חיפוש

עבור מילת מפתח: תלמידים

חכם אליעזר בן שנג'י - מלמד שהיו העם ניצבים על משה ללמוד תורה כל היום כולו.
חכם אלטר מאזוז - מלמד שבני עניים, הזוכים בכתר תורה, יוצאת מהם תועלת לרבים.
חכם אליעזר נחום - מלמד שלא יחסיר המשנה על ראשית לימודו בתלמוד
חכם אברהם כלפון - מלמד הטעם שנקראו חכמי ישראל תלמידי חכמים.
חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי - מורה שאפילו רמת לימודו נמוכה - הוא ותורתו בדרגה של חיבה
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד שהעושה עם עמלי תורה, זוכה ויושב עם תלמידי חכמים.
חכם אשר שלם - מלמד שלא כתב אלא ללמד את עצמו, ואינו אלא כמעתיק
חכם אליעזר חזן - מלמד להתחזק בלומדו מוסר, להשכיל לילך תמיד אצל יראי ה'.
חכם אליהו קובו - מלמד לאחוז בפלך השתיקה במקום שהסתרים גלויים והכל צפוי.
חכם אליהו הלוי - מלמד שהזכירה נפעלת מהתפעלות האדם
חכם אפרים ארדיט - מלמד שלא העלו ההלכה, אלא על ידי משא ומתן ברבים.
חכם אברהם פלאג'י - מלמד שבח מחזיקי העניים, לשכור מלמדים, שלא יאבדו התינוקות.
חכם אברהם דידי - מלמד שמותר לשמוח בחדוות הלימוד, וזוכה לשמוח בשמחת ירושלים
חכם ברוך ירושלמי - מבאר שלומד עם רבו ואין מקום שיוציא התלמיד לא מתקיים לימודו
חכם ברוך ירושלמי - מלמד שמאהבתה לומדה בקול רם, ובזה התרופה לשכחה.
חכם ברזילי יעבץ - מלמד שסוף מגלה ערוותו, ושואל על הספק, שיהיה מורה הוראות.
חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד הדורשים בדברי אגדה, כמים המרטיבים יער צומח עצים.
חכם בועז חדאד - מלמד שבכלל מצוות תלמוד תורה לכבד את התורה ולנשקה.
חכם ברוך מטראני - מלמד שהיו למלמדים מגילות עם חנוך הקריאה ומשלים קלים.
חכם דוד הכהן - מחייב האב על לימוד בניו, ומחייב מנהיגי העיר להעמיד מלמדים.
חכם דוד אבן כליפא - משבח הוריו וסבו, שהכניסו בליבו חיבה לתורה ולשירה.
חכם דוד חיים שלוש - מלמד הפוסלים תלמידים שאינם שמים לב, שעוסקים בדיני נפשות.
חכם הנרי שמואל מוראיס - מלמד שלא חסכו באמצעים ובמאמצים להרגיל את ביניהם.
חכם חביב טולידאנו - מלמד יסודות החוכמה בערי אדום, שהם סדרי הלימוד.
חכם חיים פריירה מנדס - מלמד להצית בלב הילדים התלהבות עבור יהדותם.
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שלולא האמונה במסורת, תתקלקל אמונתו של אדם.
חכם יוסף מור יוסף - מלמד ואמת הדבקים בה' א-לוהיכם, להשלים רמ"ח בקריאת שמע.
חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין שלום בבית אבינו שבשמים שהנוער תפוס ביד החופשים.
חכם יוסף מונטקיו - מלמד שצריך משל הדומה לנמשל בכל קצותיו כדי שיבינו דבריו.
חכם כמייס מאזוז - מלמד העמדת התלמידים הוא מעשה המצוות ולא חריפות החידוד.
חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד שמקצועות כלליים ילמדו ביחד עם לימודי הקודש.
חכם מארי שלמה טביב - מלמד שהמוכיח בגערות, כאילו ביטל כל התורה כולה
חכם מארי יחיא יצחק הלוי - מלמד ללמד בניהם לשון העברית הצח, שלא יחליפו עין באין
חכם מיכאל יעקב ישראל - מפרש שהמלמד לכל עם הארץ, הקב"ה מבטל הגזרות בשבילו.
חכם מארי ישעיהו - מלמד החיוב ללמד את הבת עיקרי התורה והאמונה.
חכם מישאל דהאן - מלמד תורה לשמה הוא לקיים מצוותיה ולא להתפלפל בה.
חכם מניני ביתאן - מלמד על סדר לימוד הילדים במעגל השנה.
חכם משה אלמושינינו - מלמד שהקדמונים היו כמו פתח, שפתחו להם הלימוד להוסיף ולחדש.
חכם מיכאל כמוס חדאד - מלמד משה קיבל תורה, ולא התורה הידועה, גם מה שעתיד לחדש.
חכם משה יחזקאל צאלח - מורה, אף שאינו יודע ללמוד, מחויב ללומדה כפי השגת שכלו.
חכם מנחם עטיאה - מלמד לשאת ולתת באמונה, שלא ילך עקלקלות להראות חוכמתו.
חכם משה איררה - מלמד מצוות חינוך הבנים בדרך התורה שקולה כנגד כל המצוות.
חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד החיוב לספר אפילו יודע כל התורה, שלא ישכח מהבנים.
חכם ניסים חיים משה מודעי - מורה, שהמלמד לקטנים מעלתו גדולה יותר, מהמחכים חכמים.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד מורשתו, שבמותו יישארו קסים אחריו.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שלימודו כמו מים טהורים הזורמים בנחת.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שמה שחנן אותך ה' בדעת, הוא לחלוק החכמה עם הדור הצעיר.
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד שהלומד לשמה לא יתבייש מכל שאלה שיש לו
חכם רחמים חי חויתה הכהן - מלמד שבעוד הילד רך ילמדו תורה, ואחר כך מדע ושפות.
חכם רפאל ורגאני חדאד - מלמד למורה לתת אל לבו לדברים שאומרים התלמידים.
חכם שלום משאש - מורה שהאב ילמד את בנו 'שמע', ואחר ילמדוהו מדעים וחכמה.
חכם שלום הדאיה - מלמד שאחר שלמד תורה, צריך לחפש על פרנסתו.
חכם שאול מטלוב עבאדי - משורר על הוראה כקיום ייעודו ועם תלמידיו ימתיק סודו.
חכם שמואל אלבאז - מלמד תורתו, אשר מלמדה לאחרים, יתמיד לעשות בעצמו בקביעות.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: