חיפוש

עבור מילת מפתח: מחלוקת

חכם אברהם חי שאקי - נותן רשות לבת הקטנה לגבות חלקה מסבה או מאחותה הגדולה.
חכם אברהם יהושע קריספין - מלמד לשמוע דבר החכם, שאין הלכה כמותו, שלא נתבטלה סברתו.
חכם אברהם בלעיש - מלמד כוח השופטים לעשות רע, ומיראתם אין מנחם לעשוקים.
חכם אהרן שויקה - מלמד אפילו על מחלוקת לשם עשיית השמיים לא נאמר 'כי טוב'.
חכם אליהו מני - מורה שלא לשנות מנהגם, שיש חזקה לכל עדה, משום איבה.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד שעיקר המצווה לבקש מחילה ממי ששונא לו.
חכם אליעזר דון יחיא - מלמד שקולע אל האמת, אין בו שום שינוי וסתירה בדברי רבותינו.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד שהשלום שורש לכל השלמויות, וכולל כל הטובות שבעולם.
הרב אברהם יהודה חן - מלמד שבא לבנות המקדש על הדם, עוקר את יסוד היסודות
חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד שאין לערער על כוח הקהל לגזור מס על נכסים מחוץ לעיר.
חכם אברהם עזרא כהן - מלמד יש לנו אב זקן, שמדליקים חנוכה כבית הלל.
חכם אליעזר נחמן פואה - מלמד שגם דברי חכמים, יכול אדם לפרשם לכל צד שירצה.
חכם אברהם חזן - מגנה הפיצולים, המונעים מרוח ה' להפיח חיים בקיבוץ גלויות.
חכם אברהם יהושע קריספין - מלמד שישאלו ירושלים השלום, שבזכותו, יבנה בית המקדש.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - מלמד שעיקר השלווה, צריך שיהיה בין בוני העיר דהיינו פרנסיה.
חכם אברהם מיוחס - מלמד מדרכי התשובה, שלא צריך קלקול כדי לתקן אחר-כך.
חכם אלטר מאזוז - מלמד אף שבטלים ממלאכתם, לא יבואו לדבר דברים בטלים.
חכם אליהו מני - מפרש 'ואהבת לרעך' להרבות שלום בעולם
חכם אברהם בדוש - מלמד שהשקר נפוץ במסווה של שם כגון פוליטיקה ודיפלומטיה.
חכם אברהם יצחקי - מתיר נדר הבן לעשות שלום עם אביו, לראות בצער אמו החולה.
חכם אברהם עלוש - מלמד שמינוי דיינים מושיבם בארץ, וקביעותם מבטל טענת רוב
חכם אברהם חזן - מלמד מאביו איך לנהוג במנהגים שאינם תואמים מורשת ביתם.
חכם בן ציון אבא שאול - מורה מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', בכל העדות, ואין הבדל מוצא.
חכם דניאל טירני - מלמד שנושא בחטא חברו, שחסר בחסרון חברו.
חכם דוד קדוש - מלמד שהאחדות היא תנאי הכרחי לקבלת התורה.
חכם דוד ניטו - מלמד שרבו מחלוקות משרבו תלמידים שלא שימשו כל צורכם.
חכם דוד משתה - מלמד שלא יפסק קיום השרשרת מאבות האומה עד סוף כל הדורות.
חכם המקובל פנחס סעדון - מלמד מדוד שהתפלל לקבל לב שומע חרפתו, ולא ישיב.
חכם וציף יתרו - מלמד לכתוב קונטרס חליפות מכתבים והתווכחות עם עמיתיו בתורה
חכם חנניה דרעי - מלמד קשה מחלוקת, ובפרט במנהגי בית כנסת של כמה עדות.
חכם חיים אברהם גאגין - מלמד שכל אחד יושב בתחומו, כאילו הם איש אחד על מחנהו.
חכם חיים סינואני - מלמד שהמחלוקת היא מארכת הגלות, ומרחקת קץ הגאולה.
חכם חיים פלאג'י - לומד מוסר מהקב"ה לבוא בתחילה ברך שלום.
חכם חסדאי אלמושנינו - מלמד הטוב שרואה בנים לבניו, שלא יהיו קטטות ומריבות.
חכם יוסף מטראני - מלמד שחייב הקב"ה לפדות את ישראל מדין גאולת קרובים.
חכם יונה נבון - מלמד בדבר מחלוקת כותב להלכה ולא למעשה, דרך משא ומתן.
חכם יוסף חוסה פאור הלוי - מלמד תלמידי חכמים מרבים שלום, ומומחים מרבים מחלוקות.
חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד שחכמי האמת המקובלים, מעמידים התורה על מתכונתה.
חכם יוסף די אבילה - מלמד סלע המחלוקת, חלול ה', שנעשית התורה כשתי תורות.
חכם יהושע שלמה ארדיט - מלמד ברכת השבת הוא השלום, שמשלים עם חברו בלא מחלוקת.
חכם יצחק בוחניק - מלמד מוסר למוחזקים שהם יראי שמיים, ושונאים את הבריות.
חכם יוסף בן נאים - משיב בדין כוהנים, העוברים בדרך חדשה, שהייתה מקודם בית החיים, ולא פינו אותה כראוי:
חכם יוסף דוד - מלמד 'ואהבת לרעך' כלל בלימוד, שלא ימהר לחלוק על חברו.
חכם יוסף משה עדס - מלמד שכל זמן שישראל בפירוד לא יכל משה להתעלות למדרגתו
חכם יעקב נחמני - מלמד אף מי שיכול לעסוק בתורה יחידי, ישב ללמוד בין הרבים.
חכם ידידיה מונסונייגו - מלמד שמנדים המחמיר בדבר המותר שחוששים ליוהרא.
חכם יצחק אלבעלי - מלמד שאם לומד לקנטר, אי אפשר לו לבוא לידי לשמה
חכם יהודה בן מויאל - לומד 'דין בנים' לישראל, מאחוות הצדיקים על פושעי ישראל.
חכם יעקב ענתבי - מלמד להשתדל להרבות בצדקה, ש'ענייה סוערה' מרוב המחלקות.
חכם יהודה בנבנישתי - מלמד שאינו מכפר בינו לבין קונו, אם אינו שב מבינו לבין חברו.
חכם ישועה שמעון חיים עובדיה - משבח המדרש, שאין התורה מוגבלת לכוונה אחת גלויה.
חכם יהודה אריה ליאון ביבאס - מלמד ליישב היטב דעת רש"י, שיהיה עולה עם רמב"ן ורמב"ם.
חכם יוסף נחמולי - מלמד שעדיף שליח ציבור תלמיד חכם אלמן על שליח ציבור נשוי.
חכם יוסף ארוואץ - מלמד שמושכו לבית המדרש הופך ייצרו הרע לטוב.
חכם יאשיהו פינטו - מלמד שכל היודע ללמד סנגוריה על בניו, יבוא וילמד עליהם.
חכם יום טוב קריספין - מלמד זמן מתן תורה הם ימים מסוגלים להיות יחד כאיש אחד חברים.
חכם יצחק בוכ'בזה - מלמד לנגח בפלפולו וללמוד פשטי התורה ולחזור עליהם תמיד.
חכם יעקב מלמד כהן - מלמד אף שמחרפים אותו, שוקד גם בלילות, מאהבתו אותה
חכם יעקב מוצפי - מלמד מעלת המתאפק להיות בשלום עם המכעיסים אותו
חכם יעקב נחמני - מפרש שהקב"ה ילמד תורה לישראל, לא תהיה עוד מחלוקת.
חכם יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת - מלמד שלא ניתנה תורה על דעת האוסר את המותר, ומתיר את האסור.
חכם יצחק חורי - מלמד שבהקהל אחד בלא מחלוקת כאילו קיימו כל התרי"ג.
חכם יהודה אריה ממודנה - מלמד אין בידו למחות ביד חברו מלהתפלל בבית כנסת שעה בביתו.
חכם יצחק הכהן רפפורט - מלמד שאין קניין במוכר אוויר חצרו, ואם לא בנה יכול לחזור בו.
חכם יצחק נבון - מלמד לקבל הסכמת גדולי המורים, שתהיה הלכה למעשה.
חכם יהודה עייאש - מלמד גדולת השלום, שבהעדרו לא יועיל שום תיקון.
חכם יוסף אירגאס - מלמד לחשב ביטול מצווה כנגד הפסד השלום ושב ואל תעשה.
חכם יהודה בריאל - מלמד לבלום עצמו בשעת מריבה, ולא יתחלל שם ה' בין ההמון.
חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.
חכם יוסף דוד - מלמד טעם שאין ישראל נגאלים עד שיהיו כולם בלב אחד.
חכם יעקב אלפנדארי - מפשר בין המוכר לחברו שימכור, ובא לכפר חברו ומוכר אך הוא.
חכם יעקב ששפורטש - מלמד לרדוף ולהשיג האמת, שאם טעה, לא יבוש בטעותו.
חכם יוסף גטנו - מלמד שקם הדין כרבי יהושע, שלעולם יעשו תשובה ויגאלו.
חכם יוסף סוסו הכהן - מלמד להוכיח לצדיק ומזה ישמע הרשע, ולא תהיה לו שנאה.
חכם יוסף שלמה דלמדיגו - מלמד שלא לרצון להרבות הדיבור, שלא שקט יין הרתיחה.
חכם יוסף דאנון - מלמד שאין בהם לב ולב על חברו מספיק צדיק אחד לכפר על הדור.
חכם יהודה פתיה - מפרש שחכמים יחפשו התיקון, לטרוח עם הרע להחזירו למוטב.
חכם כדיר שלמה עטון - מלמד שימחל על שנאת אחיו בלבבו, שנשכחה מלבו.
חכם כלפא גיג' - מלמד שראוי שיהיו חלוקים בדעות אפילו כך נוטה דעתם לאמת.
חכם לוי קוזין - מלמד שאהבת הרע בהרחקת השנאה וקללת חינם כדרור לעוף.
חכם לוי סעדיה נחמני - מתריע מפני המחיצות בין המאמין ושאינו מאמין.
חכם לוי אסולין - מלמד לבקש שלום, גם למי שרודף השלום ושונא אותו.
חכם משה פארדו - מלמד לחוש לחלום, שחלמו עליו, שהלבין פנים, נתכעס ונידה.
חכם מרדכי בנימין נבון (ג'יליבון) - מלמד להתיר החרם, ובלבד שיחזרו בהם, ויבקשו התרה.
חכם משה חרירי - מלמד שאם עשה מחלוקת ילך ויתפייס ואפילו לקטן שחטא לו.
חכם מימון בן עטר - מלמד לקרב אותם שלא תימשך השנאה כי גדול השלום.
חכם מארי יחיא נחום - מלמד שאפילו תעבור חרב על צווארו, לא ישמע לנגד בקבלה
חכם מכלוף פדידא - מלמד שבסוף הגלות עתיד הקב"ה לפרש לנו התורה לאמיתתה.
חכם מר שלמה רוזאניס - מלמד שרבי דוד בן זמרא השבית המריבה בין שני הקהלים.
חכם מרדכי עטיה - מלמד שהרחוקים מהצדקה רחוקים מהשלום.
חכם משה דוויק הכהן קצאב - מלמד כוח האהבה והאחדות בין בני האדם, לא להיאבד מן העולם.
חכם משה יוסף מרדכי מיוחס - מלמד שאין מצרפים מבני הארץ למניין יום טוב של חוץ לארץ.
חכם משה די בושאל - מלמד 'והחזקת בו' אף שמטה ידו בעוון, מה שעשה לך שהיה בגדולה
חכם משה כלפון הכהן - מורה שלא להעלים עין מן המחלוקת, אלא להסירה מכל וכל
חכם משה סתהון דבח - מלמד עצת פרעה, לעורר המחלוקת, שתסתלק השכינה מתוכם.
חכם מימון יאפיל (יפה) - מלמד שצריך לברכם בשלום לכל דור כפי המחלוקת של אותו דור.
חכם מאיר יונה - מלמד על גדולים הנהנים, שותים ושמחים להעמיק בתורה הקדושה.
חכם מעתוק כהן (עתוג'י) - מלמד שההמונים, שכרם טוב יותר בלימוד מתלמידי החכמים.
חכם משה מטראני - מלמד לעמוד עליהם ברוב בניינם, לבל ישיג איש גבול חברו.
חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד משרבו העוברים נצרך למצוא צד היתר לצאת חוץ לעיר בשבת.
חכם משה בארקי - מלמד שאין דין זה תלוי במהות הדברים, אלא לפי המקומות.
חכם מרדכי מערבי - מלמד שצריך להיות שלם באהבת השלום כדי שדבריו יהיו נשמעים
חכם משה חפץ - מלמד שפשתה הצרעת לעזוב האחדות ודם הקרובים
חכם מעתוק רחמים דמרי - מלמד שנתנם למשיסה בעבור שלא היו באחדות, וזו חטאנו לו.
חכם מארי יחיא יצחק הלוי - מלמד לנדות הרוצה למנוע אחד מהתפילה בבית כנסת
חכם מימון עבו - מלמד שהגאווה היא יסוד המחלוקת, ובנפול היסוד יפול הבניין.
חכם נסים עידאן - מלמד 'עני ורוכב על חמור' להראות שעיקר הגאולה תלוי בענווה.
חכם סעדיה צפירה - מלמד להיזהר מן המחלוקת לריב עם בני אדם חינם.
חכם סאסי כהן - מלמד שלא נתן התורה אלא לעשות את הדינים בין אדם לחברו.
חכם סעדיה אזוביב - מלמד שרצונו יתברך לחיות עם בני ישראל בתכלית האחדות.
חכם ציון הכהן - מלמד להרים ראש הרשעים, שגם ישובו לבית אבותם, שורש קדוש.
חכם קס מנשה זמרו - מלמד לחושב שאצלו היהדות, שבאתיופיה שמרו עליה בטהרתה.
חכם קס אבא יצחק יאסו - מלמד שיש דת אחת, תורה אחת ועם ישראל אחד.
חכם רפאל דוד מזרחי - מלמד שלא בא להספיד הצדיק, מורה שאין בו מידת האחדות.
חכם רפאל קצין - מלמד לספרדים ולאשכנזים, שטובים השניים, לשמיים ולבריות.
חכם רחמים אליהו חזן - מבחין מה הוא מנהג המבטל הלכה, ומה הוא מנהג המקיימה.
חכם רפאל מאיר חסן - מלמד של יבער אש הכעס בעבור יום השבת, בעולם שכולו טוב.
חכם רפאל מאיר פאניז'ל - מורה לשמור הניקוד בתפילה כמנהג, ולא כמו שכתבו בסידורים.
חכם רחמים חורי - מלמד שעל ידי המחלוקת מסתלקת הברכה.
חכם שמואל יוסף עדני - מלמד שבעטו ההמון בעטיים של המתחסדים להחמיר יותר מדי.
חכם שלום דניאל יהודה כהן - מלמד מחלוקת לשם שמיים - חלוקי הלכות ספרדים ואשכנזים.
חכם שלום יצחק מזרחי - מלמד שאין להתיר מנהג שקיבלו בהסכמה מחמת גדר לרבים.
חכם שמואל פרימו - מלמד שכל אחד יהיה יודע את התורה לאמיתותה, לא תהיה המחלוקת.
חכם שלמה אבן דנאן - מלמד להכיר מקומו, וירא להורות עד שיסכימו איתו רוב החכמים.
חכם שלום אביצרור - מלמד שינצחו האויב ע"י האחדות הגמורה, שיהיו נחשבים לגוף אחד.
חכם שמחה אפרתי - מלמד כשמוסיפים אהבה זה עם זה תתפרסם גדולתו בעולם.
חכם שמעון דריהם הכהן - מלמד שבראש השנה, יהרהרו בתשובה למחול זה לזה.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שכמראה המים, המושפע מהקרקע, מקבלים מנהגי מקומם.
חכם שמעון הכהן - מלמד שעושה סולמות, לקרב הדעות, ולהתאים זיווגם, יום יום.
חכם שלמה אאיליון - מלמד עלבון התורה במחלוקת באש מתלקחת בתוך קהל ועדה.
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד להיזהר שלא ישתרר להנהיג עצמו ברבנות, שלא לשם שמיים.
חכם שלמה אליעזר אלפנדארי - מלמד שיש לסמוך על הגדולים שלא ביטלו מנהג השתטחות על קברי צדיקים
חכם שלמה טולידאנו - מלמד שאם ינצו אנשים, שניהם שווים לרעה, שכל אחד מתנשא.
חכם שמואל שאול עידאן - מלמד אם יתהלך נוח עם חבריו החכמים, אז יהיה איש צדיק ותמים
חכם שמעון הכהן - מלמד כשם שאות הנוגעת בחברתה פוסלת הספר, כן הפוגע בחברו.
חכם שלמה אאיליון - מלמד להודות בטעותו מיד, שלא לדחות החכם מלבוא בקהל.
חכם שמואל שאול סרירו - מלמד שתכלית המצוות לקשר האחווה והאחדות.
חכם שלום משאש - מדבר על שנאת חינם שהביאה לרציחתו אמיל גרינצוויג.
חכם שבתאי בוחבוט - כותב מביירות האם לשנות מנהגם לעמוד בעשרת הדברות.
חכם שלמה בירדוגו - מלמד שוותרנות היא עיקר בעבודת ה', שניצל מקנאה, ועושה צדקה.
חכם שמשון מורפורגו - מלמד בציבור לנהוג כמנהגם, ולעצמו לא לזוז ממנהג אבותיו.
חכם שלמה סלימאן פרץ - מלמד כי ינצו אנשים, בתלמידי חכמים שנחלקו בדברי תורה

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: