מקצת שבחו
חכם יהודה ליאון אשכנזי, הידוע בכינוי 'מניטו', נולד לאמו ולאביו חכם דוד, בכ"ה סיוון תרפ"ב (1922) באוראן שבאלג'יריה. הוא התחנך בחינוך יהודי מסורתי בתלמוד תורה 'עץ חיים' ובבתי ספר ממלכתיים צרפתיים. לאחר מכן למד תלמוד אצל הרב משה פינגרהוט, קבלה עם משפחתו וכן פילוסופיה ופסיכולוגיה באקדמיה.
בשנת ת"ש (1940) הצטרף לתנועת הצופים היהודים, שפעלה גם כמחתרת נגד הנאצים. בתנועת הצופים קיבל את הכינוי 'מניטו', שמשמעו רוח גדולה בשפת השבט האינדיאני אלגונקיאן.
בשנת תש"ג (1943) חכם יהודה ליאון אשכנזי גוייס ללגיון הזרים של צרפת, נטל חלק בקרבות השחרור מגרמניה הנאצית, ואף נפצע באלזאס.
בשנת תש"ה (1945) עם תום המלחמה היגר לצרפת. כחלק ממאמציו לשקם את הקהילה היהודית בצרפת, הקים יחד עם רובר גמזון, בשנת תש"ו (1946) את בית הספר למנהיגות יהודית באורסיי.
חכם יהודה ליאון אשכנזי נשא לאשה את אסתר (במבי), והמשיך ללמד תורה, פילוסופיה וזהות יהודית. יחד עם עמנואל לוינס ואנדרה נהר היה חכם יהודה ליאון אשכנזי מראשי 'אסכולת פריז למחשבת ישראל',
בשנת תשכ"ח (1968), לאחר מלחמת ששת הימים, עלה לארץ ישראל וגר בירושלים. חכם יהודה ליאון אשכנזי הקים בירושלים את מכון 'מעיינות' ו'מרכז יאיר' ללימודי ארץ ישראל. במקביל מסר שיעורים לתלמידים דוברי צרפתית ב'מכון מאיר'. חכם יהודה ליאון אשכנזי הפך להיות מנהיגם הרוחני של רבים מיוצאי צרפת בארץ ישראל, אך לא הפסיק מללמד גם בצרפת.
חכם יהודה ליאון אשכנזי נפטר בירושלים ביום ט' חשוון תשנ"ז (1996), בגיל 74, ונקבר בהר המנוחות.
כתביו שיש בידינו הם ברובם עיבוד שיעורים שהעביר במסגרות שונות. הספרים עוסקים בזהות יהודית לאור המדרש ומחשבת ישראל, ובהבדלים בין האמונה היהודית לדתות אחרות. בין ספריו: 'סוד העברי', 'מדרש בסוד ההפכים', 'סוד מדרש התולדות' ו'מספד למשיח'.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד 'ואהבת לרעך' על הרע הקרוב, שקל יותר לאהוב מרחוק.
הדגש בפסוק 'ואהבת לרעך כמוך' הוא על הרֵעַ דווקא, שכן בניגוד למה שמקובל לחשוב, קשה יותר לאהוב במציאות את האח, את הרֵעַ, מאשר את הרחוק.
כאידיאל, קל מאד לאהוב את העולם, את השחורים באפריקה, את האויב הערבי, מרחוק. אולם במציאות היומיומית קשה יותר לאהוב באמת את החותנת המרגיזה, את השכנים המרעישים בלי הרף, את פקיד הבנק המדבר אלינו בגסות. אולם דווקא אלה הם ה"רֵעַ" שאותם יש לאהוב.
חכם יהודה ליאון אשכנזי, יצחק שוראקי, בתוך מסורת בעידן המודרני, הרב יהודה ליאון אשכנזי, תורת התולדות, עמ' 332, הוצ' ידיעות, תל-אביב, תשס"ט (2009) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מבאר הסיבה לטבעיות שיבת ציון בקהילות הספרדים.
גלות אשכנז מורכבת ברובה מצאצאיהם של גולי בית ראשון, שלא שבו לארץ ישראל בשיבת ציון בימי הבית השני. כתוצאה מכך, מושרשת בתודעתם חווייתו של עם לפני חזרתו מהגלות.
לעומתם, הספרדים חזרו מגלות בבל, והם צאצאים לגולי הבית השני. כששמענו אודות הדגל הכחול לבן, שירת התקווה, וקבוצת הכדורגל הישראלית, ראינו בהם מיד סימני גאולה לאומית והטמענו אותם בטבעיות בקהילה.
חכם יהודה ליאון אשכנזי, יצחק שוראקי, בתוך מסורת בעידן המודרני, הרב יהודה ליאון אשכנזי, תורת התולדות, עמ' 298, הוצ' ידיעות, תל-אביב, תשס"ט (2009) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד המוסר אצל אומות העולם, שהוא הקדמה לקדושה.
המוסר הבסיסי הוא אוניברסלי, והוא מכונה 'דרכא דארעא', או 'אורח ארעא' בארמית, כלומר, אותה התנהגות טבעית של האדם הטבעי כדי שניתן יהיה לחיות בחברה האנושית, פשוטו כמשמעו. קודם כול עליי להכיר שאני נבראתי ושאני מקבל את היש שלי מהבורא. ...
במקביל עלי להכיר שהאחר הוא גם כן בריאה של אותו בורא ומוטלת על שנינו משימה משותפת והיא לפתור את משוואת האחווה, תוך כיבוד הדדי בין שני 'אני שווה ערך, בלי ניסיון להפוך את האחר לאובייקט או לכפות עליו יחס של אדון-עבד. ...
ישנו מוסר אצל אומות העולם, בעיקר אצל חסידי אומות העולם שהבינו את חשיבות אימוץ וטיפוח אותם ערכים שהם בבחינת הקדמה לקדושה. יש לאותם חסידי אומות העולם שאיפה כנה לבנות חברה אנושית בה האחר מוגן ויכול לחיות.
חכם יהודה ליאון אשכנזי, סוד מדרש התולדות, א', מלכי צדק, עמ' 199-200, דפוס דודו, קריית ארבע, (או ספריית חווה, בית אל) תשס"ט (2009) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שאין מקבלים תורת משה, מבלי לקבל מידות אברהם.
אם פני משה אינם דומים לפני אברהם, אין הוא יכול לקבל את התורה. ...
מי שעוסק בתורה ואין לו את קלסתר הפנים של אברהם אבינו - גילוי הפנים של גמילות חסדים, הפנים של מידת החסד, 'תורת חסד על לשונו' - אינו יכול לקבל את התורה. המלאכים, האמת המוחלטת של הקדושה, אינם מוכנים לתת לו את התורה, מפני שתורה בלי דרך ארץ היא מסוכנת. משה בלי אברהם זה, כביכול, בלתי אפשרי.
אם מנתקים את תורת משה ממידותיו של אברהם, אז המלאכים מסרבים לתת לו את התורה. עניין זה חשוב מאד מכיוון שלדאבוננו, רבים מתלמידיו של משה, שלומדים תורה כתורה, כהלכה, שכחו שמשה היה בנו של אברהם. שכחו את הקשר בין מידותיו של אברהם אבינו לתורת משה.
חכם יהודה ליאון אשכנזי, יצחק שוראקי, בתוך מסורת בעידן המודרני, הרב יהודה ליאון אשכנזי, תורת התולדות, עמ' 327, הוצ' ידיעות, תל-אביב, תשס"ט (2009) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד לאדם להכיר תודה לקב"ה, כשם שחש כלפי הוריו.
על כן מחדשת לנו התורה מצווה זו מצד הבנים כלפי הוריהם, כדי לחנך את האדם ולהרגילו לרעיון כי אותה הכרת התודה, שהוא חש כלפי הוריו, שהעניקו לו את החיים, עליו לחוש כלפי בוראו, שהעניק לו ולהם את חייהם במתנה.
חכם יהודה ליאון אשכנזי, יצחק שוראקי, בתוך מסורת בעידן המודרני, הרב יהודה ליאון אשכנזי, תורת התולדות, עמ' 327, הוצ' ידיעות, תל-אביב, תשס"ט (2009) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד שמנהגנו לגדל הזקן אינו מונע להכיר שכל ישראל אחים.
ברור היה לעולם שהיהודים 'בעלי הזקן' - יהודים הם, אך ל'בעלי הזקן' - ההיפך לא היה כל כך ברור, ואלמלא כוחה של תורה, אילולא היה כתוב בתורה - שכל יהודי הוא יהודי, היהודים 'המזוקנים' לא היו מכירים באחיהם - שיהודים הם. בהיכרות הזו טמונה התחלה, שלב, מדרגה, בתהליך חיוני מאוד של 'יוסף הכיר את אחיו והם לא הכירוהו'.
חכם יהודה ליאון אשכנזי, יצחק שוראקי, בתוך מסורת בעידן המודרני, הרב יהודה ליאון אשכנזי, תורת התולדות, עמ' 327, הוצ' ידיעות, תל-אביב, תשס"ט (2009) מתוך 'החכם היומי'
