חיפוש

עבור מילת מפתח: שכנות

חכם אלטר מאזוז - מלמד אפילו שיש לה כבר שלום, יתפלל שימשיך ויתמיד.
חכם אליהו שמעא הלוי - מלמד להרחיק שכנו מיצר הרע, ולא להתרחק משכנו.
חכם אברהם יצחקי - מתיר גבינת מצרים, שלא מערבים בה חלב בהמה טמאה.
חכם אברהם חן - מלמד מאברהם דין ערבות לאנושות כולה.
חכם אליהו באהי עלוש - מלמד מעלת ה'קונסיסטואר' נעלה מאסיפת מועצת העיר.
חכם אליהו בכור חזן - מורה לשנות המנהג, כשגורם שנהיה חרפה לשכנינו.
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד חוב המוטל על רב העיר להשתתף בצרת הציבור.
חכם אליהו לביא - מלמד לילך בעצמו לשאוב המים לאפיית המצה.
חכם אליהו חמווי - מלמד שאם אהבה בנינו, הקב"ה משרה שכינתו לבנות המקדש.
חכם אברהם ביתאן - מלמד החובה לדעת גודל העול המוטל על המך.
חכם אברהם אלמליח - מלמד גודל המצווה של אהבת ישראל, שבידו לבטל העונש.
חכם אברהם אלנדאף - מלמד לצוות לשאר ישראל שלא יכריתו העניים הרמוזים לשבט לוי.
חכם אליהו בן הרוש - מפרש לעולם חסדו - טוב ה' לכל העולם ואין הפסק לטובתו.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד שעיקר המצווה לבקש מחילה ממי ששונא לו.
חכם אליהו דוד מאזוז - מלמד שלא יכול להיות תלמיד חכם כי עם ע"י המחזיק אותו.
חכם חיים דוד הלוי - שאינם חוששים בכשרות באכילת מאפי עוגות זה בביתו של זה.
חכם חיים עלי הכהן טוויל - מלמד שכל נשמות ישראל מדובקים בחיבור עצום לקבל השפע.
חכם חיים קורח - מלמד אפילו אחד במעשיו הטובים מכריע להשרות השכינה.
חכם חיים משה אלישר - מלמד שחייב להלוותו, אך אם אוכל עימך - פטור הוא מלשלם.
חכם חיים פלאג'י - מלמד מידת אשתו, שלא לתת לקרואים לאכול עד שיתנו לעניים.
חכם יוסף יצחק הלוי - מלמד ששבט יהודה מקבלים פני כל אדם בשמחה.
חכם יחייא שניאור - מלמד לתת צדקה לעני, ויחשוב שזו הלוואה כדי לא לבייש העני.
חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד שעיקר האדם שליבו יהיה רחמן ורוחו ענוה.
חכם יוסף משה שטרית - מלמד נר חנוכה על שולחנו, שישתדל להכניס האמונה בשביל בניו
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד להתנות בלי נדר מתן מעשר לעשות לכל דבר מצווה.
מר יוסף מיוחס - מלמד שסיפורי האבות, נזקקים לפירוש החי של חיי הפלחים.
חכם יחיאל חיים ויטרבו - מלמד צעקת הרועים נגד עשירי עם, הממלאים בתיהם כסף.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד, שהעני בשר מבשרך, ולא תתמה מה לך ולצרה הזאת?!
חכם יעקב אביחצירא - מלמד שכולם שבטי יה, ואין לבכר שום אחד על חברו.
חכם יעקב פינצי - מלמד שלא יצא במה שכבר גמל עימו חסד, אלא ברבים עד אין חקר.
חכם יוסף קאפח - מורה שמיזוג חיובי הוא שכל עדה תראה לזולתה את האור שבה.
חכם יעקב הכהן טראב - מלמד שלא יקרר אותך היצר בדרך הצדקה, ויזנב בך הנחלשים.
חכם יוסף משה עדס - מלמד 'איש לרעהו' - חיוב האיש החשוב להקדים לשלוח לרעהו
חכם ישעיהו מרדכי באסאן - מלמד שלא לחלק בית כנסת, משום שגנאי הדבר לחותכן.
חכם יצחק הכהן רפפורט - מלמד שאין קניין במוכר אוויר חצרו, ואם לא בנה יכול לחזור בו.
חכם יהודה אריה ממודנה - מלמד שלא יהיה מהאוהבים בשעת הצלחה והמתרחקים בעת רצה.
חכם יהודה ליאון אשכנזי - מלמד 'ואהבת לרעך' על הרע הקרוב, שקל יותר לאהוב מרחוק.
חכם יצחק חנן - מלמד ששכנו הרע הוא יצרו הרע, הקרוב אליו, וממנו ירחק.
חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד רמז אימתי יבוא תשבי - שהם יחד בשלום.
חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד שכל צדקה שייתן העשיר יש בה גמילות חסדים מזה לזה
חכם יעקב חיים - מלמד שלא ידחה האורח, שמא יטרידו מלימוד התורה.
מר יוסף מיוחס - מלמד שהכרת שכנינו היא תנאי ראשון להתקדמות בארצנו.
חכם יעקב בן שבת - מזהיר שלא יהיה שום פניה רעה, בעת תיתו הצדקה.
חכם יעקב פיתוסי - מפרש שמידת החסד היא הצדקה שטובה לה' ולבריות.
חכם יחיא קורח - מלמד להכיר במעלת השואל לאהוב אותו, ולהוציאו בכבוד גדול.
חכם יהודה עייאש - מלמד גדולת השלום, שבהעדרו לא יועיל שום תיקון.
חכם יצחק שרים - מלמד שמייחד שמו פעמים באהבה של עצמו ואהבה של חברו.
חכם יעקב יצחקי - מלמד בכפרות לחלק הממון לעניים ובני המעיים לעופות השמיים.
חכם משה מרציאנו - מסביר יסוד המנהג לעשות סעודה משום ישועה.
חכם מארי סאלם עוזירי - מלמד מעלת הזוכר את הצדיקים עוד בחייהם ומבקר אותם בחוליים
חכם מסעוד חי רקח - מלמד השולח כלי כסף לחתן יכול לתבעם אך עליו הראיה.
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד שלא יחזיר פני חברו ריקם מפני השלום.
חכם מסעוד ריוח - מלמד לאדם שידבק עצמו בציבור, ובזה זוכה לחנינה הכללית.
חכם משה חיים מצליח - מלמד לשיר מאשמורת הבוקר עד עלות השחר בשבת הלבשה.
חכם מסעוד חי רקח - מלמד שמותר לכל לדוג בחכה בים טבריה, אף שאינה בשטחו.
חכם סולומון גאון - מלמד שעד בוא הנאצים לא חוו הספרדים אנטישמיות מאורגנת
חכם קס מנשה זמרו - מלמד שלכל קייס יש את האזור שלו, וכולם שווים ומשמעותיים.
חכם רפאל חיים שושנה - מלמד מנהג הבקשות קול הנכנס אל הלב.
חכם רפאל בירדוגו - מתקן לבטל מנהג בעלי שמחה, כדי למנוע צער וביוש עניים.
חכם רפאל פנחס יהושע די שיגורה - מלמד טעם 'שבת הלבשה' לעניים כדי להתלמד במעשה הצדקה.
חכם רפאל אשכנזי - מלמד שנהגו מצוות הלבשת ערומים על ידי פקידי תלמוד תורה.
חכם רפאל שלמה מורדוך - מלמד חובת ההספד כפי מדרגתו הנגלה ליודעים מכירים אותו.
חכם שלמה אאיליון - מלמד להתיר טלטול בכפר שסביבתו מחורצת כעיר מוקפת חומה.
חכם שמואל בן זקן - מלמד שיחשיב עושר חברו כשלו, לשמוח בו אף שלא נהנה ממנו.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: