חיפוש

עבור מילת מפתח: פסח

חכם אליהו בן הרוש - מפרש 'על ארץ חמדה טובה', שוודאי ננחל את ארץ ישראל.
חכם אליהו לביא - מלמד שיוציא מביתו מצה ומריבה, ויפזר צדקתו לעניים בסתר.
חכם אברהם אלקלעי - מלמד למתפלל שחרית, והציבור במוסף, שיזכיר הטל כמותם.
חכם אליעזר נחמן פואה - מלמד כל המרבה לספר ביציאת מצרים מעורר יותר הרחמים.
חכם אליהו לביא - מלמד שלא אבדה תקוותינו, שראויים להיגאל מקושי השעבוד.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - שמחויב אדם לעזור לזולתו שגם הוא לא יאכל חמץ
חכם אליהו בן הרוש - מלמד שמנהג הנעשה בכנופייא וברעש דבר לא נשכח רישומו.
חכם אליהו לביא - מלמד שתיקון החוטא הוא ע"י התורה, שמרחקת ממנו יצר הרע.
חכם אליהו הצרפתי - מלמד שזכר מפלת מצרים, אינו שמחה לאידם, אלא ליראה.
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - מפרש גאולה כביטול שלטון משעבד וכובש בכוח הזרוע
חכם בן ציון אבא שאול - מורה שמנהג אבותיו קודם למנהג רבותיו
חכם בנימין זאב בצרי - מלמד שהגאולה נעשית ע"י הסדר, שזה היפך הגמור מט' באב
חכם בכור נסים יעקב מזרחי - מלמד באהבתו ובחמלתו, גם אחר גאולתם משים השגחתו עליהם.
חכם דוד קדוש - מביא רמז שנותן לחם לעני מפייסו בדברים ועושה טו"ב.
חכם דניאל הלוי - מלמד שבן תורה מותר לו לאכול בשר, שמעלה בעל החיים מדרגתו.
חכם דוד הכהן - נותן סימן במגיד שלא ידבר לשון הרע, ובזה מוציא המחלוקת.
חכם דוד הכהן - מבאר מנהגם להחמיר בבדיקת התולעים בחג הפסח
חכם דוד קצין - מלמד שתיקנו לתת קמח לעניים בפסח להוציא הגזל מרשותו.
חכם דוד אסבאג - מלמד להוכיח במתק, המביאים חמץ בעוד החג להכין המימונה.
חכם זע'יר מרדכי פנחס עשוש - מלמד, שיאכל העני בלי בושה, שנהנה מיגיעו לקרב לנו הגאולה.
חכם חיים אלחדיף - מלמד טעם שתיקנו לומר מזמור 'הודו לה' יאמרו גאולי ה'' בפסח
חכם חביב טולידאנו - מלמד שלא פחד פרעה אלא מן החיבור שיש להם, שע"י רבים במצוות.
חכם חי הכהן - מלמד רמז כרפס, שעל יד הענווה, נשלם המניין ע"י השכינה.
חכם חיים אלחדיף - מלמד להתקבץ ללכת לכל בתי חכמי העיר בליל מוצאי חג הפסח
חכם חביב טולידאנו - מלמד שכל אדם יעשה עצמו כמי שצריך לאחרים.
חכם חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי - מלמד שבזכות שמזמנים עניים לבוא לאוכל, זוכים לגאולת עולמים.
חכם חי הכהן - מלמד שאכילת הפסח, שלמדו בה אחדות, היא שעמדה בימי המן.
חכם חיים ויטאל - מלמד טעם שנקרא שבת גדול, שמתחיל להגדיל שמו בעולם.
חכם חיים הכהן - מלמד שלא יחשוב שהמצה מצד צרות העין, ויאכל בשמחה.
חכם חביב טולידאנו - מלמד שמחה על בשורת הבנים אף על פי שיערערו על קבלת התורה.
חכם חיים הכהן - מלמד רמז למנהג לסובב קערת הסדר על ראשי האנשים.
חכם חיים אביגדור - מלמד 'ותען להם מרים', שגדול יום זה, כדין האנשים, לשיר גם בפה
חכם חיים דוד חזן - מלמד שיציאת מצריים הוא חירות בכל דור מכל שבעים אומות.
חכם יוסף אלפנדארי - מלמד זכות השירה בהלל גדול על הניסים נמשך לדורות הבאים.
חכם יוסף אלקלעי - מלמד שאלת הבן הרשע, שמצוות מצה תלויה בביאה לארץ.
חכם יוסף בן נאים - מפרש הצמדות הכתובים 'בצאת ישראל' ו'מושיבי עקרת הבית':
חכם יהודה מועלם - מלמד מה עיקר יציאתם: לברוח ממצרים או שיזכו לראות הארץ.
חכם יעקב פאריינטי - מלמד שמרוב הלל ושמחה בימי הקיץ, אפשר עברה עליו רוח שכחה.
חכם יהודה נג'אר - מלמד שבקבלת התורה נרפאו הסומים מצרת השעבוד.
חכם יעיש קריספין - מביא מנהג בני מחוז סוס לתת על החרוסת ורד.
חכם יוסף דוד - מלמד שיחדש אדם בכל שנה שאלה חדשה.
חכם יוסף צוברי - מלמד שנוהגים כמנהג אבותיהם, למרות שראשונים נהגו אחרת.
חכם יעקב הכהן - מלמד שאיך יהיה מצפה למשיח, ולא שב וכיפר עוונות ראשונים.
חכם יוסף פינטו - מלמד שלושים יום קודם הפסח דורשים מי צריך מתלמידי החכמים.
חכם יחיא צאלח - מלמד שעבד לאנשים הרבה, קשה הדבר, שיסכימו לשחררו.
חכם יוסף חיים חזני - מלמד שבשמירת שתי השבתות טמון רעיון 'ואהבת לרעך כמוך'.
חכם יעקב חדאד - מלמד שבת הגדול, נמחל עוונם בשירת זה השבת, קודם הפסח.
חכם יום טוב ישראל (שיריזלי) - מלמד היתר לאפיית מצוות בידי גוי, כשאין ישראל אומן.
חכם יוסף קורקוס - מלמד טעם שמן 'שבת הגדול' לפי שהוא שבת החמישים בשנה
חכם יחיא עומיסי - מוכיח בליל שביעי של פסח, שלא יניחו הבנים לסובב ברחובות
חכם יוסף נסים בורלא - משיב על חשש חימוץ בשמן שומשום, שמנהג טעות לאסור.
חכם יוסף פרץ - מלמד שדווקא בפסח קוראים לעניים בפה, שישועה קרובה לבוא.
חכם יהודה פרץ - מלמד אף שנכנסו לארץ, אינם בני חורין, וחייבים בכל מצוותיו
חכם יהודה אבן דנאן - רמז לאמונת האנשים האומרים 'תרבחו ותסעדו' בלשון ערבי.
חכם יוסף ארוואץ - מלמד הטעם לקריאה כל רעב ממנו יוכל, שבפסח נידונים על התבואה.
חכם יום טוב ישראל (שיריזלי) - מלמד שתלויה בשביעית, אך כוח ההיתר בצער אנשי המושבות.
חכם יהושע יהודה אמאדו - מלמד זמן חרותנו הוא סיום הגאולה והזיכרון האמיתי ליציאת מצרים
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד שהתורה עמדה לאבותינו ולנו שלא נטמענו בין האומות.
חכם מארי מאיר צובירי - מלמד כשעוסקים ההורים יחדיו, בחינוך הבנים, לא יבוא לידי חימוץ
חכם מבורך ברהנץ - מלמד שהמודה בניסו עושים לו נס אחר, אראנו נפלאות
חכם מיכאל אזולאי - מלמד שמשה לא הוזכר בהגדה, שאין לכלול יצור עם היצור ברוך הוא
חכם מבורך ברהנץ - מלמד הטעם שמרים קערת הסדר כדי שיחולו ברכה על ראשם
חכם מיכאל אזולאי - מלמד שמעות חיטים, הם מכלל קיום מצוות שמחת החג
חכם מימון עבו - מלמד להקדים מבעוד יום להזמין העניים לאכל על שולחנו.
חכם מאיר חי בן אלישע - מלמד מכירת חמץ בקניין גמור, כאדם העושה בשלו.
חכם מיכאל אזולאי - מלמד טעם תענית הבכורים בערב פסח
חכם סעדיה אלדמארי - מלמד אמירת 'כל דצריך ייתי ויפסח' לעניין הצריך להתגייר.
חכם עזרא מלכי - מלמד שלא רק למי שאין לו מה לאכול, אלא שלא יהא אדם עצב.
חכם עבדאללה סומך - מבאר סימן 'שולחן עורך', לאכול על שולחנו, הוא ושכנו.
חכם עוזיאל אלחייאך - מלמד שלא שווה מדרגת לעשות נקמה למדרגת לפרסם אחדותו
חכם פרג' חלימי - מזהיר שלא יצטרכו העניים לעבוד לפרנסתם ביום טוב.
חכם פרג' חלימי - מבאר שמזמינים העני לאכול 'לחם עוני', אף סעודתו מטעמים.
חכם שלמה הלוי אלקבץ - מלמד מנהג חסידים לנדוד שינה מעיניהם בשלושת הלילות.
חכם שמואל די מדינה - מלמד גדר בהנהגת רבים לתת לכל כת וכת דבר הצריך להם.
חכם שמואל אדוני - מבאר הרמז שתכף ששותים כוס של גלות, שותים כוס גאולה.
חכם שבתאי בוחבוט - מלמד להאיר פנים למצפה לשולחן אחרים, שעולם חשך בעדו.
חכם שבתאי מוראיס - מלמד המצווה להשוות בין מחזור הירח למחזור השמש.
חכם שמואל שאול סרירו - מסייע למי שנוהג בשתיית חמש כוסות בליל הסדר.
חכם שושן דוד יום טוב הכהן - מלמד שיציאת מצרים היא יסוד להאמין בגאולה בכל הגלויות.
חכם שם טוב גאגין - מלמד מוסר במצה ובסוכה, שאי אפשר לעשיר להתגאות בעושרו.
חכם שלמה אליעזר אלפנדארי - מחפש צד להתיר לאיש עני, שלא יבטל משמחת הרגל.
חכם שמואל דוד לוצאטו - מלמד שהדת מורשה מאבותינו עוד טרם קבלת התורה.
חכם שלום משאש - מרמז 'שפוך חמתך' על העשיר שאכל ושבע ודשן, והעני חסר.
חכם שלמה אמסלם - מלמד לסובב הקערה על ראשם כעומר התנופה, שמושך שפע ברכה.
חכם שאול הכהן - מלמד שצריך להאכיל העניים - כל הרעב ולא לקיים המצווה.
חכם שבתאי בוחבוט - מלמד שהסגולה היא חירות הנפש, הנטועה בנו מדור לדור.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: