חיפוש

עבור מילת מפתח: נישואים

חכם אברהם עלוש - מלמד שבשלום יחדיו, ואין קטטה בין איש לאשתו, אז אש כבה
חכם אלעזר הלוי - מלמד 'שקר החן והבל היופי' - לשבח הכלה ביראת שמיים
חכם אברהם פונטרימולי - מלמד שלא יתקוטט עם בני ביתו, שמצד התקנה אשתו פטורה.
חכם אלעזר הלוי - מלמד שבן עשרים ולא נשא אישה, דומה שהניח בת זוגו עגונה
חכם בן ציון אלקלעי - מלמד לרווק המבקר בארץ, שינהג מנהג הארץ, שאולי ימצא כלה.
חכם בן ציון אלקלעי - משיג המצאה חדשה, שהיא תיקון גדול, לבל נילכד בכבלי העיגון.
חכם דוד נחמיאש - מלמד שבזה הזמן, לא מדקדקים בעניין הזיווגים, ולא מוחים בידם.
חכם דוד צבאח - מלמד שמנהג העיר החדשה לעלות החתן מחובת היום נכון וקיים.
חכם ד"ר משה גסטר - מלמד לחתום בכתובה שמות שלשלת דורות מוצאם.
חכם דוד זכות - מלמד שעסק השושבינים להתעסק בשמחת חתן וכלה.
קֶס הדנה טקויה - מלמד שקושרים סרט בן חימשה חוטים על ראש החתן
חכם חי הכהן - מלמד רמז להיות שפל רוח ועל ידי זה ישא אישה.
חכם יום טוב קריספין - מלמד לעשות הזיווג בשירים ובפרסום, שאין העין הרע במקום שכינה.
חכם יוסף אמאדו - מלמד על מה בתולה נישאת בקהל רב ומפורסם
חכם יהושע משה מרדכי קריספין - מלמד מעלת בת תלמיד חכם, שהיא מצד עצמה הולכת בדרך הישר
חכם יעקב הרופא - מלמד לקדש בלילה בקידושי כסף, ונסתפקו בקידושי שטר.
חכם יחיא הכהן - מלמד שאין מברכים שבע ברכות, שאין הכלה הולכת עם החתן.
חכם יוסף חיים ילוז - נותן טעם למנהג לזרוק דגים חיים מים כנרת לרגלי החתן והכלה.
חכם מארי סעדיה בן אור דוראני - מלמד שעת הנישואין היא שעת רצון לתקן אשר בני הזוג חייבים.
חכם מכלוף אביחצירא - מלמד אזהרה לבעל שישתדל שלא להתקוטט עם אשתו.
חכם מהלל העדני - מספר מנהגם, שהשושבין בא אל החתן, וספר שירה בידו.
חכם רחמים נסים יהודה - מלמד שלא נתן התורה לאומות, שלא נמצא בהם ג' מידות.
חכם רפאל אנקאווא - מעלה שהבא למול בנו הנולד לו מן הערלית - מלים אותו.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: