מקצת שבחו
חכם שאול דוד סתהון נולד לאמו ולאביו חכם דוד סתהון בשנת תרי"א (1851) בחלב שבסוריה.
גדל בתורה וביראה על ברכי דודו,
החכם משה סתהון דבח, שלאחר פטירת אביו, אימצו וגידלו כבן.
בשנת תרל"ז (1877), מונה לדיין, ושימש חבר בית הדין בעיר חלב. בשנת תרמ"א (1881) עבר לעיר עינתאב, ושימש רב העיר במשך כעשר שנים. בשנת תרנ"א (1891) חזר לעיר חלב, וייסד בה ישיבה להסמכת רבנים.
בשנת תרע"ב (1912) נסע לבקר את בניו, שהתגוררו בבואנוס איירס שבארגנטינה. בביקורו בבואנוס איירס הוצע לו לשמש הרב הראשי של הקהילות היהודיות של יוצאי חלב ודמשק בעיר.
חכם שאול דוד סתהון התיישב בעיר ופעל לחיזוק היהדות בעיר. הוא התקין בה שחיטה כשרה וייסד בה מספר מוסדות תורניים: בשנת תר"פ (1920) הוא הקים את ארגון 'יסוד הדת', ועמד בראשו. הוא ייסד תלמוד תורה, שלמדו בו מאות ילדים, עניים כעשירים, ועמד בראשו. הוא דאג שילדים, הלומדים בבתי הספר של הנוכרים, ישוחררו מלימודיהם ביום השבת. בשנת תרפ"ד (1924) הקים את ארגון 'אהבת צדק' וחברה קדישא בשם 'חסד של אמת'.
חכם שאול דוד סתהון ייסד בית דין, היחיד שפעל בימיו בארגנטינה. והשיב על שאלות רבות בהלכה. הוא פעל כנגד בעלי תפקידים ציבוריים, שמעלו בתפקידם, ובשל בעיה של גיורים ונישואי תערובת, תיקן תקנה לאסור גיורים בארגנטינה, 'וכל הרוצה להתגייר, ייסע לירושלים, תבנה ותכונן, אולי יקבלוהו'. בשל התנגדותו ללימוד בעברית כשפת הוראה, מצא עצמו בעימות עם ראשי הקהילה.
בשנת תרפ"ח (1928) יצא לאור בירושלים חיבורו 'דבר שאול' - שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
חכם שאול דוד סתהון נפטר ביום י"ט סיוון תר"ץ (1930), ומנוחתו כבוד בארגנטינה.
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד לבקש על הגשמים בזמן חורף שלהם, ולא בזמן של בני בבל.
במדינה זו ארגנטינה, ימות החורף שלהם הם ימות הקיץ של בני בבל, וימות הקיץ שלהם הם ימות החורף של בני בבל, וזורעים החיטים והשעורים בתמוז ואב, וקוצרים בכסלו טבת שבט. וכתבתי פסק דין שיש להם לילך אחר ימות הגשמים שלהם, דהיינו בימות הקיץ שלהם - אין שואלים ולא מזכירים גשמים כלל, ובימות החורף שלהם - יש להם לומר בשומע תפילה ותן טל ומטר, ולעולם אומרים: 'ברכנו' ואין אומרים: 'ברך עלינו' כל עיקר ... והנהגתי כן זה כעשר שנים.
חכם שאול דוד סתהון, דבר שאול, עמוד 2, ירושלים, 'מכון הכתב', תנש"א (1991) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שאין לקבל גרים בעיר החופשית, שאין להם רב, שיראו ממנו.
העיר הזאת חופשית עד מאוד, ואיש הישר בעיניו יעשה, ואין להם רב שיראו ממנו, לא מצד הממשלה ולא מצד שהוא, ממונה לרב מהקהל הקדוש, ישמרם צורם ויחייהם.
ואם כן, כל איש אשר חשקה נפשו בבת נוכרייה, מביאה לביתו, ותהי לו לאשה, בלי גרות או מביא הדיוטות מן השוק, ומגיירה בפניהם, כאשר מצוי כן עתה, ויש להם בנים, והם פסולים. ואומרים שיגיירו אותם. ואם ישאל אותם אדם, בפני מה נתגיירתם? - ישיבו בחציפות: מי שמך וכו' ולא לך להיות עובר ומתעבר, ונשאר עם נוכרייה, ומוליד ממנה בנים, וולד אשה כמוה, ונתערבה בנוכרים ...
ואז פיזרתי מודעות, שאין לקבל גרים בארגנטינה עוד, כל ימי עולם, מכמה טעמים כאשר הסכמנו ... ואין לפרוץ גדר, וכל הפורץ גדר ישכנו נחש, ושומע לנו ישכון בטח, ושאנן מפחד רעה, ומי שרוצה להתגייר ייסע לירושלים, תיבנה ותכונן אולי יקבלוהו.
חכם שאול דוד סתהון, דבר שאול, עמודים 24-25, ירושלים, 'מכון הכתב', תנש"א (1991) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד להשתדל הרבה שלא ילכו לבתי הספר של נוכרים בשבת.
זה חמש עשרה שנה, אני פה בבואנוס-איירס, ועמי חברת 'יסוד-דת', ומשתדל שלא ילך שום ילד לבית ספר של נוכרים בשבת, כי טרם שיתגלה המאמר הנזכר, היו אנשים שולחים את בניהם, באומרם שהמורים שלחו להם מכתב, שאם לא ישלחום, שמים עליהם קנה, והייתי הולך אצל המורים של בתי הספר שלהם, ומבקש מהם שימחלו להם מלבוא, ומוחלים.
ועתה גם אחרי שנתגלה המאמר הנזכר והונח לנו, יש אנשים ששולחים אותם ברצונם בשבת, ודברתי עם האנשים הללו, ומי שלא נמנע עדיין מלשלוח, הייתי מגרש בניו מבית הספר שלנו, ואפילו בחול, וגם עזרתי לתלמוד תורה של קהילת דמשק ישמרם ויחייהם, שלא ילכו.
והיום יש לנו בתלמוד תורה כ-500 תלמידים, ולדמשק יש כ-300 תלמידים, ואין אף אחד מהם הולך, ותמיד יש לפקח ולהשתדל הרבה, שלא ילכו בשבת, הרי מילדותם הורגלו על חילול שבת, וגם אם יגדל לא יסור ממנה, וברוך ה' אני עושה ומצליח, כי כל העדה כולם קדושים ושומעים לקול מורם
חכם שאול דוד סתהון, דבר שאול, עמוד 58, ירושלים, 'מכון הכתב', תנש"א (1991) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שגדרו גדריה בכשרות, הרוויחו סך חשוב לצורכי הקהילה.
עד כה עזרני ה', בבואי אצל בני זה למעלה מט"ו שנה, פה העירה בואנוס איירס, ראיתיה בלתי חומה, ותחשב על שדה הארץ, וחסרון הוליד את פרץ, שלא היה בה בשר כדת וכשורה, והיו נכשלים, חס ושלום, בבשר נחירה, וגם לא היה בה תלמוד תורה, ומכל טוב ריקה ונעורה, עד שיגעתי בעשר אצבעותיי, והקדשתי עתותי לגדור גדריה, ולבנות חומותיה ותקן עיוותיה, בבשר כשר על חשבון הקהילה, על ידי שוחטים מומחים מבני עירנו, עיר תהילה.
והייתה סיבה גדולה, מלבד שניצולו מאיסור נבילה, גם הם מרוויחים סך חשוב, אשר היה להם להדר עזר, לקנות ממנו ג' חצרים, לבית הכנסת ולבית הספרים, אשר בהם מתחנכים כשלוש מאות ילדים, עניים ועשירים, וגם כן משלמים למורים, סך רב חודשי ללמד לתלמידים, ולחנכם על התורה ועל העבודה, חינוך דתי, תנ"ך ומהם מחלקות, שלומדים בהבנה טובה וסדר נאה על פי השגחתי, על ידי החברה הקדושה 'יסוד הדת' תלמוד תורה, אשר תמיד עמלים בכל כחם.
חכם שאול דוד סתהון, דבר שאול, עמוד 31, ירושלים, 'מכון הכתב', תנש"א (1991) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד רינתו, ימינו כקדם השב, וארמון על משפטו ישב.
אנא ה', עד מתי עשנת בתפילת עמך, הושע ה' את עמך, הושע את משיחך, קבץ פזורים מארבע תפוצותיך, לעיר קודשך ונחלתך, הראינו בבניין מקדשך, ימינו כקדם השב, וארמון על משפטו ישב, יראו עינינו יגל לבנו, במהרה בימינו, אמן.
חכם שאול דוד סתהון, דבר שאול, עמוד 32, ירושלים, 'מכון הכתב', תנש"א (1991) מתוך 'החכם היומי'
