מקצת שבחו
חכם שלום כהן יונתן נולד לאימו מרת מזאלה ולאביו חכם יעקב כהן יונתן (ג'אתו) בשנת תר"ס (1900) בג'רבה
ראשית תורתו למד מפי אביו, חכם יעקב כהן יונתן (ג'אתו) מחבר הספרים 'זרע השלום' ו'זרע יעקב', ומפי אימו מרת מזאלה, שהייתה חכמנית, בתו של חכם סאסי כהן. אחיו הגדול, חכם ציון כהן יונתן שימש רב העיר זוארה בלוב.
חכם שלום כהן יונתן היה תלמידו של חכם דידו הכהן, והיה מסייע בידו בלימוד התלמידים. למד את מלאכת השחיטה, ועסק בכתיבת ספרי תורה ומזוזות. הספיק בחייו לכתוב שבעה ספרי תורה. שימש מזכיר וסופר בית הדין בראשות, רבה של ג'רבה, חכם כלפון משה הכהן. חכם שלום כהן יונתן היה פייטן, השתתף בכל הבריתות בעיר ג'רבה, והיה מסדר הברכה שאחרי המילה. הוא גם היה חבר ועד 'אור תורה'.
חכם שלום כהן יונתן זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בנתיבות. בשנותיו האחרונות, חלה וסבל מייסורים קשים.
חכם שלום כהן יונתן נפטר ביום ט' בתשרי תשכ"ט (1968).
ראשית תורתו למד מפי אביו, חכם יעקב כהן יונתן (ג'אתו) מחבר הספרים 'זרע השלום' ו'זרע יעקב', ומפי אימו מרת מזאלה, שהייתה חכמנית, בתו של חכם סאסי כהן. אחיו הגדול, חכם ציון כהן יונתן שימש רב העיר זוארה בלוב.
חכם שלום כהן יונתן היה תלמידו של חכם דידו הכהן, והיה מסייע בידו בלימוד התלמידים. למד את מלאכת השחיטה, ועסק בכתיבת ספרי תורה ומזוזות. הספיק בחייו לכתוב שבעה ספרי תורה. שימש מזכיר וסופר בית הדין בראשות, רבה של ג'רבה, חכם כלפון משה הכהן. חכם שלום כהן יונתן היה פייטן, השתתף בכל הבריתות בעיר ג'רבה, והיה מסדר הברכה שאחרי המילה. הוא גם היה חבר ועד 'אור תורה'.
חכם שלום כהן יונתן זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בנתיבות. בשנותיו האחרונות, חלה וסבל מייסורים קשים.
חכם שלום כהן יונתן נפטר ביום ט' בתשרי תשכ"ט (1968).
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד רמז שע"י שיהיה עני ומעוך יזכה להיות תלמיד חכם.
'ופילגשו ושמה ראומה, ותלד גם היא את טבח, ואת גחם, ואת תחש, ואת מעכה' - לרמוז מה שכתבו חכמינו זיכרונם לברכה, שאין התורה מתקיימת אלא במי שהוא עניו, כמים שאינם נזחלים אלא במקום נמוך. וזה גם כן, ניתנה על ידי משה רבינו, עליו השלום, שהוא היה עניו מכל האדם.
והנה במסכת קידושין דף נ"ז דרש רבי עקיבא: 'את ה' א-לוהיך' - לרבות תלמיד חכם. וזהו 'ואת' - הוא תלמיד חכם, כדי לזכות להיות תלמיד חכם הוא על ידי 'מעכה', שיהיה עני ומעוך.
והנה במסכת קידושין דף נ"ז דרש רבי עקיבא: 'את ה' א-לוהיך' - לרבות תלמיד חכם. וזהו 'ואת' - הוא תלמיד חכם, כדי לזכות להיות תלמיד חכם הוא על ידי 'מעכה', שיהיה עני ומעוך.
חכם שלום כהן יונתן, דרכי שלום: חידושי תורה ותהלים, עמ' ה-ו, דפוס י"ע איטאח, ירושלים, תשל"א (1971). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד רמז שתי שבתות: ושבתה הארץ שבת לה'.
'כי תבואו אל הארץ, אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ, שבת לה'. - אפשר לרמוז על פי מה שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה: 'אלמלא שמרו בני ישראל שתי שבתות כהלכתן, מיד נגאלים'. וזהו: 'כי' - כדי ש'תבואו אל הארץ, אשר אני נותן לכם' - בביאת הגואל הוא על ידי 'ושבתה הארץ' - דהיינו שבת אחת, 'שבת לה'' - היינו שבת שניה.
חכם שלום כהן יונתן, דרכי שלום: חידושי תורה ותהלים, עמ' עג, דפוס י"ע איטאח, ירושלים, תשל"א (1971). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שלא נשאר בידו, רק מעות הצדקה שנתן.
'נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו'. - אפשר לומר על פי מה שכתב מר אחי, ישמרהו הרחמן ויחיהו, בספרו 'בני ציון', בעניין צדקה, באחד ששאל את בנו, שהיה חכם ופקח: על הגג יש עשרה יונים, ובא אחד וירה עליהם בקנה השריפה, וימותו ארבעה, הגד נא לי כמה נשארו יונים על הגג? ויאמר לו הבן: נשארו ארבעה. האב תמה ויאמר לו: הלא כאשר מתו ארבעה, אז נשארו שישה. אז בנו הסביר לו, כאשר מתו הארבעה, אז ודאי השישה הנותרים עפו לשמים, ולא נשאר רק הארבעה שמתו, ונשארו על הגג. ויען אביו: כן צדקת בני, וזאת היא האמת.
וזהו גם כן בעניין הצדקה, כאשר יושיט הכסף לצדקה, נדמה לו שהוא אבד מידו, וחבל עליו, ומי יתן והיה להיות נשאר עם ממונו, השמור בידו. אך כאשר יתבונן יראה, שביום המיתה, לא נשאר בידו רק מעות הצדקה שנתן, וכל כספו מונח בקרן זווית, לא יועיל ולא יציל, הפך מה שחשב הוא. כמו אותו מעשה.
וזהו: 'נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו' - להצטער על חסרון כסף, אלא אדרבה להפך, 'כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' א-לוהיך' - כי אותו הממון הוא שנשאר לך קיים, והוא שהיה לך גורם להיות בו ההצלחה.
וזהו גם כן בעניין הצדקה, כאשר יושיט הכסף לצדקה, נדמה לו שהוא אבד מידו, וחבל עליו, ומי יתן והיה להיות נשאר עם ממונו, השמור בידו. אך כאשר יתבונן יראה, שביום המיתה, לא נשאר בידו רק מעות הצדקה שנתן, וכל כספו מונח בקרן זווית, לא יועיל ולא יציל, הפך מה שחשב הוא. כמו אותו מעשה.
וזהו: 'נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו' - להצטער על חסרון כסף, אלא אדרבה להפך, 'כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' א-לוהיך' - כי אותו הממון הוא שנשאר לך קיים, והוא שהיה לך גורם להיות בו ההצלחה.
חכם שלום כהן יונתן, דרכי שלום: חידושי תורה ותהלים, עמ' ז, דפוס י"ע איטאח, ירושלים, תשל"א (1971). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד רמז הסתר פנים על עוזבם תורתי ועל שנאת חינם.
'ואנכי הסתר אסתיר פני מהם' - כתבו חכמינו זיכרונם לברכה: 'הסתר' - כנגד בית ראשון. 'אסתיר' - כנגד בית שני. ואפשר לרמוז זה בדברי הכתוב, רק נקדים מה שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה, כי בית ראשון נחרב בעוון ביטול תורה, כמו שכתוב: 'על עוזבם את תורתי'. ובית שני נחרב בעוון שנאת חינם, כמו שכתוב: 'חינם נמכרתם' - בעוון שנאת חנם נמכרתם בגלות. וכן נמצא במסכת יומא דף ט': מקדש שני שהיה בו תורה וגמילות חסדים וכו' מפני מה נחרב? - מפני עוון שנאת חינם. ללמדך ששקולה עוון שנאת חינם, כנגד שלוש עבירות גדולות. וזהו: 'ואנכי הסתר' - באות ה': רמז לחמשה חומשי תורה, להורות כי בית ראשון נחרב בעוון ביטול תורה. וכנגד בית שני נאמר: 'אסתר' - באות א': נוטריקון אחדות, כי בשביל שלא היה ביניהם אחדות, גרם להם הסתרת פנים בחורבן שני בתים בעוונותינו הרבים.
חכם שלום כהן יונתן, דרכי שלום: חידושי תורה ותהלים, עמ' קיא, דפוס י"ע איטאח, ירושלים, תשל"א (1971). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד רמז להזמין תלמיד חכם ללמוד הסדר של המילה.
'ויהי ביום השמיני, קרא משה, לאהרן ולבניו ולזקני ישראל' - אפשר לרמוז מה שכתב החיד"א ,זיכרונו לברכה: מנהג ישראל קדושים - להזמין איזה תלמיד חכם, ללמוד הסדר של המילה. עיין שם.
וזהו: 'ויהי ביום השמיני' - הוא יום המילה, 'קרא משה' - הוא בעל הבית, 'לאהרן ולבניו ולזקני ישראל' - הם תלמידי חכמים שבדור, ללמוד תורה.
וזהו: 'ויהי ביום השמיני' - הוא יום המילה, 'קרא משה' - הוא בעל הבית, 'לאהרן ולבניו ולזקני ישראל' - הם תלמידי חכמים שבדור, ללמוד תורה.
חכם שלום כהן יונתן, דרכי שלום: חידושי תורה ותהלים, עמ' סח, דפוס י"ע איטאח, ירושלים, תשל"א (1971). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד למוכיח שכשם שביאתו בלי חטא כך יציאתו תהיה בלי חטא.
'ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך. הוכח תוכיח את עמיתך' - אפשר לומר על פי מה שדרשו חכמינו זיכרונם לברכה על פסוק 'התקוששו וקושו' - קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים, כדי שיהיו דבריך מתקבלים. עוד דרשו חכמינו זיכרונם לברכה: 'ברוך אתה בבואך' - אמר רבי ברכיה: כשם שביאתו של אדם בלא חטא, אף ביציאתו בלי חטא. וזהו 'ברוך אתה בבואך' - בלי חטא, 'וברוך אתה בצאתך' - בלי חטא. ועל ידי זה תוכל להוכיח את עמיתך, ויקבל דברך. עד כאן ראיתי בחלום.
חכם שלום כהן יונתן, דרכי שלום: חידושי תורה ותהלים, עמ' קי, דפוס י"ע איטאח, ירושלים, תשל"א (1971). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד שלא קיים מצוות מילה, לא יכול ללמוד תורה.
שני 'הפר' - 'את בריתי הפר', 'ואת מצוותי הפר'. הוא לרב בעל הטורים זיכרונו לברכה. אפשר לרמוז מה שנמצא בשמות רבה, גבי אונקלוס הגר, שאין יכול ללמוד תורה אלא אם כן הוא מהול, ככתוב: 'לא עשה כן לכל גוי'. וזהו: 'את בריתי הפר' - שלא קיים מצוות המילה, אז גם 'מצוותי הפר' - שלא יכול ללמוד תורה.
חכם שלום כהן יונתן, דרכי שלום: חידושי תורה ותהלים, עמ' ד, דפוס י"ע איטאח, ירושלים, תשל"א (1971). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד רמז שיוכל לקיים תרי"ג, במה שידבר רק אמת.
'ולא תגרעו ממנו לשמור את' - סופי תיבות: גימטרייה תרי"ג, כן כתב 'בעל העיטור', זיכרונו לברכה.
אפשר לרמוז על פי אותו מעשה, ברב אחד שנתן דרך תשובה לאדם, על ידי שתמיד יהיה מדבר רק אמת. וזהו על ידי 'ולא תגרעו ממנו ולא תוסיפו עליו - שתדברו רק אמת, על ידי זה תוכלו לקיים תרי"ג מצוות.
אפשר לרמוז על פי אותו מעשה, ברב אחד שנתן דרך תשובה לאדם, על ידי שתמיד יהיה מדבר רק אמת. וזהו על ידי 'ולא תגרעו ממנו ולא תוסיפו עליו - שתדברו רק אמת, על ידי זה תוכלו לקיים תרי"ג מצוות.
חכם שלום כהן יונתן, דרכי שלום: חידושי תורה ותהלים, עמ' קב, דפוס י"ע איטאח, ירושלים, תשל"א (1971). מתוך 'החכם היומי'