם רפאל בן ציון אלמליח - מלמד שמוסד ה'ראשון לציון' אינו עניינם הפרטי של דתיים בלבד.
חכם אליהו בן הרוש - מורה שינשק יד הוריו, ויניח ידו על ראש בניו להתברך.
חכם אברהם חי - מלמד ששולחן השבת מסוגל להוות מקור לשלוות נפש.
חכם בנימין חדאד - מלמד שאף שתש כוחו לעסוק בתורה כראוי, נטל שכרו בזה ובבא.
חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד שבח נעמה, שלימדה לתקן מחרשה, ולא להכין כלי מוות.
חכם בנציון הכהן - מלמד הכרת טוב רבותיו, שחיבורו משתילי נטיעותם.
חכם בכור נסים יעקב מזרחי - מלמד מעלת העושה מצוות בחשק ובשמחה רבה.
חכם דוד עובדיה - מספר מעשה סבו להכין התרופות מעשבים לחלקם לחולים.
חכם דוד צבאח - דורש בפקידת השנה של אמו על השתדלותה עמם בלמוד תורה.
קֶס הדנה טקויה - מלמד פנייתם לחסידה, האם ירושלים עומדת על כנה
חכם חיים שאול הכהן דוויק - מלמד לתקן נשמתו גם מי שלא עצר כוח להתענות כל התעניות.
חכם חֲנָנִאֵל רפאל חי נֵיפִּי - מלמד שירו כאברהם נדיב ידיים, וכאהרון הקריב אלי שמיים
חכם חזקיה קטנוף - מלמד שהמחפש רווחים קלים גורם לו שלא יגלה מצוקתו לאיש.
חכם חנניה חביב אזולאי - מלמד שלא ירא האתרוג מחמת הקנאים לעשות אגודה אחת.
חכם חֲנָנִאֵל רפאל חי נֵיפִּי - מלמד שאין חיוב שלא לגלח הזקן, ואינו מוטל אלא על חסידים
חכם חיים אבולעפיה - מפרש שלימוד הבנים הוא במה שהאבא לומד.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד טרם כל להכין ליבו להיות טוב בעיני א-לוהים ואדם.
חכם יהודה עייאש - מפרש שבתורה כמו בעשיית חסד, יחמיר על עצמו, ולא באחרים.
חכם יצחק עמדי - מלמד שנפטר משה מן העולם, לא השאיר אחריו מצבת זיכרון.
חכם יחייא שניאור - מלמד לתת צדקה לעני, ויחשוב שזו הלוואה כדי לא לבייש העני.
חכם יהודה ליאון סיד - מלמד לדיינים, שלא לנהוג קלות ראש אפילו בעמי ארצות השפלים.
חכם ישעיה יוסף פונטרימולי - מבאר שהמלמד נעשה צינור לקבל שפע תלמידיו וחלקם מסיני.
חכם יצחק אליהו לניאדו - מלמד שבא מלאך לעובר ומלמדו וכל טוב אדוניו בידו.
חכם יעקב פיתוסי - מפרש שמידת החסד היא הצדקה שטובה לה' ולבריות.
חכם יעקב מלמד כהן - מלמד שהעולם עומד על החסד וקיים על האמת והאמונה
חכם יעקב פינצי - מלמד שלא יצא במה שכבר גמל עימו חסד, אלא ברבים עד אין חקר.
חכם יהודה פתיה - מפרש שחכמים יחפשו התיקון, לטרוח עם הרע להחזירו למוטב.
חכם יוסף בן נאים - מפרש הצמדות הכתובים 'בצאת ישראל' ו'מושיבי עקרת הבית':
חכם יצחק חורי - מלמד בכל לב ידרשוהו - שיטרח בכל חלקי הפרד"ס בכל ליבו.
חכם יעקב סוכרי - מלמד זכות המאריך שולחנו, לתת מקום לעני, שיאכל על שולחנו.
חכם יעקב פאריינטי - מלמד שמורה על האחדות, שנעשו דין אישה עם בעלה.
חכם יעקב טולידאנו - מלמד שלא ירע לבבו, שנותן בסתר, שמא יחשדו בו שלא נתן.
חכם יעקב כאלפון - מפרש שהזורע צדקה זוכה לאמיתה של תורה.
הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד שרק אם מרגיש הזולת, יחוש שהוא במחיצת הקב"ה.
חכם יצחק גויטע - מביא ראיה , שישר עדיף מצדיק.
חכם יוסף די אבילה - מלמד שלא דרשה, אלא שיתחיל המלאכה, והיא גומרת לו מלאכתו.
חכם יעקב כולי - מלמד המצווה לטאטא ולנקות ביתו של החולה, שהוא חסד גדול.
חכם יעקב אמאדו - מלמד שהטורח להביא טרף לביתו ולקרוביו, עושה צדקה בכל עת.
חכם יעקב נחמני - מלמד אף מי שיכול לעסוק בתורה יחידי, ישב ללמוד בין הרבים.
חכם יוסף חיים שרים - מלמד לאחוז במעשה אבות, שהיו גומלי חסדים בגופם ובהונם.
חכם יעקב צהלון - מלמד להקל כובד משא החכמה מעל המעיין והלומד
חכם יצחק טייב - מלמד אף שבורא מלאכים שלו מהמצוות שעושה, מלאך ה' שומרו.
חכם יהודה פרץ - מלמד שאינו שמח בחלקו, מצערים אותו בחלום, של עני קדמך.
חכם יעקב אלמליח - מזהיר על הגדולה מחמת שמו הטוב, ולא שזכה בה מחמת עושרו.
חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין ללכת לשבר ייצרו אלא אם גדול בתורה ובמעלה.
חכם יהודה בן מויאל - לומד 'דין בנים' לישראל, מאחוות הצדיקים על פושעי ישראל.
חכם יעקב כהן גדישא - מלמד שבצדקה נעשה שותף לקב"ה בבריאת אדם
חכם יהודה בריאל - מלמד לבלום עצמו בשעת מריבה, ולא יתחלל שם ה' בין ההמון.
חכם יוסף שלמה דלמדיגו - מלמד ליצור לתועלת הרבים, ולא להקשות ולדקדק במילים.
חכם יעקב מאיר עבאדי - למד ואקחה פת לחם, שמה שהוא נתן הוא לוקח לעצמו זכויות.
חכם יוסף יהודה דנא - מלמד שמדריכם בדרך הישר, לא יצטרכו לפטירתו לכפר עליהם.
חכם יצחק עטיה - מלמד שאינו דומה הלומד וגומל חסדים ללומד תורה בלבד.
חכם יעקב אבן צור - מלמד שישב לאכול יפרוס מלחמו והוא לחם הפנים
חכם יוסף דאנון - מלמד מצוות אברהם לקיים הצדקה בעצמו ולא על ידי שלוחו.
חכם יוסף קאפח - מלמד שכשהעלייה לארץ ישראל טבעית אין צורך במושג ציונות.
חכם יצחק עמדי - מלמד שבכל המקומות, בהם שהו בני ישראל, גדלו אדירי תורה.
חכם יצחק אבן דנאן - נותן סימן לקורא שניים מקרא ואחד תרגום, שנקרא 'אדם'.
חכם ישראל יעקב אלגאזי - מורה למוחזק בחסידות, שינהג עצמו בצנעה, שלא יטעה הבריות.
חכם יעקב רקח - מלמד שתורת ה' חסד ואמת, ודי שמדבר אמת, שיקיים התורה.
חכם יצחק אקשוטי - מלמד מעלת תורת דוד, שהיה מקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד שבעמל בתורה, יזכר מה שלימדו המלאך במעי אמו.
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד ברשות התורה, אישה עולה למדרגת רבנית מורה הוראה.
חכם יוסף אלנקאווה - מלמד אהבת הציבור, שרואה בצורכיהם ודואג על כל צערם
חכם יעקב פינצי - מלמד עיקר הלימוד הוא לידע מה חובתו בעבודת בוראו ויעשנה.
חכם יום טוב אלגאזי - מלמד זכותה של אשת חיל, שאינה מצווה ועושה בתורת חסד.
חכם ישראל יעקב חגיז - מלמד שיעשה ככל אשר יוכל אם יש בו כוח לעשות חיל בלימודו.
חכם יהודה אלבז - מבאר ששלמות יעקב, שמה שאינו בגופו, ישלים בצדקה.
חכם יעקב ברוך הכהן טראב - מלמד אף על פי שמתבטל מתורה, מחויב להשתדל למען הזולת.
חכם יעקב יוסף - מלמד שאין תלמיד חכם בתעודה, אלא שיודע הלכה בכל מקום.
חכם ישעיה חדאד - מלמד טעם מאכלי חלב בשבועות, כנגד מה שנתן אברהם למלאכים
חכם יוסף אליהו שלוש - מלמד שעל האדם לנהל חייו במתינות וביושר, ולהרבות במעשים טובים.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש 'לחמך על פני המים', שימצאנה, דווקא אם הוא עניו ושפל.
חכם יעקב אָבֶּנדָנָה (אבן דאנה) - מלמד הדרך הממוצעת במידותיו, בצדק וברשע בזמן הראוי.
חכם ישועה עבאדי - מלמד שאינו מוכיח לאחרים, במה שאינו מקיימו.
חכם יעקב חיים - מלמד שלא ידחה האורח, שמא יטרידו מלימוד התורה.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד שלא ציווה שנדרוש עליהם, אלא נלמד על מנת לקיימם
חכם יוסף קורח - מלמד שבח מוכר עראק, שהיה מריק הקופה לדבר מצווה בלי לשאול.
חכם יצחק אברהמי - מלמד שחמדת הזהב והדבש לפי שיעור, והנאת תורה קיימת לעד.
חכם יוסף חיים חזני - מזהיר ממצווה לשם יוהרה וגאווה שהיא נשיאת שם ה' לשווא.
חכם יחיא שטרית - מלמד שנאה בעל תשובה לברך, ועדיף מצדיק גמור.
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד שהגאולה מוכנה, ובתוככם נסתרת כעניין ניסים שבגלות.
חכם יעקב הכהן טראב - מלמד שלא יקרר אותך היצר בדרך הצדקה, ויזנב בך הנחלשים.
חכם יצחק חסון - מלמד לעשר, שלא יהיה מוכרח ליתן חלק מתורתו להתפרנס.
חכם יעיש קריספין - מלמד החסדים במבקר את החולה העני, שהוא פיקוח נפשות.
חכם יחזקאל עזרא - מלמד שצריך גבורה כארי לעמוד בבוקר, שעזה אהבת השינה.
חכם יצחק נסים טולידאנו - מלמד להוכיח תלמיד חכם, שכל זמן שהוא מזקין דעתו מיושבת.
חכם ישראל זאב הלוי הורביץ - מלמד אם יבקשו תורה רק מדומה למלאך ה', תורה מה יהא עליה.
חכם ישראל בנבנישתי - מלמד שמורה שמקבל התורה מאהבה, כשמלמד בנו בטהרה.
חכם יוסף קאפח - משיב ששקול לימוד המלאכה כלימוד התורה.
חכם יוסף גבאי - מלמד רמז שמות בנות צלפחד שמחילתו שירצה חברו.
חכם יעקב הכהן - מלמד שהמפרנס אביו ואימו, נקראת צדקה, והקב"ה מעשירו.
חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.
חכם יעקב פיתוסי - מסביר על הזכות ללמוד תורה מעוני
חכם ישעיה עטיה - מלמד מעלת ירא שמים שעמל בתורתו, וחסרון מי שאינו ירא שמיים.
חכם יעקב מלמד כהן - מלמד אף שמחרפים אותו, שוקד גם בלילות, מאהבתו אותה
חכם יצחק חדאד - מלמד מנהגו מקטנותו לרשום כל דבר חידוש כדי שיהיה זכור.
חכם יהודה חיים הכהן - מלמד שירא שמיים, יקח ראיה מהשמיים, לאהבה בלי שום פניה.
חכם יעקב פינצי - מלמד הטעות שנותן לחכם נדבה לפי מה שמעריך גודל חוכמתו.
חכם ישראל יעקב חגיז - מלמד שעומדים על רגליהם בשעת קריאת ספר התורה.
חכם יעקב סוכרי - מלמד שהלומד ואינו מקיים מה שלומד לא עשה כלום.
חכם יעקב יצחקי - מזהיר שיבחר ללמוד בספר מוסר ממנו הוא מתפעל יותר.
חכם יעקב ש' קצין - מלמד אף שקבע עיתים לתורה, אינו נפטר אם היה פנוי לזמן ידוע.
חכם ישעיה חדאד - מלמד שעל ידי הענווה יוכל להבין את התורה לאמיתה
חכם יוסף אירגאס - מלמד לעשות הטוב והישר גם באשר לא ציווך.
חכם יעקב כולי - מלמד שהשתוקק לדור בארץ ישראל, שהדרים שם בעלי אומנות.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש חיוב לימודה, אפילו הוא עושה מלאכה וטרוד בפרנסתו.
חכם יעקב חורי - מלמד בכלל ביקור חולים, לדאוג לפרנסת בני ביתם.
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד להתנות בלי נדר מתן מעשר לעשות לכל דבר מצווה.
חכם יעקב צהלון - מלמד שלא יאמר כל הדרוש ממה שכתוב בספרים
חכם ישעיהו מרדכי באסאן - מלמד שזכה הדור לאור קבלת האר"י כי בא עת לחננה.
חכם ישעיה הדיין - מלמד שאין דומה השותה מבור מבאר, ממעיין או מפלגי מים.
חכם יוסף לוי - מלמד מעלת הנותן צדקה מתוך הדחק, שמקדש השם ברבים
חכם יוסף גז - מלמד שלימות הנפש, במה שהוא מרגיש במתיקות התורה.
חכם יעקב אביחצירא - מלמד במן נשתוו ישראל מלאכים, ובסיני קרבו כאחים.
חכם ישועה עבאדי - מלמד לבקש שיסייעו אותו מהשמיים ללמוד לשמה, שלא ישתבש בה.
חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד הנבואה שבאה לבת השאש, שהחלה את קיבוץ הגלויות.
חכם יצחק אלימלך - מלמד שמתן של צדיקים מתוקן לעתיד לבוא; שיתן ה' לצדיקים שנפטרו בצעירותם, שכר גם על המצוות שהיו מקיימים אלו האריכו ימים.
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שמדבר לשון הרע, טורפים לו כל מצוותיו בפניו.
חכם כמוס עגיב - מלמד לקטן להיות חזן ולקרוא בתורה, שיגרום להורים להתפלל עמו.
חכם משה חיים לוצאטו - מלמד שהקב"ה חפץ במי שעומדים בפרץ לבטל הגזירות הקשות.
חכם משה דוד קאסוטו - מלמד תכונות רוחו של משה, רודף צדק שואף לחירות וגבורה.
חכם מארי יוסף רצון - מלמד זכות יהושע, שאף שהיה חכם גדול, מרוב ענווה לא דיבר בה.
חכם מרדכי עטיה - מלמד, ששמחת כולם בנס, בשיר ושבחה, היתה עושה גאולה.
חכם משה זקן מאזוז - מלמד בשבח האחדות שעל ידי האחדות זוכים לדברים הרבה.
חכם מנחם עטיאה - מלמד שגילה טעם הפיכת סדום ללמד מעלת הרחמנות.
חכם מנצור מרזוק - מלמד כשעשו עיקר מהמעשה, עמדה להם לגואלם.
חכם מעתוק חטאב - מלמד לכוון במעשיו לעשות נחת רוח ליוצרו בכל מה שמבקש.
חכם מסעוד רפאל אלפסי - מלמד הייתה כאניות סוחר, שרוב ספנים חסידים.
חכם משה בארקי - מלמד שלא יקפיד בכל הנוגע לו, אף למי שיבוא לו בקנטור.
חכם מרדכי דרמון (צ'רמון) - מלמד לבקש מחילה על דברים קשים שדיבר על כללות ישראל.
חכם מעתוק רחמים דמרי - מלמד שלא יעשו שבתותם חול, ויתן להם בהיתר הריווח של ימי החול.
חכם משה חיים מצליח - מלמד שתולים לפרנס קופת שרצים, להזכירו, שאין בו צורך ומקיימו.
חכם משה דוויק הכהן - מלמד זכות מי שיש לו רק כוס אחת בשחרית, ומשאירה להבדלה
חכם מסעוד יונה אדרעי - מלמד שטוב שאדם נקרא בשני שמות, שהשם השני מגן על חיותו.
חכם מעתוק מאזוז - מלמד שייתן אל ליבו שנמצא במחצית השקל במשקל של שמים.
חכם משה עואץ' - מלמד, שנקרא סתם חסיד מי שמתחסד עם קונו על ידי הצדקה.
חכם משה חרירי - מלמד שאם עשה מחלוקת ילך ויתפייס ואפילו לקטן שחטא לו.
חכם משה בירדוגו - מלמד לשורר תחילה על גלות השכינה ואחר כך לשאול על עצמו.
חכם מהלל העדני - מספר שהיו חוסים בבית תפילת הערבים מפני השודדים.
חכם מאיר חי בן אלישע - מלמד שהתברך בחלומו בברכת כוהנים, והקיץ בתיבת שלום
חכם מנצור מרזוק - מלמד שלא יהיה לתורה שום מציאות שתשתכח מישראל.
חכם מלאכי הכהן - מלמד מה שכותב במשנה תורה דברי סופרים אף הוא מהתורה.
חכם מימון בן עטר - מלמד שנוח ראה בכל דורו שאין איש, השתדל בעצמו להיות איש.
חכם מסעוד רפאל אלפסי - מלמד שיעקב אבינו חי וקיים, וצריך שיעשה מה שבידו לעשות.
חכם מרדכי סבעוני (סיבוני) - מלמד שבחו של מקום, שהלימוד הוא אחר האכילה
חכם משה אזאגורי - מלמד מוסר לאדם מפירוש טעמי המקרא.
חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד לרדוף השלום, מאהבת הבריות, גם למי שאינו חפץ בשלומך.
חכם משה חיים מצליח - מלמד שתתבטל הגאווה, ויהיו ראויים לקבלת השפע שלא בהדרגה.
חכם משה די בושאל - מלמד מי האיש החפץ חיים לראות בטובתם של הבריות
חכם מרדכי שמואל גירונדי - מלמד שאין הדעת סובל להזיק דבר שברא הקדש ברוך הוא.
חכם מארי יחיא נחום - מלמד שאפילו תעבור חרב על צווארו, לא ישמע לנגד בקבלה
חכם משה שתרוג - מלמד לכתוב דבריהם בספר לזיכרון ולמשמרת לזכות את הרבים.
חכם מאיר אבוחצירא - מלמד זכות אברהם, שעמד על המלאכים להעלות מזונם לשורשו
חכם משה דוד וואלי - מלמד שהנבואה שורה בחוץ לארץ, למי שהשכינה שורה עליו.
חכם משה זקן מאזוז - מלמד שהדברים המועילים לקרב הגאולה הם אהבה ואחדות.
חכם מנצור בן שמעון - מלמד לטבול בשבת לקבל תוספת נפש רוח נשמה.
חכם משה בישי מימון - מלמד חיזוק השלום ע"י מניעת הגאווה, שלא ישתרר על חברו.
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד אזהרת המבקשים תועלתם, ואינם חשים לתועלת זולתם
חכם מרדכי עזראן - מלמד שהיו מעולים על האומות רק מצד החכמה והמדע.
חכם משה אזאגורי - מלמד כשעושה שלום עם רעהו, עושה שמו של הקב"ה שלם.
חכם מקיקץ ישראל חדאד - מזהיר העשיר הלומד תורה, שאינו פטור מהחזקת לומדי תורה.
חכם משה דוויק הכהן קצאב - מלמד אפילו עובדי עבודה זרה, בזכות הצדקה נגאלים.
חכם משה די בושאל - מלמד 'קדושים תהיו' כולם כאחד ולכל אחד ואחד
חכם משה חאגיז - מלמד אהבת הרע, שאפילו הרע לך, שאין דבר רע יורד מן השמיים.
חכם משה כלפון הכהן - מורה שלא להעלים עין מן המחלוקת, אלא להסירה מכל וכל
חכם משה לוי - מלמד שהציפייה לגאולה מזרזת את בואה.
חכם ניסים טרבלסי - מלמד שזכו בתורה בזכות השלום והאחדות שעשו בזמן מתן תורה.
חכם נסים פרץ - מלמד בכל דבר טוב שעושה, להקפיד לומר בשם כל ישראל.
חכם נסים רפאל יצחק צורייאנו - מלמד רמז 'ועשו לי בגדי קודש', להרבות צדקה שיהיה חסד עימה.
חכם נעים בן אליהו - מלמד התלהבות רבו במצוות כיסוי הדם בעפר
חכם נסים חיים שלום מארגונטו - מלמד שכיוון שנשא ונתן באמונה, כאילו קיים את כל התורה.
חכם נסים אליקים - מלמד מענוות משה, שלא התקנא ביהושע להכניסם אל הארץ.
חכם נתן עמרם - מלמד שלא יסגף עצמו בייסורים קשים רק יעזוב מעשיו הרעים.
חכם נסים חיים שלום מארגונטו - מלמד שאם שמח בעשיית המצוות מקבל שכר גם בעולם הזה.
חכם נסים דוד עזראן - מלמד שבעל הבית יברך, ובני הבית יתפזרו לבדוק כל אחד במקומו.
חכם ניסים יגן - משתבח בברכת אפרים ומנשה, שגדלו בלי תלמוד תורה.
חכם נחמן אנג'יל - מלמד הסגולה להבין מה שנתקשה, שמצייר בדעתו צורת רבו.
חכם ניסים חיים משה מודעי - מורה, שהמלמד לקטנים מעלתו גדולה יותר, מהמחכים חכמים.
חכם ניסים אברהם אשכנזי - מפרש להרבות שלום בפיו ובשפתיו, שאינו ירא שישאלוהו דבר.
חכם נסים עידאן - מלמד 'עני ורוכב על חמור' להראות שעיקר הגאולה תלוי בענווה.
חכם ניסים הכהן רבין - מלמד, שלא יקיימו מצוות עמלק מתוך חימה או תאוות נקמה.
חכם סעדיה אלנדאף - מלמד שאין מתקבלת תפילתו אלא אם כן הוא אוהב לכל אדם.
חכם סמחון חלואה - מלמד שלא יעשו כקטני אמנה, להפוך פניהם למי שבא מחוץ למדינה.
חכם סאסי כהן - מלמד שהארץ היא 'מה' - שצריך להתנהג בה במידת הענווה.
חכם סלמאן מוצפי - מלמד לבקש מכל צדיק עניין השייך למה שפעל בחייו.
חכם סלמאן מוצפי - מלמד לכווין בצער הדרך להשתתף בצער השכינה בגלות.
חכם סאלם קורח - מלמד שעם אריכות ימיהם, במה שעבר עליהם, הוסיפו בידיעתו.
חכם סעיד חדאד - מלמד שאני לעצמי, שחושב רק עלי ועל חברי, דומה לבמה אני
חכם עזרא הדאיה - מורה לתלמיד חכם גם להשגיח על לימודו וגם להדריך את העם.
חכם עלוש חומאני - מלמד אפילו הפחות שבפחותים, כשיחטא, ילמדו ממנו בני ביתו.
חכם עובדיה יעבץ - מלמד להביא התינוקות לבית הכנסת, אף שאינם יודעים כלום.
חכם עזריה פיג'ו - מלמד שהנחקק בלב הוא המעשה הטוב ולא המדרש שדורש.
חכם פריגא (ישועה) זוארץ - מלמד לשבח המעשים, גם שלא נזכרו כולם, מחמת ענוותנותם
חכם צדקה חוצין - מבאר שהבן יתכבד באביו, והאב יתכבד בבנו - ויחדיו יהיו תמים.
חכם קס אליאס מהרט - מלמד שבנה בעצמו, יהיה לכל קיבוץ בית הכנסת משל עצמו
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד להרגיע הבהמה לפני שחיטתה, ולא להבהיל אותה.
חכם רחמים בן עמארה - מלמד שאי אפשר לבקש מהבנים, יותר ממה שההורים עושים.
חכם רחמים מאזוז - מלמד לרב לכבד עם הארץ המכבד את תורה, ולכתוב חידושו.
חכם רפאל משה פאלקון - מלמד גדול שמואל ממשה, שהיה הולך אצל ישראל בעיירות
חכם רפאל אוחנה - רומז לגבירים שבחוץ לארץ, שיביטו אל אברהם ויקחו מוסר.
חכם רפאל משה בולה - מלמד לדיינים לעשות האמת והצדק, ולהניח בצד משפט התורה.
חכם רפאל ביטון - מלמד שמוכיח את בנוף לא ידחהו מכל וכל, שנוח לו בהפקר.
חכם רחמים יוסף מאמאן - מלמד מידתו שאין כגדולתו להשגיח על צרכי העניים הבזויים.
חכם ששון שנדוך - מבאר המנהג לכסות הראש בפני הגדולים, ולגלותו מחוץ למחנה.
חכם שמואל טייב - מלמד שלא יואחז ברסן הממשלה בקושי ובאכזריות.
חכם שמחה אפרתי - מלמד שה' הוא כצל, שדרך הצל לעשות כפי מה שהאדם עושה.
חכם שלמה מלכה - מלמד שהיהודים בזרותם נושאים שליחות של המדעים והדת.
חכם שמעון בן אליהו - מלמד שלמד השפה מהספרים החיצוניים, ללמוד ולא לעשות.
חכם שמואל שאול עידאן - מלמד אם יתהלך נוח עם חבריו החכמים, אז יהיה איש צדיק ותמים
חכם שלמה קצין - מלמד כלל גדול בהנהגת הדורות הללו, שאינם מקבלים מרות.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד להורות לעם ישראל הדרך, למשוך ליבו של אדם ליראת שמיים.
חכם שלום יצחק הלוי - מלמד, שההדיוטות מחקים אחרים מתוך זלזול במנהג אבותם.
חכם שמואל שאול סרירו - מבאר 'זקניך ויאמרו לך', שישמעו דבריו כאילו מפי זקנים נאמרו.
חכם שלום עמאר - מלמד ענווה מניקוד האותיות כי נקודה קטנה, עושה ממנה כל.
חכם שמואל טייב - מלמד אהבת הבריות הם הפרוצים להשלים עם אביהם שבשמיים.
חכם שמעון לביא - מלמד מעלת המשמש, שבהכרח ילמד ממעשיו, ירגיל עצמו בדבריו.
חכם שלמה ואעקנין - מלמד ערך לימוד התורה בלילה, ושכך נהגו רבים מגדולי.
חכם שלמה חזן - מלמד מעלת מלמדי תינוקות ככוכבים, כשהעולם נחשך הם נראים.
חכם שאול מטלוב עבאדי - משבח הוריו, מוריו וחבריו במה שראה ברכה בלימודו.
חכם שלמה מלול - מלמד לקרב קרוביו, לשאול עליהם תמיד.
חכם שמואל יצחק מודילינו - מלמד שדובר אמת גדול ממי שיש בו תורה, שיראתו משמרת מידותיו הטובות.
חכם שמואל אלבאז - מלמד תורתו, אשר מלמדה לאחרים, יתמיד לעשות בעצמו בקביעות.
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד שיותר טוב שלא יהיה דלת כלל, שלא יצטרך העני להתעכב.
חכם שמעון דריהם הכהן - מלמד מוסר מבעלי החיים, המשוררים לשם שמיים, בלא שום פנייה.
חכם שלום הדאיה - מלמד שאחר שלמד תורה, צריך לחפש על פרנסתו.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: