חיפוש

עבור מילת מפתח: ערבות הדדית

חכם אברהם חיים נאה - מלמד שרפואת החולה אינה מופת אלא אבן טובה שבעיני המביט.
חכם אברהם ביתאן - מלמד החובה לדעת גודל העול המוטל על המך.
חכם אברהם דהאן - מלמד בני התורה שלא לבטל אחרים, אדרבא אחריותם ללמדם.
חכם אלעזר אזכרי - מלמד מידת היהודי הרחמני מצטער כי יעש עוול, ויציל בכל עוז.
חכם אברהם דוד שלם - מלמד הפותח ידו לעני, פותח אוצרות השמיים לברך מעשה ידיו.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד לתת פרוטה לצדקה באמירת 'ויברך דוד', שהוא עת לחננה.
חכם אליהו בכור חזן - מביא מנהגם, שיחיד קונה המצווה לזכות הרבים, בברכת הלולב.
הרב אהרן פרלוב - מלמד העוסק בתהילים שישבר ליבו כמנתץ ביתו בתיקון נגעים.
חכם אליעזר חזן - מלמד כוח הציבור לעורר רחמים, שידון אותם הקב"ה ולא בית דינו.
חכם אברהם אבוחצירא - מלמד ממנורת הזהב להיות באחדות כדי לזכות בחוכמת התורה.
חכם אברהם חכם - מזהיר שלא יביא מנחת קין לתת מפירורי לחם או משיירי התבשיל.
חכם אברהם חן - מלמד שראיית הלב גרמה למשה לנטוש מעמדו להצטרף לנדכאים.
חכם אהרון מעלי הכהן טוויל - מלמד לא לעשוק העניים, שלא ישקעו ממונם בניין ירושלים.
חכם אברהם אזולאי - מלמד שיפתח ביתו - לכל אדם, ובזה תלוי הקיבוץ המדיני.
חכם אברהם בלעיש - מלמד שאם ידקדק בעניים, לא יוכל לעשות צדקה מימיו.
חכם אליהו פרדס - מלמד לקיים חינוך לכלל הנוער ללא שום נטל והוצאה כספית.
חכם אבא שאול חדאד - מלמד שעל ידי השבים מתקרבת הגאולה לישראל.
חכם אהרן מועטי - מלמד שאכבדהו לעיני העמים, ששכינתי שרויה ביניהם.
חכם אברהם דהאן - מלמד השוויון שביקש דוד לא לשכוח הצדקה, אלא להודיע לעשיר.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שיש אנשים המתרפאים מחוליים מרוב שמחתם ששמחים.
חכם אברהם פלאג'י - מלמד שאפילו מצד עצמם לא היו כדאים, גדול כוח הציבור.
חכם אברהם בושערה - מלמד מידת הבושה בנותן הצדקה, שלא להכלים העני מחמת דוחקו.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד שאין זו גאווה לעשיר לשמוח בחלקו להשפיע טוב ביד אחרים.
חכם אברהם סתהון - מלמד שכופים אותו לזון אחיו, הגם שאינו עמו והוא בעיר אחרת.
חכם אברהם אלנדאף - מלמד לצוות לשאר ישראל שלא יכריתו העניים הרמוזים לשבט לוי.
חכם אברהם אבן מוסא - מלמד שלא יפזר ממונו במשתה, שמא יקפוץ ידו בצדקה
חכם אליהו דוד מאזוז - מלמד שלא יכול להיות תלמיד חכם כי עם ע"י המחזיק אותו.
חכם אברהם חכם - מלמד שהמטיל שלום, הקב"ה לא יביא עליו כורת ומחבל.
חכם אברהם חלואה - מלמד כי אי אפשר להקץ שיבוא כשיש בינכם שנאת חינם.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד שלעולם נהיה בגלות אם נתפוס שה' מחסה לעני ולא אנחנו.
חכם אברהם חן - מלמד שהדאגה לחסר ישע היא עיקר גדול בדיני ישראל.
חכם אשר שלם - מלמד שהערבות הוא לטובת ישראל, ואפילו צדיק אחד ביניכם
חכם אהרון מעלי הכהן טוויל - מלמד שהמסייע לבעלי תורה, שפתותיו דובבות, מה שלמדו.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - שמחויב אדם לעזור לזולתו שגם הוא לא יאכל חמץ
חכם אבא שאול חדאד - מלמד אימתי יועיל תענית? - בזמן שמחזיקים עניים בגדר בנים.
חכם אליעזר די אבילה - מלמד שנרפאו כל בעלי מומים במעמד הר סיני.
חכם אברהם דידי - מרמז מסימני סדרי המשנה 'זמן נקט' - שייתן צדקה בסתר, שהיא
חכם אברהם קורקידי - מלמד שמטמונו של משיח מתגלה על ידי הצדקה שעושים.
חכם אליהו חמווי - מלמד שכבנים לישראל יעשו כמעשהו להיות ותרנים על העניים.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד להתעורר בתשובה להיות באחדות, לגמול חסד זה עם זה.
חכם אברהם בדוש - מלמד פרטי פשט מצוות 'ואהבת לרעך כמוך'.
חכם אברהם עלוש - מלמד רמז ייחודו יתברך, במעשה בראשית, שמעשה אדם עדיף
חכם אברהם אלמליח - מלמד לזוכים להתיישב בארץ ישראל להיזהר בשלושה דברים.
חכם אברהם דמרי - מלמד חובת הצדקה, שאינה קצובה, ממה שזכינו בארץ ישראל.
חכם אברהם אבוחצירא - מלמד שמצוות הצדקה נרשמת במצחו ואינה נמחקת.
חכם אליהו אזולאי - מלמד המצווה לאסוף חיילים, הפושטים ידם לכל רכב
חכם אליהו באהי עלוש - מלמד שעל ידי הצדקה שעושים זה עם זה, באה להם הגאולה.
חכם אליעזר פאפו - מלמד אהבת הגר בכל הנודד ממקומו, ואין לעשות שום חילוק.
חכם אברהם חכם - מלמד שזוכים זה בזה - צדיק עם רשע, תלמיד חכם עם עם ארץ.
חכם אליהו כהן - נותן טעם לומר 'כל ישראל' לפני הלימוד, שלא רק ללומד חלק.
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד חוב המוטל על רב העיר להשתתף בצרת הציבור.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד כיוון שהגיע זמנו להיבנות יבקשו כל ישראל להרבות שלום.
חכם אלטר מאזוז - מלמד שיהי בית המקדש פתוח לרווחה בזכות שהעניים בני ביתך.
חכם אברהם דיין - מורה להכניס העני לתוך הבית, וישבו עימו לאכול על שולחן אחד.
חכם אברהם בלעיש - מלמד כוח השופטים לעשות רע, ומיראתם אין מנחם לעשוקים.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - מלמד שעיקר השלווה, צריך שיהיה בין בוני העיר דהיינו פרנסיה.
חכם ברוך אברהם מני - מלמד ששביה עוסקים בצדקה, גאולת ציון בתורת משפט.
חכם ברוך אסבאג - מלמד לגמול חסדים עם זרים המגיעים לעיר, יותר מעניי עירו, שהם גולים.
חכם בן ציון שמואל וידאל - מפרש מנהג דור המדבר לבוא יחדיו לבית הדין - התובע והנתבע.
חכם בן ציון רפאל הכהן פריצי - מלמד שבעל מלאכה בשדה הוא יסוד התורה וכמי שמתעסק בה.
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מפרש גאולה כביטול שלטון משעבד וכובש בכוח הזרוע
חכם ברוך טולידנו - מלמד שלא ידרוש רק טובת עצמו, ואין משגיח בצער אחרים.
חכם דוד חזן - מלמד שה' לא ינום, וגם לא יניח לשומר ישראל לישון.
חכם ד"ר דוד פראטו - מלמד חובת כל יהודי להשתתף בבניין הארץ.
חכם דוד עובדיה - מספר במצווה החביבה לשבת כל הלילה על יד מיטתו של חולה.
חכם דוד קדוש - מעיד על עצמו שהחכם לומד מכל אדם את מה שקיבלה נשמתו.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שמבית הכנסת נבעו מוסדות אהבת אדם ואחוות אנוש.
חכם דוד עובדיה - מלמד על חברת אליהו, שהקימו להשתתף בלוויית המת.
חכם דוד הכהן - מדמה עם ישראל כאילן נטוע - אף שענפיו רבים, שורשו אחד.
חכם המקובל פנחס סעדון - מלמד שהאזנה היא המביאה אותך לידי לימוד.
חכם וידאל קואינקה - מלמד שכל בעל תשובה, מציל את ישראל מאיזה גזירות כפי נשמתו.
חכם זבולון שושנה - מלמד כשיש לו חלק עם כולם בזה יש לו פדיון נפשו מכל דין.
חכם חיים בן שלום שאער - מלמד הגומל חסד לחולים, אינו מייחל לחלות, שיגמלו לו בחוליו.
חכם חיים פלאג'י - מלמד מידת אשתו, שלא לתת לקרואים לאכול עד שיתנו לעניים.
חכם חיים שונשול - מלמד לבטל טענת המן בכינוס היהודים, ובזה תבוא אל המלך.
חכם חיים סתהון - מלמד שכל מין הכנסה, יכנס לקופה אחת, ויחולק על פי סדר החלוקה.
חכם חיים שאול הכהן דוויק - מלמד לסייע לפרוע חוב המוציא לאור ספרי החכמים לזיכוי הרבים.
חכם חיים מרדכי לבטון - מלמד שרואה אדם כשר שבאו לו ייסורים, ידע שבעוון הדור לקה.
חכם חיים משה אלישר - מלמד שחייב להלוותו, אך אם אוכל עימך - פטור הוא מלשלם.
חכם חנניה חביב אזולאי - מלמד שלא ירא האתרוג מחמת הקנאים לעשות אגודה אחת.
חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד שקשה להעלים עין מהעגונה ולאטום אוזן משמוע צעקתה.
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שהתוכחה מאדם כמוהו מתקבלת יותר מתוכחה של רב גדול.
חכם חיים פריירה מנדס - מלמד מזוזות הפתח להנחות הנהגתנו עם הבא במפתן הבית.
חכם חיים סתהון - מלמד חילוק המנהג לחלק לפי מספר הנפשות או דווקא לעניים.
חכם חיים סינואני - מלמד שכר המתענה, שיזדמנו לפניו עניים מהוגנים שייתן להם צדקה.
חכם חי מימון - מלמד שחלק בני הגולה בישיבת ארץ ישראל, בהחזיק ביד יושביה.
חכם חיים קורח - מלמד שעם ישראל הם כללות העמים לכותבם בספר חיים.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד כל המברך אחד מישראל, יבורך מאת השם יתברך.
חכם חיים פלאג'י - משבח הבן, שהוריו שרויים אצלו בבית, וכאילו הממון שלו מהם.
חכם חיים סינואני - מלמד שכופה תאוות העושר והרווח לדחוק עסקיו להלוות לעני.
חכם חיים משה אלישר - מלמד שבח הצדקת שמלבד צדקותיה ייסדה ישיבה בהר ציון.
חכם חיים קורח - מלמד אפילו אחד במעשיו הטובים מכריע להשרות השכינה.
חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש - מלמד שעל ידי התפילה שרואה את חברו, בא גם הוא להתפלל.
חכם חזקיה קטנוף - מלמד זכות הערבות שאפילו צדיק אחד ביניהם - כולם עומדים.
חכם יהושע משה מרדכי קריספין - מלמד שלא די שהבטיח יוסף שיכלכל את אחיו, אלא שפייסם בדברים
חכם יוסף נסים בורלא - מלמד השותפות עם הנשמה במה שיגע בעשר אצבעותיו.
חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד לדבר קשות נגד העשיר לכוף אותו להמציא טרף לביתם.
חכם יוחנן הכהן - מלמד שהיו גובים מהישמעאלים כסף לתת לעניים.
חכם יהודה שטרית - מלמד שאפילו יחיד, אינו מתפלל רק על עצמו, אלא על כללות ישראל.
חכם יעקב אביחצירא - מלמד שכולם שבטי יה, ואין לבכר שום אחד על חברו.
חכם יאיר חפוטא - מלמד שהיה וותרן בממונו, שהיה מותיר העודף למוכר העני.
חכם ישעיה יוסף פונטרימולי - מלמד להרבות בשמחה כמחלקים הלבשת עניים, בשירים ובניגונים.
חכם יעקב בירדוגו - מלמד שהכופה חברו לדון בערכאות, גלוי הוא שרוצה להזיקו.
חכם יוסף ענתבי - מלמד שאינו יכול לקיים את התורה, בהיות האדם לבדו.
חכם יוסף שרביט - מלמד שמברך האורח כל מה שירבה לו, הכל מאתו יתברך.
חכם יעקב סוכרי - מלמד זכות המאריך שולחנו, לתת מקום לעני, שיאכל על שולחנו.
חכם יעקב כולי - מלמד שעולים לתורה מתנדבים למצוות ביקור חולים.
חכם יוסף קורקוס - מלמד שמעולם לא ראית יהודי מסכן מתהלך ברחובות קוראסאו
חכם יעקב פיתוסי - מפרש שמידת החסד היא הצדקה שטובה לה' ולבריות.
חכם יהושע מאמאן - מלמד שהמעלים עין לתת כפי יכולתו, כופר באחד מי"ג עיקרים.
חכם יעקב בן שבת - מזהיר שלא יהיה שום פניה רעה, בעת תיתו הצדקה.
חכם יעקב פאריינטי - 'נושא משך הזרע' - שכל מי שהוא זרע אברהם נותנים לו.
חכם יעקב צהלון - מלמד שרופא לא יקבל שכר מעניים וקרובים ואוהבים כאחים
חכם יעקב כהן גדישא - מלמד לשלוח אל העניים בערב ראש השנה ונחשב כאילו התענה.
חכם יעיש קוריני - מרמז שם קדוש שעל ידי נתינת הצדקה מקרב את הגאולה.
חכם יוסף סוסו הכהן - מלמד שיד הנותן תהא תחת יד המקבל כירך מכוסה תחת הבגד.
חכם יעקב ברוך הכהן טראב - מלמד אף על פי שמתבטל מתורה, מחויב להשתדל למען הזולת.
חכם יעקב טולידאנו - מלמד נס המצוות שבהם, שאין אש גיהנם שולטת בפושעי ישראל.
חכם יעקב חיים סופר - מפרש כפל 'נתון תיתן לו' לתת בלב טוב
חכם יוסף לוי - מלמד מעלת הנותן צדקה מתוך הדחק, שמקדש השם ברבים
חכם יצחק בוחניק - מלמד מעלת המחזיק ביד אחיו הן בתורה והן בגמילות חסדים.
חכם יורם מיכאל אברג'יל - מלמד אף שאינו ראוי מצד מעשיו, יתן לו הא-לוהים, ויחזור ויתן.
חכם יחיא משה עבודי - מלמד לתת קודם שעת דוחקו, ולא ירע לבבו בתיתו בשעת דוחקו.
חכם יוסף פינטו - מלמד לגיבור לתמוך בחלוש, טרם ייפול ארצה, ויתלכלך מהטיט.
חכם יעקב רקח - מלמד לראות בעני את המשיח, ולכן גם הלוואה חשובה כצדקה.
חכם יוסף כנאפו - נותן רמז לשבח המלמ"ד תורה לישראל.
חכם יצחק אקשוטי - מלמד משלוח מנות, שאין התורה והמתנות מועילים בלי אחדות.
חכם יצחק ברכה - מלמד יראת שמיים להולך רכיל ואומר שכוונתו לשם מצווה.
חכם יעקב חיים בן נאים - מלמד שיעור המתנות, שיקנה ג' ביצים, ולא יוצא בפרוטה.
חכם יעקב כהן יונתן - מלמד שתיקון המצוות שאין ביכולתם לקיימם נפדים בצדקה.
חכם יעקב מאיר - מלמד להיות לנו חכמים על דבר אמת, יודעי תורה ואנשי מדע.
חכם יצחק אביחצירא - משתתף בשמחה לחדש הסמיכה במי שעיני כל ישראל עליהם.
חכם יהושע מזרחי - מלמד שכל זמן שהאדם בתוך הכלל - מתחזק ע"י הכלל.
חכם יעקב הכהן טראב - מלמד מחצית השקל כדי ידמה האדם השלם שהוא חצי איש.
חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד תקנת הבשר, שממנה יוכלו למצוא הוצאות לטובת העניים.
חכם יחיא בדיחי - מלמד שישתלם הפרט גם הכלל ישתלם, ויהיו הכל חיבור אחד.
חכם יוסף משה עדס - מלמד 'איש לרעהו' - חיוב האיש החשוב להקדים לשלוח לרעהו
חכם יחיא עומיסי - מלמד לפשפש בחדרי ליבו, אולי הוא הכריע העולם לכף חובה.
חכם ישועה עבאדי - מלמד שגואל אותם בזכות אהבה שביניהם.
חכם יהודה אבן דנאן - מלמד שאפילו אחד מאחיו ישוב בתשובה - יגאלנו.
חכם יום טוב ידיד הלוי - מלמד 'והחזקת בו' הצדקה ההגונה לסייעם לפרנס עצמם בעצמם.
חכם יוסף אלקלעי - מלמד שלא יהא הפרש ביניכם בעניין הלבוש, ולא יתבייש.
חכם יהודה אלקלעי - מפרש 'משיח בן יוסף' להמציא פרנסה לישראל הדרים בארץ
חכם יעקב פינצי - מלמד שלא יצא במה שכבר גמל עימו חסד, אלא ברבים עד אין חקר.
חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד שהדל עומד על הדלת, כך קרוב בדופקו על שערי שמיים
חכם יוסף אלפנדארי - מלמד זכות הריקנים שבישראל, שמחזיקים בלימוד התינוקות.
חכם יחזקאל עזרא הלוי - מלמד שיסתיר מעשיו הטובים, במה שאין זכות הרבים תלוי בו.
חכם יוסף גז - מלמד שלא לבחון במקבלים לומר, זה ראוי וזה אינו ראוי.
חכם יהודה חי גיז - מלמד שצדקה מן המובחר היא כשמן זית זך למאור לו בעולם.
חכם יעיש קריספין - מלמד החסדים במבקר את החולה העני, שהוא פיקוח נפשות.
חכם יצחק חזן - מלמד שפירוד בא ממידות רעות, ואיתן אי אפשר ללמוד תורה.
חכם יוסף אמאדו - מלמד שנחסרה אות אחת ע"י הנפטר, והרי היא כספר תורה פסול
חכם יצחק בכר דוד - מלמד מעשה המנורה בצדקה שהמתן לתלמוד תורה מאיר לעולם.
חכם יוסף שלמה דלמדיגו - מלמד ליצור לתועלת הרבים, ולא להקשות ולדקדק במילים.
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שהעיסוק בפרנסה אינו סתירה לחיוב לימוד התורה.
חכם יוסף קאפח - מספר תקנתם לתמוך בפועלי הניקיון, בזמן שאין פרנסתם מצויה.
חכם יהודה אריה ממודנה - מלמד אין בידו למחות ביד חברו מלהתפלל בבית כנסת שעה בביתו.
חכם יצחק אלבעלי - מלמד 'עת רצון' שהיחיד מתפלל בשעה שהציבור מתפללים
חכם יוסף ברבי - מפרש בריאת העולם לעניין מעשה הצדקה.
חכם יוסף אזוביב - מלמד כלל גדול בתורה, שאוהב הוא לכל ישראל כנפשו.
חכם יוסף חמיץ - מלמד שנועד הפירוד להמציא מה שאין בידו, ולמלא חסרון חברו.
חכם יוסף דוד - מלמד, שניים שאין ביניהם דברי תורה, שכל אחד לומד לעצמו.
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד שאין להפסיק הערבות, שאין אחד מבני ישראל, מזרע עמלק.
חכם יעקב הכהן - מלמד שהמפרנס אביו ואימו, נקראת צדקה, והקב"ה מעשירו.
חכם יצחק בוכ'בזה - מלמד טעם הקמת מצבה שהיא ברית והתחייבות בין המת לחיים.
הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד שרק אם מרגיש הזולת, יחוש שהוא במחיצת הקב"ה.
חכם יהודה דיואן - מלמד להרחיק המניין מישראל כי אינם נפרדים זה מזה
חכם יעקב דוויק הכהן - מלמד לתת צדקה לעני, אף אם גופו שלם, שדעתו חסרה.
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד 'טרם יקראו ואני אענה' לשאינו ממתין לעני שיבוא ויבקש.
חכם יעקב אלמליח - מלמד שהזריזות בצדקה היא מצווה נוספת על הצדקה עצמה.
חכם יהודה חיים הכהן - מלמד על פי דברי הפסוק שה' עומד לימין אביון שהשכינה עמו.
חכם יצחק רפאל מאייו - מלמד שצריך שיהיו בתפילתנו בציבור מפושעי ישראל.
חכם יוסף ידיד הלוי - מתיר ללמד תינוקות צרפתית, שאין נזק בזה ביראת שמיים.
חכם יוחנן הכהן - מלמד לעשות סעודה לאחר התענית לקהל ובעיקר זקנים ועניים.
חכם יהודה שטרית - מלמד ליתנה כאילו מן השמים ניתנה לו, ולא יתבייש על ידו.
חכם יהודה אלבז - מזהיר על האחדות כדי שיזכו בה להשראת שכינה.
חכם יהושע משה מרדכי קריספין - מלמד שעיקר קיום התורה תלוי באחדות עם בני ישראל
חכם ישעיה יוסף פונטרימולי - מלמד שקול הרבים נשמע למרחוק, שהקולות מחזיקים זה את זה.
חכם יעקב בירדוגו - פוסק לקיים דברי העשיר, ולחייבו לזון העני, שדבר פעוט הוא לו.
חכם יהודה לייב דון יחיא - מלמד מה שיש בכלל יש בחלק, וכל הנשמות כלולות זו בזו.
חכם יוסף חיים - מורה לברך שהחיינו גם בבגד ישן, ובלבד ששמח בו.
חכם יוסף משאש - מלמד שיהיה בכל ביתו של ישראל, דבר מה רווחה לעני.
חכם יעקב כולי - מלמד שמקבל אהבת ישראל לפני תפילתו, זוכה במצוות כלל ישראל.
חכם יעקב כהן גדישא - מלמד שבצדקה נעשה שותף לקב"ה בבריאת אדם
חכם יעקב פיתוסי - מלמד, שהעני בשר מבשרך, ולא תתמה מה לך ולצרה הזאת?!
חכם ישועה ללום - מלמד מוסר משטח הארץ, שהחסר אצל אחד נמצא יותר בשני.
חכם יוסף קובו - מלמד אף שבידו לתת כולה לבדו, יערבב חלקו עם חלק כולם.
חכם יוסף אלמאליח - פוסק שלא להעלות את דמי שכירות הבית כיוון שנתייקרו ושתק.
חכם יהודה קיסוס - מלמד להתחיל שיהיה על מה שתשרה הברכה
חכם יעקב כהן גדישא - מלמד, שהרואה עצמו חלק, אפילו הוא ריק, מלא במצוות חברו.
חכם יעיש קוריני - מלמד 'ביום שמחתכם' להקדים חלקו להזמין העניים על שולחנו.
חכם יצחק קאוואליירו - מלמד שנראה ברק, טרם ישמע רעם, כך רואה בצרתו ירים קולו.
חכם יצחק פרחי - מביא 'משמרת החודש' להתאסף ולהתפלל על אחינו בית ישראל.
חכם יעקב טולידאנו - מלמד שלא ירע לבבו, שנותן בסתר, שמא יחשדו בו שלא נתן.
חכם יעקב חיים סופר - מפרש אחדות - שכל אחד עושה מצווה, נחשב כאילו עשוה כולם
חכם יצחק קארדוזו - מלמד שיצא גורלו לפתיחת ההיכל, כשנשמע שהועלה על המוקד
חכם יוסף פלאג'י - מלמד לדיין לריב ריב האלמנה בעצמו כאילו הוא בעל הדין.
חכם יוסף גרג'י - מלמד להיות לו רגשי אהבה על העניים במחשבה, דיבור ומעשה.
חכם יוסף פינטו - מלמד שצדקה, שאינה בעושק, מצילתו מחיל עמים המתקבצים עליו.
חכם יהודה הכהן רבין - מלמד שעלו עם נכסיהם, והביאו לשגשוגה של ירושלים
חכם יוסף כנאפו - מדייק לשון הזוהר 'צדקה שהוא עושה', שהוא לבדו יודע מעשיו.
חכם יעקב מאיר - מלמד שגרמנו איסור הכניסה לאחינו הרוסים, הנעים ונדים.
חכם יוסף ארוואץ - מלמד שהמחזיקה ביד לומדי התורה זוכה למאורה, הלומדים שלוחיה.
חכם יהודה פתיה - מפרש שחכמים יחפשו התיקון, לטרוח עם הרע להחזירו למוטב.
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד שאינו מחדש שום דבר, רק מלקט את שיורוהו מן השמיים.
חכם יוסף די אבילה - מלמד עם הארץ שנותן ללומדי תורה, כשמת מלמדים אותו תורה.
חכם יוסף בירדוגו - משיב שאין ראוי למנוע בעלי חוב לקיים מצוות העלייה לארץ.
חכם יהודה מועלם - מלמד, שכסף לא ילווה לאדם בשעת פטירתו, לכן ילווה הכסף לעני.
חכם יצחק מאגריסו - מלמד שברכת כוהנים בתנאי שאין מחלוקת מפרידה ביניכם.
חכם יעקב משה טולדאנו - מבאר ההסכמה בעיר פאס, לתת אך סכום נקוב לשליחי דרבנן.
חכם יוסף משה שטרית - מלמד אביא לכם ראשון בזכות התאחדות כל ישראל בכל חלקיו
חכם יוסף רפאל עוזיאל - מלמד משל ונמשל לכך שבזמן שבית המקדש היה קיים היה אור.
חכם יהושע מזרחי - מלמד מעלת הצדקה שגורמת המשכת שפע בכל העולמות.
חכם יעקב חורי - מלמד בכלל ביקור חולים, לדאוג לפרנסת בני ביתם.
חכם יעקב הכהן טראב - מלמד שלא יקרר אותך היצר בדרך הצדקה, ויזנב בך הנחלשים.
חכם יוסף מונטקיו - מלמד הנהגת כבוד בחברו, שלומד ממנו מבלי שילמדו.
חכם יוסף אלמנצי - מלמד שירתו אשרי יודע את עני במסתר.
חכם יוסף משה עדס - מלמד 'אשרי שומרי משפט' - שלא די בצדקה שעושה בכל עת
חכם יעקב אמאדו - מלמד שהטורח להביא טרף לביתו ולקרוביו, עושה צדקה בכל עת.
חכם יחיא שטרית - מלמד משהרהר ליתן, הקב"ה נותן לו מה ליתן.
חכם יהודה אבן דנאן - מלמד שהעניו, קונה השלמות - שהוא בכלל כל ישראל כגוף אחד.
חכם יוסף רובין אלקבלה - מלמד לאזור חיל בעשיית הצדקה להיות שמח וטוב לב.
חכם יוסף אלקלעי - מלמד שיתירים ישראל על מלאכי השרת, ששייכים להם פשטי תורה.
חכם יעקב פינצי - מלמד הטעות שנותן לחכם נדבה לפי מה שמעריך גודל חוכמתו.
חכם יוסף צוברי - משורר איך היו מתקיימים לימודי התורה ברוב עם ובחבורה.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שזכו בריווח פירות מעשים טובים, שאין ריבית בהקדש.
חכם יחזקאל עזרא הלוי - מבאר במתפלל על חברו, שזוכרים תפילתו לעת שצריך לה.
חכם יוסף גז - מלמד תקנת הלל הזקן, שעל ידי האחדות מקיים כל התורה.
חכם יעקב כאלפון - מלמד פדיון שעבוד שבעים אומות, שהם כנפש אחת כאיש אחד.
חכם יוסף מור יוסף - מלמד שמתקדש שמו כשמתעוררים לעשות תשובה יחד בלב אחד.
חכם יעקב שאול אלישר - מפרש שהשלום הוא תנאי להשראת השכינה ולבניית המקדש.
חכם יוסף אמאדו - מלמד להזהיר העשיר להיות כמאור הגדול להאיר בכל יום לעולם
חכם יעקב חי זריהן - מלמד שלא לעיין ולבדוק אחר העני אם ראוי לקבל לפי המשפט.
חכם יוסף אזוביב - מלמד שעל ידי שזורע צדקה בסתר, זוכה לעושר שלא זכה זולתו.
חכם יוסף בן וואליד - מורה האיסור למנוע העניים מלחזר על הפתחים.
חכם יעקב אבן צור - מלמד שישב לאכול יפרוס מלחמו והוא לחם הפנים
חכם יוסף קאפח - מספר מנהגם בערב שבת לדפוק על הדלתות וקוראים 'מצוה'
חכם יחיא הכהן - מלמד למתנדב בסתם עניי העיר, שזכו בו כולם, אף בדבר מועט.
חכם יוסף ברבי - מלמד שהתשובה לאפיקורוס היא השלום והאחדות.
חכם יחיאל חיים ויטרבו - מלמד צעקת הרועים נגד עשירי עם, הממלאים בתיהם כסף.
חכם יוסף דוד - מלמד שאם שאל ממנו העני, יחזור ויתן לו אף שכבר נתן בקופה.
חכם ישועה עטיה - מלמד לקחת כולם יחד, שאם חסר אחד מהם לא יברך על השאר.
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד שעשירותם מקשיחה את ליבם להתרחק מאחיהם העניים.
חכם יוסף נסים בורלא - מוכיח אחינו הספרדים, שאינם מחזיקים ביד לומדיה.
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד שהגאולה מוכנה, ובתוככם נסתרת כעניין ניסים שבגלות.
חכם יוסף נחמיאש - מלמד כפל 'צדק צדק' - ליתן הצדקה בין לצדיק בין לרשע.
חכם יצחק מולכו - מלמד לקיים 'כתבו לכם את השירה' בקניית ספרי מוסר.
חכם יהודה ליאון אשכנזי - מלמד 'ואהבת לרעך' על הרע הקרוב, שקל יותר לאהוב מרחוק.
חכם יוחנן הכהן - מלמד שלא יצא ידי חובתו עד שיבקש אהבת העני והאביון.
חכם יצחק דיין - מלמד איך יתקרבו ויהיו לגוף אחד, שכל אחד ירגיש צער חברו.
חכם ישעיה יוסף פונטרימולי - מלמד שכוח הדיבור הגם שאין בו ממש, יש בו כוח להזיק מאוד.
חכם יוסף מטראני - מלמד תשובת המשקל לשופך דם, שיפרוש כפו, וישלח לאביון.
חכם יוסף ענתבי - מלמד שייתן מעדנים, וייתנו גם אחרים, ואינו יודע למי נתן וממי לקח.
חכם יוחנן הכהן - מלמד שמידת הענווה וצרת העניים נוגעים אל לב החכמים.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד תכלית המבוקש בתורה להיות רחום ואוהב את הבריות.
חכם יצחק נבון - מלמד להשיב דמי נזקו, אף שאינו שווה ידו לכל אדם.
חכם יוסף חיים - מורה לנדיבים, למנות מי בתחילתו היה עני, כממונה על צדקתם.
חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד שפיוסו חשוב מעסק התורה, ואי אפשר לו ע"י אחר.
חכם יעקב יצחקי - מלמד בכפרות לחלק הממון לעניים ובני המעיים לעופות השמיים.
חכם יעקב כולי - מלמד המצווה לטאטא ולנקות ביתו של החולה, שהוא חסד גדול.
חכם יעקב כהן גדישא - מורה שלימוד תורה צריך שיהיה כמו האש, שאינו דולק יחידי.
חכם יונה נבון - מלמד שלא לכפות מס על הסוחרים, כשפוטרים את טובי העיר.
חכם יחייא שניאור - מלמד לתת צדקה לעני, ויחשוב שזו הלוואה כדי לא לבייש העני.
חכם יעקב ברוך הכהן טראב - מלמד לצאת מן הענן, להכניס את אלה שפלט אותם הענן.
חכם יאשיהו פינטו - מלמד שכל היודע ללמד סנגוריה על בניו, יבוא וילמד עליהם.
חכם יעקב נחמני - מביא רמז במילה 'צדקה', שחילוף אותיותיה 'צדקה'.
חכם יוסף קורח - מלמד שבח מוכר עראק, שהיה מריק הקופה לדבר מצווה בלי לשאול.
חכם יוסף לוי - מלמד שאין נפשו של העשיר שווה יותר מנפשו של העני
חכם יורם מיכאל אברג'יל - מלמד לפתוח כל מעשיו בברכה ופירושה עשיית טוב וחסד עם הזולת.
חכם יצחק פרחי - דורש 'כל התורה' שאי אפשר לקיימה בגלגול אחד אלא באחדות.
חכם יוסף שאלתיאל - מלמד שהולכים בדרך, צריך התבוננות על כל אחד ואחד בשיירה.
חכם יוסף בן אדהאן - מלמד שכישראל בפירוד, אינם יכולים לקבל השפע.
חכם יוסף נחמולי - מלמד שאף שפטור ממסי המלך חייב בהוצאות שיצטרכו הציבור.
חכם יעקב מאיר - מלמד תושבי הארץ לבוא לעזרת אחיהם, הנמלטים מערי בוכארה.
חכם יצחק אבולעפיה - מלמד זכות לאסירי הגלות, שעיניהם צופיות מרחוק בבניית הארץ.
חכם יוסף בוכריץ - מלמד להתחזק בשלושה דברים וכאילו קיימנו כל התרי"ג.
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד להתנות בלי נדר מתן מעשר לעשות לכל דבר מצווה.
חכם יצחק מאגריסו - מלמד טעם שנכתבה מצוות מתנות עניים באמצע המועדים.
חכם יוסף אלנקאווה - מלמד אהבת הציבור, שרואה בצורכיהם ודואג על כל צערם
חכם יחיא עומיסי - מוכיח המתרשלים מלשלם שכר מלמדי התינוקות.
חכם יהושע שלמה ארדיט - מלמד שצריך שיהיה לו אחדות עם חברו כדי שתהיה לו פרנסה.
חכם יוסף גטנו - מלמד שעל ידי מצוותו גורם לרגשות רעים אצל זולתו.
חכם יהודה חי גיז - מיישב הקושיא - איך מצוות בין אדם למקום בכלל 'ואהבת לרעך'.
חכם יהודה אלקלעי - מדבר בשבח האחדות
חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד שכל צדקה שייתן העשיר יש בה גמילות חסדים מזה לזה
חכם יוסף אלפנדארי - מלמד גדולה הצדקה הנעשית ע"י רבים, שזוכה ונוטל שכר כולם.
חכם יוסף בן ג'וייא - מורה שאין כוח ביד בעל חוב לטול צדקה שקיבל עני לפרנס בניו.
חכם יוסף גז - מלמד טעם התוכחה היא אהבה, שיש ביו להצילו מהנזק.
חכם יצחק ניסים - שכל חלק בישראל עושה את חלקו עבור כלל ישראל.
חכם יהודה אבן דנאן - מלמד שהעשיר כמשפך - שופכים לו כדי שיריק לכלים ריקים.
חכם יהודה עייאש - מלמד גדולת השלום, שבהעדרו לא יועיל שום תיקון.
חכם יעקב פינצי - מלמד שזה מקיים אחת וזה מקיים אחרת, וכאילו קיים כולם.
חכם יוסף צוברי - מלמד שבעלי בתים האמידים שולחים לשכניהם מצה משומרת.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שאין עבירה מכבה תורה, ואינה מכבה מצוות המחזיקים.
חכם יצחק אלימלך - מלמד שעל האדם להשתתף בצרת חברו, שכולנו בני איש אחד אנחנו.
חכם יעקב כאלפון - מזהיר לעשות סייג לתורה - להפסיק הלימוד כדי לדון דין יתום.
חכם יעקב מאיר עבאדי - למד ואקחה פת לחם, שמה שהוא נתן הוא לוקח לעצמו זכויות.
חכם יוסף קאפח - משיב ששקול לימוד המלאכה כלימוד התורה.
חכם יצחק נוניש בילמונטי - מלמד ליתן שנה בשנה, מנת גורלם, להשיא יתומות ובנות צנועים
חכם יוסף ברבי - מלמד מעלת אוהבי התורה, שאינם תלמידי חכמים.
חכם יוסף אזוביב - מלמד שהרגיל בצדקה זוכה שחייו יקראו חיים.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד על בני אדם דומים לסוס, שמכה ברגליו להרחיק סוס אחר.
חכם יהודה בנבנישתי - מלמד לקיים מצוות הלבשה בימי החנוכה כי נר מצווה.
חכם יוסף דוד - מלמד 'ואהבת לרעך' כלל בלימוד, שלא ימהר לחלוק על חברו.
חכם יצחק ענתבי - מלמד מאהבת ה' נעשו ערבים זה לזה.
חכם יוסף יצחק שלוש - מלמד החיוב להספיד לבעלי מצוות צדקה כחיוב בעלי תורה.
חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין השמחה שלמה כל זמן שבית מקדש חרב.
חכם יהושע רפאל בנבנישתי - מלמד שישראל בכללותם מקבלים חיותם מאיתו יתברך.
חכם מנחם מנשה - מלמד להתקדש ברבים - יחד עם הציבור ובתוך הציבור.
חכם משה דוויק הכהן קצאב - מלמד אפילו עובדי עבודה זרה, בזכות הצדקה נגאלים.
חכם מכלוף נחמני - מלמד בקש שלום, שכל מה שעושה האחד, זוכה בו חברו.
חכם משה מאמאן - מלמד כשישראל באחדות, מצווה שעושה זה, כאילו עשאה זה.
חכם מכלוף עידאן - מלמד על ידי תפילת פושעי ישראל, מתעלת תפילת הצדיקים.
חכם משה אבירמאט - מלמד לשמור דרכו להטיב עם זולתו, ובזה זוכה לרשת הארץ.
חכם מרדכי דרמון (צ'רמון) - מלמד שיהא כולל אדם תפילתו בתוך הציבור, ואינו שואל בלשון יחיד.
חכם משה חיים קורקידי - מלמד שבחלוקת החיטים בפסח הם באים לזכור יציאת מצרים.
חכם מסיעד מאהצ'אר - מלמד ע"י האחדות, אין שום אומה יכולה לשלוט בישראל.
חכם מעתוק חטאב - מלמד להחשיב עצמו כפלג גוף ושלמותו הוא רק ע"י חברו.
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד אפילו יש לעני מה לאכול, אין זה דרך החיים המאושרים.
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד שגובים מבעלי הבתים, כל אחד לפי מצבו
חכם מאיר יונה - רומז לפייס העני במענה לשון מ'הא לחמא עניא'
חכם מרדכי אליהו - מלמד למנהיגי ישראל לצאת מאוהלה של תורה ללמד את העם.
חכם משה איררה - מלמד להתפלל בצרת אחינו להצילם מהגרמנים והסובייטים.
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד אזהרת המבקשים תועלתם, ואינם חשים לתועלת זולתם
חכם משה דוד קאסוטו - מלמד תכונות רוחו של משה, רודף צדק שואף לחירות וגבורה.
חכם משה זַכּוּת - מלמד שמסיים בשם כל ישראל, לכל אחד יש חלק באותה פעולה.
חכם מרדכי יפת שרעבי - מלמד לומר בשם כל ישראל לפני כל מעשה טוב.
חכם משה ברוך - מלמד לדאוג, בבוא דואג האדומי, להתחנן על כל פושעי ישראל.
חכם משה די בושאל - מלמד מי האיש החפץ חיים לראות בטובתם של הבריות
חכם מכלוף יאנה - מלמד שחותמים במידת הצדקה, ואינה צריכה לחתימה תורה תפילה.
חכם מארי יחיא נחום - מלמד צרת היתום, שממרים דתו בייסורים עד שתצא נפשו
חכם משה בישי מימון - מלמד רמז יעקב, שצדקת אישה המקמצת עיסתה - כולה שלה.
חכם מעתוק רחמים דמרי - מלמד דין הערבות להיות דבקים, ואינו מתבייש להסתכל בפני שכינה.
חכם משה עידאן - מלמד שהשונא אחיו בלבבו, עובר על לאו כל רגע.
חכם מסעוד ריוח - מחבר קינה על השואה בערי אירופה.
חכם מאיר בניהו - מלמד למרס דם אהבת החברים שלא יקרוש.
חכם מסעוד דנינו - מלמד שיצליח להגיע לאהבת חברים, יזכה להגיע גם לאהבת הבורא.
חכם מעתוק מאזוז - מלמד כי לא עזבת דורשיך, שתמיד מתפללים שיבוא הגואל.
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד כל בני אדם הם כשלשלת חובקת כל טבעותיה
חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד כי על ידי עשות צדקה, ימשכו הדורות עד שתתקיים מנת הארץ.
חכם מנצור בן שמעון - מלמד שמידת האהבה והאחדות היא יסוד מוסד לקבלת התורה.
חכם נסים שמואל יהודה ארוואץ - מלמד שנותן לעניי ארץ ישראל יכול לבזבז יותר מחומש.
חכם ניסים חיים משה מודעי - מלמד שדורשים במצוות הלבשת תינוקות סמוך לדרשת חנוכה.
חכם ניסים יגן - מלמד סיום התוכחה בברכה - להראות הנקודות שהוא זוהר בהן.
חכם נתנאל חבובה - נותן רמז למה שהקב"ה מבי"א גואל בצדקה ובמשפט.
חכם ניסים טרבלסי - מלמד שזכו בתורה בזכות השלום והאחדות שעשו בזמן מתן תורה.
חכם נתן עמינדב יונה קאסוטו - מלמד לחזק את קשר האחים לעמוד מול הרשע השואף לחסלנו.
חכם ניסים הכהן - מבאר שהעבירות הנסתרות מבני אדם אין עליהם דין ערבות.
חכם סעיד חדאד - מלמד שאני לעצמי, שחושב רק עלי ועל חברי, דומה לבמה אני
חכם סלמאן חוגי עבודי - מלמד לעבור ממעברה למעברה להיות צר לו בצרתם.
חכם סאסי יהונתן הכהן מעתוק - מלמד לפדות הגנב, שאם היה מוצא ממון בהיתר, לא היה גונב.
חכם סעדיה אלנדאף - מלמד להחזיק ביד תלמידי חכמים בלי קצבה, שמעמידים העולם.
חכם סמחון חלואה - מלמד שלא יעשו כקטני אמנה, להפוך פניהם למי שבא מחוץ למדינה.
חכם עובדיה מזרחי הלוי - מלמד אשר ברא א-לוהים לעשות חסד עם ברואיו.
חכם עזרא ציון מלמד - מלמד שאינם יושבים לסעוד בשבת בטרם ישלחו לעני שבשכנותם.
חכם עלוש חומאני - מלמד שבונה ירושלים בזה, שיכניס נדחי ישראל לקדושה.
חכם פנחס הכהן - מברך המטפל בחולה בזמן המגיפה, שלא יוכלו להרע לו.
חכם פרג' חיים יהודה - מלמד זכות אביו, שבשעת האוכל היה דומע על העטופים ברעב.
חכם פראג'י עלוש - מלמד שע"י מצוות הצדקה מעלה עליו כאילו קיים כל המצוות.
חכם פנחס ועקנין - מלמד כלה שעיניה יפות, שנותנת בעין יפה, ומקבלת בסבר פנים.
חכם פנחס רחמים חדאד - מלמד שכל השפע יורד שם, בשעת יישובה של ירושלים.
חכם ציון סופר - מלמד שנכנס אל הקדושה או לומד תורה, צריך להתחזק במתן צדקה.
חכם ציון כהן יהונתן - מבאר שאם ישראל באחדות, אז זכות של זה מועיל לזה
חכם קס מנשה זמרו - מלמד שאם ישראל במלחמה, יש לקום בגופו להגן עליה.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד איך יתקן הילד דרכיו, למצוא לו ערב, שייקח אותו תחת חסותו.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד החובה על כל אחד מבני הקהילה לעזור לכל אחד מהקהילה.
חכם רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי - מלמד לבעלי התורה להדבק עם אנשי מעשה, ויושלמו בגוף אחד.
חכם רפאל שלמה מורדוך - מלמד החובה לבכות כל אדם גם אם אינו מוחזק כצדיק וחסיד.
חכם רפאל אשכנזי - מלמד שנהגו מצוות הלבשת ערומים על ידי פקידי תלמוד תורה.
חכם רפאל משה בולה - מלמד הגם שעוברים על התורה, הרי הם חברים בכל המצוות.
חכם רפאל מילדולה - מלמד שכל אחד בלתי התייחד עם רעהו, חצי מגופו נחשב.
חכם רפאל פנחס יהושע די שיגורה - מלמד טעם 'שבת הלבשה' לעניים כדי להתלמד במעשה הצדקה.
חכם ראובן בן אברהם - מלמד שהצדקה מתוך אמונה היא שורש ועיקר כל השלמות.
חכם רפאל אברהם שאקי - מלמד שמקיים התרי"ג מצוות בזה שחבר לעוסקים בתורה.
חכם רחמים נסים יהודה - מלמד הרחמן הוא יפרנסנו, ולא נצטרך לבשר ודם שיעשה שלום בינינו.
חכם רפאל כדיר צבאן - מבאר מנהגינו לסובב הקערה בליל הסדר על ראש המסובין
חכם רפאל ביטון - מלמד שאין קיום לאדם החי לבדו.
חכם שלמה מאזוז - מלמד שכל הנבראים צריכים לעזור זה לזה.
חכם שלמה תווינא - מלמד חסד של אמת עם העני, שאין בדעתו לקבל גמולו בידו.
חכם שמעון אגסי - מלמד שהקב"ה לא ברא את האדם שלם כדי שיהיה צריך לזולתו.
חכם שארל שלום תואתי - מלמד שהערבות מחייבת דאגה לגורל הדורות הרחוקים.
חכם שמואל פרימו - מלמד שלא נצטוו על מתנות עניים בפסח כי ידע שיקיימוה מעצמם.
חכם שמואל עמאר - מלמד שעל ידי האחווה, מצטרפים גלות של זה עם זה, ונגאלים.
חכם שלמה מאזוז - מלמד שכל אחד מישראל שותף ושווה, ואין אחד יתר על חברו.
חכם שלמה קצין - מלמד לזורע צדקות שיכסהו תחת הקרקע, שאם לא כך לא יועיל.
חכם שלום משאש - מרמז 'שפוך חמתך' על העשיר שאכל ושבע ודשן, והעני חסר.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שכמראה המים, המושפע מהקרקע, מקבלים מנהגי מקומם.
חכם שלמה חכים - מלמד הגם שחכמים ועושים צדקות, הפירוד מונע מלהוריד השפע.
חכם שלום משה חי גאגין - מלמד שנותן לדל מלחם העני, והברכה שלו היא בעינו הטובה.
חכם שלמה ועקנין - מלמד להתפלל על כל חולי ישראל, גם הרשע לרפא נפשו.
חכם שלמה הכהן סקלי א-זאגורי - מלמד שנחשבים כל ישראל גוף אחד ואחדות אחד
חכם שמואל מרציאנו - מספר רצונו לעלות לארץ ומה שעיכבו אותו הסוכנות מלעלות.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: