חיפוש

עבור מילת מפתח: קהילה

חכם אברהם הלוי - מלמד, שהיורד מקריאת התורה, יתן דרך ומקום לחברו העולה.
חכם אליהו בכור חזן - מייעץ להיאסף נציג לכל דעה ועדה, לברר ולהשוות כל הדעות.
חכם אליהו בכור חזן - מלמד שמסור ביד מורה העדה להקל ולהחזיר הדבר לתיקונו.
חכם אברהם ענתבי - משבח מנהג דור קודם להקדיש זמנם בשבת ללימוד בחבורה
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד שרשות המלך לדון כדיננו, אין לדון כדין המלכות.
חכם אברהם אביכזר - מלמד שהמאושרים בגולי ספרד הלכו למלכות תורכיה.
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד רמז לולב שמקיים בה כל התורה, וכף הגורם להורדת שפע.
חכם אליהו שרים - מלמד לתבוע שיהיה לנו רב בכל בית כנסת כאחינו האשכנזים.
חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד השלמים בפרטיותם, ברוב עם תרבה הכרת גדולת מעלתם.
חכם אברהם הכהן - מלמד שמאחר הם באחדות אחת, מורים שה' הוא אחד.
חכם אברהם חיים אדאדי - מורה הלכה לעשות צדקה בדברים שבקדושה.
חכם אפרים לניאדו - מלמד 'גדול תלמוד' שמלמד לאחרים, שאין לך מעשה גדול מזה.
חכם אליהו בכור חזן - מביא מנהגם, שיחיד קונה המצווה לזכות הרבים, בברכת הלולב.
צדקת אסנת ברזאני - מלמדת שאין דרכה של אישה לחזר אחר הקהילות.
חכם אברהם חיים נאה - מלמד להמתין על התיבה עד שיסיים חברו את קריאת התורה.
חכם אברהם ערוסי - מלמד שבחן של נשות עיר אלנבאת בתימן, שעינם יפה באורחים.
חכם אברהם פלאג'י - מלמד שאפילו מצד עצמם לא היו כדאים, גדול כוח הציבור.
חכם אפרים נבון - מלמד מעלת לימוד התינוקות כל היום, יותר מישיבה חצי היום.
חכם אברהם ביתאן - מלמד שעל ידי שיהיו יחד בשלום ואחווה, יהיו כולם למודי תורה.
חכם אליעזר די אבילה - מלמד שנרפאו כל בעלי מומים במעמד הר סיני.
חכם אברהם פרחי - מלמד לכונן סימן לאחים המפורדים בין האומות כענפים של עץ אחד.
חכם אברהם דאנון - מלמד אף אם בספק על דתו, עודנו יודע חובתו לבלתי שכוח בני עמו.
חכם אברהם לניאדו - מלמד טעם שעונים אמן יהא שמיה רבה.
חכם אליהו באהי עלוש - מלמד שעל ידי הצדקה שעושים זה עם זה, באה להם הגאולה.
חכם אברהם דידי - מלמד שהלומד תורה ניצול מיצר הרע ועושה נחת רוח לה'
חכם אפרים ארדיט - מלמד שלא העלו ההלכה, אלא על ידי משא ומתן ברבים.
חכם אליהו בכור חזן - מעורר אהבת ארץ הקודש באוזן בני עמינו בארצות החופשיות.
חכם אברהם חן - מלמד מאברהם דין ערבות לאנושות כולה.
חכם אברהם כלפון - מלמד שחוזר מעלייתו לתורה אומרים לו חזק מפני אימת הציבור.
חכם אליעזר חזן - מלמד כוח הציבור לעורר רחמים, שידון אותם הקב"ה ולא בית דינו.
מר אברהם רפאל בן ציון אלמליח - מלמד שהתארגנות היהודים הספרדים, תתרום לחזוק יהדות העולם.
חכם אברהם אלמליח - מלמד גודל המצווה של אהבת ישראל, שבידו לבטל העונש.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד להזמין העני מבעוד יום אל ביתו, שביתו מסוגר בליל פסח.
חכם אליהו הכהן - מלמד שתיקון הגאולה הוא הצדקה, שעושים בגלות.
חכם בן ציון אלקלעי - רואה בצערם של חכמים, שאין לאל ידם להחיות את נפשם.
חכם בנימין מקיקץ דידי - מלמד שלא יפרוש מן הציבור, שאולי טועה בדמיונו ודן את חברו.
חכם בן ציון אבא שאול - מורה שישראל כל אחד נוהג כמנהגו, וכל בני ספרד מנהג אחד.
חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד הדורשים בדברי אגדה, כמים המרטיבים יער צומח עצים.
חכם בן ציון ניסים פרדס - מעורר האדם להתרחק משני הקצוות בהשגת שלמותו.
חכם בן ציון רפאל הכהן פריצי - מלמד שבעל מלאכה בשדה הוא יסוד התורה וכמי שמתעסק בה.
חכם בנימין מקיקץ דידי - מלמד מעלת לימוד של רבים כתפילה בציבור, שלא ילמד כערער.
חכם דוד פיפאנו - מלמד שרבו ההונגרים השתרש מנהגם בעיר, ולא ערערו אחריהם.
חכם דוד כהן - מלמד שרודף צדק לעצמו דווקא, גורם לפירוד, ומונע ירושת הארץ.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שמבית הכנסת נבעו מוסדות אהבת אדם ואחוות אנוש.
חכם דוד ציון לניאדו - מלמד שיסודות העיר חאלב מאברהם אבינו ומדוד מלכנו.
חכם ד"ר דוד פראטו - מלמד לענות על הצרכים המודרניים בעיצוב הרבנים לעתיד.
חכם דוד שלמה אייבשיץ - מלמד מעט מעט יתן פריו, ומצטרף לחשבון גדול.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שהעברית מעניקה תחושה של בבית בכל בית כנסת.
חכם דוד פאפו - מורה לשלם שכר המלמדים, שלא יהיו כעני המחזר על הפתחים.
חכם דוד דה סולה פול - מלמד שבית כנסת הוא גוף חי, שכל היהודים הם איבריו.
חכם דוד אשכנזי - מלמד שהעוגב כאפס וכאין נגד דברים שהעולם עומד עליהם
חכם דוד מועטי - מלמד גודל חילול ה', שקנו שם אצל הגויים שהיהודים גנבים.
קֶס הדנה טקויה - מלמד שהתבודדו כ'קהילה', והתגנו בשם זה בפני הגויים
חכם חביב טולידאנו - מלמד שכל אדם יעשה עצמו כמי שצריך לאחרים.
חכם חיים דוד הלוי - מלמד שבכלל 'אהבת הכלל' - הממלכתיות, שנשתכחה בגלות.
חכם חיים אברהם גאגין - מלמד שכל אחד יושב בתחומו, כאילו הם איש אחד על מחנהו.
חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד שדי לנו במנהגים שאינם משתווים, לאסור עליה לספר תורה.
חכם יהודה ג'רמון - מלמד במקום שנהגו ללכת אחר חוקי ונימוסי הממשלה הוא הדין
חכם יוסף נחמולי - מלמד שעדיף שליח ציבור תלמיד חכם אלמן על שליח ציבור נשוי.
חכם יוחנן הכהן - מלמד לעשות סעודה לאחר התענית לקהל ובעיקר זקנים ועניים.
חכם יאשיהו פינטו - מלמד שאין לשנות מנהג בני העיר ואפילו יש בו נדנוד איסור.
חכם יוסף מור יוסף - מלמד ואמת הדבקים בה' א-לוהיכם, להשלים רמ"ח בקריאת שמע.
הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד שאדם שאינו משרת, מנותק מכל הצרכים של המדינה.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד גודל מצוות הכנסת אורחים על אשכנזי הבא בין ספרדים.
חכם יהודה אלקלעי - מורה למנות זקנים, שיעמידו קיבוץ הגלויות, וישוו המנהגים.
חכם יוסף לוי - מלמד שמצווה בין אדם לחברו עדיפה על מצווה בין אדם למקום
חכם ינון חורי - מלמד מעלת עשרה יהודים פשוטים על תשעה גדולי הדור
חכם יהודה הכהן מסלתון טראב - מלמד לבאים לערים הגדולות, שממנים רב מיוחד לכל קהילה.
חכם יהודה אלקלעי - מפרש 'משיח בן יוסף' להמציא פרנסה לישראל הדרים בארץ
חכם יוסף קורקוס - מלמד שמעולם לא ראית יהודי מסכן מתהלך ברחובות קוראסאו
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד שביום השבת כל הקהל מתפללים רק במניין אחד.
חכם כמייס מאזוז - מלמד שישגיח מי שמתפרנס ממלאכתו להחזיק בידו לבל יתמוטט.
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד מעשה הצדקה בהילולת רבי שמעון בר יוחאי.
חכם כליפה הכהן - מלמד ושבתי אל בית אבי, שיושב עם תלמידי החכמים שהחזיק בידם.
חכם כמייס מאזוז - מלמד שאין לך אדם, ואפילו פושעי ישראל, שאין לו מצוות עשה.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד תפקיד הקֶס ללמד בעצמו, במקום בו חסרים מורים.
חכם לוי סעדיה נחמני - מתריע מפני המחיצות בין המאמין ושאינו מאמין.
חכם לוי אסולין - מלמד החכם השלם בכל ענייניו, אינו מעמיד דבריו על קו הדין.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד שעל אף השוני הדתי, אין להראות שנאה ביניהם.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד האהבה יוצרת אחדות, ומאפשרת להתחזק בדרכי התורה.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד הקפדתם על דיני טומאה וטהרה כאבן ייסוד לקיום הקהילה.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד שלא יקחו כסף עבור הנהגת התפילות עבור משפחה מתאבלת.
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד שגובים מבעלי הבתים, כל אחד לפי מצבו
חכם משה דוויק הכהן קצאב - מלמד שהטרוד במזונותיו, לוקח השבת לעסוק בתורה.
חכם מאיר בניהו - מלמד עמדת 'חמדת ימים', שעיקר תפקיד 'מרביץ התורה' הוא הדרשה
חכם מנחם מנשה - מלמד שרגלים - על שם האבות וראשי חדשים הפסידום האנשים.
חכם מאיר ואעקנין - מורה למנות החזן, אף שמשנה האותיות, מפני שדיבורו כמותם.
חכם מארי שלמה אלחראזי - מלמד שסיבת האדם בעולם לעשות הטוב וגמילות חסדים
חכם משה מאימראן - דורש את התורה כמים, שיזכו לכתרה באסיפתם.
חכם מארי דוד משרקי - מלמד שנתפשטו דיני השולחן ערוך ומנהגיו בכל הארצות
חכם מארי יחיא יצחק הלוי - מלמד לנדות הרוצה למנוע אחד מהתפילה בבית כנסת
חכם מארי סאלם עוזירי - מלמד מעלת הזוכר את הצדיקים עוד בחייהם ומבקר אותם בחוליים
חכם מאיר בניהו - מלמד פדיון שבויים בתלמיד חכם ובבחורה יפה למעלה משורת הדין.
חכם מאיר יהודה גץ - מצווה את בניו, לכבד את ביתו אחריו, לעשות צדקה ומשפט.
חכם מאיר טולידאנו - מזהיר מן ההיתר בפה מלא, שמזה נמשך ביטול התוכחה
חכם מסעוד ריוח - מחבר קינה על השואה בערי אירופה.
חכם מארי זכריה יחיאל שרעבי - מלמד שמן הדין, כל עם ישראל חייב לסובלים בשביל עם ישראל.
חכם מאיר בנימין מנחם דאנון - מלמד לא לתבוע מתלמידי חכמים שישתתפו בעול המס בענייני מצוות
חכם מנשה בן ישראל - מלמד שנתרצה בדברים האפשריים כי הדת ניתנה לכללות העם.
חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מלמד לחלוק כבוד לזקנים, שהוא דבר הנוגע לגוף התורה.
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד המלעיג על עניותם של עניים, סופו שאחרים אוכלים את יגיעו
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד אפילו יש לעני מה לאכול, אין זה דרך החיים המאושרים.
חכם משה דוד וואלי - מלמד שנשמת הצדיק כאיש אחד המחזיק אנשים הרבה.
חכם מנחם מנשה - מלמד להתקדש ברבים - יחד עם הציבור ובתוך הציבור.
חכם מאיר ואעקנין - מורה מתי יתנו לעניים מעות פדיון שבויים, ומעות תלמודי תורה.
חכם משה מלכה - משיב שמנהיגם על פי התורה והמוסר, אף שאינו רב הוא רבם.
חכם מארי ישעיהו - מלמד שהתנהגות ההורים היא המשפיעה על דמותו הרוחנית.
חכם מעתוק כהן (עתוג'י) - מלמד שההמונים, שכרם טוב יותר בלימוד מתלמידי החכמים.
חכם מהלל העדני - מלמד כי נפשות האדם הן אחיות, שנולדו מבטן אחת.
חכם מארי שלום הלוי אלשיך - מלמד בשעת קריאת התורה, נעשה לנו מעמד הר סיני
חכם מעתוק חטאב - מלמד לדבר מוסר במשלים ומעשיות כדי למשוך ולתקן הלבבות.
חכם מישאל דהאן - מלמד ערך חיבור ספרים, שמזכה את הרבים, ושכרו גדול מאוד.
חכם משה מטראני - מלמד שאל יהיו חסידים הרבה, שדי במה שאסרה תורה.
חכם סעדיה צפירה - מלמד, שהעוסק בתורה לבדו, אינו מועיל לא לו, ולא לזולתו.
חכם עובדיה יוסף - מורה שהמזכיר קדושת שבת, אפילו אינו שומרה, אין יינו נסך.
חכם עזיז בנימין - מלמד שבונים בית הכנסת בידיים, בית הכנסת שייך לכל הקהילה.
חכם עזיז בנימין - מלמד מנהגם לתת חלק של מתים ממזונם לעני או לתלמיד חכם.
חכם עזרא מלכי - מלמד שלא רק למי שאין לו מה לאכול, אלא שלא יהא אדם עצב.
חכם עזרא ציון מלמד - מלמד שאינם יושבים לסעוד בשבת בטרם ישלחו לעני שבשכנותם.
חכם קס מלקה עזריה יהייס - מלמד לסייע במציאת בית, למי שיצא לארץ, אך חזר על עקבותיו.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שמה שחנן אותך ה' בדעת, הוא לחלוק החכמה עם הדור הצעיר.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד לדור הצעיר ללמוד אמהרית, שיעזרו בקליטת אחינו.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד החובה על כל אחד מבני הקהילה לעזור לכל אחד מהקהילה.
חכם רפאל אלעזר נחמיאש - מלמד שלא להרבות בשבח המת יותר מדי, רק שהחי יתן אל ליבו.
חכם רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי - מלמד לבעלי התורה להדבק עם אנשי מעשה, ויושלמו בגוף אחד.
חכם רפאל חיים שושנה - מלמד שהבקשות הם מפתח להיות תמיד קשור עם ארץ ישראל.
חכם רפאל משה פאלקון - מלמד 'יודוך ה' כל מעשיך' - שאין לומר יברכוך טובים ולא רעים
חכם רפאל יעקב חקק - מוכיח הדבקים בה' ובתורתו, שעושים עצמם לא רואים מצב הקהל.
חכם רפאל חיים שושנה - מלמד שבארבע קירות בית כנסת, כל ישראל שווים.
חכם רפאל יעקב מנשה - מלמד שעיקר נתינת התורה הוא במצוות הדינים לדון את ישראל.
חכם רפאל אשר קובו - משיב שיש כוח לרבני הדור לבטל חרם גדולים מדורות קודמים.
חכם רפאל שלמה מורדוך - מלמד החובה לבכות כל אדם גם אם אינו מוחזק כצדיק וחסיד.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד לגבאי שלא יעבור לפני מי שאין לו, שמא יתן מעות שבידו.
חכם שלמה אדהאן - מלמד שבח בני המערב, ששולחים הקידוש לעניים מיין משובח.
חכם שמואל אדוני - מביא הנוסח שהיו נוהגים בו ל'יהיה רצון מלפני א-לוהי השמיים'.
חכם שבתי אקשוטי - מלמד מעלת הנותן צדקה בגלוי, כדי שילמדו ממנו אחרים לתת.
חכם ששון עזרא סחייק - מלמד שבח המייסד בית חולים להחיות בו חולי עניי בני ישראל.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד להורות לעם ישראל הדרך, למשוך ליבו של אדם ליראת שמיים.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שהחכמים אינם נביאים לקבל דעתם כחוק בל יעבור.
חכם שלמה ילוז - מלמד למכור ספר תורה כדי להשיא העניות, שלא תתייאשנה.
חכם שלמה אמסלם - מלמד בשביל האהבה שהיתה בין בני ישראל נתנה להם.
חכם שלמה מאזוז - מלמד שאין עושים רצונו, מקים להם אביונים, שיזכו וימחל להם.
חכם שמשון מורפורגו - מלמד בציבור לנהוג כמנהגם, ולעצמו לא לזוז ממנהג אבותיו.
חכם שמחה אפרתי - מלמד שצריך יראת שמיים להדר פני זקנים.
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד שיותר טוב שלא יהיה דלת כלל, שלא יצטרך העני להתעכב.
חכם שמעון ועקנין - מלמד אם משמר את הדבר, אימתי יבוא לידיו, נחשב כאילו מקיימו.
חכם שמואל דוד לוצאטו - מלמד איסור נקמה, אף שהיא נראית כמשפט צדק.
חכם שלמה אביטבול - מלמד שהדורש תורה ברבים, צריך שיאמר דברים מחודשים.
חכם שושן מאזוז - מלמד שיהיה ביתו בית ועד לחכמים ע"י שיהיה פתוח לרווחה לעניים
חכם שלמה הכהן - מלמד שאין כל האנשים שווים, ולכן הכל צריכים זה לזה..
חכם שלמה קורח - מלמד שאף אם הוכיחו, עדיין אינו מזיד, שאין יודע להוכיחו.
חכם ששון שנדוך - שהלומד תורה בלא מידות טובות יוצא ריקם מן העולם.
חכם שמעון חיררי - מלמד שרחל מבכה על שבניה אינם באחדות.
חכם שלמה אדהאן - מלמד שאם פותח ידו מעוני, סופו שיפתח ידו מעושר.
חכם שבתי אקשוטי - מלמד 'וקבל היהודים' להיות באחדות שזכות הצדיקים מגנה עליהם.
חכם שלמה חכים - מלמד עניי עירך קודמים, שחלקם מופקד אצלך, שלא יכתתו רגלם.
חכם שלמה מאזוז - מלמד שכל אחד מישראל שותף ושווה, ואין אחד יתר על חברו.
חכם שלמה וזאן - מפרש שהוצרכה תורה שתהא משיבת נפש לכל אחד מישראל.
חכם שאול ישועה אביטבול - מלמד שכל משפחות ישראל בני איש אחד, ומצווים על האחדות.
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד להיזהר שלא ישתרר להנהיג עצמו ברבנות, שלא לשם שמיים.
חכם שמואל שאול סרירו - מפרש הפסוק שיתנו הצדקה כענני הגשם המפזרים בכל מקום.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד 'סולם מוצב ארצה' - שהסולם איברים איברים והם קשר אחד.
חכם שמואל די מדינה - מלמד גדר בהנהגת רבים לתת לכל כת וכת דבר הצריך להם.
חכם שלום משאש - מלמד שבית הכנסת הוא גורם לאחדות לכלל ישראל.
חכם ששון שנדוך - מפרש 'בנפול אויבך' שאין לשמוח שנכשל אדם בעבירה
חכם שמעון מימון - מלמד אות ר' בתשרי היא רחמים להשגיח על העניים ברחמים.
חכם שלמה אאיליון - מלמד עלבון התורה במחלוקת באש מתלקחת בתוך קהל ועדה.
חכם שמואל עלוש - מלמד שכל אחד יקיים לפי יכולתו, ובכללותם נחשב כאילו קיימו הכל.
חכם שמעון לביא - מלמד כוח תפילת הרבים בסוד הקטורת, שצריך לחזק הדבר בהופכו.
חכם שמואל שאול עידאן - מלמד לא נחם דרך ארץ - שלא יפלשו לאיזה בית להופכו בית כנסת
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד שאין לדיין להוציא יותר מאשר הקצבה, שיש להם מהקהל.
חכם שמואל יוסף עדני - מלמד שבעטו ההמון בעטיים של המתחסדים להחמיר יותר מדי.
חכם שמואל שאול סרירו - מלמד שתכלית המצוות לקשר האחווה והאחדות.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: