חיפוש

עבור מילת מפתח: נישואים

חכם אברהם עלוש - מלמד שבשלום יחדיו, ואין קטטה בין איש לאשתו, אז אש כבה
חכם אברהם פונטרימולי - מלמד תוכחה לחתנים, שלא להוציא בחופתם יותר מיכולתם.
חכם אלעזר הלוי - מלמד 'שקר החן והבל היופי' - לשבח הכלה ביראת שמיים
חכם אברהם פונטרימולי - מלמד שלא יתקוטט עם בני ביתו, שמצד התקנה אשתו פטורה.
חכם אלעזר הלוי - מלמד שבן עשרים ולא נשא אישה, דומה שהניח בת זוגו עגונה
חכם אברהם מונסונייגו - מלמד שלא מכרה עצמה לפנים שבדור, אלא לעני בן טובים.
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד שלא יקח אישה והוא נער יושב בבית אביו.
חכם בן ציון אלקלעי - משיג המצאה חדשה, שהיא תיקון גדול, לבל נילכד בכבלי העיגון.
חכם בן ציון אלקלעי - מלמד לרווק המבקר בארץ, שינהג מנהג הארץ, שאולי ימצא כלה.
חכם דוד נחמיאש - מלמד שמזג האדם מטבע הוריו, והמידות הטובות עד אלף דור.
חכם דוד צבאח - מלמד שמנהג העיר החדשה לעלות החתן מחובת היום נכון וקיים.
חכם דוד נחמיאש - מלמד שבזה הזמן, לא מדקדקים בעניין הזיווגים, ולא מוחים בידם.
חכם ד"ר משה גסטר - מלמד לחתום בכתובה שמות שלשלת דורות מוצאם.
חכם דוד זכות - מלמד שעסק השושבינים להתעסק בשמחת חתן וכלה.
קֶס הדנה טקויה - מלמד שקושרים סרט בן חימשה חוטים על ראש החתן
חכם חי הכהן - מלמד רמז להיות שפל רוח ועל ידי זה ישא אישה.
חכם יוסף חיים שרים - מלמד להקדיש השבת בלימוד, ולפחות יבוא לשמוע דרוש.
חכם יעקב הרופא - מלמד לקדש בלילה בקידושי כסף, ונסתפקו בקידושי שטר.
חכם יוסף מטראני - מלמד שמפני ברית אהבה יפנה מעסקי הלימוד להשיב שאלותיו.
חכם יום טוב קריספין - מלמד לעשות הזיווג בשירים ובפרסום, שאין העין הרע במקום שכינה.
חכם יחיא הכהן - מלמד שאין מברכים שבע ברכות, שאין הכלה הולכת עם החתן.
חכם יוסף אמאדו - מלמד על מה בתולה נישאת בקהל רב ומפורסם
חכם יצחק עטיה - מלמד מזווגים לאדם אישה לפי מעשיו הטובים.
חכם יוסף לוי - מלמד מעלת המשמח חתן וכלה שמקרב הגאולה
חכם יעקב בירדוגו - פוסק לקיים דברי העשיר, ולחייבו לזון העני, שדבר פעוט הוא לו.
חכם יעקב פאריינטי - מלמד שמורה על האחדות, שנעשו דין אישה עם בעלה.
חכם יוסף חיים ילוז - נותן טעם למנהג לזרוק דגים חיים מים כנרת לרגלי החתן והכלה.
חכם יוסף בירדוגו - מורה שהנותן לילדיו הקטנים יתר על חלק אחיהם - עושה כדין.
חכם יעקב הרופא - מלמד שאינה מקודשת, במה שבעוניה פשטה ידה לקבל מעות.
חכם יוסף מטראני - מלמד אל תקרי מאורסה, שנתקדשה ע"י שליח.
חכם יהושע משה מרדכי קריספין - מלמד מעלת בת תלמיד חכם, שהיא מצד עצמה הולכת בדרך הישר
חכם יוסף שרביט - מלמד לדחות ביום קבורת הקרוב כדי לא להפסיד חתונתם.
חכם ישראל מאיר מזרחי - מלמד שיכול לברך ברכת חתנים אחר כמה ימים.
חכם יוסף משה שטרית - מלמד שתתבטל הגזרה ויהיו האיש והאישה שווים, שישמע קול כלה
חכם ישראל נג'ארה - מלמד שהמשמח חתן וכלה, שמח בגאולה, שמביאים נשמות לעולם.
חכם יהודה קיסוס - מלמד מעשה בשלום בית, ובדק מזוזת ביתם
חכם מהלל העדני - מספר מנהגם, שהשושבין בא אל החתן, וספר שירה בידו.
חכם מארי סעדיה בן אור דוראני - מלמד שעת הנישואין היא שעת רצון לתקן אשר בני הזוג חייבים.
חכם מכלוף אביחצירא - מלמד אזהרה לבעל שישתדל שלא להתקוטט עם אשתו.
חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד תקנתם, שאין לקדש, שלא בפני חכם מחכמי המעמד.
חכם מרדכי בנימין נבון (ג'יליבון) - מלמד משנתנה לו רשות, מצוות ייבום קודמת למצוות חליצה.
חכם נסים גבאי - מלמד החיוב המוטל עלינו, להשיא בנות ישראל העניות.
חכם נסים גבאי - מלמד שגם בלי התעוררות האדם, הוא ברחמיו מטהר אותנו.
חכם סאסי יהונתן הכהן מעתוק - מלמד להתיר כיסוי הכלה בהינומה, שיש בה חוטי כסף או זהב.
חכם סלימאן מנחם מני - מלמד שכהן, שנישא ליהודייה בת גוי נושא כפיים ועולה ראשון.
חכם עלוש חומאני - מלמד שהנושא אישה, מגביה התורה, שבזכייתה ידבק בתורה.
חכם פרץ מימון - מלמד לאשכנזי, שבא להתיישב במושבם, לנהוג מנהגי הספרדים.
חכם פרג'י נעים - מביא טעם למה שהחתן לובש טלית, שהווי לו כליל יום הכיפורים.
חכם קס ביאדגלין ביינסאי - מלמד שהקֶס היה רוקד עם החתן והשושבינים לפני הכלה.
חכם רחמים נסים יהודה - מלמד שלא נתן התורה לאומות, שלא נמצא בהם ג' מידות.
חכם רפאל אנקאווא - מעלה שהבא למול בנו הנולד לו מן הערלית - מלים אותו.
חכם רפאל מילדולה - על משמעות האצבע ששמים עליה את טבעת הקידושין
חכם רפאל בנציון הכהן - מלמד אף אם נתעשר, לא ירים ראש על אשתו ויכבדה כמאז
חכם רפאל אלעזר נחמיאש - מלמד להתפלל לזכות באישה כשרה במעשיה, שחי בעבורה.
חכם רפאל מילדולה - מלמד סדר מנחה, המתוקן לתפילה בבית החתן, ביום חופתו.
חכם רפאל משה פאלקון - מלמד המעלה שהבעל והאישה רגילים בנרות שבת, ואין למו מכשול
חכם שאול ישועה אביטבול - פוסק בגרושה שילדה, ורוצה להינשא אינה צריכה המתנה כלל.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: