מקצת שבחו
חכם יוסף אלמנצי נולד לאמו מרת שמחה קונסילי ולאביו ברוך בשנת תקס"א (1801) בעיר פדובה שבאיטליה.
גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי העיר פאדובה. הוריו דאגו להביא לביתם מורים פרטיים עבור בנם. ראשית תורתו למד מפי חכם ישראל קוניאן בעיר פאדובה. כבר בגיל צעיר החל לכתוב שירה בעברית. חיבר שירים לכבוד אירועים בקהילה: שירים לנישואין, להספדים ולכבוד חנוכת התלמוד תורה, וכן שירי תוכחה ומוסר. כמו כן רשם קורותיהם ומעשיהם של חכמי איטליה. לצד לימוד התורה רכש גם השכלה כללית ולמד שפות רבות. הוא תרגם ספרים מחכמי האומות לעברית. לפרנסתו עסק במסחר. הוא לא נשא אישה ולא השאיר צאצאים.
חכם יוסף אלמנצי אסף כתבי יד וספרים יהודים נדירים, אותם צרף לספריית החיד"א, שרכש אביו, בשנת תקע"ו (1816) מבנו של החיד"א, חכם רפאל ישעיה אזולאי מאנקונה. בשנת תקפ"א (1821) חכם יוסף אלמנצי החל ללמוד בספרי ספריית החיד"א, וכתב ידו בספרים, עדות ללימודו בהם.
חכם יוסף אלמנצי התנגד ללימודי קבלה וראה בהם הסגת גבול, וביכר את לימוד תורת הנגלה. היה מיודד עם הרב שמואל דוד לוצאטו, שפרסם אחרי מותו של חכם יוסף אלמנצי קובץ שירים ומכתבים מפרי עטו.
בשנת תקפ"ד (1824) הוציא לאור בעיר רג'יו מספד על פטירת רבו, חכם ישראל קוניאן, בשם 'מעיל קינה'. בשנת תקצ"ה (1834) הוציא לאור בעיר פראג חיבור על
חכם משה חיים לוצאטו בשם 'ספר תולדות'. בשנת תקצ"ט (1839) הוציא לאור בעיר וינה ספר שירים בשם 'הגיון בכינור', ובשנת תר"א (1841) הוציא לאור קינה על מיתת הבחור החכם יעקב חי פארדו. באותה שנה, בשנת תר"א (1841) הוציא לאור, חברו,
החכם שמואל דוד לוצאטו בעיר פראג את הספר 'אבני זיכרון' - רשימת קברות חכמי ישראל העתיקים, הקבורים בעיר טוליטולה, שהעתיק חכם יוסף אלמנצי עת ביקר בעיר טורין. בשנת תרט"ו (1855) הוציא לאור בעיר פאדובה את ספר השירים 'נזם זהב'. לאחר מכן חלה ועבר לעיר טריאסטה, שם התגורר ליד אחיותיו.
חכם יוסף אלמנצי נפטר ביום י"ג אדר תר"כ (1860) בעיר טריאסטה.
בשנת תרמ"ט (1889) לאחר פטירתו, יצא לאור בעיר טריאסטה, אוסף משיריו ומכתביו בספר 'יד יוסף' ע"י חכם יצחק חיים קסטיליוני. בשם זה גם יצא לאור קטלוג ספריית חכם יוסף אלמנצי.
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שירתו שמעה תפילת עם טובל בבכי.
מה תעשו לימי מועד אל שחק? מה תאמרו לפני אל שפט צדק? חותו בני עמי, חותו ורועו, כי יום א-דוני מר לכם צורח, כי יום א-דוני זה קרוב אלינו, יום הפקודה, יום השילם; שובו ממפעלות עולה, ולפי החסד קצורו, ואל תשעו אל דברי בלע; שובו, קחו נא עמכם טוב טעם, הודו לאל מרום, התוודו פשע, אמרו אלי א-ל חי, כפר וסלחה, ובטובך גדול עלינו חוסה! שמעה תפילת עם טובל בבכי, ונשלמה פרים ניב שפתותינו. כפר, א-להי עד, כפר, אל תפן אל חטא, היה כטל, כעב בחרב, יציץ ופרח כשושן בעמק, וכעץ לבנון שרשיו נפשו.
חכם יוסף אלמנצי , 'קינים והגה והי' עמודים 156, פראג, תר"א (1841) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שירתו אשרי יודע את עני במסתר.
'אשרי משכיל אל דל ומכל צרותיו הושיעו' - אשרי משכיל אל דל, אשרי יודע, את עני במסתר, ויהי מחסהו; אנקת דכא ורש אשרי שומע, מכל צרה ונזק יצילהו. על דמעת המסכן אשרי דומע, אם ברעב אם בצמא ירווהו; על מכאוב חלכאים יכאב, וכרע ילבש את דך מדיו, וייף מראהו. עומד לימין אביון, חשכו יגיה, ימצא חיים, כבוד, הדר, תפארת; קנאה תרקב, עולתה תקפץ פיה. ובכלח ובשלוה יבוא אל קבר; כל פה יודה לו, כל לשון אומרת: אשרי כל אלה לו, אשרי הגבר.
חכם יוסף אלמנצי , 'קינים והגה והי' עמודים 156, פראג, תר"א (1841) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שירתו כי עת רצון הגיעה, עורה תקע שופר.
משא נביאי אל מחכימי פתי היום ולא מחר, מצדיקי רשע שמעו, ומי בכם יאטם אזנים? מי זה לדברתי לא ישים שכל? שוב נא, אנוש מבין, גם אם נפלת שדוד ברשת חטא; שוב נא, אל תשי מדברות מוסר, אולי מזעף שב האלהים וירחם עלינו; אז נשב לבטח. לא נאבדה, אז נעלה הר אל, ששים מקדם. בית יעקב שוב נא, ומהרה חושה אל תעמד, כי עת רצון הגיעה. עורה, תקע שופר, דרוש בשער וקרא לבת ציון, מכשול הרימי ממעגלי רגלך, קול מלאכה שמעי בפי צעיר דבר אליך; הרם בגרון קול, אל תחשך נצח קומה, ואל תפחד ממשפט גבר, הגד לישראל עוון ומרי וליעקב את כבד חטאתו, כי יום א-דוני בא, יום שכן שחק, זה יום בעי, יום הכפרים לנו, יום טהרה יום זה שקיווינו הן בא. לכו בנים, בינו ניב קושט אל א-ל אביכם עד עולם תלכו כי הוא תפילתכם ישמע ממעל, מהיכלי קודשו יריק מי ישע.
חכם יוסף אלמנצי , 'קינים והגה והי' עמודים 156, פראג, תר"א (1841) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שירתו רב עם תלמיד מנחת תמיד, יכון שיחה במקום הראל.
מתנה מהר סיני, אשרי איש שם על לבו. זה השער לא-דוני, צדיקים יבואו בו. ילדי עברים, עם בחורים. קרבו שמעו פקודי א-ל. כי הוא אמר, צוה גמר. זכרו חוקי, עם ישראל. רב עם תלמיד, מנחת תמיד, יכון שיחם, במקום הראל. תשגה חכמה, תרבה עצמה, לא יחסר עוד, רב ומנהל. שמחה אורה, תלמוד תורה, אדון חנון, מכם שואל; כי כן מהר, יפיץ יאר, שמש צדקו, אור כי יהל. רועה עדרו, ישלח עזרו, את מלאכו, הצאן יקהל, אז במשיחו, יתן רוחו, ולעיר דוד, יחיש גואל.
חכם יוסף אלמנצי , 'הגיון בכינור', עמודים 121-122, וינה, תקצ"ט (1839) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד אל תתן לסודות חילך, ואל תחשוב כי נפלאים מעשיך.
מי גבר יחיה בזמן הזה, אשר יזיד לדבר דבר בשם ה' אשר לא ציווה? ומי ידבר בשם אלהים אחרים להטעות את עמו, ולמען תפוש את בית ישראל בלבם, להיות לשמצה בקמיהם, ותחש על מרמה רגלו ולא יירא מחרון אף ה', בוחן כליות אם יש עול בכפיו? מי הוא זה אשר מלאו לבו לעשות כן? מי הוא אשר ישכח חרפת עולם (אשר לא תשכח) היורדת על צווארי חללי הרשעים שבתי צבי וחבריו?
מי שמע כזאת מי ראה כאלה? ואיך אחריש אתאפק, ונפשי יודעת מאד כי ברוב דברי קבלה לא יחדל פשע? שמו שמים על זאת! עתה שמע בקולי איעצך ויהי א-להים עמך, אל תוסף דבר אלי עוד בעיני הסודות, החזק במוסר אל תרף, קנה חכמה קנה בינה ואל תלך בגדולות ובנפלאות, כי על כל נעלם יביאך הא-להים במשפט. שמע בני וקח אמרי ואל תט ימין ושמאל מכל אשר אנוכי מצווה אותך היום לטוב לך ... אל תתן עוד לסודות חילך ואל תחשוב כי נפלאים מעשיך ותכרית מארץ זכרם בל ישובו לכסלה, לפוקה ולמכשול לב ולשפוך דם חינם בבית יעקב כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל.
חכם יוסף אלמנצי , 'תולדות רבי משה לוצאטו', משם הרב יעקב הכהן, רבה של פראג לרמח"ל, עמ' 55, למברג, תרל"ט (1879) מתוך 'החכם היומי'
