חיפוש

עבור מילת מפתח: סוכות

חכם אברהם אלקלעי - מתיר לעניים לתת לגוי שימכור בקיצוץ בלי אזכרת המועד.
חכם אברהם חיים אדאדי - על נשים המקפידות, אם אינן מברכות על הלולב.
חכם אברהם אלקלעי - מלמד למתפלל שחרית, והציבור במוסף, שיזכיר הטל כמותם.
חכם אליהו בכור חזן - מביא מנהגם, שיחיד קונה המצווה לזכות הרבים, בברכת הלולב.
חכם אהרון ברכיה ממודינא - מלמד חג האסיף, שיאספו כל האומות מדי שנה לחוג החג.
חכם בנימין קזיס (קאזיש) - מלמד שנשים מניחות ונוטלות בלא ברכה, שהתירו משום רשות
חכם דוד אלעזרוף - מלמד שאם יירק איש באחיו, ייפול הרוק בפני היורק.
חכם חזקיה חדאד - מלמד שגם בעלי הדירה החשובה צריכים לשבת בסוכה
חכם חנניה חביב אזולאי - מלמד שלא ירא האתרוג מחמת הקנאים לעשות אגודה אחת.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד שמברכים על הלולב, ולא על האתרוג שהוא זקן יותר.
חכם יהודה צדקה - מביא טעם המנהג שנטילת לולב בימינו ואתרוג בשמאלו.
חכם יהודה שטרית - מלמד סוכה שהיא דירת עראי, ואפילו תהיה עשיר מופלג.
חכם יעקב פאריינטי - מלמד שמרוב הלל ושמחה בימי הקיץ, אפשר עברה עליו רוח שכחה.
חכם יוסף נחמולי - מלמד, שילכו אחר התורה, להביאה לסוכה הסמוכה, לקרוא בה.
חכם יצחק גויטע - פוסק ששייך גוי בתורת סוכה, שסוככת עליו מן החורב.
חכם יצחק קובו - מלמד מגילות סדרום לפי זמן קריאתם, ושאר כתובים לפי זמנם
חכם יחיאל חיים ויטרבו - מלמד צעקת הרועים נגד עשירי עם, הממלאים בתיהם כסף.
חכם יעיש קריספין - מלמד שעל ידי האחדות והערבות מעלה עליו הכתוב כאילו קיים.
חכם יוסף אלנקאווה - מלמד שצריך חיזוק כי העבות וערבי הנחל, בהרה מתייבשים
חכם יצחק עמדי - מלמד שהכסא המעמידים בפינת הסוכה נקרא כסא האבות
חכם יהודה לייב דון יחיא - מלמד אחרי היטהרו ביום הכיפורים בא להדבק עם בוראו בסוכה.
חכם יהודה אריה ליאון ביבאס - מלמד שבמדינות החמות אין חוששים להרכבה באתרוגים.
חכם כמייס מאזוז - מלמד שעוסקים בסוכה בצאת כיפורים, שנקבלה תשובתנו מדין בנים.
חכם מנשה עזריאל מלול - מלמד כי השלישי בזכות יעקב, לכן יהיה קיים לעולם
חכם מימון יאפיל (יפה) - מלמד מארבעת המינים שלא ישובו לארצם עד שיהיו באגודה אחת.
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד להצניע הלולבים בפתח החדר מבפנים כסגולת שמירה
חכם נסים אליקים - מלמד שמברכים לולב ולא כפות תמרים להוציא מדעת הקראים.
חכם נתן בוקובזה - מלמד סוכת שלום, שכל העם גר באותה דירה, השווה לכל נפש
חכם עזרא ששון דנגור - מבאר המנהג ללמוד קהלת בימי האסיף - שלסוף יאסף האדם.
חכם רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי - מלמד לבעלי התורה להדבק עם אנשי מעשה, ויושלמו בגוף אחד.
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד הברכה על הלולב ולא על האתרוג, שרומז על בעלי התשובה.
חכם שלום הלוי - מלמד רמז 'שניים שניים באו אל נח' לימים שגומרים, בהם את ההלל.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד רמז לולב - עשה עמי אות לטובה, שיצא מהדין ושרביטו בידו.
חכם שם טוב גאגין - מלמד מוסר במצה ובסוכה, שאי אפשר לעשיר להתגאות בעושרו.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: