חיפוש

עבור מילת מפתח: תלמידים

חכם אליהו הלוי - מלמד שהזכירה נפעלת מהתפעלות האדם
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד שהעושה עם עמלי תורה, זוכה ויושב עם תלמידי חכמים.
חכם אברהם פלאג'י - מלמד שבח הבנים, שלמדו באליאנס, ומפרנסים להוריהם בריווח.
חכם אשר שלם - מלמד שלא כתב אלא ללמד את עצמו, ואינו אלא כמעתיק
חכם אהרון ברכיה ממודינא - מלמד שלא מפני תורתה תיפדה, אלא על משפט אמת שתעשה.
חכם אברהם דידי - מלמד שנים מקרא ואחד תרגום, שמעלים בשפת הקודש
חכם אליעזר חזן - מלמד להתחזק בלומדו מוסר, להשכיל לילך תמיד אצל יראי ה'.
חכם אברהם יהושע קריספין - מלמד לשמוע דבר החכם, שאין הלכה כמותו, שלא נתבטלה סברתו.
חכם אליעזר בן שנג'י - מלמד שהיו העם ניצבים על משה ללמוד תורה כל היום כולו.
חכם אליהו לופס - מלמד זכות ישראל סבא ללמוד ספר תהילים להינצל ממצרים.
חכם אברהם אבן מוסא - מלמד כלל ברש"י שנמצאת לפניו גרסא משובשת
חכם אברהם חי - מלמד לעסוק בספר הזוהר מדי יום, גם אם קשה עליו ההבנה.
חכם אהרן מועטי - מלמד הטעם שדוד עשה משפט וצדקה, משום שיואב על הצבא.
חכם אפרים ארדיט - מלמד שלא העלו ההלכה, אלא על ידי משא ומתן ברבים.
חכם אברהם ערוסי - מלמד בין פסח לעצרת ללמוד מוסר שהוא מסורת אבות ראשונים.
חכם אליעזר נחום - מלמד שלא יחסיר המשנה על ראשית לימודו בתלמוד
חכם אברהם דיין - מפרש לאב שלא זכה ללמוד תורה - יש לו תיקון שילמד לבנו.
חכם אברהם פלאג'י - מלמד שבח מחזיקי העניים, לשכור מלמדים, שלא יאבדו התינוקות.
חכם אברהם דידי - מלמד שמותר לשמוח בחדוות הלימוד, וזוכה לשמוח בשמחת ירושלים
חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי - מורה שאפילו רמת לימודו נמוכה - הוא ותורתו בדרגה של חיבה
חכם אברהם חי שאקי - מורה להשאיר ההקדש אף שנתמעטו התינוקות הלומדים במקום
חכם אברהם אביכזר - מלמד שירת הבוקר לתלמידיו הקטנים.
חכם אברהם כהן דה הירירה - מלמד דעת סודות הא-לוהות נמסרו למשה, והוא לבאים אחריו
חכם אלטר מאזוז - מלמד שבני עניים, הזוכים בכתר תורה, יוצאת מהם תועלת לרבים.
חכם אליהו קובו - מלמד לאחוז בפלך השתיקה במקום שהסתרים גלויים והכל צפוי.
חכם אברהם פנסו - מלמד 'על הארץ תישן' - שהכל דשים בו, לאחוז במידת הענווה.
חכם אברהם אזולאי - מלמד להעריך הכבוד שתלמידו מכבדו.
חכם אהרון מעלי הכהן טוויל - מלמד מעשה באר"י, שהיה מתחיל לגלות סוד אחד מן התורה.
חכם אברהם ביתאן - מלמד לא לסמוך על מה שלומדים בביה"ס, שהנגינה משתכחת.
חכם אהרן פרץ - מלמד רמז שבזכות עסק המשנה בא דוד בן ישי.
חכם אברהם כלפון - מלמד הטעם שנקראו חכמי ישראל תלמידי חכמים.
חכם אברהם דידי - מלמד שדבריו פיו ומרמה, אינו רוצה לעסוק בתורה שיתרפא
חכם אברהם דידי - מלמד יבוא עזרי, שבזכות שעושים כבוד לתלמידי חכמים יבוא משיח
חכם אברהם אלמליח - מלמד איך לשנות מנהג אבותיו, שלבו מהסס עליו, מבלי לבטלו.
חכם אליעזר דון יחיא - מלמד שקולע אל האמת, אין בו שום שינוי וסתירה בדברי רבותינו.
חכם אברהם פטאל הלוי - מלמד מעלת ארץ ישראל בין לגופות בין לנפשות.
חכם בועז חדאד - מלמד שבכלל מצוות תלמוד תורה לכבד את התורה ולנשקה.
חכם ברוך מטראני - מלמד שהיו למלמדים מגילות עם חנוך הקריאה ומשלים קלים.
חכם ברוך ירושלמי - מבאר שלומד עם רבו ואין מקום שיוציא התלמיד לא מתקיים לימודו
חכם ברזילי יעבץ - מלמד שסוף מגלה ערוותו, ושואל על הספק, שיהיה מורה הוראות.
חכם ברוך ירושלמי - מלמד שמאהבתה לומדה בקול רם, ובזה התרופה לשכחה.
חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד הדורשים בדברי אגדה, כמים המרטיבים יער צומח עצים.
חכם דוד אבן כליפא - משבח הוריו וסבו, שהכניסו בליבו חיבה לתורה ולשירה.
חכם דוד הכהן - מחייב האב על לימוד בניו, ומחייב מנהיגי העיר להעמיד מלמדים.
חכם דוד חיים שלוש - מלמד הפוסלים תלמידים שאינם שמים לב, שעוסקים בדיני נפשות.
חכם דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י - מלמד שהימים שהיה לומד בהם משה, מסוגלים לחידושי תורה.
חכם דוד חזן - מלמד שמונים לגבורה, שיגבור עצמו להוכיח בשער.
חכם דוד ניטו - מלמד שלא אמרו חכמי המשנה, ואפילו דבר קטן מליבם.
חכם הנרי שמואל מוראיס - מלמד שלא חסכו באמצעים ובמאמצים להרגיל את ביניהם.
חכם חיים פריירה מנדס - מלמד להצית בלב הילדים התלהבות עבור יהדותם.
חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש - מלמד שבזכות תורה וגמילות חסדים דווקא יכולים להינצל.
חכם חיים פינטו - מלמד שזכות תורת הצדיק מגינה ומצילה במותו כמו בחייו.
חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד תורת האדם השלם להשים כל מגמתו להשלים זולתו.
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שלולא האמונה במסורת, תתקלקל אמונתו של אדם.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד טרם כל להכין ליבו להיות טוב בעיני א-לוהים ואדם.
חכם חביב טולידאנו - מלמד יסודות החוכמה בערי אדום, שהם סדרי הלימוד.
חכם יחיא משה עבודי - מלמד שמותר להחניף לאשתו לרבו ולתלמידו, שלא תאבד דרך.
מר יוסף מיוחס - מלמד שסיפורי האבות, נזקקים לפירוש החי של חיי הפלחים.
חכם ישועה תורג'מן - מלמד שרואה ירידתו בחשק התורה, בכוח תפילתו, זוכה לעלייה גדולה
חכם יוסף מרדכי סיבוני - מלמד שחוכמתו מכוסה, ואינה נראית לעין פשוטה עד שפותח לבו.
חכם יצחק צאלח מכמל - מלמד שלא ירפה ממלאכתו לפרנסה, שזה גם כן נחשב קדושה.
חכם יהודה אריה ליאון ביבאס - מלמד ליישב היטב דעת רש"י, שיהיה עולה עם רמב"ן ורמב"ם.
חכם יצחק אליהו לניאדו - מלמד שבא מלאך לעובר ומלמדו וכל טוב אדוניו בידו.
חכם יעקב מאיר - מלמד להיות לנו חכמים על דבר אמת, יודעי תורה ואנשי מדע.
חכם יונה נבון - מלמד בדבר מחלוקת כותב להלכה ולא למעשה, דרך משא ומתן.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש 'לחמך על פני המים', שימצאנה, דווקא אם הוא עניו ושפל.
חכם ישועה הלוי - מלמד עשר תעשר - לעשות שמחת התורה דבר השווה לכל נפש.
חכם יצחק עמדי - מלמד שבכל המקומות, בהם שהו בני ישראל, גדלו אדירי תורה.
חכם יוסף צרפתי - מלמד שלא תחול על המקבלים אותה, אם לא ימצא בהם הכנה.
חכם ישמעאל הכהן - מלמד טעות הקטנים במלמדים, על שכופים אותם.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד רמז יעקב איש תם על בני אדם הבורחים מלימוד תינוקות.
חכם ישעיה עטיה - מלמד מעלת ירא שמים שעמל בתורתו, וחסרון מי שאינו ירא שמיים.
חכם ישועה ששון - מלמד לפותח פיו בתורה ובחוכמה, שלא ידבר לשון הרע.
חכם ישועה עטיה - מורה ללמוד כל יום בספרי מוסר – חוק ולא יעבור.
חכם ישראל יעקב חגיז - מלמד שיעשה ככל אשר יוכל אם יש בו כוח לעשות חיל בלימודו.
חכם יעקב כהן גדישא - מורה שלימוד תורה צריך שיהיה כמו האש, שאינו דולק יחידי.
חכם יצחק קאוואליירו - מלמד שאש התורה, עשנו כעשן הכבשן, שאין לו חזקה.
חכם יוסף נחמיאש - מבאר 'לא תרצח' על מורה הקופץ פיו ועל שאינו מורה ופתח פיו.
חכם יצחק מג'לד - מביא רמז נמלה עם מזונה - שעל ידי השתדלות לומד תורה.
חכם ישועה שמעון חיים עובדיה - מלמד שהבאים לסעודת בר המצווה, נותנים מתנתם למורה הילד.
חכם יצחק רפאל מאייו - מלמד מצוות זכירת מעשה עמלק, שלא ישכח בלבו לימוד התורה.
חכם יצחק סויסה - מלמד תורה תחת חבורה, להיות בו ענווה יותר מבני האדם.
חכם ישראל נג'ארה - מלמד שנתנה במקום שמם, שאינה לתיקון הישוב כי אם לתיקון הנפש.
חכם יצחק טייב - מלמד בזכות שלחמו נתן מימיו נאמנים ותורתו לא משתכחת.
חכם יצחק חי טייב - מלמד 'ודברת בם ולא בתפילה', מפסיק לימודו לקריאת שמע.
חכם יוסף גטנו - מלמד שיכול ואינו לומד, הקב"ה בוכה על חידושיו שלא נאמרו.
חכם ישעיה יוסף פונטרימולי - מבאר שהמלמד נעשה צינור לקבל שפע תלמידיו וחלקם מסיני.
חכם יוסף שאול אלישר - מלמד לקיים דבר המת, שלא ידליקו נרות על יד ארונו
חכם יעקב משה טולדאנו - מורה שמצוות תפילין שווה לכל, קטנים כגדולים, ואין בזה חילוק.
חכם יצחק שמואל רג'יו - מלמד לא לאבד זמנו בפירושים ובמשא ומתן של גמרא.
חכם יעקב צהלון - מלמד להקל כובד משא החכמה מעל המעיין והלומד
חכם יצחק חדאד - מלמד מנהגו מקטנותו לרשום כל דבר חידוש כדי שיהיה זכור.
חכם יצחק בכר דוד - מלמד שמלמד תורה לבני עמי הארץ, גורם לאהבה למקום עלינו.
חכם יוסף חיים ילוז - משבח אביו, שהיה מחשיב תלמידיו כחבריו, ושם עצמו דוגמא.
חכם יוסף חמיץ - מלמד שלא ישתוקק לקנות דבר נפסד כי חסרון הנפש אמיתי.
חכם יצחק חזקיה למפרונטי - מלמד לקבוע עיתים לתורה, לפי שהאדם צריך להתעסק בדרך ארץ.
חכם יצחק שרים - מלמד שילמד תורתו לאחרים ולא יצפין אותה, שאז אין תוכו כברו.
חכם יצחק אברהמי - מלמד שחמדת הזהב והדבש לפי שיעור, והנאת תורה קיימת לעד.
חכם יוסף מור יוסף - מלמד ואמת הדבקים בה' א-לוהיכם, להשלים רמ"ח בקריאת שמע.
חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד לדבר קשות נגד העשיר לכוף אותו להמציא טרף לביתם.
חכם יוסף נחמולי - מלמד, שילכו אחר התורה, להביאה לסוכה הסמוכה, לקרוא בה.
חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין שלום בבית אבינו שבשמים שהנוער תפוס ביד החופשים.
חכם יצחק בוכ'בזה - מלמד לנגח בפלפולו וללמוד פשטי התורה ולחזור עליהם תמיד.
חכם יעקב סוכרי - מלמד שהלומד ואינו מקיים מה שלומד לא עשה כלום.
חכם ישראל זיתון - מלמד שיצא חובתו במה שלמד, ולא תהיה דעתו מטורפת בלימודו.
חכם ישועה ללום - מלמד הראשונים עולים בחוכמתם, שהיו הורגים עצמם עליה.
חכם יצחק ארגואיטי - מלמד לתת לתינוק מעט דבש על גבי טבלת אותיות הא"ב.
חכם יצחק חנן - מלמד שאם התלמיד הגיע להוראה, תחלקו לו כבוד וישב.
חכם יצחק הצרפתי - מלמד שלרבו יש רק חלק מן התורה וצריך ללמוד מרביים הרבה.
חכם יהודה בן עטר - מבאר כוח המלמד לבטל הגזירה על בן עם הארץ להיות כאביו.
חכם יצחק ענתבי - מלמד מאהבת ה' נעשו ערבים זה לזה.
חכם יוסף משה עדס - מלמד שאם עוסק בה ביום, זוכה נשמתו להבינה בשעה שישן
חכם יצחק נבון - מלמד שלא הותר לתת מום במי שמפורסם שהלכה כמותו.
חכם יוסף צוברי - משורר איך היו מתקיימים לימודי התורה ברוב עם ובחבורה.
חכם יצחק חזן - מלמד כל עוד לא טעם ממנה, אינו מתאווה אליה.
חכם יוסף יצחק שלוש - מלמד החיוב להספיד לבעלי מצוות צדקה כחיוב בעלי תורה.
חכם יוסף ענתבי - מלמד שאינו יכול לקיים את התורה, בהיות האדם לבדו.
חכם יעקב פינצי - מלמד עיקר הלימוד הוא לידע מה חובתו בעבודת בוראו ויעשנה.
חכם יוסף נסים בורלא - מוכיח אחינו הספרדים, שאינם מחזיקים ביד לומדיה.
חכם יעקב יוסף - מלמד שאין תלמיד חכם בתעודה, אלא שיודע הלכה בכל מקום.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד שבזמן הזה כמעט נשכח התנ"ך, והקיצור נחמד לכל.
חכם יצחק אלגאזי - מביא ההסכמה לפטור מי שתורתו אומנותו ממסי הקהילה.
חכם יצחק אבן דנאן - נותן סימן לקורא שניים מקרא ואחד תרגום, שנקרא 'אדם'.
חכם ישועה שמעון חיים עובדיה - משבח המדרש, שאין התורה מוגבלת לכוונה אחת גלויה.
חכם יעקב ענתבי - מלמד מושכהו לבית המדרש, ואפילו בשמיעת דברי תורה.
חכם יצחק סויסה - מלמד אם לא עכשיו, שילמד לאחרים בעת בחרותו, שאינו יודע עתו.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שאין עבירה מכבה תורה, ואינה מכבה מצוות המחזיקים.
חכם ישעיהו מרדכי באסאן - מלמד שזכה הדור לאור קבלת האר"י כי בא עת לחננה.
חכם יוסף די אבילה - מלמד שלא דרשה, אלא שיתחיל המלאכה, והיא גומרת לו מלאכתו.
חכם יצחק חסון - מלמד לעשר, שלא יהיה מוכרח ליתן חלק מתורתו להתפרנס.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד שבעמל בתורה, יזכר מה שלימדו המלאך במעי אמו.
חכם יוסף דוד - מלמד, שניים שאין ביניהם דברי תורה, שכל אחד לומד לעצמו.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד שלא ציווה שנדרוש עליהם, אלא נלמד על מנת לקיימם
חכם יעקב כולי - מלמד לענג השבת בלמוד תורה בפני חכם, מגמר הסעודה ועד המנחה.
חכם יצחק בכר דוד - מלמד מעשה המנורה בצדקה שהמתן לתלמוד תורה מאיר לעולם.
חכם יוסף חמיץ - מלמד המעשה הוא העיקר, אבל כי ידע שמי הוא העיקר למעשה.
חכם יוסף גרג'י - מלמד מעלת לימוד הרבים יחדיו בבית הכנסת לבאר סודות התורה.
חכם ישעיה הדיין - מלמד שאין דומה השותה מבור מבאר, ממעיין או מפלגי מים.
חכם יצחק קארדוזו - מלמד שתיקנו התפילות שיהיו שוות לכל למלומדים ולבורים
חכם יוסף קאפח - משיב ששקול לימוד המלאכה כלימוד התורה.
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שהעיסוק בפרנסה אינו סתירה לחיוב לימוד התורה.
חכם יוסף ידיד הלוי - מתיר ללמד תינוקות צרפתית, שאין נזק בזה ביראת שמיים.
חכם יוסף מונטקיו - מלמד שצריך משל הדומה לנמשל בכל קצותיו כדי שיבינו דבריו.
חכם יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת - מלמד שלא ניתנה תורה על דעת האוסר את המותר, ומתיר את האסור.
חכם יוסף בן הרוש - מלמד שנשמות ישראל שורש אחד, ואף אם הם רשעים, יש להם חלק.
חכם יצחק ניסים אבן ג'אמיל - מלמד שלא ימצא מי שיזכה בה לבדו, ולא יניח חלק חברו
חכם יצחק עטיה - מלמד שאינו דומה הלומד וגומל חסדים ללומד תורה בלבד.
חכם יאיר חפוטא - מלמד שהיה מברך הבאים אליו, אף שלא הבין טעמו של דבר.
חכם יוסף משאש - מפרש עוני של תלמיד חכם גורם לבניו, שלא יהיו תלמידי חכמים.
חכם יצחק לופיס - מלמד שאין קיום לעולם בלתי התורה, ואין לה קיום אלא בישראל.
חכם יצחק אלפייה - מתקן סדר לימוד השנה, ואם לא מבין, בעולם האמת יסבירו לו הכל.
חכם יצחק ארגואיטי - מלמד מעלת המלמד ומחזיק ילדי ענים, שילמדו תורה.
חכם יצחק חנן - מלמד שיתיירא בלימודו, ששמיים שלו, לא יחזרו לתוהו ובוהו.
חכם יוסף מרדכי סיבוני - מלמד שכל הבריאה כולה בית מדרש, ומה גדול ונפלא בית מדרש זה.
חכם יעקב נחמני - מלמד אף מי שיכול לעסוק בתורה יחידי, ישב ללמוד בין הרבים.
חכם יוסף מטראני - מלמד אל תקרי מאורסה, שנתקדשה ע"י שליח.
חכם יוסף אלפנדארי - מלמד זכות הריקנים שבישראל, שמחזיקים בלימוד התינוקות.
חכם יצחק ענתבי - מלמד שמקבל שכרו, אף אם אינו יכול לגמור כל תלמודו.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד מי שאין בדברי תורתו חן בעיני שומעם, נוח לו שלא לאומרם.
חכם יוסף כנאפו - נותן רמז לשבח המלמ"ד תורה לישראל.
חכם יוסף ברבי - מלמד מעלת אוהבי התורה, שאינם תלמידי חכמים.
חכם יהודה בן יעקב נחמה - משבח העושים עם אחינו ישראל, להביא עזר לבנים הנעזבים.
חכם ישראל זאב הלוי הורביץ - מלמד אם יבקשו תורה רק מדומה למלאך ה', תורה מה יהא עליה.
חכם יצחק קובו - מלמד 'טוב לי תורת פיך' - לאלף תורה לאחרים
חכם ישראל משה חזן - מלמד לתלמיד חכם לעמוד גם בהיכלי החכמות הטבעיות.
חכם יוסף ארוואץ - מלמד שהמחזיקה ביד לומדי התורה זוכה למאורה, הלומדים שלוחיה.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש חיוב לימודה, אפילו הוא עושה מלאכה וטרוד בפרנסתו.
חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד שחכמי האמת המקובלים, מעמידים התורה על מתכונתה.
חכם ישראל קושטא - מלמד להתבונן במעמקי מחשבתו על כל ענייני לימודיו.
חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד שפיוסו חשוב מעסק התורה, ואי אפשר לו ע"י אחר.
חכם יצחק אלבעלי - מלמד שאם לומד לקנטר, אי אפשר לו לבוא לידי לשמה
חכם יוסף חיים - מבאר כי בכלל לימוד התורה, ידיעת ענייני העולם הזה.
חכם יצחק בוחניק - מלמד מעלת המחזיק ביד אחיו הן בתורה והן בגמילות חסדים.
חכם יוסף פינטו - מלמד שהלומד עם תינוקות גדול מכולם, ורואה פני שכינה.
חכם יצחק פרחי - מלמד שכל אחד קיבל חלקו מסיני, אך לא ידע היכן חלקו נתון.
חכם ישראל בנימין באסאן - מלמד טובה ציפורן ראשונים, מן הברור שבה יעלה על שפתו.
חכם יעקב ש' קצין - מלמד אף שקבע עיתים לתורה, אינו נפטר אם היה פנוי לזמן ידוע.
חכם יעקב כהן יונתן - מפרש אשת חיל שהתורה רחוקה מחכם המחשיב עצמו כפנינים.
חכם יוסף גז - מלמד שלימות הנפש, במה שהוא מרגיש במתיקות התורה.
חכם יוסף די אבילה - מלמד שאפילו בהיותו בדרך הוא עוסק בתורה.
חכם יוסף חיים שרים - מלמד להקדיש השבת בלימוד, ולפחות יבוא לשמוע דרוש.
חכם יעקב צהלון - מלמד שלא יאמר כל הדרוש ממה שכתוב בספרים
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד שהתורה, כמו שניתנה היא שלמותה ויופייה, ואין להוסיף עליה.
חכם יעקב רקח - מלמד שתורת ה' חסד ואמת, ודי שמדבר אמת, שיקיים התורה.
חכם יוסף חיים ילוז - מפרש 'שומרי משפט' לשון רבים ו'עושה צדקה' לשון יחיד.
חכם יצחק חורי - מלמד בכל לב ידרשוהו - שיטרח בכל חלקי הפרד"ס בכל ליבו.
חכם יעקב חיים - מלמד שלא ידחה האורח, שמא יטרידו מלימוד התורה.
חכם יוסף לוי - מלמד שבאיסורי שבת הניח להם, שתהא דעתם צלולה לעסוק בה
חכם יצחק שרים - מלמד שישים אלף פנים לתורה, שכל אחד מהם יש לו אחיזה בפן אחד.
חכם יצחק אברהמי - מלמד שזוכים כולם לתחייה ע"י שמהנים תלמידי חכמים מנכסיהם.
חכם ישועה עבאדי - מלמד לבקש שיסייעו אותו מהשמיים ללמוד לשמה, שלא ישתבש בה.
חכם יצחק מולכו - מלמד לקיים 'כתבו לכם את השירה' בקניית ספרי מוסר.
חכם יצחק קארדוזו - מלמד שבהשפלה הגדולה גבורתו ושכינתו עם בניו
חכם יעקב כאלפון - מזהיר לעשות סייג לתורה - להפסיק הלימוד כדי לדון דין יתום.
חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין ללכת לשבר ייצרו אלא אם גדול בתורה ובמעלה.
חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.
חכם יחיאל חיים ויטרבו - מלמד צעקת הרועים נגד עשירי עם, הממלאים בתיהם כסף.
חכם יצחק אבולעפיה - מלמד שלא יחזיק מעצמו שתורתו אומנותו, ויפסיק לימודו להתפלל.
חכם יעקב בירדוגו - פוסק לקיים דברי העשיר, ולחייבו לזון העני, שדבר פעוט הוא לו.
חכם יוסף מונטקיו - מלמד הנהגת כבוד בחברו, שלומד ממנו מבלי שילמדו.
חכם יעקב ששפורטש - מלמד לרדוף ולהשיג האמת, שאם טעה, לא יבוש בטעותו.
חכם יוסף דאנון - מלמד לקבוע עיתים כפי יכולתו, כל אחד מה שהוא יודע.
חכם יצחק מאגריסו - מלמד שבהר סיני, קיבל החכם סודות התורה ללמדם לבני דורו.
חכם יצחק נסים טולידאנו - מלמד להוכיח תלמיד חכם, שכל זמן שהוא מזקין דעתו מיושבת.
חכם יעקב יצחקי - מזהיר שיבחר ללמוד בספר מוסר ממנו הוא מתפעל יותר.
חכם ישראל בנבנישתי - מלמד שמורה שמקבל התורה מאהבה, כשמלמד בנו בטהרה.
חכם יחיא עומיסי - מוכיח המתרשלים מלשלם שכר מלמדי התינוקות.
חכם יוסף גבאי - מלמד שמחת החכמים בלימוד, וגיל הקובעים עיתים לתורה.
חכם כמייס מאזוז - מלמד העמדת התלמידים הוא מעשה המצוות ולא חריפות החידוד.
חכם מיכאל כמוס חדאד - מלמד משה קיבל תורה, ולא התורה הידועה, גם מה שעתיד לחדש.
חכם מארי שלמה טביב - מלמד שהמוכיח בגערות, כאילו ביטל כל התורה כולה
חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד שמקצועות כלליים ילמדו ביחד עם לימודי הקודש.
חכם משה זקן מאזוז - מלמד הרגלם ללמוד התורה כדרך שיר ואינה משתכחת.
חכם משה חורב - מלמד בזכות החכם, שדובבות שפתותיו, משדד מערכות שמים.
חכם משה אלמושינינו - מלמד שהקדמונים היו כמו פתח, שפתחו להם הלימוד להוסיף ולחדש.
חכם משה חי כהן יזדי אהרוני - מלמד כי הדור נהפך, ואין כל אב מקפיד ללמד את בנו.
חכם משה מאימראן - מביא טעם קריאה בתורה בנעימה, שכך נכתבת על לבו ונתונה לו.
חכם מארי ישעיהו - מלמד החיוב ללמד את הבת עיקרי התורה והאמונה.
חכם משה חיים לוצאטו - מלמד סוד הרגליים התומכות לגוף, מהבל פיהם של תינוקות.
חכם מכלוף פדידא - מלמד שבסוף הגלות עתיד הקב"ה לפרש לנו התורה לאמיתתה.
חכם משה דוד קאסוטו - מלמד תרגומו המוזר של המורה, היא מסורת שהייתה בידו
חכם מניני ביתאן - מלמד על סדר לימוד הילדים במעגל השנה.
חכם משה ברוך - מלמד כיוון שזכית ולמדת, תהיה נוטף טיפה לזולתך.
חכם מרדכי סבעוני (סיבוני) - מלמד ללמוד תורה לשמה ולקיים ואהבת לרעך כמוך
חכם משה יחזקאל צאלח - מורה, אף שאינו יודע ללמוד, מחויב ללומדה כפי השגת שכלו.
חכם מנחם עטיאה - מלמד לשאת ולתת באמונה, שלא ילך עקלקלות להראות חוכמתו.
חכם מישאל דהאן - מלמד תורה לשמה הוא לקיים מצוותיה ולא להתפלפל בה.
חכם משה מאמאן - מלמד שבארץ ישראל אוכל לחמה של תורה בעשירות.
חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד שאין תלמיד חכם יכול לפטור עצמו מעסקיה של ארץ ישראל.
חכם משה די בושאל - מלמד שאינו יכול לקיימן, קריאתן, יחשב לו עשייתן
חכם מסעוד יונה אדרעי - מלמד בביאתנו לארץ צריך להוסיף יותר על מה שהיינו שם.
חכם מיכאל יעקב ישראל - מפרש שהמלמד לכל עם הארץ, הקב"ה מבטל הגזרות בשבילו.
חכם מארי יחיא יצחק הלוי - מלמד ללמד בניהם לשון העברית הצח, שלא יחליפו עין באין
חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד החיוב לספר אפילו יודע כל התורה, שלא ישכח מהבנים.
חכם מעתוק מאזוז - מלמד שברכת התורה היא סגולה, שלא ישכח את לימודו.
חכם משה מאימראן - דורש חכמי ישראל - אבניה, וענייה - עפרה, ובהם תיקונה.
חכם מנחם מאזוז - מלמד כדי לשבר מוסר מלכות אדום, צריך לחדש חידושי תורה
חכם משה איררה - מלמד מצוות חינוך הבנים בדרך התורה שקולה כנגד כל המצוות.
חכם משה חי כהן יזדי אהרוני - מלמד שעיקר הגאולה היא יסוד הלאומיות וקיום רוח היהדות.
חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד להשתדל עם התועה מחסרון הידיעה, להשיבו אל דרכי ה'
חכם משה מיכאלשווילי - מלמד לגדל חסידים בביתו, בקרובים שלו, וזה יביא את המשיח.
חכם נסים שמואל יהודה ארוואץ - מלמד שבגלות היה בהסתר פנים, ובביאת משיחנו יאיר פניו בתורה.
חכם נסים חיים שלום מארגונטו - מלמד שכיוון שנשא ונתן באמונה, כאילו קיים את כל התורה.
חכם נחמן אנג'יל - מלמד רק שנעשו גוף אחד יכולים לקיים כל התרי"ג.
חכם ניסים חיים משה מודעי - מורה, שהמלמד לקטנים מעלתו גדולה יותר, מהמחכים חכמים.
חכם נתנאל חבובה - מלמד שכל אחד יש לו חלק חברו, ובאחדותם שורה השכינה.
חכם סעיד חדאד - מלמד שהמוכיח דומה לזורע גרעין אחד ומוצא כמה גרעינים
חכם סאסי כהן - מלמד שלא נתן התורה אלא לעשות את הדינים בין אדם לחברו.
חכם סעדיה שוראקי - מלמד למנוע בנו מהגיית המקרא, אלא שיתרחב שכלו בסברות.
חכם סעדיה אזוביב - מלמד לקרוא בספר משלי במוצאי חג הפסח.
חכם עמרם קורח - מלמד לחנך בדרכי התורה ונתיבות היושר תלמוד וספרי מדע.
חכם פנחס הכהן - משבח המנהג ללמוד תהילים בשבת ומרמזם בסופי תיבות.
חכם צמח הכהן - מלמד הפסוקים שאומרים על שולחן ששלושה אכלו עליו.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד מורשתו, שבמותו יישארו קסים אחריו.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שמה שחנן אותך ה' בדעת, הוא לחלוק החכמה עם הדור הצעיר.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שלימודו כמו מים טהורים הזורמים בנחת.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד סדר הכנת ספרי קודש, שהכין במו ידיו.
חכם רחמים חי חויתה הכהן - מלמד שבעוד הילד רך ילמדו תורה, ואחר כך מדע ושפות.
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד שהלומד לשמה לא יתבייש מכל שאלה שיש לו
חכם רפאל ורגאני חדאד - מלמד למורה לתת אל לבו לדברים שאומרים התלמידים.
חכם רפאל קריספין - מלמד שחכמת חקר הלשון מסורה לנו מדורי דורות
חכם רחמים חורי - מלמד שבאמן של הקדיש שאומרים אחר דרשה, נמחלים העוונות.
חכם שמואל פרימו - מלמד שכל אחד יהיה יודע את התורה לאמיתותה, לא תהיה המחלוקת.
חכם שלום הדאיה - מלמד שאחר שלמד תורה, צריך לחפש על פרנסתו.
חכם ששון שנדוך - שהלומד תורה בלא מידות טובות יוצא ריקם מן העולם.
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד תקנתו שלא יבוא לידי לשון הרע, שאם תלמיד חכם יעסוק בה.
חכם שמואל טייב - מלמד החיוב ללמד אחרים, להשפיע משלמותך אל הזולת.
חכם שלמה מאזוז - מרמז לעשות בתורה דברים שיהיו שלהם, והם חידושי תורה.
חכם שלום משאש - מורה שהאב ילמד את בנו 'שמע', ואחר ילמדוהו מדעים וחכמה.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד שלא המדרש שדורש ברבים להראות תוקף כוח חוכמתו העיקר.
חכם שאול מטלוב עבאדי - משורר על הוראה כקיום ייעודו ועם תלמידיו ימתיק סודו.
חכם ששון עזרא סחייק - מלמד שמחת הצדיקים, לשוב לעולם הזה, להטיב ולתקן לאחרים.
חכם שמשון באקי - מלמד שעוקר הרים בשפתו, שוחק אבנים ומדביקן זה לזה.
חכם שלמה שמאמא - מלמד שיקנה התורה במלאכות התורה ובלימוד התלמידים.
חכם שמעון הכהן - מלמד האר עינינו בלימוד כשלעצמו, ודבק לבנו בלימוד לקיום המצוות.
חכם שמחה אפרתי - מזהיר לחכם לדרוש לישראל לפי שהוא צורך גדול ויסוד האומנה.
חכם שמואל אלבאז - מלמד תורתו, אשר מלמדה לאחרים, יתמיד לעשות בעצמו בקביעות.
חכם שמעון חיררי - מלמד לעשות חידושיו קבע, להדפיסם שייהנו בהם כולם.
חכם שלמה הלוי אלקבץ - מלמד אבדת רבו קודמת, שמתנוצץ בו נשמת המלמד ונתעצם בו.
חכם שמואל יוסף עדני - מלמד מעלת לימוד האגדתות, שחכמה רבה מוצפנת בקצרים.
חכם שלמה סלימאן פרץ - מלמד כי ינצו אנשים, בתלמידי חכמים שנחלקו בדברי תורה

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: