חיפוש

עבור מילת מפתח: מחנך

חכם אפרים לניאדו - מלמד 'גדול תלמוד' שמלמד לאחרים, שאין לך מעשה גדול מזה.
חכם אברהם אבוחצירא - נותן רמז ראשי תיבות לעמ"ל שאדם ללמוד על מנת ללמד יולד.
חכם אברהם הכהן - מלמד לגמול חסד להחזירם למוטב אף לעם שיצא לשדה עשו.
חכם אליהו שטרית - מלמד מדוע ה' אהב את יהושע, שלא הסתגר בארבע אמותיו
חכם אליהו הצרפתי - מלמד חכמה יתרה בתלמיד חכם, המרבה בשתיית יין.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד לומר דברי תורה בזמן שמתחנך הנער למצווה של תפילין.
חכם אברהם דמרי - מלמד שבח הצדיקים הנגלים, שמהנים הרשעים חכמה ויראת ה'.
חכם אברהם הררי רפול - מלמד הכתוב בשער היכלו של אברהם למען יחנך את בניו אחריו.
חכם אליהו הלוי - מלמד שהזכירה נפעלת מהתפעלות האדם
חכם אפרים ארדיט - מלמד שלא העלו ההלכה, אלא על ידי משא ומתן ברבים.
חכם אברהם דהאן - מלמד שחינוך הילד מביא לחיזוק ולהטבה במעשה ההורים.
חכם אברהם חיים נאה - מלמד שלא לומר תחנון כשיש בבית כנסת נער, שמתחנך בתפילין.
חכם אברהם דוד שלם - מלמד לא לעכב ילד מלימודו, ולעתור לשופט להצילו מיד עושקו.
חכם אהרן די טולידו (הראשון) - מלמד יתירה מעלת הלומד ממעלת ספר תורה
חכם אברהם כלפון - מלמד הטעם שנקראו חכמי ישראל תלמידי חכמים.
חכם אברהם חמוי - מלמד שבח המלמדים ספרות מדעים ואמנויות בקרב היהודים.
חכם אליהו דוד מאזוז - מלמד לחנך הנוער על גדולי יהדות ספרד, שהאירו עינינו בגלות.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד גם שכבר מת נקרא מתהלך, מצד שבניו אוחזים מעשה אבותם.
חכם אליהו יעקב הכהן מסלתון - מלמד טעם לומר לאחר י"ב מפטירת אביו או רבו 'הריני כפרתו'.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שעם הארץ ישב וישמע, ככל אשר לבו חפץ.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד שעל ידי הלימוד ממשיכים הטוב בעולם, הגם שיושבים בביתם.
חכם אליהו בקשי דורון - מלמד שאישה וגר יכולים לשמש כמנהיגים, ואפילו כגדולי הדור
חכם אברהם דהאן - מלמד בני התורה שלא לבטל אחרים, אדרבא אחריותם ללמדם.
חכם אהרן די טולידו (הראשון) - מלמד שיש שמחה בקהל, יביאו התינוקות לבית הכנסת
חכם אשר שלם - מלמד שלא כתב אלא ללמד את עצמו, ואינו אלא כמעתיק
חכם אברהם ערוסי - מלמד להתפלל ולעסוק בתורה במתק טוב, ניגון ונעימה.
חכם אליהו שרים - מלמד לסלול להם דרך בלימוד, שיהפכו בעצמם למפרשים.
חכם אליהו קובו - מלמד לאחוז בפלך השתיקה במקום שהסתרים גלויים והכל צפוי.
חכם בן ציון שמואל וידאל - משבח מורו חכם מנחם בכר ז"ל, הנותן שמחה בלב התלמיד.
חכם ברוך אסבאג - נושא משלו על השומרים בפתחה של תורה, שאינם מניחים ההמון להיכנס שם.
חכם בן ציון רפאל הכהן פריצי - מלמד לנטוע האמונה בכוח השכל, ולא די בכוח הקבלה.
חכם ברוך ירושלמי - מבאר שלומד עם רבו ואין מקום שיוציא התלמיד לא מתקיים לימודו
חכם ברוך מטראני - מלמד שהיו למלמדים מגילות עם חנוך הקריאה ומשלים קלים.
חכם בן ציון כהן יהונתן - מלמד חיוב האב לגדלו על ברכיה, הגם שלא רבים יחכמו.
חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד הדורשים בדברי אגדה, כמים המרטיבים יער צומח עצים.
מרת גרייס אגילר - מלמדת לטעת בילד ההרגשה האצילית של עצמאות רוחנית.
חכם דוד פאפו - מורה לשלם שכר המלמדים, שלא יהיו כעני המחזר על הפתחים.
חכם דוד כהן - מלמד שלא לבזות ולהכות הקטנים כי לב הבנים תלוי בלב האבות.
חכם דוד הכהן - מחייב האב על לימוד בניו, ומחייב מנהיגי העיר להעמיד מלמדים.
חכם דוד חיים שלוש - מלמד הפוסלים תלמידים שאינם שמים לב, שעוסקים בדיני נפשות.
חכם הנרי שמואל מוראיס - מלמד שלא חסכו באמצעים ובמאמצים להרגיל את ביניהם.
חכם חיים פריירה מנדס - מלמד להצית בלב הילדים התלהבות עבור יהדותם.
חכם חביב טולידאנו - מלמד יסודות החוכמה בערי אדום, שהם סדרי הלימוד.
חכם חיים מאיר מזרחי - מלמד שמה שחייבה מידת הדין את סדום, ציוה אברהם את בניו.
חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד תורת האדם השלם להשים כל מגמתו להשלים זולתו.
חכם חזקיה חדאד - מלמד לתלמידי חכמים המוכיחים למשוך העם בלשון אהבה.
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שלולא האמונה במסורת, תתקלקל אמונתו של אדם.
חכם יצחק אבולעפיה - מלמד שלא יחזיק מעצמו שתורתו אומנותו, ויפסיק לימודו להתפלל.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד שהתורה, כמו שניתנה היא שלמותה ויופייה, ואין להוסיף עליה.
חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד שחכמי האמת המקובלים, מעמידים התורה על מתכונתה.
חכם יוסף צוברי - משורר איך היו מתקיימים לימודי התורה ברוב עם ובחבורה.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש 'לחמך על פני המים', שימצאנה, דווקא אם הוא עניו ושפל.
חכם יצחק חנן - מלמד שאם התלמיד הגיע להוראה, תחלקו לו כבוד וישב.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שאין עבירה מכבה תורה, ואינה מכבה מצוות המחזיקים.
חכם יוסף שרביט - מלמד להיות ענוותן לשמוע בקול הוריו ומוריו ואין במה להתבייש.
חכם יעקב ששפורטש - מלמד לרדוף ולהשיג האמת, שאם טעה, לא יבוש בטעותו.
חכם ישועה שמעון חיים עובדיה - מלמד שהבאים לסעודת בר המצווה, נותנים מתנתם למורה הילד.
חכם ישועה עבאדי - מלמד שאינו מוכיח לאחרים, במה שאינו מקיימו.
חכם יצחק חדאד - מלמד מנהגו מקטנותו לרשום כל דבר חידוש כדי שיהיה זכור.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד מי שאין בדברי תורתו חן בעיני שומעם, נוח לו שלא לאומרם.
חכם יעקב צהלון - מלמד שלא יאמר כל הדרוש ממה שכתוב בספרים
חכם יעקב כהן יונתן - מפרש אשת חיל שהתורה רחוקה מחכם המחשיב עצמו כפנינים.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד שלא ציווה שנדרוש עליהם, אלא נלמד על מנת לקיימם
חכם יוסף חיים ילוז - משבח אביו, שהיה מחשיב תלמידיו כחבריו, ושם עצמו דוגמא.
חכם יהודה בן יעקב נחמה - משבח העושים עם אחינו ישראל, להביא עזר לבנים הנעזבים.
חכם יוסף צרפתי - מלמד שלא תחול על המקבלים אותה, אם לא ימצא בהם הכנה.
חכם יוסף גטנו - מלמד שיכול ואינו לומד, הקב"ה בוכה על חידושיו שלא נאמרו.
חכם ישראל יעקב אלגאזי - מורה למוחזק בחסידות, שינהג עצמו בצנעה, שלא יטעה הבריות.
חכם יוסף חמיץ - מלמד שלא ישתוקק לקנות דבר נפסד כי חסרון הנפש אמיתי.
חכם יצחק ארגואיטי - מלמד מעלת המלמד ומחזיק ילדי ענים, שילמדו תורה.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד קושיות ארבע בנים מדוע הנשים חייבות באכילת מצה.
חכם ישראל זאב הלוי הורביץ - מלמד אם יבקשו תורה רק מדומה למלאך ה', תורה מה יהא עליה.
חכם יהודה בן עטר - מבאר כוח המלמד לבטל הגזירה על בן עם הארץ להיות כאביו.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד שבעמל בתורה, יזכר מה שלימדו המלאך במעי אמו.
חכם יצחק שרים - מלמד שילמד תורתו לאחרים ולא יצפין אותה, שאז אין תוכו כברו.
חכם יום טוב קריספין - מלמד מעלת מחזיקי התינוקות, שלא ילכו עם המינים מכוח העניות.
חכם יוסף חיים חזני - מלמד שבשמירת שתי השבתות טמון רעיון 'ואהבת לרעך כמוך'.
חכם יוסף מונטקיו - מלמד תקנת הרגיל להישבע, לתת בכל שבועה סכום שקצב לצדקה.
חכם ישמעאל הכהן - מלמד טעות הקטנים במלמדים, על שכופים אותם.
חכם יצחק אברהמי - מלמד שחמדת הזהב והדבש לפי שיעור, והנאת תורה קיימת לעד.
חכם יצחק סויסה - מלמד אם לא עכשיו, שילמד לאחרים בעת בחרותו, שאינו יודע עתו.
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד ברשות התורה, אישה עולה למדרגת רבנית מורה הוראה.
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שהעיסוק בפרנסה אינו סתירה לחיוב לימוד התורה.
חכם יצחק ברכה - מלמד לדרוש 'דבש וחלב' - עניין אחד שיש בו אגדה והלכה.
חכם יעקב צהלון - מלמד להקל כובד משא החכמה מעל המעיין והלומד
חכם יוסף פינטו - מלמד שהלומד עם תינוקות גדול מכולם, ורואה פני שכינה.
חכם יוסף קאפח - משיב ששקול לימוד המלאכה כלימוד התורה.
חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד רמז יעקב איש תם על בני אדם הבורחים מלימוד תינוקות.
חכם יעקב סוכרי - מלמד שהלומד ואינו מקיים מה שלומד לא עשה כלום.
חכם יצחק נבון - מלמד שלא הותר לתת מום במי שמפורסם שהלכה כמותו.
חכם יוסף משאש - מפרש עוני של תלמיד חכם גורם לבניו, שלא יהיו תלמידי חכמים.
חכם ישעיה יוסף פונטרימולי - מבאר שהמלמד נעשה צינור לקבל שפע תלמידיו וחלקם מסיני.
הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד הצורך בקשר אמיתי, שמביא לשוויון בין העוזר לנעזר.
חכם יעקב נחמני - מלמד אף מי שיכול לעסוק בתורה יחידי, ישב ללמוד בין הרבים.
חכם יוסף גרג'י - מלמד מעלת לימוד הרבים יחדיו בבית הכנסת לבאר סודות התורה.
חכם יוסף כנאפו - נותן רמז לשבח המלמ"ד תורה לישראל.
חכם יחיא עומיסי - מוכיח המתרשלים מלשלם שכר מלמדי התינוקות.
חכם יוסף קורח - מלמד שכל כוחות הכפירה והבערות בעולם לא יוכלו ללימוד הבנים.
חכם יוסף אליהו שלוש - מלמד שעל האדם לנהל חייו במתינות וביושר, ולהרבות במעשים טובים.
חכם יוסף מונטקיו - מלמד הנהגת כבוד בחברו, שלומד ממנו מבלי שילמדו.
חכם ישמעאל הכהן - מורה הנהגתו לחלוץ מנעלים של בגד בנשיאת כפיים.
חכם יצחק אליהו לניאדו - מלמד שבא מלאך לעובר ומלמדו וכל טוב אדוניו בידו.
חכם יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת - מלמד שלא ניתנה תורה על דעת האוסר את המותר, ומתיר את האסור.
חכם יעקב ש' קצין - מלמד אף שקבע עיתים לתורה, אינו נפטר אם היה פנוי לזמן ידוע.
חכם יצחק קובו - מלמד 'טוב לי תורת פיך' - לאלף תורה לאחרים
חכם יוסף חיים - מבאר כי בכלל לימוד התורה, ידיעת ענייני העולם הזה.
חכם יוסף (וזיפה) הכהן יהונתן - מלמד ייסוד אמונת ה', שכל בני האדם שווים לפניו.
חכם יעקב מאיר - מלמד להיות לנו חכמים על דבר אמת, יודעי תורה ואנשי מדע.
חכם יהודה קיסוס - מלמד מעשה בשלום בית, ובדק מזוזת ביתם
חכם יוסף חיים ילוז - מספר על ימיו הראשונים של אביו כעולה חדש בעיר טבריה.
חכם יעקב ענתבי - מלמד מושכהו לבית המדרש, ואפילו בשמיעת דברי תורה.
חכם ישראל יעקב אלגאזי - משורר בהקדמתו, מה רבה אהבתו, שם אתה מוצא ענוותנותו.
חכם יעקב פינצי - מלמד עיקר הלימוד הוא לידע מה חובתו בעבודת בוראו ויעשנה.
חכם יצחק ארגואיטי - מלמד לתת לתינוק מעט דבש על גבי טבלת אותיות הא"ב.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד שבזמן הזה כמעט נשכח התנ"ך, והקיצור נחמד לכל.
חכם יוסף מטראני - מלמד אל תקרי מאורסה, שנתקדשה ע"י שליח.
חכם יוסף נחמיאש - מבאר 'לא תרצח' על מורה הקופץ פיו ועל שאינו מורה ופתח פיו.
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד שבכה רבן יוחנן כשראה תלמידיו, משום אחריותו עליהם.
חכם לוי סעדיה נחמני - מלמד שדחיית נפשות מתלמוד תורה היא עצת יצר הרע.
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד שמי שלמד בילדותו, גם כי יפתה, שב בזקנותו
חכם משה מיכאלשווילי - מלמד להחזיר עטרת קריאת התורה לתלמידים ולא לחזן יחיד.
חכם מארי שלמה טביב - מלמד שדי לחכם שיקרב כל תלמיד, אוהב ה' במסירות נפש
חכם מארי דוד משרקי - מלמד לרב שלא יהא מאריך, שקצת מבני הישיבה משימים לב
חכם מעתוק חטאב - מלמד לסוטה מהדרך, לבוא אל החכם, שיורה לו דרך התשובה.
חכם מאיר שלמה פארינטי - מלמד עדיף הצדיק הלוקח נפשות ללמדם מהטוב לשמיים בלבד.
חכם מישאל דהאן - מלמד תורה לשמה הוא לקיים מצוותיה ולא להתפלפל בה.
חכם מקיקץ ישראל חדאד - מלמד שלא ירבה מריבה עם אשתו, שבזה יתקלקל חינוך בניו.
חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד שמסלקים הקערה כדי שהתינוקות ישאלו מה שישאלו.
חכם מיכאל יעקב ישראל - מפרש שהמלמד לכל עם הארץ, הקב"ה מבטל הגזרות בשבילו.
חכם מרדכי סגרון - מלמד שהרך בשנים דומה לנטיעה, שבעודו קטן אפשר להטותו.
חכם משה עמבר - מבאר שלוש מדרגות במלמד תורה לאחרים.
חכם משה חי כהן יזדי אהרוני - מעורר הלב לפעול למען עמו ולאמץ קשר האחדות בעולמו.
חכם ניסים חיים משה מודעי - מורה, שהמלמד לקטנים מעלתו גדולה יותר, מהמחכים חכמים.
חכם סעדיה הלוי מירקאדו - מלמד שחכם דורש ברבים, אין אומה יכולה לשלוט בהם.
חכם סעיד חדאד - מלמד שהמוכיח דומה לזורע גרעין אחד ומוצא כמה גרעינים
חכם עזריה פיג'ו - מלמד שהנחקק בלב הוא המעשה הטוב ולא המדרש שדורש.
חכם עובדיה הדאיה - מלמד שגדול כוח החינוך, שמזכה לאב ולבן כאחד שנות חיים.
חכם קס איילין מנשה אדגואיצ'או - מלמד כבוד רבו, לעזוב שדהו, ולחרוש שדה רבו.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד מורשתו, שבמותו יישארו קסים אחריו.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שלימודו כמו מים טהורים הזורמים בנחת.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שמה שחנן אותך ה' בדעת, הוא לחלוק החכמה עם הדור הצעיר.
חכם רפאל משה פאלקון - מלמד גדול שמואל ממשה, שהיה הולך אצל ישראל בעיירות
חכם רחמים חורי - מלמד שניצוץ מנשמתו של הרב נופל בתלמיד
חכם רפאל ורגאני חדאד - מלמד למורה לתת אל לבו לדברים שאומרים התלמידים.
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד שצריך לחנך את הילד לפי כוחותיו, שלא יכריחו אותו
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד שהלומד לשמה לא יתבייש מכל שאלה שיש לו
חכם שמעון בן אליהו - מלמד לקבל טעות בני אדם, ולא ילעג בטעות זולתו.
חכם שמחה אפרתי - מזהיר לחכם לדרוש לישראל לפי שהוא צורך גדול ויסוד האומנה.
חכם שבתי אטון - מלמד שאם מידותיו אינן מתוקנות, יתקן עצמו ואחר כך יעסוק בתורה.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד שלא המדרש שדורש ברבים להראות תוקף כוח חוכמתו העיקר.
חכם שלמה שמאמא - מבאר ללמד בנו אומנות של תורה, שהיא גם מלאכת שמיים.
חכם שמואל שאול סרירו - מפרש הפסוק שיתנו הצדקה כענני הגשם המפזרים בכל מקום.
חכם שמואל אלבאז - מלמד שנא את הרבנות מלהתפרנס על ידי היותך רב ומורה צדק.
חכם שלמה מלכה - מלמד להכין דרוש קצר מענייני השבוע כדי לאומרו ליד השולחן.
חכם שמחה אפרתי - מלמד איך תרגיל האם בפה בנה, שפה עברית ולשון הקודש.
חכם שמואל בן זקן - מלמד מידת אברהם לחזר אחר העניים, ולשקע המצווה ביוצאי חלציו.
חכם שמעון מימון - מלמד שאינם מלמדים לאחרים - תמות חוכמתם עמם.
חכם שלמה חזן - מלמד מעלת מלמדי תינוקות ככוכבים, כשהעולם נחשך הם נראים.
חכם שלמה אביטבול - מלמד שהדורש תורה ברבים, צריך שיאמר דברים מחודשים.
חכם שמואל אדוני - מלמד למחברים, שיכתבו בסדר נאה ובקשר מוטעם נכונה.
חכם שמעון הכהן - מלמד כשם שאות הנוגעת בחברתה פוסלת הספר, כן הפוגע בחברו.
חכם שלמה קצין - מלמד כלל גדול בהנהגת הדורות הללו, שאינם מקבלים מרות.
חכם שמואל די מדינה - מלמד גדר בהנהגת רבים לתת לכל כת וכת דבר הצריך להם.
חכם שמואל טייב - מלמד החיוב ללמד אחרים, להשפיע משלמותך אל הזולת.
חכם שלמה טולידאנו - מלמד אף שחלקו מסיני, אל ישען על בינתו, שאי אפשר בלא יגיעה.
חכם שאול מטלוב עבאדי - משורר על הוראה כקיום ייעודו ועם תלמידיו ימתיק סודו.
חכם שארל שלום תואתי - מלמד לפנים משורת הדין, מבטא את הצדק הגדול יותר.
חכם שמואל שאול סרירו - מלמד המדרש להחזיק טובה לרב שלימדו.
חכם שמואל אלבאז - מלמד תורתו, אשר מלמדה לאחרים, יתמיד לעשות בעצמו בקביעות.
חכם שמואל לאנייאדו - מלמד שהאב מוליד כוח בגוף הבן, כן הרב מאציל נשמתו על תלמידו.
חכם שבתי אקשוטי - מלמד מעלת הנותן צדקה בגלוי, כדי שילמדו ממנו אחרים לתת.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: