חיפוש

עבור מילת מפתח: מורה

חכם אברהם דוד שלם - מלמד לא לעכב ילד מלימודו, ולעתור לשופט להצילו מיד עושקו.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד לומר דברי תורה בזמן שמתחנך הנער למצווה של תפילין.
חכם אליעזר דון יחיא - מלמד שקולע אל האמת, אין בו שום שינוי וסתירה בדברי רבותינו.
חכם אברהם חמוי - מלמד שבח המלמדים ספרות מדעים ואמנויות בקרב היהודים.
חכם אברהם ערוסי - מלמד להתפלל ולעסוק בתורה במתק טוב, ניגון ונעימה.
חכם אליהו קובו - מלמד לאחוז בפלך השתיקה במקום שהסתרים גלויים והכל צפוי.
חכם אהרון מעלי הכהן טוויל - מלמד מעשה באר"י, שהיה מתחיל לגלות סוד אחד מן התורה.
חכם אליהו יעקב הכהן מסלתון - מלמד טעם לומר לאחר י"ב מפטירת אביו או רבו 'הריני כפרתו'.
חכם אברהם דהאן - מלמד בני התורה שלא לבטל אחרים, אדרבא אחריותם ללמדם.
חכם אפרים ארדיט - מלמד שלא העלו ההלכה, אלא על ידי משא ומתן ברבים.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד שעל ידי הלימוד ממשיכים הטוב בעולם, הגם שיושבים בביתם.
חכם אליהו הלוי - מלמד שהזכירה נפעלת מהתפעלות האדם
חכם אברהם כלפון - מלמד הטעם שנקראו חכמי ישראל תלמידי חכמים.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד גם שכבר מת נקרא מתהלך, מצד שבניו אוחזים מעשה אבותם.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שעם הארץ ישב וישמע, ככל אשר לבו חפץ.
חכם אברהם הכהן - מלמד לגמול חסד להחזירם למוטב אף לעם שיצא לשדה עשו.
חכם אליהו בקשי דורון - מלמד שאישה וגר יכולים לשמש כמנהיגים, ואפילו כגדולי הדור
חכם אליהו הצרפתי - מלמד חכמה יתרה בתלמיד חכם, המרבה בשתיית יין.
חכם אברהם חיים נאה - מלמד שלא לומר תחנון כשיש בבית כנסת נער, שמתחנך בתפילין.
חכם אהרן די טולידו (הראשון) - מלמד יתירה מעלת הלומד ממעלת ספר תורה
חכם אברהם דמרי - מלמד שבח הצדיקים הנגלים, שמהנים הרשעים חכמה ויראת ה'.
חכם אשר שלם - מלמד שלא כתב אלא ללמד את עצמו, ואינו אלא כמעתיק
חכם אפרים לניאדו - מלמד 'גדול תלמוד' שמלמד לאחרים, שאין לך מעשה גדול מזה.
חכם אברהם אבוחצירא - נותן רמז ראשי תיבות לעמ"ל שאדם ללמוד על מנת ללמד יולד.
חכם בן ציון שמואל וידאל - משבח מורו חכם מנחם בכר ז"ל, הנותן שמחה בלב התלמיד.
חכם בן ציון רפאל הכהן פריצי - מלמד לנטוע האמונה בכוח השכל, ולא די בכוח הקבלה.
חכם בן ציון כהן יהונתן - מלמד חיוב האב לגדלו על ברכיה, הגם שלא רבים יחכמו.
חכם ברוך אסבאג - נושא משלו על השומרים בפתחה של תורה, שאינם מניחים ההמון להיכנס שם.
חכם בכור מיוחס רפאל - מורה שמי שיודע – חייב ללמד כך שלא תשתכח מישראל.
חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד הדורשים בדברי אגדה, כמים המרטיבים יער צומח עצים.
חכם ברוך ירושלמי - מבאר שלומד עם רבו ואין מקום שיוציא התלמיד לא מתקיים לימודו
חכם ברוך מטראני - מלמד שהיו למלמדים מגילות עם חנוך הקריאה ומשלים קלים.
חכם דוד ניטו - מלמד שלא אמרו חכמי המשנה, ואפילו דבר קטן מליבם.
חכם דוד צבאח - דורש בפקידת השנה של אמו על השתדלותה עמם בלמוד תורה.
חכם דוד פאפו - מורה לשלם שכר המלמדים, שלא יהיו כעני המחזר על הפתחים.
חכם דוד הכהן - מחייב האב על לימוד בניו, ומחייב מנהיגי העיר להעמיד מלמדים.
חכם דוד חיים שלוש - מלמד הפוסלים תלמידים שאינם שמים לב, שעוסקים בדיני נפשות.
חכם דוד פאפו - מלמד מוסר נחמד לאב ללמוד עם בנו מה שחננו ה'.
חכם הנרי שמואל מוראיס - מלמד שלא חסכו באמצעים ובמאמצים להרגיל את ביניהם.
חכם חיים פריירה מנדס - מלמד להצית בלב הילדים התלהבות עבור יהדותם.
חכם חיים שאול הכהן דוויק - מלמד לסייע לפרוע חוב המוציא לאור ספרי החכמים לזיכוי הרבים.
חכם חביב טולידאנו - מלמד יסודות החוכמה בערי אדום, שהם סדרי הלימוד.
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שלולא האמונה במסורת, תתקלקל אמונתו של אדם.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד טרם כל להכין ליבו להיות טוב בעיני א-לוהים ואדם.
חכם חזקיה חדאד - מלמד לתלמידי חכמים המוכיחים למשוך העם בלשון אהבה.
חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד שחכמי האמת המקובלים, מעמידים התורה על מתכונתה.
חכם יצחק סויסה - מלמד אם לא עכשיו, שילמד לאחרים בעת בחרותו, שאינו יודע עתו.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש 'לחמך על פני המים', שימצאנה, דווקא אם הוא עניו ושפל.
חכם יוסף שרביט - מלמד להיות ענוותן לשמוע בקול הוריו ומוריו ואין במה להתבייש.
חכם יצחק בכר דוד - מלמד שמלמד תורה לבני עמי הארץ, גורם לאהבה למקום עלינו.
חכם יצחק חדאד - מלמד מנהגו מקטנותו לרשום כל דבר חידוש כדי שיהיה זכור.
חכם יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת - מלמד שלא ניתנה תורה על דעת האוסר את המותר, ומתיר את האסור.
חכם יצחק קובו - מלמד 'טוב לי תורת פיך' - לאלף תורה לאחרים
חכם יעקב משה טולדאנו - מורה שמצוות תפילין שווה לכל, קטנים כגדולים, ואין בזה חילוק.
חכם יעקב צהלון - מלמד שלא יאמר כל הדרוש ממה שכתוב בספרים
חכם יוסף קאפח - משיב ששקול לימוד המלאכה כלימוד התורה.
חכם יוסף פינטו - מלמד שהלומד עם תינוקות גדול מכולם, ורואה פני שכינה.
חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.
חכם יצחק ארגואיטי - מלמד מעלת המלמד ומחזיק ילדי ענים, שילמדו תורה.
חכם ישעיהו מרדכי באסאן - מלמד שזכה הדור לאור קבלת האר"י כי בא עת לחננה.
חכם יעקב נחמני - מלמד אף מי שיכול לעסוק בתורה יחידי, ישב ללמוד בין הרבים.
חכם יוסף חמיץ - מלמד שלא ישתוקק לקנות דבר נפסד כי חסרון הנפש אמיתי.
חכם ישעיה יוסף פונטרימולי - מבאר שהמלמד נעשה צינור לקבל שפע תלמידיו וחלקם מסיני.
חכם יוסף חוסה פאור הלוי - מלמד ברוך שעשני חוליה בשרשרת חכמי הספרדים.
חכם יוסף גרג'י - מלמד מעלת לימוד הרבים יחדיו בבית הכנסת לבאר סודות התורה.
חכם יצחק שרים - מלמד שילמד תורתו לאחרים ולא יצפין אותה, שאז אין תוכו כברו.
חכם יצחק אקשוטי - מלמד מעלת תורת דוד, שהיה מקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו.
חכם יוסף חיים חזני - מלמד שבשמירת שתי השבתות טמון רעיון 'ואהבת לרעך כמוך'.
חכם יחיא עומיסי - מוכיח המתרשלים מלשלם שכר מלמדי התינוקות.
חכם יוסף נחמולי - מלמד, שילכו אחר התורה, להביאה לסוכה הסמוכה, לקרוא בה.
חכם יעקב ש' קצין - מלמד אף שקבע עיתים לתורה, אינו נפטר אם היה פנוי לזמן ידוע.
חכם יוסף חיים - מבאר כי בכלל לימוד התורה, ידיעת ענייני העולם הזה.
חכם ישמעאל הכהן - מלמד טעות הקטנים במלמדים, על שכופים אותם.
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד ברשות התורה, אישה עולה למדרגת רבנית מורה הוראה.
חכם יצחק אברהמי - מלמד שחמדת הזהב והדבש לפי שיעור, והנאת תורה קיימת לעד.
חכם יצחק ברכה - מלמד לדרוש 'דבש וחלב' - עניין אחד שיש בו אגדה והלכה.
חכם יעקב ששפורטש - מלמד לרדוף ולהשיג האמת, שאם טעה, לא יבוש בטעותו.
חכם ישועה עבאדי - מלמד שאינו מוכיח לאחרים, במה שאינו מקיימו.
חכם יוסף (וזיפה) הכהן יהונתן - מלמד ייסוד אמונת ה', שכל בני האדם שווים לפניו.
חכם יחיא משה עבודי - מלמד שמותר להחניף לאשתו לרבו ולתלמידו, שלא תאבד דרך.
חכם יעקב צהלון - מלמד להקל כובד משא החכמה מעל המעיין והלומד
חכם ישראל יעקב אלגאזי - משורר בהקדמתו, מה רבה אהבתו, שם אתה מוצא ענוותנותו.
חכם יהודה בן יעקב נחמה - משבח העושים עם אחינו ישראל, להביא עזר לבנים הנעזבים.
חכם יעקב מאיר - מלמד להיות לנו חכמים על דבר אמת, יודעי תורה ואנשי מדע.
חכם יוסף צרפתי - מלמד שלא תחול על המקבלים אותה, אם לא ימצא בהם הכנה.
חכם יעקב ענתבי - מלמד מושכהו לבית המדרש, ואפילו בשמיעת דברי תורה.
חכם יוסף משאש - מפרש עוני של תלמיד חכם גורם לבניו, שלא יהיו תלמידי חכמים.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד רמז יעקב איש תם על בני אדם הבורחים מלימוד תינוקות.
חכם יוסף נחמיאש - מבאר 'לא תרצח' על מורה הקופץ פיו ועל שאינו מורה ופתח פיו.
חכם יוסף כנאפו - נותן רמז לשבח המלמ"ד תורה לישראל.
חכם יצחק נבון - מלמד שלא הותר לתת מום במי שמפורסם שהלכה כמותו.
חכם יצחק אבולעפיה - מלמד שלא יחזיק מעצמו שתורתו אומנותו, ויפסיק לימודו להתפלל.
חכם יצחק חנן - מלמד שאם התלמיד הגיע להוראה, תחלקו לו כבוד וישב.
חכם יוסף צוברי - משורר איך היו מתקיימים לימודי התורה ברוב עם ובחבורה.
חכם יצחק אליהו לניאדו - מלמד שבא מלאך לעובר ומלמדו וכל טוב אדוניו בידו.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שאין עבירה מכבה תורה, ואינה מכבה מצוות המחזיקים.
חכם ישמעאל הכהן - מורה הנהגתו לחלוץ מנעלים של בגד בנשיאת כפיים.
חכם ישועה שמעון חיים עובדיה - מלמד שהבאים לסעודת בר המצווה, נותנים מתנתם למורה הילד.
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שהעיסוק בפרנסה אינו סתירה לחיוב לימוד התורה.
חכם יעקב כהן יונתן - מפרש אשת חיל שהתורה רחוקה מחכם המחשיב עצמו כפנינים.
חכם יוסף חיים ילוז - משבח אביו, שהיה מחשיב תלמידיו כחבריו, ושם עצמו דוגמא.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד מי שאין בדברי תורתו חן בעיני שומעם, נוח לו שלא לאומרם.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד שלא ציווה שנדרוש עליהם, אלא נלמד על מנת לקיימם
חכם ישראל יעקב אלגאזי - מורה למוחזק בחסידות, שינהג עצמו בצנעה, שלא יטעה הבריות.
חכם יצחק ארגואיטי - מלמד לתת לתינוק מעט דבש על גבי טבלת אותיות הא"ב.
חכם יעקב סוכרי - מלמד שהלומד ואינו מקיים מה שלומד לא עשה כלום.
חכם יעקב פינצי - מלמד עיקר הלימוד הוא לידע מה חובתו בעבודת בוראו ויעשנה.
חכם יוסף גטנו - מלמד שיכול ואינו לומד, הקב"ה בוכה על חידושיו שלא נאמרו.
חכם ישראל זאב הלוי הורביץ - מלמד אם יבקשו תורה רק מדומה למלאך ה', תורה מה יהא עליה.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד שבזמן הזה כמעט נשכח התנ"ך, והקיצור נחמד לכל.
חכם יוסף מטראני - מלמד אל תקרי מאורסה, שנתקדשה ע"י שליח.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד שבעמל בתורה, יזכר מה שלימדו המלאך במעי אמו.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד שהתורה, כמו שניתנה היא שלמותה ויופייה, ואין להוסיף עליה.
חכם משה חאגיז - מלמד שבעל פה היא ציווי מפה לפה, הולך ומגיע מפי הגבורה.
חכם מיכאל כמוס חדאד - מלמד משה קיבל תורה, ולא התורה הידועה, גם מה שעתיד לחדש.
חכם מסעוד דנינו - מלמד החובה המוטלת על האב והאם להיות שווים בחינוך.
חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד להשתדל עם התועה מחסרון הידיעה, להשיבו אל דרכי ה'
חכם מארי שלמה טביב - מלמד שהמוכיח בגערות, כאילו ביטל כל התורה כולה
חכם משה איררה - מלמד שבת הגדול, השייכת לרב הגדול, ומלבישים בה היתומים.
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד שמי שלמד בילדותו, גם כי יפתה, שב בזקנותו
חכם מיכאל יעקב ישראל - מפרש שהמלמד לכל עם הארץ, הקב"ה מבטל הגזרות בשבילו.
חכם מלאכי הכהן - מלמד מה שכותב במשנה תורה דברי סופרים אף הוא מהתורה.
חכם משה דוד קאסוטו - מלמד תרגומו המוזר של המורה, היא מסורת שהייתה בידו
חכם משה זַכּוּת - מלמד דרכו הישרה, ללמוד גופי תורה, סולת נקיה וברה.
חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד שאינו מצליח ללמוד עם רבים, יעשה לו רב, שילמדו לבדו.
חכם מר שלמה רוזאניס - מלמד דינים ומנהגים חדשים שהוסיפו לפי קבלת האר"י.
חכם מכלוף אביחצירא - מלמד שצריך שיהיה בו תנאי התלמיד חכם, שיהיה עושה מעשה עמך.
חכם מישאל דהאן - מלמד תורה לשמה הוא לקיים מצוותיה ולא להתפלפל בה.
חכם משה חורב - מלמד בזכות החכם, שדובבות שפתותיו, משדד מערכות שמים.
חכם משה זקן מאזוז - מלמד שאין זוכים בלימוד, אלא בקניית מידת הענווה.
חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד החיוב לספר אפילו יודע כל התורה, שלא ישכח מהבנים.
חכם מרדכי סבעוני (סיבוני) - מלמד ללמוד תורה לשמה ולקיים ואהבת לרעך כמוך
חכם מארי ישעיהו - מלמד שהתנהגות ההורים היא המשפיעה על דמותו הרוחנית.
חכם מולא מתתיה גרג'י - מספר זכות שזכה לראות פני הרב הזקן באיזמיר, וקיבל ברכתו.
חכם מארי חיים חבשוש - מלמד שזקנו סיפר לו, שהיו עשירים גדולים ובעלי אדמות.
חכם משה עמבר - מבאר שלוש מדרגות במלמד תורה לאחרים.
חכם מנחם עטיאה - מלמד לשאת ולתת באמונה, שלא ילך עקלקלות להראות חוכמתו.
חכם נחמן אנג'יל - מלמד הסגולה להבין מה שנתקשה, שמצייר בדעתו צורת רבו.
חכם ניסים חיים משה מודעי - מורה, שהמלמד לקטנים מעלתו גדולה יותר, מהמחכים חכמים.
חכם עמרם קורח - מלמד לחנך בדרכי התורה ונתיבות היושר תלמוד וספרי מדע.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד מורשתו, שבמותו יישארו קסים אחריו.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שלימודו כמו מים טהורים הזורמים בנחת.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שמה שחנן אותך ה' בדעת, הוא לחלוק החכמה עם הדור הצעיר.
חכם רחמים חורי - מלמד שניצוץ מנשמתו של הרב נופל בתלמיד
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד שהלומד לשמה לא יתבייש מכל שאלה שיש לו
חכם רפאל ורגאני חדאד - מלמד למורה לתת אל לבו לדברים שאומרים התלמידים.
חכם רפאל משה פאלקון - מלמד גדול שמואל ממשה, שהיה הולך אצל ישראל בעיירות
חכם שבתי אטון - מלמד שאם מידותיו אינן מתוקנות, יתקן עצמו ואחר כך יעסוק בתורה.
חכם שמעון מימון - מלמד שאינם מלמדים לאחרים - תמות חוכמתם עמם.
חכם שאול מטלוב עבאדי - משבח הוריו, מוריו וחבריו במה שראה ברכה בלימודו.
חכם שמואל שאול סרירו - מפרש הפסוק שיתנו הצדקה כענני הגשם המפזרים בכל מקום.
חכם שלמה שמאמא - מבאר ללמד בנו אומנות של תורה, שהיא גם מלאכת שמיים.
חכם שמואל אלבאז - מלמד שנא את הרבנות מלהתפרנס על ידי היותך רב ומורה צדק.
חכם שלום משאש - מלמד שאפילו תלמיד חכם, אם אין בו ענווה, אינו אהוב למקום
חכם שמואל עלוש - אומר שמלמד תורה לאחרים פותח שערי חכמה
חכם שלמה קצין - מלמד כלל גדול בהנהגת הדורות הללו, שאינם מקבלים מרות.
חכם שמואל שלם - מלמד שאינו נמלך בקטן כאילו מאמין בשתי רשויות בשמים
חכם שמואל די מדינה - מלמד גדר בהנהגת רבים לתת לכל כת וכת דבר הצריך להם.
חכם שאול מטלוב עבאדי - משורר על הוראה כקיום ייעודו ועם תלמידיו ימתיק סודו.
חכם שלמה חזן - מלמד מעלת מלמדי תינוקות ככוכבים, כשהעולם נחשך הם נראים.
חכם שמואל יוסף עדני - מלמד מעלת לימוד האגדתות, שחכמה רבה מוצפנת בקצרים.
חכם שמעון דיין - מלמד שאין מחשיבים תשובת מורה בשכר עד שתהא תשובתו ניכרת.
חכם שלמה שמאמא - מלמד שיקנה התורה במלאכות התורה ובלימוד התלמידים.
חכם שמואל אלבאז - מלמד תורתו, אשר מלמדה לאחרים, יתמיד לעשות בעצמו בקביעות.
חכם שלמה הלוי אלקבץ - מלמד אבדת רבו קודמת, שמתנוצץ בו נשמת המלמד ונתעצם בו.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: